אברהם
בלבן. גל אחר בסיפורת העברית
: סיפורת עברית פוסטמודרניסטית /
אברהם בלבן. -- ירושלים : כתר הוצאה לאור, 1995.
265 עמ'. A Different wave in Israeli
fiction : Postmodernist Israeli fiction / Avraham Balaban
עיקר היצירתיות של הסיפורת העברית בעשר השנים האחרונות ועיקר התנופה שלה
באות לידי ביטוי בספריהם של יוצרים המורדים בסגנונם של סופרי שנות השישים
(עמוס עוז, אהרן אפלפלד,
א. ב. יהושע ואחרים).
האם יש קווי דמיון כלשהם בין סופרים ותיקים כאברהם הפנר ויואל הופמן
וסופרים הצעירים מהם בעשרות שנים כאורלי קסטל-בלום או אתגר קרת? האם קיימת
סיפורת עברית "פוסטמודרניסטית"? מהם קווי ההיכר של סיפורת זו ומהו ייחודה
על רקע הפוסטמודרניזם המערבי?
אלה אחדות מן הסוגיות הנידונות בחיבור מקיף זה.
חלקו הראשון של הספר דן באופן פנורמי במעבר מן הסיפורת של עוז, יהודע
וחבריהם לסיפורת של שנות השמונים והתשעים. חלקו השני של הספר מאיר כמה
מיצירותיו המרכזיות של דור הסופרים החדש.
פרופסור
אברהם בלבן פרסם ארבעה ספרי מחקר על יוצריו המרכזיים של המודרניזם הישראלי
(עמוס עוז, א. ב. יהושע, עמליה כהנא-כרמון), ומאמרים רבים על גל הסופרים
המורד ביוצרים אלה
תוכן העניינים:
הקדמה (עמ' 11־12)
חלק ראשון: פוסטמודרניזם בסיפורת העברית (עמ'
13־82)
ב. "הגל החדש" - הכוחות המעצבים
(עמ' 18־21)
הכיסוף הרליגיוזי (עמ' 21־22)
ג. "הגל החדש" - הנחות מובלעות בדבר טבעו של טקסט
ספרותי (עמ' 23־28)
ד. גל אחר בסיפורת העברית (עמ'
28־30)
ה. הגל האחר, הכוחות המעצבים (עמ'
30־34)
מחיפוש משמעות להתאבדות - המקרה של יצחק
אורפז (עמ' 34־37)
רוח הזמן (עמ' 37־41)
בין הדף למסך (עמ' 41־42)
מאקזיסטנציאליזם דתי לאקזיסטנציאליזם חילוני
(עמ' 42־48)
ו. "הגל האחר" - אופיו של המספר, אופייה של
המציאות, אופי הלשון (עמ' 48־59)
שינוי בחוויית הקריאה (עמ' 59־60)
ז. פירוק ה"אני" (עמ' 61־63)
המחזת העבר (עמ' 63־66)
אמיתות והומור שחור (עמ' 66־68)
לכבוש את אמא רוסיה (עמ' 68־70)
ח. פוסטמודרניזם, קירוב שני (עמ'
70־74)
פוסטמודרניזם ישראלי (עמ' 74־76)
הערות (עמ' 77־82)
חלק שני: יוצרים ויצירות (עמ' 83־242)
פרק ראשון: בין פילים ובין כפילים טסה הרכבת : עלרשימותיו הנסתרות של סגני, מאת
חיים לפיד (עמ' 85־102)
מבוא: רשימותיו הנסתרות של חיים לפיד
(עמ' 85־87)
שני סיפורים פנימיים ושלושה סיומים (עמ' 87־90)
אימת אי הוודאות (עמ' 90־97)
ספרות בלא סמכות, בלא אמיתות מוחלטות (עמ'
97־100)
ראשיתו של גל אחר בסיפורת העברית (עמ' 100־101)
הערות (עמ' 102)
פרק שני: אל מול מקריות אדישה : על מעוף
היונה, מאת יובל שמעוני
(עמ' 103־127)
מבוא: שני סיפורים ויצירה אחת (עמ' 103־107)
אמריקנים בפאריס (עמ' 107־110)
האהובה והאשה המתאבדת (עמ' 110־113)
להיכנס לתמונה ולצאת ממנה (עמ' 113־117)
שתי עלילות - שתי סגנונות (עמ' 117־120)
האשה הפאריסאית (עמ' 120־123)
עימות בין טכניקת הרומן החדש לטכניקת זרם התודעה
(עמ' 123־126)
הערות (עמ' 127)
פרק שלישי: "אברהם הפנר"
: על אברהם הפנר : ספר המפורש
(עמ' 129־154)
מבוא: מקורותיו של הטטרי (עמ' 129־133)
מציאות ספרותית (עמ' 133־137)
בין הפנר ל"הפנר" (עמ' 137־143)
יתמות ומוות (עמ' 143־144)
הסוד של רמבראנדט ואוזו (עמ' 144־145)
ללמוד ללכת בלי קביים (עמ' 146־151)
הערות (עמ' 152־154)
פרק רביעי: אללות ואומללות : על אללים, מאת
אברהם הפנר (עמ' 155־182)
מבוא: ספרות - מדע בדיוני - קולנוע (עמ'
155־156)
ידידות ובדידות (עמ' 156־160)
אולי ושילה: טבעת הנישואין האבודה (עמ' 160־163)
אומרים ידידות יש בעולם: מהי ידידות (עמ'
163־164)
אללי לי ואללי לך (עמ' 165־166)
אללים: עמדת המחבר-המובלע (עמ' 167־172)
בין דף למסך קולנוע (עמ' 172־175)
הוא מה-זה שמח (עמ' 175־180)
הערות (עמ' 181־182)
פרק חמישי: בין מלכים למצורעים : על לוכדי
עריקים, מאת אמנון נבות
(עמ' 183־207) מבוא: המחיר שמשלמים מגויסי
המשטרה הצבאית (עמ' 183־184)
שוטר צבאי מספר ארבע (עמ' 184־187)
אוהל המצורעים (עמ' 187־192)
המרחק בין גלדיאטור לבין שוטר צבאי (עמ'
192־193)
והפכתי להיות שוטר צבאי שרק שומע או רק רואה
(עמ' 193־195)
נשברת כי ראית את הסבל הזה (עמ' 195־200)
לשתות שתן ובוץ (עמ' 200־203)
רומן פוסטמודרניסטי? (עמ' 204)
הערות (עמ' 205־207)
פרק שישי: בית יוספוס : על מאכל מלכים, מאת
יצחק לאור (עמ' 209־242)
מבוא (עמ' 209־210)
להתמקד בשברי הרגעים (עמ' 211־215)
נקודת תצפית גמישה (עמ' 216־217)
אכן, יש אדם במקום הזה (עמ' 217־222)
עיקרון מנחה אחד (עמ' 222־223)
חיילים ושמותיהם (עמ' 223־225)
כלא הלשון (עמ' 225־229)
שתיקה ומלים, או בין המדומה לסמלי (עמ' 229־233)
מבוהה לבוהה כוחנו עולה (עמ' 233־234)
שר הביטחון עמוס עוז (עמ' 234־239)
אֱשון הלילה (עמ' 239)
רומן, מעדן נדיר (עמ' 240)
הערות (עמ' 241־242)
אברהם
בלבן.