סמי שלום שטרית, משורר, סופר
וחוקר ספרות, נולד בי״ח באייר תש״ך, 15 במאי 1960 בעיירה קְסַר־אַ־סוּק (היום אַ־רשדייה)
בדרום מזרח מרוקו לסופר נהוראי מאיר שטרית. הגיע לארץ ב־1963.
גדל בשכונת עולים באשדוד ולמד בתיכון החקלאי ״נחלת יהודה״. למד באוניברסיטה העברית
בירושלים לתואר ראשון בספרות עברית ולתואר שני ולתואר דוקטור במדעי המדינה. עבודת הדוקטור
שלו, ״ההיסטוריה הפוליטית של המזרחים בישראל״, עובדה לאחר מכן לספר ״המאבק המזרחי בישראל״
(עם עובד, 2004). בנוסף למד לתואר שני במזרח־תיכון באוניברסיטת קולומביה בניו יורק
כעמית בינלאומי בבית הספר ליחסים בינלאומיים. התגורר בניו יורק שימש פרופסור לשפה,
ספרות ותרבות עברית בקווינס קולג׳.
פעיל חברתי, ממקימי ״הקשת הדמוקרטית המזרחית״, שחרתה על דגלה לחשוף
תהליכים ומנגנונים פורמליים ובלתי פורמליים שהובילו להנצחת הפער הכלכלי ולדיכוי התרבותי
של המזרחים ושל אוכלוסיות מוחלשות אחרות בישראל. כמו כן היה ממקימי עמותת ״קדמה״ שהקימה
ב־1994 את בית הספר הייחודי ״קדמה״ בשכונת התקווה בתל אביב (וכן את בית ספר תיכון ״קדמה״
בירושלים). בית הספר חרט על דגלו לאפשר חינוך שווה ואיכותי לתושבי השכונות המוחלשות,
שיכין את התלמידים למסלול האקדמי.
כתב וביים שני סרטים: הפנתרים השחורים מדברים עם אלי חמו,
שביים, צילם וערך (2003), ואז׳י איימה (בואי אמי), שהפיק חיים בוזגלו (2009).
ערך את ״מאה שנים – מאה יוצרים: אסופת יצירות עבריות במזרח במאה העשרים״, אסופה בשלושה
כרכים (בימת קדם לספרות, 1998), ואת ״ירושלים הקטנה: סיפורים מחיי היהודים בעיירה
צפרו במרוקו״ (2000) מאת אבא מיוסט. שיריו התפרסמו בכתבי העת ״עתון 77״, ״אפיריון״, ״הכיוון מזרח״
ואחרים, ובמוספי הספרות של עיתונים שונים. חלקם תורגמו לכמה שפות אירופיות ולערבית.
פירסם שבעה ספרי שירה ורומן אחד. ספרו הראשון, ״פתיחה״ (עקד, 1988),
שזכה בפרס הרי הרשון לספרות של האוניברסיטה העברית בירושלים, 1988, עוסק בעיקר באהבה,
אם כי נכללים בו גם שירים העוסקים בחוויה המזרחית בישראל. עם שירים אלה נמנה, בין השאר,
״אוטובוס 18״. בספרו השני, ״פרחה שם יפה״ (1995), ממקד שטרית את ניכורו וביקורתו כלפי
התרבות האשכנזית ההגמונית בישראל באמצעות שירים החושפים את ילדותו וחוויותיו כיהודי
מרוקאי בישראל.
בספר השירה השלישי והחשוב שלו, ״שירים באשדודית״ (2003), הוא מבקש
לייצר שפה ״אשדודית״: שירת מחאה פוליטית המסירה מסכות ואף משתמשת בקללות (בהשפעת שירת
המחאה של השחורים בארצות הברית), ובה בעת ממקמת את עצמה על רצף היסטורי – מהפיוט הימי־ביניימי,
אל השפה היהודית של הבית: פרשת השבוע, תפילות ופיוטים. הדובר מזמין את נושאי השפה והתרבות
העברית בהגמוניה האשכנזית לבוא ולבקר באשדוד כמקום וב״שירים באשדודית״ כשפה המייצרת
חלופה לתרבות העברית האשכנזית השליטה בישראל. ספר השירה ״יהודים״ (2008) מפרק את המסמן יהודים לשלל זהויות עכשוויות ומן העבר.
בספר שיריו החמישי, ״זמן מרוקו״ (2015) השירים
נכתבו בתקופה מיוחדת ומלאת תפניות בחי המשורר, כולל המפגש עם גיל
חמישים החביב אשר לו הקדיש פואֵמה ארוכה. בשנים אלו ביקר לראשונה
במרוקו, ארץ הולדתו, ולאחר מכן חזר וביקר בה שוב ושוב. בביקורים
אלה גילה מולדת ישנה־חדשה שהתסיסה בו מאוויים, נופים, קולות וצלילים
חבויים. שירים רבים בקובץ זה עוסקים בשאלת המולדת, או החיים בין
מולדות, בין זהויות ותרבויות, בין שפות ובין חלומות. מילות השירים
הקרועות הן שלו, אך החלומות והמאוויים הקרועים הם של כולנו. ספר
שיריו השישי של שטרית, ״לא רך – לא קשה״ (2019) שונה מקודמיו, ספר שכולו שירי אהבה שהתקבצו
בעיקר בעשור האחרון, שהחל בסערת הלב בעקבות התפרקות נישואיו שנמשכו
חצי יובל. השירים חושפים עולם פנימי שלם, אמיץ ופגיע. בשנת 2022
יצא לאור ספר השירים ״אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר״ המהווה מעין יומן אישי
על חוויותיו של שטרית בתקופת מגפת הקורונה.
הרומן ״עין הבובה״ (2007) עוקב אחר מסעה של לינדה, כתבת טלוויזיה
אמריקנית, בת לאם ערבייה ולאב יהודי המבקשת לחדור אל תוך ארגון שהידים פלסטיני. שבר
הזהות הדתי והלאומי וריבוי המקפים שבין המילים יהודייה־עיראקית־אמריקנית־ערבית־פלסטינית
מעלים בשיא עוצמתם את הקונפליקטים בחייה ובחיי בני האדם החיים על אדמת המריבה שבין
הים לנהר.
כתב שני ספרי ביקורת והגות: ״המהפכה האשכנזית מתה״ (1999) – קובץ
רשימות הכתובות בשפה חריפה ובוטה שנכתבו מ־1992 ועד 1997. מרבית הרשימות נכתבו בתגובה
לאירועים שהתרחשו בשנים אלה. חלקן עוסקות בתרבות הישראלית ובמערכת החינוך. לאלה הוסיף
שני ראיונות עמו. הספר מנסה לחשוף את האופן שבו התרבות הישראלית־מערבית שוללת את המזרח
ומרחיקה את המזרחים ממרכז הווייתה. בספרו ״המאבק המזרחי בישראל : בין דיכוי לשחרור,
בין הזדהות לאלטרנטיבה 1948–2003״ (2004) הוא מבקש להציע חלופה היסטורית לסיפור דיכויים
של המזרחים בישראל; היסטוריה המספרת את סיפור מאבקם של המזרחים, הנתפשים כתנועה אקטיבית,
בעלת זהות משותפת והמשכיות היסטורית. הספר תורגם לאנגלית ולערבית. ספר זה וספריו האחרים
של שטרית, לסוגיהם השונים, לא רק מעמידים מראה תרבותית, אלא הם גם חלק ממארג פעולות
המשנה את השיח הישראלי. כיום שטרית הוא מרצה וראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך
במכללת ספיר בנגב ומתגורר בשדרות.
פתיחה (תל־אביב : עקד, תשמ״ט 1988) <שירים> <תחריטים, לין קפלן>
<זכה בפרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית בירושלים לשנת תשמ״ח>
פריחה שם יפה : שירים 1987–1992 (תל־אביב : ספרי־נור, 1995)
המהפכה האשכנזית מתה : הירהורים על ישראל מזווית כהה : קובץ מאמרים, 1992–1999
(תל־אביב : בימת קדם לספרות, 1999) <בעריכת אלי חמו>
שירים באשדודית : מוקדמים ומאוחרים, 1982–2002 (תל־אביב : אנדלוס, 2003)
המאבק המזרחי בישראל : בין דיכוי לשחרור, בין הזדהות לאלטרנטיבה 1948–2003
(תל־אביב : עם עובד, תשס״ד 2004) <תורגם לערבית ולאנגלית>
النضال الشرقي في اسرائيل : بين القمع والتحرر، بين التماثل والبديل، ١٩٤٨-٢٠٠٣
/ سامي شلوم شطريت ؛ ترجمة: سعيد عياش (رام الله : مدار، المركز الفلسطيني
للدراسات الاسرائيلية, ٢٠٠٥)
Intra-Jewish conflict in Israel : white Jews, black Jews (London ; New York : Routledge, 2010)
עין הבובה (תל־אביב : חרגול : עם עובד, תשס״ז 2007) <עריכה
– אלי הירש> <רומן. תורגם לאנגלית>
Doll's eye / translation from Hebrew, Dena Bugel-Shunra (Bloomington, IN : Xlibris Corporation, 2013)
יהודים : שירים 2003–2007 (בנימינה : נהר ספרים, תשס״ח 2008)
<תורגם לאנגלית>
עלון, קציעה ודליה מרקוביץ׳.
״השפה המזרחית״ כנשאית של רעב וגעגוע : עיון בשיריו של סמי שלום שטרית.
גג: כתב עת לספרות, גל׳ 20 (2009), עמ׳ 138–144.
Alcalay, Ammiel. Sami Shalom Chetrit. in: Keys to the Garden : new Israeli writing / edited
by Ammiel Alcalay (San Francisco : City Lights Books, 1996), pp. 357–369 <includes
poems by Sami Shalom Chetrit translated into English by Ammiel Alcalay>
סמי שלום שטרית, משורר, סופר
וחוקר ספרות, נולד בי״ח באייר תש״ך, 15 במאי 1960 בעיירה קְסַר־אַ־סוּק (היום אַ־רשדייה)
בדרום מזרח מרוקו לסופר 
