לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

אברהם ב. יהושע (1936–2022)

<בהכנה>

Abraham B. Yehoshua

    אברהם ב. יהושע נולד בירושלים בה׳ בטבת תרצ״ז, 19 בדצמבר 1936. מצד אביו, יעקב יהושע, הוא דור חמישי בארץ: בשליש הראשון של המאה התשע־עשרה באו אבות אבותיו מסלוניקי ומפראג והתיישבו בירושלים. אמו, מלכה רוזיליו, עלתה ארצה עם אביה ב־1932 מהעיר מוגדור, מרוקו. היא היתה בת עשירית מאחד־עשר ילדים לאב אלמן, שהחליט לעת זקנתו לעזוב את משפחתו ולעלות ארצה. הוא נפטר כארבע שנים אחרי עלייתו, כמה חודשים לפני שנכדו, אברהם, יצא לאוויר העולם ונקרא על שמו.
    משפחתו היתה מסורתית ׳בנוסח הספרדים׳. אף שסבו, אבי אביו, היה אב בית דין לעדת הספרדים בירושלים, אביו התהלך בגילוי ראש ופקד את בית הכנסת רק בשבתות ובחגים. גם בנו לא נשלח לבית ספר דתי אלא לבית ספר חילוני מובהק: הגימנסיה העברית ברחביה.
    היה פעיל בתנועת ״הצופים״, שימש מטעמה מדריך־שליח והתגייס לנח״ל. לקראת סוף שירותו הצבאי גויס לגדוד הצנחנים של הנח״ל, נטל חלק בפעולות התגמול וב־1956 השתתף במלחמת סיני. לאחר שהות קצרה בקיבוץ חצרים חזר לירושלים ולמד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב־1960 נשא לאישה את רבקה לבית קרני וב־1963 נסעו שניהם לפריז. רבקה השלימה שם את עבודת הדוקטור בפסיכולוגיה ויהושע היה מזכיר כללי של ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים. בפריז נולדה בתם הבכורה סיון. ב־1967 שב יהושע עם משפחתו ארצה והתיישב בחיפה, שבה הוא מתגורר עד היום. בחיפה נולדו שני בניו, גדעון ב־1970 ונחום ב־1974. באוניברסיטת חיפה עבד תחילה כדיקן הסטודנטים והיה מייסדה של המכינה הקדם־אקדמית, שקלטה מתנדבים וסטודנטים יהודים שהגיעו ארצה בעקבות מלחמת ששת הימים. עם הזמן נטש יהושע את פעילותו האדמיניסטרטיבית והחל ללמד בחוג לספרות עברית והשוואתית. ב־1972 התמנה למרצה בכיר אמן ומקץ שנים קיבל תואר פרופסור. עבודת ההוראה ארוכת השנים הניבה פרשנויות מקוריות ליצירות של עגנון, של קפקא ואחרים, ומסות על ענייני ספרות ומוסר.
    מאז מלחמת ששת הימים מתבטא יהושע בעניינים הקשורים לסכסוך הישראלי־ערבי. הוא ידוע כאיש שמאל מובהק החותר ליישוב הסכסוך על ידי ויתור על שטחים למען השלום. בכתיבה הפובליציסטית שלו הוא מנסה לרדת לשורשי הסכסוך בדרכים פסיכולוגיות, להבין את נפש האומה הישראלית ולבטא דעות לא שגרתיות על הזהות היהודית החמקמקה.
    יצירתו הספרותית הענפה כוללת קובצי סיפורים, רומנים, מחזות, מסות פוליטיות ומסות ספרותיות. סיפוריו הראשונים התפרסמו ב״משא״ וב״קשת״. סיפורו הראשון, ״מיתתו של הזקן מן הקומה הראשונה״ (לימים ״מות הזקן״, 1957), שנכתב בקיבוץ חצרים חודשים אחדים לאחר שחרורו מהצבא בתום מלחמת סיני, משמש ציון דרך חשוב בספרות הישראלית. זהו סיפור סוריאליסטי רווי חידות וסמלים, סנונית ראשונה שבישרה את התנערותו של יהושע ובני דורו מהספרות האידיאולוגית הצלולה והנחושה של סופרי דור תש״ח. כתחליף לספרות ״דור התקומה״ אימצו להם סופרי ״דור המדינה״, ויהושע בראשם, את ש״י עגנון, ובייחוד את ״ספר המעשים״ שלו, את קפקא ואת קאמי כמודלים ספרותיים הראויים לחיקוי.
    אחרי ׳מות הזקן׳ המשיך יהושע לפרסם שורה של סיפורים, שהמוזרות, ההגזמה הקריקטוריסטית ואווירת האבסורד שולטות בהם. יצירות אלה קובצו בשני ספרים: הראשון, ״מות הזקן״ (הקיבוץ המאוחד, 1962), ובו שבעה סיפורים; והשני, ״מול היערות״ (1968), ובו ארבע נובלות. הסיפורים והנובלות זכו לעשרות אינטרפרטציות מרתקות, לעיבודים לקולנוע ולתיאטרון וריכזו – ועדיין מרכזים – תשומת לב רבה של האקדמיה מזה, ושל קהל קוראים רחב מזה. הסיפורים, שמתרחשים תחילה בניתוק מוחלט מזמן וממקום מזוהים וכמו מרחפים בחלל קיומי נטול שורשים, הלכו והתמקמו במציאות הישראלית, וזאת מבלי לאבד את אופיים האנושי־האוניברסלי. הנובלה ״בתחילת קיץ 1970״, שיצאה לאור כספר (1972), מסמנת כבר בשמה, שכל כולו ציון זמן מוגדר, ובתוכנה, עימות בין אב לבן על רקע מלחמת ההתשה – את המחויבות המיידית העמוקה שחש יהושע כלפי המציאות הישראלית המורכבת אחרי עידן המופשטוּת שאפיין את כתיבתו בראשיתה. גם הנובלה ״בסיס־טילים 612״ (1974) ממוקמת בזמן ובמקום קונקרטיים ועוסקת בנושא ישראלי מובהק. רוב היצירות הראשונות הקצרות של יהושע קובצו בקובץ ״כל הסיפורים״ (1993).
    המעבר של יהושע מהנובלה אל הרומן היה הדרגתי. ארבעת הרומנים הראשונים שלו כתובים חטיבות־חטיבות, כשכל אחת מהן היא בבחינת נובלה העומדת בפני עצמה, ובה בעת היא חלק מהמלאות האפית ומהרצף הכרונולוגי של הרומן. ״המאהב״ (שוקן, 1977), הרומן הראשון, ו״גירושים מאוחרים״ (1982), הרומן השני, כתובים בז׳אנר הרשומון, כשכל אירוע מתואר מכמה נקודות תצפית. ״מולכו״ (1987) מחולק לחמש עונות שנה, ובכל עונה חוֹוה הגיבור חוויה רומנטית שונה עם אישה אחרת במרחב גיאוגרפי ואנושי חדש. ״מר מאני״ (1990) הוא רומן שיחות. בכל שיחה מתחלפים הדוברים, מתחלף בן משפחת מאני שעליו נסבה שיחתם, ומתחלף העידן שבו הדברים מתרחשים. נוסף לכך, נע רומן זה בסדר כרונולוגי הפוך, מההווה אל העבר. רק ב״השיבה מהודו״ (1994), הרומן החמישי של יהושע, עובר חוט עלילה מרכזי אחד לכל אורכו.
    הרומנים הראשונים, בגלל הטכניקה הניסיונית שלהם ובשל תוכנם השערורייתי, שהוא המשך טבעי לתוכן הסקנדליסטי של סיפוריו הראשונים (מוטיב העקדה, גילוי עריות, לא־מודע שמשתלט על פועלם של הגיבורים, בעיית זהות אישית וקולקטיבית), עוררו אצל חוקרים מתחומי ידע שונים (פסיכולוגיה, פילולוגיה, היסטוריה, וכמובן ספרות) רצון להתמודד עם המסרים של יצירתו המורכבת. ״בכיוון הנגדי״ (1995), קובץ של 33 מחקרים על הרומן ״מר מאני״, ובהם גם יהושע עצמו מפרש את יצירתו, ו״מבטים מצטלבים: עיונים ביצירת א״ב יהושע״ (2010) הם דוגמאות מייצגות לעניין העצום שיצירתו הספרותית של סופר מרכזי זה עוררה.
    ״השיבה מהודו״, הרומן שביסס את מעמדו של יהושע כנובליסט, עוסק בהתאהבות של רופא צעיר באישה מבוגרת, הנשואה בנישואים סימביוטיים לבעלה, במסע משותף של שלושתם להודו. המציאות הפוליטית והחברתית אינה תופשת כאן, כפי שזה נכון לגבי רוב יצירותיו של יהושע, מקום מרכזי. כאן הסיפור חזק מהמסר. לעומת זאת ב״מסע אל תום האלף״ (1997), שבו מסופר על מפגש מרתק בין יהודים צפון־אפריקנים ליהודים אשכנזים, המתרחש על סף האלף השני לספירה, שב הסופר לעסוק בסוגיות לאומיות, עדתיות ודתיות בוערות. רומן זה הניב ״ספר״ מחקרים בשם ״מסות על תום האלף״ (1999) ועובד לאופרה, שיהושע כתב לה את הלִברית.
    הרומן עב־הכרס ״הכלה המשחררת״ (2001), הרומן הקצר ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״ (2004) והרומן ״אש ידידותית״, הכתוב בצורת דואט (2007) – ממשיכים את המגמה האופיינית לכתיבתו של יהושע: אקספרימנט צורני, שבא לשרת תוכן אישי ולאומי עמוק וכואב. גם ברומנים אלה הגיבורים משוטטים על פני ארצות ויבשות ובארץ ישראל עצמה. כמו שב״מר מאני״ מגיעים בסוף המאה התשע־עשרה חלק מהגיבורים מפולין לארץ ישראל ושבים לפולין כשם שבאו – וזו רק דוגמה אחת משלל המעברים והשוטטויות ברומן עשיר זה – וכמו שב״מסע אל תום האלף״ מגיעים הגיבורים לפריז הנחשלת מהמגרב שטוף האור בסוף האלף הראשון לספירה, כך גם מרחביה העצומים של ברית המועצות לשעבר הם רקע למסע הגיבורים ב״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״, ויבשת אפריקה היא רקע לדואט שבין בעל לאשתו ב״אש ידידותית״. אבל מבעד לכל המרחבים הגיאוגרפיים שיצירתו מקיפה, מנצנצת כמעט בכל ספריו מרכזיותה של ירושלים.
    שלושת הספרים הבאים שכתב יהושע חסד ספרדי (2011), ניצבת (2014) והמנהרה (2018) עוסקים באנשים המביטים לאחור על חייהם ומנסים לברר האם עשו את הבחירות הנכונות. בחסד ספרדי מדובר בבמאי קולנוע שחוזר אל הסרטים שעשה בצעירותו. בניצבת מדובר בנבלנית שהחליטה שלא להיות אם ועכשיו היא מתלבטת האם טעתה. ב״ספר״ המנהרה מדובר במהנדס שחולה בשיטיון שמנסה לבחון את חייו. בשלושת הספרים שולטת הנימה המבודחת והקלילה. אותה נימה אינה פוסחת גם על המצב הפוליטי והיחסים שבין ערבים ליהודים. בשלושת הספרים מתכתב יהושע בגלוי עם יצירות קודמות שלו ושל אחרים ורבים פירשו אותם גם כספרים שבהם בוחן הסופר בעין בוחנת ומשועשעת את מפעלו הספרותי. ב־2021 יצאה לאור ספרו האחרון עד כה, הנובלה הבת היחידה.
    יהושע ידוע כחדשן המתפתח ומשתנה ללא הרף. עם זאת הוא כותב יציב, שאינו יכול להתנער מיסודות קבועים המגדירים את כתיבתו. כחדשן הוא עבר מסוריאליזם לריאליזם, מסיפור קצר לנובלה ולרומן, מעיצוב גיבור יחיד הפועל לבדו במרחב מנוכר לעיצוב גיבורים הפועלים בהקשר משפחתי ולאומי, מסגנון גבוה לסגנון מתון יותר. כמי שקשוב לשינויים המתחוללים בחברה הישראלית ומנסה לתת להם ייצוג, החל הנושא המזרחי להופיע ביצירותיו בד בבד עם עלייתו של הנושא העדתי לבמת הוויכוח הלאומי. מאוחר יותר שיקפה יצירתו של יהושע תופעות חברתיות ולאומיות שוליות ובוערות אחרות: תופעת התרמילאים הישראלים הנוסעים בהמוניהם למזרח הרחוק, ההתמודדות עם האינתיפאדה, היחס האמביוולנטי לערבי, לכיבוש, לעובדים הזרים ועוד. אבל, כאמור, בצד החדשנות והשאיפה לתת ייצוג עדכני לתמורות העוברות על הספרות ועל החיים, קל לזהות בכתיבתו של יהושע מרכיבים בלתי משתנים, בהם: הזיקה המובהקת אל העיצוב הגרוטסקי, השימוש התכוף ביסודות דרמטיים, הנטייה לאיכות סמלית־אלגורית של ״חפצים״ וסיטואציות, ההומור והשעשוע, גיבורים הנתונים במצב של נסיעה וכו׳.
    כתיבתו העיונית הניבה ספרי מסות אחדים. בזכות הנורמליות (1980) והקיר וההר, מציאותו הלא ספרותית של הסופר בישראל (1989) הם הידועים והמצוטטים ביותר. הוא מנסה להתמודד בהם עם בליל ההגדרות המאפיין את הקיום היהודי בארץ ומחוצה לה – יהודי, ישראלי, ציוני – ועם מעמדה של השואה בתוך סבך הזהויות. עמדתו הידועה השוללת את הגלות שלילה מוחלטת, כשהוא מצהיר שרק ישראליות היא יהדות שלמה (ואילו היהודי החי בגולה הוא יהודי חלקי שלובש את יהדותו כמו חליפה שניתן להסירה), הפכה אותו לדמות שנויה במחלוקת בעולם היהודי. ספר המסות ״אחיזת מולדת״ (2008) ממשיך ומעמיק את רעיונותיו הייחודיים בענייני זהות, אנטישמיות, גולה וציונות, ועוסק גם בענייני ספרות. ספרו ״כוחה הנורא של אשמה קטנה״ (1998), העוסק בהקשר המוסרי של הטקסט הספרותי, מעיד הן על כוחו הפרשני הספרותי והן על החיפוש המתמיד שלו אחרי צופן מוסרי, אם בספרות ואם בחיים.
    הדיאלוֹגיוּת העמוקה הטבועה בכתיבתו של יהושע, הסנסציוֹניוּת המבעיתה־מצחיקה שלו הנובעת מדמיון מפותח, היכולת הפסיכולוגית הנדירה לרדת אל צפונות לב־אנוש ולחשוף מניעים מודחקים, ובעיקר הכישרון המוכח שלו ברקימת עלילה מרתקת, שיש בה נקודות תפנית דרמטיות וסיום המוליך לפורקן רגשי, מאפיינים גם את כתיבתו כמחזאי. יהושע כתב מחזות אחדים שהועלו על ידי התיאטרונים הגדולים בישראל, בעיקר תיאטרון חיפה. מחזותיו הידועים הם: ״לילה במאי״ (1969), על תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים; ״חפצים״ (1986), שעניינו אבל, הזדהות והינתקות מאב שמת; ו״תינוקות לילה״ (1992), על זוגות עקרים הממתינים לאימוץ ילדים מברזיל. כל הנושאים האלה רלוונטיים לחברה הישראלית בפרט ולחברה האנושית בכלל.
    יהושע הוזמן לשמש פרופסור אורח באוניברסיטאות יוקרתיות רבות בעולם. יצירותיו תורגמו לעשרים ושמונה לשונות ונכתבו עליהן מאות מאמרים, דוקטורטים וספרים. על כל אחד מספריו כפרט ועל יצירתו ככלל התקיימו ימי עיון וכנסים בארץ ומחוצה לה. זה יותר מארבעים שנה שכל ספר חדש שלו הוא בבחינת אירוע ספרותי חשוב והופך מיד לרב־מכר. הוא זכה בעשרות פרסים בארץ ובחוץ לארץ, שהנחשב בהם הוא פרס ישראל (1995). 
    אברהם ב. יהושע נפטר בתל־אביב בט״ו בסיון תשפ״ב, 14 ביוני 2022.
[צילום: ג׳יני – אנצ׳ו גוש]


לכתבות נוספות על אברהם ב. יהושע בספריה הלאומית

נכתב על־ידי ניצה בן־דב עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
מקורות נוספים: קרסל, גרנות, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית

ספריו:

  • מות הזקן : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ג 1962)
  • מול היערות : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ח 1968) <כולל: מול היערות – שתיקה הולכת ונמשכת של משורר – יום שרב ארוך, יאושו, אשתו ובתו – שלושה ימים וילד>
  • מאי – ערב, לילה ושחר : מחזה (תל־אביב : בימות, 1969) <רישומים – דני קרוון>
  • שלושה ימים וילד  (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תש״ל 1970) <השתתפה בעיבוד לעברית קלה – טניה ריינהרט>
  • 9 סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1970) <איורים – יגאל תומרקין> <כולל: מסע הערב של יתיר – תרדמת היום – חתונתה של גליה – המפקד האחרון – גאות הים – מול היערות – שתיקה הולכת ונמשכת של משורר – יום שרב ארוך, יאושו, אשתו ובתו – שלושה ימים וילד>
  • בתחילת קיץ – 1970 (ירושלים : שוקן, תשל״ב 1972) <איורים – יגאל תומרקין>
  • שלושה ימים וילד (ירושלים : המחלקה לחינו ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשל״ד) <התקין לדפוס והכין את המילון יגאל מולדבסקי ; ערך את המילון משה מנור>
  • לילה במאי : טיפולים אחרונים (ירושלים : שוקן, תשל״ה 1974) <מחזות> <תורגם לאנגלית>
  • A night in May : a play in three acts / translated from the Hebrew by Miriam Arad (Tel-Aviv : Institute for the translation of Hebrew literature, 1974)
  • עד חורף 1974 : מבחר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975) <כולל: מסע הערב של יתיר – תרדמת היום – חתונתה של גליה – המפקד האחרון – גאות הים – מול היערות – שתיקה הולכת ונמשכת של משורר – יום שרב ארוך, יאושו, אשתו ובתו – שלושה ימים וילד, וכן: בסיס־טילים 612 ומערכה ראשונה מתוך המחזה ״לילה במאי״>
  • המאהב (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשל״ז) <תורגם לערבית>
  • العاشق : رواية / ابراهام ب. يهوشواع، ترجمها عن العبرية محمد حمزة غنايم (تل ابيب : جامعة تل ابيب, ١٩٨٤)
  • בזכות הנורמליות : חמש מסות בשאלות הציונות (ירושלים : שוקן, תש״ם 1980)
  • גירושים מאוחרים : רומאן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ב 1982) <נוסח מחודש יצא לאור ב־2010 – להלן>
  • חפצים : מחזה (ירושלים : שוקן, תשמ״ו 1986) <הועלה במסגרת הבמה הראשית של התיאטרון העירוני חיפה בפברואר 1986>
  • מולכו : רומאן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ״ז 1987) <תורגם לגרמנית, לאנגלית, לצרפתית, לאיטלקית ולרוסית>
  • Die fünf Jahreszeiten des Molcho : Roman / Aus dem Hebr. von Ruth Achlama (München : Piper, 1989)
  • Five seasons / translated from the Hebrew by Hillel Halkin (New York : Doubleday, 1989)
  • L׳année des cinq saisons :  roman / traduit de l׳hébreu par Guy Seniak (Paris : Calmann-Levy, 1990)
  • Cinque stagioni / traduzione di Gaio Sciloni (Torino : Einaudi, 1993)
  • Пять времен года :  роман / А.-Б. Иегошуа ; перевод с иврита Рафаила Нудельмана и Аллы Фурман (Москва : Текст, 2007)
  • הקיר וההר : מציאותו הלא־ספרותית של הסופר בישראל (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשמ״ט 1989) <עריכה – חיים פסח> <אסופת מאמרים של המחבר מהשנים 1967–1987>
  • מר מאני : רומאן שיחות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש״ן 1990)
  • קנטטת הגירושים : רומאן (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״א 1991) <מהדורה חדשה של הרומאן ׳גירושים מאוחרים׳ הכוללת פרק סיום (פרק עשירי) שלא נכלל בנוסח הקודם>
  • תינוקות לילה : מחזה בשתי מערכות (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ״ג 1992)
  • כל הסיפורים (תל־אביב : הקבוץ המאוחד, תשנ״ג 1993) <התוכן: מות הזקן – תרדמת היום – מסע הערב של יתיר – חתונתה של גליה – המפקד האחרון – גאות הים – מול היערות – שלושה ימים וילד – שתיקה הולכת ונמשכת של משורר – יום שרב ארוך, יאושו, אשתו ובתו. – בתחילת קיץ 1970 – בסיס־טילים 612>
  • השיבה מהודו : רומאן בארבעה חלקים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ד 1994)
  • מסע אל תום האלף : רומאן בשלושה חלקים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ז 1997) <תורגם לצרפתית, לאנגלית, לאיטלקית, לגרמנית, ולסרבית>
  • Voyage vers l׳an mil : roman / traduit de l׳hébreu par Francine Levy (Paris : Calmann-Lévy, 1998)
  • Viaggio alla fine del milennio / Traduzione di Alessandra Shomroni (Torino : Einaudi, 1998)
  • A journey to the end of the millennium / translated from the Hebrew by Nicholas De Lange (New York : Doubleday, 1999)
  • Die Reise ins Jahr Tausend : Roman in drei Teilen / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (München : Piper, 1999)
  • Ταξίδι στο τέλος της χιλιετίας : μυθιστόρημα σε τρία μέρη / Αβραάμ Γεοσούα ; μετάφρ. από τα Εβραϊκά: Μάγκυ Κοέν (Αθήνα : Καστανιώτης, 2001)
  • Putovanje prema kraju milenijuma : roman o srednjem veku / Prevela Ivana Ašković (Beograd : Narodna knjiga alfa, 2005)
  • כוחה הנורא של אשמה קטנה : ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1998) <מסות>
  • חתונתה של גליה (ירושלים : כתר, 2000)
  • הכלה המשחררת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״א 2001) <עריכה – מנחם פרי>
  • אברהם ב. יהושע (תל־אביב : נמרוד, תשס״ג 2003) <שני ראיונות עם יותם ראובני>
  • Antisemitismo e sionismo : una discussione / traduzione di Glauco Felici (Torino : Einaudi, 2004)
  • שליחותו של הממונה על משאבי אנוש : פסיון בשלושה פרקים (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ד 2004) <תורגם לאיטלקית>
  • Il responsabile delle risorse umane : passione in tre atti / traduzione di Alessandra Shomroni (Torino : Einaudi, 2004)
  • מסע אל תום האלף : ליברית לאופרה בעשר תמונות על־פי הרומן של אברהם ב. יהושע – מסע אל תום האלף (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ה 2005) <מוסיקה, יוסף ברדנשווילי>
  • העכבר של תמר וגאיה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2005) <איורים – אורי קרמן ; עריכה – יונה טפר>
  • אש ידידותית : דואט (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ז 2007) <עריכה – מנחם פרי> <תורגם לאנגלית>
  • Friendly fire / translated from the Hebrew by Stuart Schoffman (Orlando : Harcourt, 2008)
  • חית המחמד של עופרי (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2007) <איורים, מישל קישקה>
  • אחיזת מולדת : עשרים מאמרים ורישום אחד (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס״ח 2008)
  • מסע הערב של יתיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ט 2009) <עריכה – מנחם פרי> <שלוש הנובלות נדפסות בספר זה בנוסח חדש, שהוכן בשנת 2009: ״מסע הערב של יתיר״ נכתבה ב־1959 ופורסמה לראשונה ב׳קשת׳, חורף 1959 ; ״חתונתה של גליה״ נכתבה ב־1960 ופורסמה לראשונה ב׳קשת׳, חורף 1960 ; ״גאות הים״ נכתבה ב־1962 ופורסמה לראשונה ב׳משא׳, גיליון פסח, 1962. שלושתן קובצו לראשונה בספר ׳מות הזקן׳ (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1962)>
  • גירושים מאוחרים : רומאן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה ; אור יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, 2010) <״נוסח מחודש, בתוספת פרק עשירי״>
  • חסד ספרדי (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה ;  אור יהודה : כנרת, זמורה־ביתן,  תשע״א 2011) <תורגם לצרפתית ולאנגלית>
  • Rétrospective : roman / Avraham B. Yehoshua ; traduit de l׳hébreu par Jean-Luc Allouche (Paris : Bernard Grasset : Calmann-Lévy, 2012)
  • The retrospective / A.B. Yehoshua ; translated from the Hebrew by Stuart Schoffman (Boston : Houghton Mifflin Harcourt, 2013)
  • הילכו שניים יחדיו : מחזה בשתי תמונות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 2012)
  • ניצבת (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ד 2014) <עריכה – מנחם פרי> <תורגם לאיטלקית, לצרפתית ולאנגלית>
  • La comparsa / traduzione di Alessandra Shomroni (Torino : Einaudi, 2015)
  • La figurante : roman / traduit de l׳hébreu par Jean-Luc Allouche (Paris : Bernard Grasset, 2015)
  • The extra / translated from the Hebrew by Stuart Schoffman (London : Halban Publishers ; Boston : Houghton Mifflin Harcourt, 2016)
  • המנהרה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ח 2018) <עריכה – מנחם פרי>
  • הבת היחידה : נובלה (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשפ״א 2021) <עריכה – מנחם פרי>
  • המקדש השלישי : נובלה דיאלוגית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשפ״ב 2022) <עריכה – מנחם פרי>

על המחבר ויצירתו:

ביבליוגרפיות:
  • ירושלמי, יוסף.  ״המאהב״ מאת א״ב יהושע – רשימה ביבליוגרפית.  עלי־שיח, חוב׳ 4–5 (דצמבר 1977), עמ׳ 43–45.
  • ירושלמי, יוסף.  א. ב. יהושע – ביבליוגרפיה 1953–1979 (תל־אביב : ספרית פועלים, 1980)
  • ירושלמי, יוסף.  ביבליוגרפיה על ׳גירושים מאוחרים׳ לא״ב יהושע.  עלי־שיח, חוב׳ 19–20 (1983), עמ׳ 104–108.
ספרים:
  • מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, ניצה בן־דב וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010)
    תוכן העניינים.
    על הספר:
  • אופיר, דליה. בין האור הצהוב והאור הכחול : מזרח ומערב ביצירתו של א״ב יהושע (תל־אביב, 2004) <דיסרטציה, אוניברסיטת תל־אביב>
  • בלבן, אברהם.  מר מולכו : הכיוון הנגדי: עיון ברומנים מר מאני ומולכו מאת א.ב. יהושע (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1992)
    התוכן:
    פרק ראשון: מר מאני ומולכו: מהלך חדש בסיפורת של א.ב. יהושע
    פרק שני: בכיוון הנגדי
    פרק שלישי: מי אתה אדון מולכו
    על הספר:
    • בלבן, אברהם. לא פרטנר לדיון אינטלקטואלי. עתון 77, גל׳ 147–148 (אייר תשנ״ב, אפריל–מאי 1992), עמ׳ 30 <על ספרו ״מר מולכו״ ועל הביקורת של ידידיה יצחקי לספר – ראה להלן>
    • גיל, אבי. פרשנות הולכת ונמשכת. על המשמר, כ״ו באייר תשנ״ב, 29 במאי 1992, עמ׳ 20.
    • הס־סגמן, תמר. א. ב. יהושע המאוחר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ב׳ בתמוז תשנ״ב, 3 ביולי 1992, עמ׳ 23.
    • יצחקי, ידידיה. מעט יושר אינטלקטואלי בבקשה. עתון 77, גל׳ 146 (ניסן תשנ״ב, מארס 1992), עמ׳ 10–11 <ענה על כך אברהם בלבן – ראה לעיל>
    • לשם, גיורא. ״מר מולכו״. הד החינוך, מארס–אפריל 1992, עמ׳ 29.
  • בן־דב, ניצה. והיא תהילתך : עיונים ביצירות ש״י עגנון, א״ב יהושע ועמוס עוז (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשס״ז 2006)
    התוכן:
    על הספר:
  • גוזנר גור, חנן. הרופא לשבורי לב : מסע רפואי לספרות של א. ב. יהושע (בני ברק : ספרית פועלים, תשפ״ב 2022) <כולל פתח דבר מאת א״ב יהושע ואחרית דבר מאת אבנר הולצמן>
  • חנוך, אסתר.  מסורת עגנון והמודרנה בסיפורת העברית של שנות הששים : א.ב. יהושע, יצחק אורפז ויורם קניוק (ירושלים, 1988) <דיסרטציה – האוניברסיטה העברית בירושלים>
  • יצחקי, ידידיה.  הפסוקים הסמויים מן העין : על יצירת א״ב יהושע (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ג 1992) <כולל שלושה סיפורים גנוזים מאת א״ב יהושע>
  • מורג, גלעד.  החמלה והזעם : על הסיפורת של א״ב יהושע (אור יהודה : דביר ; באר שבע : מכון הקשרים, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשע״ד 2014)
    תוכן הענינים
    על הספר:
    • בנבג׳י, אמיר וחיים וייס.  על ״החמלה והזעם״.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״ה 2015, עמ׳ 188.
    • Halevy-Wise, Yael. החמלה והזעם: על הסיפורת של א״ב יהושע (Compassion and Fury: On the Fiction of A. B. Yehoshua). By Gilead Morahg. Hebrew Studies, vol 56 (2015), pp. 433–436.
  • מירון, דן. תשע וחצי של א.ב. יהושע : מבט ׳אשכנזי׳ של שני רומאנים ׳ספרדיים׳ (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״א 2011)
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • לויתן, עמוס.  פרי דורש צדק ספרותי.  עתון 77, גל׳ 357–358 (חשון תשע״ב, אוקטובר–נובמבר 2011), עמ׳ 67–68.
    • סלע, מיה.  ביקורת רעה.  הארץ, גלריה, י״ב באב תשע״א, 12 באוגוסט 2011, עמ׳ 4–5 <שיחה עם דן מירון עם צאת ספרו לאור>
  • סדן־לובנשטין, נילי.   א. ב. יהושע : מונוגרפיה (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981)
    על הספר:
  • שאול בן־צבי, רבקה.  מעמד הדמויות בסיפורי א״ב יהושע  (רמת גן, תשס״ו 2006) <דיסרטציה–אוניברסיטת בר אילן, תשס״ו 2006>
  • שה־לבן, יוסף.   א.ב. יהושע : הערות והנחיות ללימוד ולקריאה (תל־אביב : אור־עם, תשל״ט 1978)
  • Leggere Yehoshua / a cura di Emanuela Trevisan Semi (Torino : Einaudi, 2006) <Proceedings of the ״Convegno su sguardi incrociati su A.B. Yehoshua,״ held in Venice, 2005>
  • Halevi-Wise, Yael. The retrospective imagination of A. B. Yehoshua (University Park, Pennsylvania : Pennsylvania State University Press : Dimyonot, 2021)
    About the book:
  • Horn, Bernard.  Facing the fires : conversations with A.B. Yehoshua (Syracuse, N.Y. : Syracuse University Press, 1997)
    About the book:
    • Halevi-Wise, Yael. [Review of]: Bernard Horn, Facing the fires: conversations with A.B. Yehoshua.  Hebrew studies, vol. 39 (1998), pp. 275–276.
    • Ramras-Rauch, Gila. World literature in review: Israel.  World literature today, vol. 72, no. 3 (Summer 1998), pp. 678–679.
מאמרים:
  • אבינור, גיטה. הגברת עשתור הזקנה והמכשפה הג׳ינג׳ית הצעירה.  בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות  (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 46–52 <נחתם: ינואר 1975> <על הסיפור ״בסיס־טילים 612״ שנדפס ב״קשת״, חוב׳ ס״ג (1974)>
  • אורן, יוסף. סופרי הזמן הצהוב. מקור ראשון, שבת, י״ט בשבט תשס״ו, 17 בפברואר 2006, עמ׳ 6–7; סיפור של אהבה נכזבת. מקור ראשון, שבת, כ״ו בשבט תשס״ו, 24 בפברואר 2006, עמ׳ 7, 22 <דיון בכתיבתם של ״סופרי השמאל״ עמוס עוז, א.ב. יהושע, אלי עמיר, סמי מיכאל, דויד גרוסמן, רונית מטלון, אשכול נבו ומאיר שלו> <נוסח מורחב נדפס בספרו משבר ערכים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ז 2007), עמ׳ 17–30>
  • אורן, יוסף.  מוריד רכבות מהפסים.  מראה: מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות <מקוון>, גל׳ 71 (כ״ו בחשון תש״ע, 13 בנובמבר 2009) <עיון בסיפוריו הקצרים> *
  • אורן, יוסף.  לא מרד הוא הוגה אלא מהפכה.  מראה: מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות <מקוון>, גל׳ 72 (ג׳ בכסלו תש״ע, 20 בנובמבר 2009)  <עיון ברומאנים> *
  • אורן, יוסף.  ״שחיטת״ מנהיגים בספרות הישראלית (חלק א׳).   מראה: מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות <מקוון>, גל׳ 144 (ד׳ בניסן תשע״א, 8 באפריל 2011) * ;  ״שחיטת״ מנהיגים בספרות הישראלית (חלק ב׳).   מראה: מגזין בענייני מדינה, חברה ותרבות <מקוון>, גל׳ 145 (י״א בניסן תשע״א, 15 באפריל 2011) <פורסם גם בשם: ״שיטותיה החתרניות של היצירה הפוליטית״.  מעמקים: כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות <מקוון>, גל׳ 42 (סיון תשע״א, יוני 2011)> <חזר נדפס בספרו ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד תשע״ב 2012), עמ׳ 41–52>
  • ארליך, צור.  אש ידידותית.  מקור ראשון, דיוקן, ה׳ בחשון תשס״ז, 27 באוקטובר 2006, עמ׳ 14–18 <שיחה עם א״ב יהושע>
  • בלאט, אברהם.  פרוזה חדשה – א. ב. יהושע. בספרו: בנתיב סופרים (תל־אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 198–201.
  • בלבן, אברהם.  שני רֵעים יצאו לדרך : על התחלותיהם של א״ב יהושע ועמוס עוז. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 137–146.
  • בן־דב, ניצה. אשה שופטת ופחד מוות – הפרדיגמה העשתורית ביצירתו של א״ב יהושע.  מחקרי משפט, כרך 18, גל׳ 1–2 (2002), עמ׳ 417–434 <״אם בקשו פרנסי התחום ״משפט וספרות״ ללמוד מהספרות על כשלי המשפט, ולכונן באמצעות התבוננות מרוכזת בכשלים את התקווה ״להעמיד למרות הכל דברים על תיקונם״, הרי שהתבוננות עקבית במכלול יצירתו של יהושוע אוצרת בתוכה הן את הכשל והן את התקווה״>
  • בן־דב, ניצה. ״תקופת הפוגה שקטה במצב הישראלי״ – א״ב יהושע ועמוס עוז: התחלות.  קשת החדשה: רבעון לספרות עיון ובקרת, חוב׳ 12 (קיץ 2005), עמ׳ 109–115 <סיפוריהם של יהושע ועוז, שפורסמו בעשור השני למדינה, היוו פריצת דרך ושינוי כיוון בספרות הישראלית. לא עוד הקונקרטי והעכשווי של ההווה הישראלי, אלא פנייה אל המטאפיזיקה, אל המופשטות ואל הפנטזיה>
  • בן־דב, ניצה.  על א״ב יהושע ויצירתו.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 9–13.
  • בן־דב, ניצה.  גילוי וכיסוי בלשון נוסח א״ב יהושע.  ספר זיכרון למוריה ליבזון : מחקרים במדעי היהדות / בעריכת אהרן ממן ורבקה בליבוים (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים, בית ספר רוטברג לתלמידים מחו״ל, היחידה להוראת עברית, תשע״א), עמ׳ 237–245.
  • בן־יוסף, יצחק. ציונות וישראל ביצירות א. ב. יהושע. טורים לחינוך ולהוראה, גל׳ ז׳ (אדר א׳ תשל״ח, מארס 1978), עמ׳ 44–51.
  • בנבג׳י, אמיר.  יהושע בראי ביקורת הספרות העברית.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 14–29.
  • בר־יוסף, חמוטל.  פרשת בראשית : אברהם ב. יהושע על סיפור קין והבל.  בתוך: הוגים בפרשה : פרשת השבוע כהשראה ליצירה ולהגות היהודית לדורותיה / עורך, נפתלי רוטנברג (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד ; ירושלים : מכון ון ליר, 2005), עמ׳ 23–30.
  • ברזל, הלל.  כוחה של תשתית בסיפורי א. ב. יהושע.  בספרו: סיפורת עברית מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל״ד 1974), עמ׳ 149–177.
  • ברמה, ישראל. שיחה באוגוסט (שיחה בין א.ב. יהושע וישראל ברמה).  עכשיו, גל׳ 49 (אביב תשמ״ד 1984), עמ׳  22–46.
  • ברעם, ניר.  להתקרב אל המציאות.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 693 (י״א בסיון תשס״ו, 7 ביוני 2006), עמ׳ 32–33 <ראיון עם הסופר>
  • גוברין, נורית.  ״סיום מלא מתיקות ואהבה״ – בין בן להוריו: א. ב. יהושע.  עמדה: ביטאון לספרות, גל׳ 19 (סתיו–חורף 2009), עמ׳ 130–144.
  • גוברין, נורית. דיוקנו של סופר כבן להוריו.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 1 (ניסן–אייר תשס״ט, אפריל 2009), עמ׳ 2–7 <דיון, בין היתר ביצירתם של צבי אנקורי, ס. יזהר, חיים גורי, א״ב יהושע ואהרן מגד>
  • גולני, מוטי.  ״אם עדיין הייתי גר בה היא הייתה מוחצת אותי״: על ירושלים, מהביוגרפי אל ההיסטורי וחזרה (שיחה עם א.ב. יהושע).   ישראל : כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 5 (אביב תשס״ד 2004), עמ׳ 179–198.
  • גורביץ׳, ניצה.  עשר וריאציות על החיים והמוות.  מאזנים, כרך ס״ח, גל׳ 3 (כסלו תשנ״ד, דצמבר 1993), עמ׳  58–59 <דיון בקובץ הסיפורים ״10 סיפורי אהבה ישראלים (תל־אביב : עקד, 1993) ובסיפור של א״ב יהושע ״חתונתה של גליה״>
  • גיל, אבי.  ״לפחות לספר את הסיפור״: תשתיות מוקדמת לתבנית המונודיאלוג ביצירתו של א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 156–162.
  • גיל, אבי.  עקידת אברם : א.ב. יהושע ועקידת יצחק, האם זו עקידה עצמית?  גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 48 (ספטמבר 2019), עמ׳  76–83.
  • גרנות, משה.  ״המפגש בין המזרח למערב מסקרן אותי״ : שיחה עם אברהם ב׳ יהושע.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל־אביב : קווים, 2007), עמ׳ 31–50.
  • גרפינקל, אבי.  פרדוקס הנעורים.  מקור ראשון, שבת, גל׳ 1009 (ט׳ בכסלו תשע״ז, 9 בדצמבר 2016), עמ׳ 8–9 <על א״ב יהושע עם הגיעו לגבורות> *
  • גרץ, נורית. מאורע דראמאטי וזמנים אחרים. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 6 (1976), עמ׳ 380–393 <על המשותף לסיפורת של עמוס עוז, א. ב. יהושע ועמליה כהנא־כרמון במבנה התמאטי>
  • גרץ, נורית.  ספרות, חברה, היסטוריה : אספקטים אקטואליים בסיפורת של א. ב. יהושע.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 9 (מאי 1979), עמ׳ 422–432.
  • הולצמן, אבנר.  מוכרחים ממש להתאהב : דרמות הנישואים של א״ב יהושע. עונג שבת (עונ״ש) <מקוון>, 26 בינואר 2024 *
  • ויס, הלל.  הגיבור המנוכר כקרבן וכמטרה. בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 68–71 <על הסיפור ״בסיס־טילים 612״> <נדפס לראשונה ב׳הארץ׳, 26 בספטמבר 1975>
  • ויס, הלל.  סילוק שכינה : המלחמה באנימה: ע׳ עוז וא״ב יהושע נגד ״תהילה״ לעגנון.  אקדמות, חוב׳ יג (ניסן תשס״ג, אפריל 2003), עמ׳ 131–149.
  • זמירי, חוה. הטקסט כשדר של אידיאולוגיה ותקשורת : על יצירותיהם של א.ב. יהושע ויורם קניוק. מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 4 (טבת תשנ״ז, ינואר 1997), עמ׳ 27–32.
  • זרט, אלעד. עכשיו אני חולה. אני כל כולי במחלה, וזה כבד עליי מאוד. אני מקנא במתים.  ידיעות אחרונות, 7 ימים, ל׳ בשבט תשפ״א, 12 בפברואר 2021, עמ׳ 52–55
  • טרוויזן־סמי, עמנואלה.  בניית ״הישראליוּת״ ביצירתו הסיפורית של א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 516–523.
  • יצחקי, ידידיה.  תשתית מביאליק לסיפור של א״ב יהושע.  בתוך: הלל לביאליק : עיונים ומחקרים ביצירת ח״נ ביאליק מוגש לפרופ׳ הלל ברזל / בעריכת הלל ויס וידידיה יצחקי (רמת גן : אוניברסיטת בר אילן, תשמ״ט 1989), עמ׳ 359–365.
  • יצחקי, ידידיה.  מבטים מצטלבים על יצירתו של א״ב יהושע בוונציה.  עתון 77, גל׳ 303 (תמוז–אב תשס״ה, יולי–אוגוסט 2005), עמ׳ 18 <על כנס בינלאומי בוונציה המוקדש ליצירתו של א״ב יהושע לרגל הופעת תרגום איטלקי לספרו ׳שליחותו של הממונה על משאבי אנוש׳>
  • כהן, נילי. כוחה של אשמת הכלות – טאבו ואשמה אצל א״ב יהושע. קשת החדשה, חוב׳ 21 (סתיו 2007), עמ׳ 59–72 <המחברת מתרכזת ביצירות ״מסע אל תום האלף״, ״הכלה המשחררת״ ו״אש ידידותית״ של א.ב. יהושע, ודנה במוטיבים המאפיינים אותם – המשפחה, האשמה, חציית גבולות גיאוגרפיים וחברתיים , וגם כלות המניעות את העלילה. כמו כן היא עומדת על שני איסורים משפטיים: גילוי עריות וביגמיה המקעקעים את שלטון האב במשפחתו ואת רוח השוויון בין האשה לגבר>
  • כספי, זהבה.  מקומו של האחר: יצר ויצירתיות בדרמה של א״ב יהושע. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 453–468.
  • לאור, יצחק. ״אני עומד מולם בעמידה של עם מול עם״ : א. ב. יהושע ו״השנאה המזרחית״ לערבים – קווים לדמותה של גזענות בין מיעוטים בישראל. מטעם: כתב־עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, חוב׳ 2 (אפריל 2005), עמ׳ 43–60 <המאמר מציג את השקפתו של המחבר, שמוצא מאפיינים אתניים בגזענותו של א.ב. יהושע: יהושע כסימפטום של שנאה ״מזרחית״ לערבים, או שנאה מזרחית למזרח>
  • לויתן, עמוס.  היהודי כמכשול.  עתון 77, גל׳ 340 (אב–אלול תשס״ט, יולי–אוגוסט 2009), עמ׳ 40–41.
  • ליפסקר, אבידב.  מחסומים: אזורי־ספר בגיאוגרפיה האתית של א״ב יהושע.  תרבות דמוקרטית, כרך 11 (תשס״ח 2007), עמ׳ 107–116 <על התכניות האיטינרריות של א.ב. יהושע, במסע הערב ליתיר, בטיול בן שלושה ימים עם ילד בירושלים, בחיפוש אחר מאהב נעדר, בין שלוש ערים – חיפה, ירושלים ותל־אביב – מחלק אחד של משפחה לחלק אחר שלה במסעה לגירושים מאוחרים, למושב של יוצאי הודו בגליל, להודו עצמה, לצפון אפריקה ולאירופה של ימי הביניים. זהו האטלס המפורט ביותר שייצר סופר עברי לספרות העברית, למעט אולי עגנון [מתוך המאמר]>
  • מוקד, גבריאל.  מספר מודרניסטי בהתפתחותו.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ז, גל׳ 1 (סיון תשכ״ח, יוני 1968), עמ׳ 34–40 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 100–109>
  • מורג, גלעד.  גלות וציון ביצירתו של א.ב. יהושע.  הדור, כרך א׳ (תשס״ז), עמ׳ 93–99.
  • מזור, יאיר.  הזהות הכפולה והזהות השאולה – מקרא חוזר ביצירת א״ב יהושע : לשאלת האנלוגיה ומשמעותה בסיפור ״יום שרב ארוך״. Hebrew Studies, כרך 23 (1982), עמ׳ 229–238.
  • מירון, דן.  מס. יזהר עד א.ב. יהושע. הארץ, תרבות וספרות, ל׳ בתשרי תשכ״ד, 18 באוקטובר 1963, עמ׳ 15. <דברים ב״מילוא״>
  • מעוז, רבקה.  הגמוניה, זהות ואינטרטקסטואליות : ״לילה חמישי״, גירושים מאוחרים, מאת א״ב יהושע. בתוך:  ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר־אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ׳  302–315.
  • נבו, יפעת.  ״הכתיבה מתחילה מן המלים״ : שיחה עם א. ב. יהושע.  דבר, לספרות ולאמנות, ט״ו באב תשכ״ח, 9 באוגוסט 1968, עמ׳ 8.
  • נגב, אילת.  מסתורין, אהבה וזוגיות.  בספרה:  שיחות אינטימיות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 179–186.
  • עוז־זלצברגר, פניה.  ההיסטוריה וההיסטוריונים אצל א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 570–576.
  • פורסטנברג, שי.  טיפה קטנה של מיסתורין.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט בטבת תשע״ז, 27 בינואר 2017, עמ׳ 2.
  • פלדמן, יעל. הספורת הישראלית במבחן לשון המסורת ולשון הדיבור. בצרון: רבעון לספרות הגות ומחקר, סדרה חדשה, כרך א׳, גל׳ 5–6 (1980), עמ׳ 67–74 <דיון, בין היתר ביצירתם של עמוס עוז וא״ב יהושע>
  • קולומי קמרינו, מרינלה.  יהושע באיטליה : פנומנולוגיה של ההצלחה.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 493–499.
  • קורצווייל, ברוך. מקומם של סיפורי אברהם ב׳ יהושע.  הארץ, 30 ביוני 1968. <חזר ונדפס בספרו:  חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 307–318>
  • קלדרון, נסים.  הברדלס החסר של א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 500–506.
  • קנוביו, אנדראה.  לגרום לקורא לבכות: דמות המספר ביצירתו של א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 487–492.
  • רזילי, חוה.  מספרים על עצמם.  דבר, י״ד בניסן תשכ״ג, 8 באפריל 1963, עמ׳ 7 <ראיון עם אברהם ב. יהושע, אהרן אפלפלד, לנה קיכלר־זילברמן, נעמי פרנקל וישראל אלירז>
  • שאול בן־צבי, רבקה.  בין היערות : הדים של קנוט המסון בנובלה של א״ב יהושע.  עתון 77, גל׳ 336 (טבת–שבט תשס״ט, ינואר–פברואר 2009), עמ׳ 33–35.
  • שאול בן־צבי, רבקה.  השוטה ובת המלך : עיון מחודש בסיפור מופת של א״ב יהושע, ״שתיקה הולכת ונמשכת של משורר״.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 147–155.
  • שאול בן־צבי, רבקה.  שני אמנים ושתי שתיקות : יצירה ויוצר בסיפורים ״שתיקה הולכת ונמשכת של משורר״ לא״ב יהושע ו״גם מורדות ההרים״ לצבי לוז.  עתון 77, גל׳ 368 (סיון–תמוז תשע״ג, מאי–יוני 2013), עמ׳ 30–31.
  • שגיא, שרה.  מסע אל תום השיח ובחזרה: תחנות בהתפתחות דפוסי השיח בסיפורת של א״ב יהושע. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 163–170.
  • שוורץ, יגאל.  דֶאוּס אֶקְס מַכִינָה: אלוהים, מכונות ובני אדם בסיפורת של א״ב יהושע. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 507–515.
  • שטיינר, משה.  הכיוון הניהיליסטי בסיפורת הישראלית. האומה, שנה י, גל׳ 37 (תשל״ג), עמ׳ 329–339 <דיון בסיפורת של  ס׳ יזהר, א״ב יהושע, ב׳ תמוז, א׳ בן־עזר ועמוס עוז> <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל־אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 141–152>
  • שטיינר, משה. הסופר הישראלי בעידן האידיאולוגיה. האומה, שנה ט״ז, חוב׳ 53 (1977), עמ׳ 93–100. <על א״ב יהושע ועמוס עוז> <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל־אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 153–160>
  • שלג, יאיר.  חביתת הזהות.  מקור ראשון, דיוקן, גל׳ 802 (ח׳ בטבת תשע״ג, 21 בדצמבר 2012), עמ׳ 14–21 * <ראיון עם א״ב יהושע בעקבות מחזהו ״הילכו שניים יחדיו״, המבוסס על מפגשים שהתקיימו בין דוד בן־גוריון וזאב ז׳בוטינסקי>
  • שמיר, זיוה.  לבעיית הריבוד האליגורי בסיפוריו ה״ריאליסטיים״ של א״ב יהושע : עיון בסיפורו ״יום שרב ארוך, יאושו, אשתו ובתו״. <נכתב ב־1976 עבור ׳עכשיו׳ ומעולם לא פורסם>
  • שקד, גרשון.  שהמוות בחלוניו (א״ב יהושע).  בספרו גל חדש בסיפורת העברית : מסות על סיפורת ישראלית צעירה (תל־אביב : ספרית פועלים, מהדורה שניה, 1974), עמ׳ 125–148 <חזר ונדפס בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 33–53>
  • Aschkenasy, Nehama. Women and the double in modern Hebrew literature: Berdichewsky/Agnon, Oz/Yehoshua. Prooftexts, vol. 8, no. 1 (January 1988), pp. 113–128.
  • Devir, Nathan P.  Exposing pathology, playing God: parsing psychosocial discourse in ׳The Last Commander׳ by A. B. Yehoshua.  Jewish culture and history, vol. 15, issue 3 (November 2014), pp. 188–211. < על הסיפור ׳המפקד האחרון׳>
  • Fuchs, Esther. Iideology and literature : an interview with A. B. Yehoshua. In her book: Encounters with Israeli authors (Marblehead, Mass : Micah Publications. 1982), pp. 39–51.
  • Horn, Bernard. Sephardic Identity and Its discontents: the novels of A. B. Yehoshua. in: Sephardism : Jewish-Spanish history & the modern literary imagination / edited by Yael Halevi-Wise (Stanford : Stanford University Press, 2012), pp. 189–210.
  • Mendelson-Maoz, Adia.  The bereaved father and his dead son in the works of A. B. Yehoshua.  Jewish social studies: history, culture, society, n.s., vol. 17, no. 1 (Fall 2010), pp. 116–140.*
  • Morahg, Gilead. Outraged humanism : the fiction of A.B. Yehoshua. Hebrew Annual Review, vol. 3 (1979), pp. 141–155.
  • Morahg, Gilead. Reality and symbol in the fiction of A.B. Yehoshua. Prooftexts, vol. 2, no. 2 (May 1982), pp. 179–196.
  • Morahg, Gilead. A symbolic psyche: the structure of meaning in A.B. Yehoshua’s Flood Tide. Hebrew studies, Vol. 29 (1988), pp. 81–100. <על הסיפור ׳גאות הים׳>
  • Morahg, Gilead. Facing the wilderness: God and country in the fiction of A. B. Yehoshua. Prooftexts, vol. 8, no. 3 (September 1988), pp. 311–331.
  • Morahg, Gilead. From madness on to sanity: A.B. Yehoshua’s shifting perspective on the Diaspora. Shofar, vol. 11, no. 1 (Fall, 1992), pp. 50–60.
  • Morahg, Gilead. A.B. Yehoshua : fictions of Zion and Diaspora. In: Israeli writers consider the ״Outsider״ / edited by Leon I. Yudkin (Rutherford, NJ : Fairleigh Dickinson University Press; London: Associated University Presses, 1993), pp. 124–137.
  • Nash, Stanley L. Israeli fathers and sons revisited. Conservative Judaism, vol. 38, no. 4 (1986), pp. 28–37 <In Israeli literature, especially in the works of A.B. Yehoshua>
  • Negev, Eilat. A. B. Yehoshua: In search of borders.  In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), pp. 91–100.
על ״מות הזקן״ על ״מול היערות״
  • אבינור, גיטה.  נקמת הסופר בנערה הדקה.  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 147–150 <נחתם: יוני 1969>
  • אופנהיימר, יוחאי.  עלייתו ונפילתו של השיח המוסרי.  בתוך: לאומיות ומוסר : השיח הציוני והשאלה הערבית / עורך – אפרים לביא (ירושלים : כרמל, תשע״ד 2014), עמ׳ 281–304.
  • אורן, יוסף.  ביערות הבדידות האינטלקטואליים.  הארץ, תרבות וספרות, י״ב באייר תשכ״ח, 10 במאי 1968 <נוסח מורחב נדפס בספרו: הסיפור הישראלי הקצר (ראשון לציון : יחד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 117–130>
  • בר־יעקב, מ. אוירה וצליל בסיפורי יהושע.  מעריב, כ״ו באייר תשכ״ח, 24 במאי 1968, עמ׳ 27, 29.
  • חבר, חנן. רוב כמיעוט לאומי, בסיפורת ישראלית מראשית שנות השישים. סימן קריאה, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 328–339 <על ״מול היערות״ לא.ב. יהושע, ״נוודים וצפע״ לעמוס עוז, ״לב הקיץ לב האור״ לעמליה כהנא־כרמון> <נוסח באנגלית – ראה להלן>
  • שלגי, מרדכי.  הערבי האילם והסטודנט ״האלים״ כחסרי פתרון : עוד על ״מול היערות״ לא. ב. יהושע.  גזית, כרך ל, גל׳ ה–ח (353–356) (אב תשל״ג–חשון תשל״ד, אוגוסט–נובמבר 1973), עמ׳ 19–21.
  • שלו, מרדכי.  הערבים כפתרון ספרותי.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תש״ל, 30 בספטמבר 1970, עמ׳ 50, 51 <חזר ונדפס בתוך:  מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 54–70>
  • שקד, גרשון.  מול היערות.  קשת, שנה עשירית, חוב׳ ג׳ (לט) (אביב 1968), עמ׳ 76–85.
  • Hever, Hannan.  Minority discourse of a national majority: Israeli fiction of the early sixties. Prooftexts, vol. 10, no. 1 (January 1990) pp. 129–147.
  • Hochberg, Gil. A poetics of haunting: from Yizhar׳s Hirbeh to Yehoshua׳s Ruins to Koren׳s Crypts. Jewish social studies: history, culture, society n.s., vol. 18, no. 3 (Spring/Summer 2012), pp. 55–69. *
  • Morahg, Gilead. Shading the truth: A.B. Yehoshua’s Facing the Forests. In: History and literature: New Readings of Jewish Texts in Honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence, RI : Program in Judaic Studies, Brown University Press, 2002), pp. 409–418.
על ״שלושה ימים וילד״ מתוך ״מול היערות״
  • אבינור, גיטה.  נחש, קוצים וילד.  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 143–146 <נחתם: מאי 1965>
  • חסין, ז׳ולייט. בין ׳הזר׳ ל׳שלושה ימים וילד׳ : מקבילות ביצירות אלבר קאמי וא.ב. יהושע. מאזנים, כרך נ״ה, גל׳ 4–5 (אלול תשמ״ב, ספטמבר–אוקטובר 1982), עמ׳ 17–19.
  • בר־יוסף, חמוטל. הנשים ומה שמאחוריהן ב״שלושה ימים וילד״ – הספור והסרט. פרוזה, גל׳ 103–104 (1988), עמ׳ 67–70 <חזר ונדפס בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת־ציון : צבעונים, 2006), עמ׳ 237–244>
על ״שני מחזות: – ׳לילה במאי׳ ו׳טיפולים קשים׳״
  • Feinberg, Anat. A. B. Yehoshua as playwright.  Modern Hebrew literature, vol. 1, no. 1 (Spring 1975), pp. 43–47.
על ״תשעה סיפורים״
  • שהם, אורי. ההומו־מיליטאריס האלגורי ועולמו הקוואזי־חילוני בסיפורי א״ב יהושע. בספרו: המשמעות האחרת : מן המשל האלגורי ועד הסיפור הפאראראליסטי (תל־אביב : מכון כ״ץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל־אביב, תשמ״ב 1982), עמ׳ 260–305 <חזר ונדפס בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 95–133>
על ״המאהב״
  • אורן, יוסף.  חזונו של יהושע על קץ הציונות.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ז בניסן תשל״ז, 15 באפריל 1977.
  • ברגר, דרורה. דמות הערבי בסיפורת העברית. עתון 77, גל׳ 168 (שבט תשנ״ד, ינואר 1994), עמ׳ 24–25. <בין היתר, דיון ב׳מאהב׳ לא״ב יהושע>
  • ברמה, ישראל. מונולוגים, מאהבים ו 1/2 5 נפשות עדין מחפשות מחבר. עכשיו, חוב׳ 37–38 (1978), עמ׳ 368–372.
  • זוהר, אוריאל. הגלגולים אצל א.ב. יהושע כמשחק תפקידים תיאטרוני. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע׳, גל׳ 10 (1996), עמ׳ 10–18.
  • יצחקי, ידידיה.  בין ״תמול שלשום״ ו״המאהב״.  פנים, גל׳ 1 (1997), עמ׳ 94–100.
  • מעוז, רבקה.  דיוקנו של נעים כמתבולל צעיר – ׳המאהב׳ מאת א״ב יהושע.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 519–538.
  • רזלר־ברסון, נחמה.  צורות ותכנים בסיפורת של א. ב. יהושע: המשכיות או שנוי?  הדואר, שנה 57, גל׳ י׳ (ה׳ בשבט תשל״ח, 13 בינואר 1978), עמ׳ 155–156; גל׳ י״א (י״ב בשבט תשל״ח, 20 בינואר 1978), עמ׳ 173–174.
  • שמיר, זיוה.  ארבע כניסות לפרד״ס.  ידיעות אחרונות, י״א באייר תשל״ז, 29 באפריל 1977, עמ׳
  • שקד, גרשון.  הצל הפרוש עלינו. בספרו: גל אחר גל בסיפורת העברית (ירושלים : כתר, 1985), עמ׳ 41–52 <נחתם: 1977>
  • Morahg, Gilead. Affirmative structure in A.B. Yehoshua’s The Lover. Hebrew Studies, vol. 20–21 (1979–80), pp. 98–106.
  • Morahg, Gilead. New images of Arabs in Israeli fiction. Prooftexts, vol. 6,no. 2 (1986), pp. 147–162.
על ״בתחילת קיץ –1970״
  • אורן, יוסף.  המלחמה כמצב אבסורדי.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, כ״ד באדר תשל״ב, 10 במארס 1972.
  • בלאט, אברהם.  משקע המלחמה ומוטיב המוות – שתי פנים.  בספרו: תחומים וחותם (תל־אביב : סיגלית, תשל״ד 1974), עמ׳ 103–106.
  • גורפיין, רבקה.  ״בתחילת קיץ 1970״ לא. ב. יהושע.  בספרה: אל מלים ומעבר להן : שירים, משוררים, ספרים (רמת גן : מסדה, 1975), עמ׳ 125–132.
  • גורפיין, רבקה.  עיון נוסף ב״בתחילת קיץ 1970״.  בספרה: אל מלים ומעבר להן : שירים, משוררים, ספרים (רמת גן : מסדה, 1975), עמ׳ 133–143.
  • האפרתי, יוסף.  קמת טקסטים וחרסים : בתחילת קיץ 1970 ומקומו בין סיפורי א״ב יהושע.  סימן קריאה, חוב׳ 1 (1972), עמ׳ 156–169 <חזר ונדפס בתוך:  מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 71–94>
  • מוקד, גבריאל. במבחן של קיץ 70. עכשיו, חוב׳ 25–28 (תשל״ג 1973), עמ׳ 271–272 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 141–142> 
  • שלגי, מרדכי.  סיוטי אור קיץ.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 31 (כ״ה בתמוז תשל״ב, 7 ביולי 1972), עמ׳ 3.
על הסרט ״המאהב״ על־פי ספרו של אברהם ב. יהושע
  • בושס, הדה. שאלה של אמינות. הארץ, 18 בפברואר 1986, עמ׳ 9.
על ״בזכות הנורמליות״
על ״גירושים מאוחרים״
על ״מולכו״
  • אורן, יוסף. כיצד מתפטרים מאידיאולוגיה. מאזנים, כרך ס״א, גל׳ 2 (אייר תשמ״ז, יולי 1987), עמ׳ 59–62 <נוסח מלא ומורחב נדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש״ן 1990), עמ׳ 26–38>
  • אורן, יוסף. ההתרוששות החזונית בספרות הישראלית. רב־קול: רבעון ישראלי לספרות, חוב׳ 2 (2000), עמ׳ 104–110. <דיון, בין היתר, ב׳עשיו׳ למאיר שלו וב׳מולכו׳ לא״ב יהושע>
  • ארן, דוד. עוד כמה הערות על ״מולכו״. על המשמר, ח׳ בסיון תשמ״ז, 5 ביוני 1987, עמ׳ 15.
  • בז׳רנו, מאיה. משהו בעניין ״מולכו״. דבר, כ״ו באייר תשנ״א, 10 במאי 1991, עמ׳ 19 <תגובה לרשימתו של יצחק לאור ׳מיהו אשכנזי/ספרדי׳ – ראה להלן>
  • בלבן, אברהם. מולכו – וחרב הניבלונגים. מעריב, ספרות, כ״ט באלול תשמ״ט, 29 בספטמבר 1989, עמ׳ 6.
  • בלבן, אברהם. מולכו בין אורפיאוס לפיגמליון. מעריב, ספרות, י״ח בניסן תש״ן, 13 באפריל 1990, עמ׳ 7.
  • בלבן, אברהם. מר מאני ומולכו: מהלך חדש בסיפורת של א.ב. יהושע. עכשיו, חוב׳ 57 (סתיו–חורף תשנ״ב 1991), עמ׳ 225–239.
  • בנבג׳י, אמיר.  הכישלונות של מולכו : ראליזם, מודרניזם, מזרחיות.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 173–194.
  • ברתנא, אורציון. סיפור מרשים – ומפוצל. דבר, ה׳ באדר תשמ״ז, 6 במארס 1987, עמ׳ 21.
  • הגורני־גרין, אברהם. אחרי מולכו. בספרו: סיפורת בת־ימינו (תל־אביב : אור־עם, תש״ן 1989), עמ׳ 51–53.
  • הופ, דורית.  בעקבות אורידיקה : דיון ב׳סוף דבר׳ מאת יעקב שבתאי וב׳מולכו׳ מאת א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 195–210.
  • הופרט, שמואל. ההווה מרתק אותי, או: מוכרחים להתאהב : שיחה עם הסופר א.ב. יהושע לרגל הופעת הרומאן החדש שלו, ״מולכו״.  הדואר, שנה 66, גל׳ ט״ז (ה׳ באדר תשמ״ז, 6 במארס 1987), עמ׳ 15–18 <״השיחה הוקלטה עבור המדור לספרות של ״קול ישראל״ ושודרה בשבת, 31 בינואר 1987 ... במסגרת התוכנית ״מלים שמנסות לגעת״ ... >
  • הראל, שלמה. ׳מולכו׳ לאברהם ב. יהושע. בספרו: הרומאן הישראלי בשנות ה־80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה : רכס, 2001), עמ׳ 93–118.
  • ויס, הלל. עורו הספרדים (והמתנחלים). בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית־אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 77–81 <על ׳מולכו׳ לא״ב יהושע ועל ׳קופסה שחורה׳ לעמוס עוז> <נדפס לראשונה ב׳נקודה׳, יולי 1987>
  • חקק, לב.  מולכו ב״מולכו״ – מבט נוסף.  מהות: כתב־עת ליצירה יהודית, כרך א׳ (ו׳) (קיץ תשמ״ט 1989), עמ׳ 254–264.
  • חקק, לב.  מזרח ומערב ב״מולכו״ – מבט נוסף.  הדואר, שנה 69, גל׳ ג׳ (י״ט בחשון תש״ן, 17 בנובמבר 1989), עמ׳ 19–22; גל׳ ד׳ (כ״ו בחשון תש״ן, 24 בנובמבר 1989), עמ׳ 20–21.
  • יפתח־אל, אסתר.  לאות וחרות : הרהורים לאחר קריאת ״מולכו״ לא. ב. יהושע.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ט׳, גל׳ 35–36 (365–366) (תשרי תשמ״ח, ספטמבר 1987), עמ׳ 82–85.
  • לאור, דן.  בין המתים ובין החיים : מולכו מאת אברהם ב. יהושע.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ח בשבט תשמ״ז, 27 בפברואר 1987, עמ׳ ב 6–7.
  • לאור, יצחק. מיהו אשכנזי/ספרדי. דבר, י״ט באייר תשנ״א, 3 במאי 1991, עמ׳ 18; כ״ו באייר תשנ״א, 10 במאי 1991, עמ׳ 18, 20. <חזר ונדפס בספרו אנו כותבים אותך מולדת : מסות על ספרות ישראלית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳  105–114 <הגיבה על כך מאיה בז׳רנו – ראה לעיל>
  • לאור, יצחק. העירונים מדברים על אהבה לאדמה. דבר, כ״ו באייר תשנ״א, 10 במאי 1991, עמ׳ 18, 20 <תשובה למאיה בז׳רנו – ראה לעיל>
  • נגב, אילת. סוף סוף אני כותב רק על אהבה. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ו׳ בניסן תשנ״ד, 18 במארס 1994, עמ׳ 18–23.
  • נצר, רות. ״מולכו״ של א.ב. יהושע: היבטים פסיכולוגיים, מיתולוגיים ואכזיסטנציאליים. שיחות, שנה 4, גל׳ 2 (1990), עמ׳ 145–148 <חזר ונדפס בספרה: השלם ושברו : מיתוס, ספרות, שירה : כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגיית המעמקים של יונג (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009), עמ׳ 303–311>
  • פלדמן, אהובה. א״ב יהושע – מולכו (1987) בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל־אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 181–187.
  • קלדרון, נסים.  היועצת המשפטית כותבת למולכו.  מאזנים, כרך ס״א, גל׳ 2 (אייר תשמ״ז, יוני 1987), עמ׳ 10–13 <חזר ונדפס בספרו הרגשה של מקום : ששה מאמרים (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 64–73>
על ״הקיר וההר״
  • בלבן, אברהם. להגן על הבית הציוני. הארץ, י״ח בתמוז תשמ״ט, 21 ביולי 1989, עמ׳ ב 9.
  • ברתנא, אורציון. יהושע נגד מולכו. מעריב, א באלול תשמ״ט, 1 בספטמבר 1989, עמ׳ ה 7.
  • גולן, אבירמה. טרוצקי ורוטשילד בגולה : ראיון בלעדי עם א. ב. יהושע, בעקבות ספרו החדש: הקיר וההר. דבר, ב׳ בניסן תשמ״ט, 7 באפריל 1989, עמ׳ 15.
  • ויס, הלל. לא חזון הגאולה, חזון בית־המטבחיים (הארה בעקבות ״הקיר וההר״). נקודה, גל׳ 139 (5 ביוני 1990), עמ׳ 58–62 <חזר ונדפס בספרו עלילה – ספרות הכליון הישראלית (בית אל : ספרית בית אל, תשנ״ב 1992), עמ׳ 48–54, בשם: הכל דולף, או: מה בין מחוז הספרות למחוז האמת>
  • פרליס, איזה.  בחיפוש אחר הנורמאליות האבודה.  הדואר, שנה 69, גל׳ ג׳ (י״ט בחשון תש״ן, 17 בנובמבר 1989), עמ׳ 17–18.
על ״מר מאני״
  • בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על מר מאני לא״ב יהושע / עריכה ומבוא, ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995)
  • אבישי, מרדכי. משפחה, יהדות, עולם. על המשמר, 5 במאי 1990, עמ׳ 21.
  • אב״ן. המאני שבתוך כל אחד מאיתנו. דבר, 21 במאי 1990, עמ׳ 9.
  • אורטל, שרה.  חמישה בעקבות אחד.  ירושלים (מקומון), ט׳ באייר תש״ן, 4 במאי 1990, עמ׳ 17–18. <ראיון>
  • אורן, יוסף. ציונות אחרת. מעריב, 22 ביוני 1990, עמ׳ ה 5; 29 ביוני 1990, עמ׳ ה 5; 6 ביולי 1990, עמ׳ ה 5 <הגיב על כך אברהם בלבן ברשימתו ׳פסיכולוגיה, לא אידיאולוגיה׳ – ראה להלן>
  • אמיר, אהרן. מר יהושע (שיחה ראשונה: על השיחה החמישית). רחוב, חוב׳ 3 (1998), עמ׳ 112–118.
  • בושס, הדה. האובדן המתוק. הארץ, 28 במאי 1990, עמ׳ ב 7.
  • בלאט, אברהם.  השושלת לבית מאני. הצופה, כ״ג בתשרי תשנ״א, 12 באוקטובר 1990, עמ׳ 5.
  • בלבן, אברהם. פסיכולוגיה, לא אידיאולוגיה. מעריב, ספרות, י״ט באב תש״ן, 10 באוגוסט 1990, עמ׳ 5.
  • בלבן, אברהם. מר מאני ומולכו: מהלך חדש בסיפורת של א.ב. יהושע. עכשיו, חוב׳ 57 (סתיו–חורף תשנ״ב 1991), עמ׳ 225–239.
  • בן־ארי, ניצה.  ייצוג עולמות זרים בבדיון: מר מאני כניסיון לשיחזור רב־לשוניות בלשון אחת. בתוך: בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על מר מאני לא״ב יהושע / עריכה ומבוא ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 354–361 <המחברת פורשת מגוון רחב של אמצעים המרמזים שלשונה של כל אחת מהשיחות מייצגת תרגום בדוי בצד היותה ביטוי לשפתו ה״אותנטית״ של הדובר. אמצעים אלה מופעלים על הקורא בשלבים. בתחילת כל אחת מהשיחות יוצר הטקסט רושם של מוזרות לשונית, שנועדה להצביע על כך שהשיחה אינה מתנהלת בעברית. בהמשך משובצים כמה פרטי ריאליה מסביבתה הגיאוגרפית וההיסטורית של אותה ״שפת מקור״ בדיונית עם סממנים תרבותיים ולשוניים, תחביריים ולקסיקאליים המאפיינים כל אחת מהשפות הבדיוניות ברומאן. כל אלה מבוססים על נורמות שהיו רווחות בלשון התרגום לעברית שיהושע עושה בהן שימוש מודע ומחושב. ייצוגן המלאכותי של שפות זרות בתוך העברית באמצעות שפה ״ספרותית״ מיושנת, גבוהה ושזורה סממנים של ה״תרגומית״, יוצר בהכרח אפקט פארודי, המסייע ליהושע לשמור על אמביוולנטיות תמאטית ואידיאולוגית לאורך כל הטקסט (מתוך המאמר)>
  • בן־דב, ניצה. מסלול חיים בלא תחילה ובלא סוף. עתון 77, גל׳ 124–125 (אייר–סיון תש״ן, מאי–יוני 1990), עמ׳ 8–9, 24.
  • בן־דב, ניצה. האמנם קו ישר וטבעי לפלשתינה? הצעת פירוש פסיכולוגית – אידיאית לפרק הרביעי של ״מר מאני״ – רומן שיחות לא. ב. יהושע. מאזנים, כרך ס״ו, גל׳ 7–8 (1992), עמ׳ 53–58.
  • בן־סיני, אורה. דיוקן הסופר בנתיב הנצח. באר שבע והנגב (מקומון), גל׳ 523 (9 בנובמבר 1990)
  • בסר, יעקב. א.ב. יהושע: מר מאני, מה אני בתוך הויכוח הגדול? (שיחת החודש). עתון 77, גל׳ 124–125 (אייר–סיון תש״ן, מאי–יוני 1990), עמ׳ 26–28.
  • בק, יורם. משא ההיסטוריה. נתיב, כרך ג׳, גל׳ 6 (1990), עמ׳ 68–70.
  • ברזל, הלל.  כתר הריבוי וכתר האחדות : על ספרו של אברהם ב. יהושע ׳מר מאני׳.  אפיריון, גל׳ 18–19 (סתיו 1990), עמ׳ 16–25.<חזר ונדפס בבכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על ״מר מאני״ לא״ב יהושע / עריכה ומבוא, ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 114–129>
  • ברתנא, אורציון. האם ההיסטוריה מתחילה בפסיכולוגיה? דבר, ו׳ בתמוז תש״ן, 29 ביוני 1990, עמ׳ 19, 20 <חזר ונדפס בספרו: שמונים : ספרות ישראלית בעשור האחרון (תל־אביב: אגודת הסופרים העברים בישראל, 1993), עמ׳ 123–133>
  • גוברין, נורית. מלחמת העולם הראשונה בראי הספרות העברית בשנים האחרונות.  זמנים: רבעון להיסטוריה, גל׳ 126 (אביב 2014), עמ׳ 96–109.
    •
  • גוטקינד, נעמי. מאני מסובב ת׳עולם ... הצופה, א׳ בסיון תש״ן, 25 במאי 1990, עמ׳ 6.
  • גור, בתיה. הכוח האפל. הארץ, תרבות וספרות, א׳ בסיון תש״ן, 25 במאי 1990, ע׳ ב 8.
  • גלבוע, מנוחה. ייחוד רב פנים: אברהם ב. יהושע, מר מאני. מאזנים, כרך ס״ד, גל׳ 9–10 (מאי 1990), עמ׳ 117–119.
  • גרץ, נורית. בין ״מר מאני״ ל״אוואנטי פופולו״. סימן קריאה, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 343–348.
  • דאור, דן. סיפורו של זרע. כלבו (חיפה), ח׳ בסיון תש״ן, 1 ביוני 1990.
  • הגורני, אברהם. מר מאני של א.ב. יהושע – מאן הוא? בצרון, כרך י׳, גל׳ 45–48 (1990–1991), עמ׳ 187–191 <חזר ונדפס בספרו משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל־אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 99–103>
  • הופּ, דורית. דיוקנו של האמן כאדם: מאברהם לגבריאל. מאזנים, כרך ס״ה, גל׳ 3 (1990), עמ׳ 55–59.
  • הופּ, דורית. מסעותיו של זרע חלשלוש. הארץ, תרבות וספרות, ט״ו בסיון תש״ן, 8 ביוני 1990, עמ׳ ב 8.
  • הירשפלד, אריאל. סיפור האבדון המתוק, ההולך וחוזר מדור לדור. הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באלול תש״ן, 24 באוגוסט 1990, עמ׳ ב 8.
  • הרציג, חנה. ״מר מאני״ מאת א.ב. יהושע. בספרה: הקול אומר: אני : מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״ח 1998), עמ׳ 217–267.
  • יהושע, אברהם ב. תחיית המתים של ״מר מאני״: דברים בטקס הענקת פרסי הספרות העברית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י׳ באדר א׳ תשנ״ב, 14 בפברואר 1992, עמ׳ 23.
  • יצחקי, ידידיה. מר מאני: משקעים ספרותיים. עלי שיח, חוב׳ 29–30 (סתיו 1991), עמ׳ 15–26 <חזר ונדפס בספרו הפסוקים הסמויים מן העין : על יצירת א״ב יהושע (רמת־גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשנ״ג 1992), עמ׳ 203–217>
  • ירדני, רות.  החיפוש אחר הזהות בתוך המבוך : עיון ביצירות בנימין תמוז וא״ב יהושע.  החינוך וסביבו: שנתון המכללה (סמינר הקיבוצים), כרך ל״ד (תשע״ב 2012), עמ׳ 219–227 <החיפוש אחר הזהות הלאומית, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברומנים מינוטאור (1980) לבנימין תמוז ומר מאני (1990) לא״ב יהושע>.
  • לאור, יצחק. העירונים מדברים על אהבה לאדמה : שלוש הערות על ביצועים מטעמה של האידיאולוגיה במר מאני. דבר, 10 במאי 1991, עמ׳ 18, 20.
  • לוי, רם. מאני On line. גג, גל׳ 4 (2001), עמ׳ 29–43 <הערות על עיבוד הספר ״מר מאני״ של א״ב יהושע לטלוויזיה> <חזר ונדפס בסינמטק, גל׳ 142 (2006), עמ׳ 6–13>
  • לונדון, ירון. בתפקיד אורח: א. ב. יהושע. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט׳ באייר תש״ן, 4 במאי 1990, עמ׳ 13–14. <ראיון עם הסופר א. ב. יהושע על ספרו: מר מאני>
  • לן, אבי. בעקבות הזרע האבוד. ידיעות אחרונות, 9 במאי 1990, עמ׳ 25.
  • מורג, גלעד.   הרס עצמי כמאפיין לאומי ב״מר מאני״ של א.ב. יהושע. הדאר, כרך 82, גל׳ 1 (תשרי תשס״ג, 2002), עמ׳ 16–19.
  • מורג, גלעד.  סיפור האֲבַדּוֹן המתוק: ״מר מאני׳׳ וכוחה הנורא של אובססיה גדולה.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 213–225.
  • מירון, דן.  משולש מבטיח. העולם הזה, דף חדש, גל׳ 2535 (כ״ב באדר ב׳ תשמ״ו, 2 באפריל 1986), עמ׳ 28 <על פרק מספרו של א״ב יהושע ״מר מאני״ שפורסם בגל׳ 5–6 של כתב העת ׳פוליטיקה׳>
  • מירון, דן.  מאחורי כל מחשבה מסתתרת מחשבה נוספת : הרהורים על מר מאני מאת א.ב. יהושע.  סימן קריאה, חוב׳ 21 (דצמבר 1990), עמ׳ 153–177 <חזר ונדפס בספרו נוגע בדבר : מסות על ספרות, תרבות וחברה (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 24–64; בקובץ בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על ״מר מאני״ לא״ב יהושע / עריכה ומבוא – ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 40–68; ובספרו תשע וחצי של א. ב. יהושע : מבט ׳אשכנזי׳ על שני רומאנים ׳ספרדיים׳ (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״א 2011), עמ׳ 107–152>
  • מלמד, אריאנה. ביקורת 1. חדשות, מוסף, ט׳ באייר תש״ן, 4 במאי 1990, עמ׳ 35.
  • ניר, רפאל. המבנה התקשורתי של הטקסט ברומאן ״מר מאני״ לא.ב. יהושע. חלקת לשון, שנה ב׳, גל׳ 4 (תשנ״א), עמ׳ 14–18.
  • נצר, רות. מר מאני: האינזסט הקדוש: מאניה של ארוס ומוות. עלי שיח, חוב׳ 29–30 (1991), עמ׳ 27–34 <חזר ונדפס בקובץ בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על ״מר מאני״ לא״ב יהושע / עריכה ומבוא, ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 236–246 ובספרה: השלם ושברו : מיתוס, ספרות, שירה : כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגיית המעמקים של יונג (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009), עמ׳ 312–323>
  • סומק, רוני. ספרדים. במחנה, גל׳ 40 (20 ביוני 1990), עמ׳ 44.
  • פוקס, לאה. זאת לא היתה הזיה. הדאר, 11 בספטמבר 1990, עמ׳ 15–16. <ראיון>
  • פלדמן, אהובה. א״ב יהושע – מר מאני (1990) בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל־אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 187–192..
  • פלדמן, יעל. יצחק או אדיפוס? מגדר ופסיכו־פוליטיקה בגלגולי העקדה. אלפיים, חוב׳ 22 (2001), עמ׳ 53–77 <נוסח אנגלי נדפס ב־2003 – ראה להלן>
  • פרי, יעקב.  האם יצחק יכול לסרב לאמו? : עקדה אחרת ברומן ״מר מאני״.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 235–247.
  • קורן, יהודה. לא רחוק מכאן שכב מר מאני עם פלורה. הארץ, מוסף, 6 ביולי 1990, עמ׳ 50.
  • רוזנר, רחל. ״מר מאני״ לא.ב. יהושע – חילוף סגנונות וירטואוזי. עם וספר, כרך ז׳ (אביב 1992), עמ׳ 66–75.
  • רז, טובה. ציונות בנוסח ספרדי. על המשמר, דפים לספרות, כ״ב בסיון תש״ן, 15 ביוני 1990, עמ׳ 18.
  • ריבלין, ריקי. ״ילדתי חמישיית חתלתולים״. מעריב, ספרות, ט׳ באייר תש״ן, 4 במאי 1990, עמ׳ 5.
  • שחם, חיה.  דרך מפותלת, קו ישר וכיוון נגדי : מתבנית שטח לתבנית עומק: גילגוליו של הלבירינת במר מאני לא״ב יהושע.  בספרה: קרובים רחוקים : בין־טקסטואליות, מגעים ומאבקים בספרות העברית החדשה (באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 223–234 <נוסח קודם נדפס בקובץ בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על ״מר מאני״ לא״ב יהושע / עריכה ומבוא, ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 339–347, בשם ״הלבירינת כמשל״>
  • שי, אלי. בעקבות הזיכרון הספרדי. כל העיר (ירושלים), 29 ביוני 1990, עמ׳ 83, 95.
  • שי, אלי. היעלמות־התעלמות, עתירה רתיעה: לגלגוליו של מוטיב אחד ביצירת א.ב.יהושע. עתון 77, גל׳ 205 (1997), עמ׳ 28.
  • שי, אלי. הכלה העיירתית ועבודת האמת המשחררת. עתון 77, גל׳ 262 (2001), עמ׳ 13–17.
  • שי, אלי. קללת האהבה: הקנסיונרו של החטאים ואסון הסירנות – קריאה חדשה ב״מר מאני״ לאברהם ב. יהושע. מכאן, גל׳ 8 (חורף תשס״ז, ינואר 2007), עמ׳ 13–44.
  • שקד, גרשון. החידה גדולה מכל פיתרונותיה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ז באייר תש״ן, 11 במאי 1990, עמ׳ 21, 25 <חזר ונדפס בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ג 1993), עמ׳ 152–166; ובקובץ  בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על ״מר מאני״ לא״ב יהושע / עריכה ומבוא, ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 132–138, בשם: ״שורשים״>
  • שקד, מלכה. מהומו ליבידוס להומו פוליטיקוס. עתון 77, גל׳ 129 (1990), עמ׳ 18–21.
  • שקד, מלכה. פנים חדשות: הרומן העכשווי על תולדות המשפחה. עתון 77, גל׳ 153  (תשרי–חשון תשנ״ג, אוקטובר 1992), עמ׳ 22–27 <כולל דיון על ״מר מאני״ של א.ב. יהושע, ״עשו״ של מאיר שלו ו״מוצרט לא היה יהודי״ מאת גבריאלה אביגור־רותם>
  • שקד, מלכה. לשאלת הזהות של משפחת מאני.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 226–234.
  • Abadi, Adina. Textlinguistic tools for deciphering the télédialogue Mr. Mani  by A. B. Yehoshua. Hebrew higher education, vol. 15 (2013), pages 15–26.
  • Band, Arnold J. ״Mar Mani״ : the archaeology of self-deception. Prooftexts, vol. 12, no. 3 (1992), pp. 231–244 נוסח עברי נדפס בקובץ בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על ״מר מאני״ לא״ב יהושע / עריכה ומבוא, ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995)   ובספרו שאלות נכבדות
  • Band, Arnold J. Sabbatian echoes in A.B. Yehoshua׳s ״Mar Mani״. In Judaism and Islam : boundaries, communication and interaction : essays in honor of William M. Brinner / edited by Benjamin H. Hary, John L. Hayes, Fred Astren (Leiden : Brill, 2000), pp. 343–353.
  • Feldman, Yael S. Identity and counter-identity : the Sephardi heritage in Israel. Midstream, vol. 43, no. 4 (1997), pp. 17–20.
  • Feldman, Yael S. Between Genesis and Sophocles : biblical psychopolitics in A.B. Yehoshua׳s ״Mr. Mani״. In History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence, RI: Brown University, 2002), pp. 451–464.
  • Feldman, Yael S. From Avraham Avinu to Avraham Mani and beyond : the Oedipalization of the Akedah in Israel. In: Essays on Hebrew literature : in honor of Avraham Holtz / edited by Zvia Ben-Yosef Ginor (New York : Jewish Theological Seminary of America, 2003), pp. 61–87.
  • Hoffman, Anne Golomb. The womb of culture : fictions of identity and their undoing in Yehoshua׳s ״Mr. Mani״. Prooftexts, vol. 12, no. 3 (1992), pp. 245–263. <נוסח עברי מקוצר נדפס בקובץ בכיוון הנגדי : קובץ מחקרים על ״מר מאני״ לא״ב יהושע / עריכה ומבוא, ניצה בן־דב (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995)>
  • Morahg, Gilead. Borderline cases: national identity and territorial affinity in A. B. Yehoshua’s Mr. Mani. AJS Review, vol. 30, no, 1(April 2006), pp. 167–182.
על המחזה ״תינוקות לילה״
  • יחיל־ווקס, מרים. כוח השניות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ז בכסלו תשנ״ג, 11 בדצמבר 1992, עמ׳ 22.
  • כרמל, נאוה. [ביקורת]. במה, חוב׳ 131 (1993), עמ׳ 97–99.
  • פוקס, שרית. העולם השלישי כבר כאן. מעריב, ספרות אמנות, י״ז בחשוון תשנ״ג, 13 בנובמבר 1992, עמ׳ 27.
על ״השיבה מהודו״
  • אגסי, יוסף. נסך בי עצבות. מעריב, תרבות, א׳ בתמוז תשנ״ד, 10 ביוני 1994, עמ׳ 14.
  • אורן, יוסף. שיבה בוגרת. ב. הסופר, גל׳ 1 (כסלו תשנ״ה, נובמבר 1994), עמ׳ 92–104 <נוסח מורחב נדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 27–56>
  • בן־דב, ניצה. עימות בין מזרח למערב. מעריב, ספרות אמנות, י״ג בניסן תשנ״ד, 25 במארס 1994, עמ׳ 39–40.
  • בן־נתן, איתן. מיסתורין חיוור ורזה. דבר, דבר השבוע, י״ג בניסן תשנ״ד, 25 במארס 1994, עמ׳ 29.
  • בסר, יעקב. עם א.ב. יהושע: מן ״אי־היכולת להישאר לבד״ עד ״השיבה מהודו״. על המשמר, ד׳ באייר תשנ״ד, 15 באפריל 1994, עמ׳ 23 <ריאיון עם הסופר בצאת ספרו>
  • ברתנא, אורציון. ״כדור הארץ דומם במקומו. וכל שעה סופית לעצמה, ודבר מעולם לא אבד.״ על המשמר, כ״ז בניסן תשנ״ד, 8 באפריל 1994, עמ׳ 18, 21; ב׳ באייר תשנ״ד, 15 באפריל 1994, עמ׳ 22, 24.
  • גוטקינד, נעמי. ״השיבה מהודו״ – מוטב היה לא לנסוע כלל. הצופה, י״א באייר תשנ״ד, 22 באפריל 1994, עמ׳ 6.
  • גור, בתיה. על הצורך לזרום. הארץ, כ״ז בניסן תשנ״ד, 8 באפריל 1994, עמ׳ ב 9.
  • הולצמן, אבנר. קסמי השטף הזורם. הארץ, כ״ב בתמוז תשנ״ד, 1 ביולי 1994, עמ׳ ב 8 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 127–132, בשם: ״עוצמת השטף הזורם״>
  • הופ, דורית. חתך מוכן לתפר: ניתוח ״השיבה מהודו״ מזווית הרופא המחלים. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 9–10 (תמוז–אב תשנ״ד, יוני–יולי 1994), עמ׳ 50–54.
  • הרציג, חנה. מציאות וספרות: תגובה על הוויכוח הרפואי סביב ״השיבה להודו״. מעריב, ספרות אמנות, ז׳ באב תשנ״ד, 15 ביולי 1994, עמ׳ 31.
  • הרציג, חנה. על הטבעי שבספרות ועל הספרותי שבמציאות : ״השיבה מהודו״ מאת א. ב. יהושע. בספרה: הקול אומר: אני : מגמות בסיפורת הישראלית של שנות השמונים (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״ח 1998), עמ׳ 387–396.
    •
  • זוהר, אוריאל. הגלגולים אצל א.ב. יהושע כמשחק תפקידים תיאטרוני. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע׳, גל׳ 10 (1996), עמ׳ 10–18.
  • יהושע, אברהם ב. ״גם את המדרגות באופרה של ברלין המצאתי״  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ב בתמוז תשנ״ד, 1 ביולי 1994, עמ׳ 29 <תגובת א.ב. יהושע לביקורת של הד״ר משה שיין על התיאורים הרפואיים בספרו ״השיבה מהודו״ – ראה להלן>
  • יצחקי, ידידיה. ״אין מוות בלתי נמנע״. עתון 77, גל׳ 178 (1994), עמ׳ 20–26.
  • לויתן, עמוס. מיסתורין על שולחן הניתוחים. על המשמר, כ״ז בניסן תשנ״ד, 8 באפריל 1994, עמ׳ 19–20.
  • מאירי, ענבר. כל מיבנה הוא מיבדה. דבר, י״א באייר תשנ״ד, 22 באפריל 1994, עמ׳ 21.
  • מרקוביץ, דליה וקציעה עלון. האחרות המעוקרת: הודו בישראל, ישראל בהודו. עתון 77, גל׳ 320–321 (2007), עמ׳ 5–8 <הודו נכתבת בשנים האחרונות אל תוך היצירה הישראלית בדרכים רבות ומגוונות. יצירה זו, כפי שהיא מופיעה בפרוזה, בספרי עיון, במחזאות, ואף בסיקור עיתונאי, עומדת במוקד מאמר זה>
  • נצר, רות. ובהודו כבר היית? עיון ב״השיבה מהודו״ לא.ב. יהושע. עלי שיח, חוב׳ 35 (1995), עמ׳ 17–23 <חזר ונדפס בספרה: השלם ושברו : מיתוס, ספרות, שירה : כינוס מאמרים ממבט פסיכולוגיית המעמקים של יונג (ירושלים : כרמל, תש״ע 2009), עמ׳ 324–333>
  • סולן, חיים, יצחק קרונזון ואמנון מקלר. עולם הרפואה הישראלי בראי הספרות העברית.  מכתב לחבר, כרך נ״ו, גל׳ 7 (1994), עמ׳ 12–13.
  • קלינוב, רנה. מאין הנשמה יוצאת (עוד הרהורים על ״השיבה מהודו״ לא.ב. יהושע). עלי שיח, גל׳ 35 (1995), עמ׳ 13–16.
  • רז, טובה. ״השיבה מהודו״ – פעם נוספת. על המשמר, דפים לספרות – ראש השנה תשנ״ה, כ״ט באלול תשנ״ד, 5 בספטמבר 1994, עמ׳ 37.
  • רפאלי, צבי. בממלכת קוצו של יוד: על הפולמוס סביב ״השיבה להודו״ ל־א.ב. יהושע. עתון 77, גל׳ 179 (1994), עמ׳ 7.
  • שי, אלי. מר יהושע. מעריב, מוסף יום הכיפורים – ספרות ואמנות, ט׳ בתשרי תשנ״ה, 14 בספטמבר 1994, עמ׳ 38.
  • שיין, משה. א. ב. יהושע ועולם הרפואה כמדע בידיוני. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ב בתמוז תשנ״ד, 1 ביולי 1994, עמ׳ 28–29 <הגיב על כך א״ב יהושע ברשימתו ״גם את המדרגות באופרה של ברלין המצאתי״ ראה לעיל>
  • שמיר, זיוה. הניתוח לא הצליח – החולה חי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ד באב תשנ״ד, 22 ביולי 1994, עמ׳ 30.
  • שקד, גרשון. מוכרחים ממש להתאהב? ידיעות אחרונות, [מוסף] שביעי של פסח, כ׳ בניסן תשנ״ד, 1 באפריל 1994, עמ׳ 28–29.
  • שראל, צבי. בחנים לשוניים בשני ז׳אנרים ובשלושה משלבים על פי ״השיבה מהודו״ לא״ב יהושע. בלשנות עברית: כתב־עת לבלשנות עברית תיאורית, חישובית וישומית, חוב׳ 44 (1999), עמ׳ 75–86.
  • שראל, צבי. על היבט אחד של לכידות ב״השיבה מהודו״ לא״ב יהושע. ספר רפאל ניר : מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון / בעריכת אורה (רודריג) שורצולד, שושנה בלום־קולקה, עלית אולשטיין (ירושלים: כרמל, תש״ס 2000), עמ׳ 174–178.
  • Horn, Bernard. The plot of suicide in A.B. Yehoshua and Leo Tolstoy.  European legacy, vol. 6, no. 5 (October 2001), pp. 633–638.
על ״מסע אל תום האלף״
  • מסות על תום האלף : עיונים ברומן של א״ב יהושע ״מסע אל תום האלף״ / ערכו זיוה שמיר ואביבה דורון (תל־אביב: הקיבוץ המאוחד, 1999)
    התוכן:
    • שקד, גרשון. נצחון המנוצחים.
    • צמח, עדי. יהושע בין צפון לדרום.
    • ליבליך, עמיה. על מעשה האהבה הכפולה : קריאה בפסיכולוגיה של הגבר והאישה.
    • מיוחס־ג׳יניאו, עליזה. הפייטן וההיסטוריון ב״מסע אל תום האלף״ מאת א״ב יהושע.
    • יסיף, עלי. ״מסע אל תום האלף״ – בימים ההם, בזמן הזה.
    • טובי, יוסף בן חיים. סוגיה בת־הזמן במסווה של רומן היסטורי.
    • חזן, אפרים. שירת ספרד וספרדיות ביצירת א״ב יהושע בעקבות ״מסע אל תום האלף״.
    • דורון, אביבה. ״אל כדי החרש המלאים פרחים״.
    • ליפסקר, אבידב. האמן בסדנתו.
    • בן־דב, ניצה. ״אל הנער הזה התפללתי״ : על מקומו של הילד ברומאן ״מסע אל תום האלף״ של א״ב יהושע.
    • הופ, דורית. מבהירות מפצלת לסוד מצרף : קריאה ב״מסע אל תום האלף״ לא״ב יהושע.
    • בלבן, אברהם. בין חסר לחסר.
    • יצחקי, ידידיה. אחדות מתוך ריבוי.
    • אופיר, דליה. הים ביני ובינך : בין מזרח ומערב ב״מסע אל תום האלף״.
    • ארנסון, שרה. הספינה השחמחמה של בן עטר; ספינות וספנים בימי־הביניים.
    • אלמוג, שולמית. כשל המשפט ככשלון המסע.
    • מורג, גלעד. לא סיפור ישראלי : ״מסע אל תום האלף״ מאת א״ב יהושע.
    • מזור, יאיר. במה תכבה אהבת־לבב? ואיך תבכה את שברון תקוותו?
    • שמיר, זיוה. מרתיעה לפיוס : קריאה אחרת ב״מסע אל תום האלף״.
    • יהושע, אברהם ב.. לעיין בראש סיכה.
  • אהרני, אירית. מסע אל תום האלף או מעשיות אלף לילה ולילה: הרהורים על שחרזדה ויהושע. מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 1 (1998), עמ׳ 45–47.
  • אורן, יוסף.  ״מסע אל תום האלף״ – אברהם ב. יהושע.  בספרו רבי־מכר ורבי־ערך בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תש״ס 2000), עמ׳ 44–79.
  • אחיטוב, ניב.  התבוננות ברומן מסע אל תום האלף מנקודת המבט של חקר מערכות המידע והאינטרנט.  גילוי דעת, גל׳ 1 (ינואר 2012), עמ׳ 127–132.
  • בלבן, אברהם. בין שתי נשים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״א באדר א׳ תשנ״ז, 28 בפברואר 1997, עמ׳ 28.
  • בן־דב, ניצה. ״אל הנער הזה התפללתי״: על מקומו של הילד ברומן ״מסע אל תום האלף״ של א.ב. יהושע. עתון 77, גל׳ 205 (אדר ב׳ תשנ״ז, מארס 1997), עמ׳ 22–24.
  • בסר, יעקב. אברהם ב. יהושע: מה לנו ולאדריאנוס? (שיחת החודש). עתון 77, גל׳ 205 (אדר ב׳ תשנ״ז, מארס 1997), עמ׳ 14–17, 44.
  • גוטקינד, נעמי. מסע אל תום הרעננות היצירתית: על ״מסע אל תום האלף״ של א.ב. יהושע. הצופה, כ״א באדר א׳ תשנ״ז, 28 בפברואר 1997, עמ׳ 6.
  • דויטש, חיותה. האלף הראשון, האישה השנייה. נקודה, גל׳ 207 (1997), עמ׳ 59–60.
  • הולצמן, אבנר. המסה המופרך מטנג׳יר לוורמייזא. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 167–168 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳, מארס 1997>
  • הורן, ברנרד.  האם היהודים הם עם אחד? – צורה ותוכן מוסרי ב״מסע אל תום האלף״.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 527–540.
  • זילברמן, דורית. דו״ח יהושע – על מיניות הגבר. מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 7 (אייר תשנ״ז, מאי 1997), עמ׳ 4–7.
  • יובל, ישראל יעקב. שתיקת ההיסטוריון ודמיון הסופר: ר׳ אמנון ממגנצא ואסתר־מינה מוורמייזא. אלפיים, חוב׳ 15 (1997), עמ׳ 132–141 <דברים שנאמרו ביום עיון לכבוד צאת ספרו של א״ב יהושע, מסע אל תום האלף>
  • יצחקי, ידידיה. אחדות מתוך ריבוי. עתון 77, גל׳ 205 (אדר ב׳ תשנ״ז, מארס 1997), עמ׳ 18–20.
  • לויתן, עמוס. אבני־בניין של רב־אמן. עתון 77, גל׳ 205 (אדר ב׳ תשנ״ז, מארס 1997), עמ׳ 42–44.
  • לונדון, ירון. מה, שוב ניצחו האשכנזים? ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ד באדר א׳ תשנ״ז, 21 בפברואר 1997, עמ׳ 22–25, 27.
  • מורג, גלעד. סובלנות עדתית ואחדות לאומית ב״מסע אל תום האלף״ מאת א.ב. יהושע.   בתוך: מחקרים בלשון העברית ובספרותה – כנס מילנו : דברי הכנס המדעי העברי החמישה־עשר באירופה, אוניברסיטת מילנו, אלול תש״ס – ספטמבר 2000 / העורך, מנחם זהרי (ירושלים: ברית עברית עולמית, תשס״ב), עמ׳ 133–139.
  • מנדלסון־מעוז, עדיה. הספרות כמעבדה מוסרית: אריסטו וקאנט בספר של א״ב יהושע. עדכן: האוניברסיטה הפתוחה, גל׳ 48 (2008), עמ׳ 5–9.
  • מנדלסון־מעוז, עדיה. הספרות כמעבדה מוסרית: על ספרות, מוסר ומניפולציות אסתטיות. מאזנים: ירחון לספרות, כרך פ״ג, גל׳ 4 (2009), עמ׳ 16–20.
  • מנדלסון־מעוז, עדיה.  ״השיבו כקדם את השותפות״ :  ״מסע אל תום האלף״ ליהושע.  בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 223–239.
  • מנדלסון־מעוז, עדיה.  כוחה הנורא של האתיקה : קריאה אתית ברומן ׳מסע אל תום האלף׳ לאברהם ב׳ יהושע.  דפים למחקר בספרות, כרך 18 (תשע״ב 2012), עמ׳ 61–86.
  • נבות, אמנון. תעה אל מעבר לגבולות הלגיטימציה של האליטה. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, כ״ח באדר א׳ תשנ״ז, 7 במארס 1997, עמ׳ 29.
  • פרישטיק, גידי. גם בתום האלף השלישי. נקודה, גל׳ 207 (1997), עמ׳ 35–36.
  • קלדרון, נסים. שתי שפות: על ״מסע אל תום האלף״. זמנים, חוב׳ 60 (1997), עמ׳ 47–57.
  • קליינברג, אביעד. מבט מתום האלף השני. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 214 (כ״ד באדר ב׳ תשנ״ז, 2 באפריל 1997), עמ׳ 1, 13.
  • שי, אלי. ״לדון אותנו על־פי חולשתכם״. מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 8 (1997), עמ׳ 37–38.
  • שי, אלי. היעלמות־התעלמות, עתירה רתיעה: לגלגוליו של מוטיב אחד ביצירת א.ב.יהושע. עתון 77, גל׳ 205 (אדר ב׳ תשנ״ז, מארס 1997), עמ׳ 28 <על מוטיב ה׳היעלמות׳ (דיספרסיון) ביצירת א.ב. יהושע>
  • שמיר, רונן. ״אבל מי יהיו הדיינים?״ משפט, ספרות וזיכרון. עיוני משפט, כרך 26, גל׳ 2 (2002), עמ׳ 511–522 <מטרת המאמר היא ליצור זיקה מושגית ותרבותית בין דמיון ספרותי לבין דמיון משפטי, לשם כך מסתייע המחבר ברומן ״מסע אל תום האלף״ בו מתוארת הצורה שבה נוהלו סכסוכים משפטיים בקהילות הגולה. כמו־כן מובא ענין משפט השלום העברי שפעל בפלשתינה־א״י והוא הבסיס לפיתוחו של משפט עברי־חילוני, ואף נושא מעורר מחלוקת בשאלת היחס בין דתיות לחילוניות בחברה הישראלית>
  • Mendelson-Maoz, Adia.  The question of polygamy in Yehoshua׳s A Journey to the End of the Millennium : two moral views – two Jewish cultures.  Shofar, vol. 28, no. 1 (Fall 2009), pp. 15–31. *
  • Morahg, Gilead. Testing tolerance: cultural diversity and national unity in A.B. Yehoshua’s A Journey to the End of the Millennium. Prooftexts, vol. 19, no. 3 (September, 1999), pp. 235–256.
על ״כוחה הנורא של אשמה קטנה״
  • אדליסט, רן. ספרות ומוסר. מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 6 (1999), עמ׳ 57–58.
  • בלאט, אברהם.  ספרות ומוסר. הצופה, המוסף, א׳ בטבת תש״ס, 10 בדצמבר 1999, עמ׳ 10.
  • בר־יוסף, חמוטל. בין נקמנות אימפולסיווית להתאפקות קשה. הארץ, תרבות וספרות, י״ד בשבט תש״ס, 21 בינואר 2000, עמ׳ ב 15 <הערות לפרק אחד בספרו של א״ב יהושע ״כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי״>
  • הופ, דורית. ״סיפור פרשני״: יוצר מפרש יוצר. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 304 (ד׳ בטבת תשנ״ט, 23 בדצמבר 1998), עמ׳ 5.
  • זמיר, צחי. אנחנו הקוראים והמימד המוסרי של הטקסט. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ז בחשוון תשנ״ט, 6 בנובמבר 1998, עמ׳ 29.
  • יהושע, אברהם ב. א.ב. יהושע: ״אי אפשר להימלט מהשאלות המוסריות״. ידיעות אחרונות, המוסף לחג – ערה״ש תשנ״ט, כ״ט באלול תשנ״ח, 20 בספטמבר 1998, עמ׳ 33–34 <דו־שיח בין הסופר לבין ההיסטוריון הד״ר דוד אוחנה עם צאת הספר ״כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי״>
  • לאור, יצחק. ספרות מעולם לא הפכה אנשים למוסריים יותר. הארץ, תרבות וספרות, ג׳ באדר תשנ״ט, 19 בפברואר 1999, עמ׳ ב 13.
  • לב כנען, ורד.  התביעה האתית של א״ב יהושע מיצירת ספרות: בין הזדהות לאחרוּת.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 541–549.
  • לויתן, עמוס. המבקר (יהושע) נגד המספר (התנ״כי). עתון 77, גל׳ 227 (1999), עמ׳ 32–33.
  • לויתן, עמוס. שליחות העל של בעל המפעל. עתון 77, שנה כ״ח, גל׳ 290 (סיון תשס״ד, מאי 2004), עמ׳ 32–34 <חזר ונדפס בספרו מצד זה : מאמרים על ספרות וחברה (תל־אביב : ספרי עתון 77, תשס״ה 2005), עמ׳ 57–63>  <דן בעיקר בספרו ׳שליחותו של הממונה על משאבי אנוש׳ וגם ב׳כוחה הנורא של אשמה קטנה׳>
  • מנדלסון־מעוז, עדיה.  כוחה הנורא של אשמה קטנה: מהלכה למעשה. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 550–569.
על ״הכלה המשחררת״
  • אופיר, דליה. סבל, ייאוש וידיעה ב״הכלה המשחררת״. עלי שיח, חוב׳ 47 (2002), עמ׳ 69–79.
  • אופיר, דליה.  בין האור הצהוב לאור הכחול: מזרח ומערב ביצירתו של א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 314–325.
  • אורן, יוסף. הפוליטית החמישית של א.ב. יהושע. נתיב, שנה 15, גל׳ 86 (2002), עמ׳ 61–69 <נוסח מורחב נדפס בספרו הקול הגברי בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 91–122, בשם: ״הכלה המשחררת – אברהם ב. יהושע״>
  • אייל, גיל. אברהם ב. יהושע, הכלה המשחררת. ג׳מאעה : כתב־עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון, חוב׳ 8 (תשס״ב 2001), עמ׳ 184–192.
  • אלבק־גדרון, רחל.  טוטם ועיוורון בישראל של 2001 : תהליכי ברירה תרבותיים המיוצגים ברומן  הכלה המשחררת של א״ב יהושע.  מכאן, כרך ד (ינואר 2005, חורף תשס״ה), עמ׳ 5–19. 
  • בן־דב, ניצה.  היעלמות, אלם ותעלומה ב׳הכלה המשחררת׳.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 509–518.
  • בן־דב, ניצה.  בחצר האחורית של בית עגנון : קשרים וקשרי קשרים בין ״הכלה המשחררת״ לבין עגנון ויצירותיו.  בית עגנון בירושלים / עריכה – אילת ליבר (ירושלים : בית עגנון בירושלים, (תשס״ט 2008), עמ׳ 32–38 <פורסם גם בתוך מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים, אמיר בנבג׳י, ניצה בן־דב וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 326–333>
  • בן־מרדכי, יצחק. סימפוניה ישראלית־פלשתינית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, י״א בתשרי תשס״ב, 28 בספטמבר 2001, עמ׳ 26.
  • בן־שחר, רינה.  השמן והרזה – על סגנון  הכלה המשחררת  ויצירות אחרות של א. ב. יהושע, על רקע הסגנונות המתרוצצים בסיפורת הישראלית.  בתוך קול ליעקב : אסופת מאמרים לכבוד פרופ׳ יעקב בן־טולילה / עורכים, דניאל סיון, פבלו־יצחק הלוי־קירטצ׳וק (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ג 2003), עמ׳ 73–87.
  • גלעד, עמיהוד.  הערבים כלא־מודע והיהודים כמודע ב״הכלה המשַחררת״. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 295–304.
  • דבי־גורי, ליליאן. ״אחד מקור ואחד תרגום״ – עיון ברומן ״הכלה המשחררת״. עלי שיח, חוב׳ 47 (2002), עמ׳ 55–66.
  • דבי־גורי, ליליאן. הכרת עצמנו לנוכח האסלאם: עיון ב״מול היערות״ וב״הכלה המשַחררת״.   בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 305–313.
  • דומב, ריסה.  התנגשות הציביליזציות ברומן ״הכלה המשַחררת״.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 283–294.
  • הולצמן, אבנר.  מקלוזנר ועגנון עד עוז ויהושע: הפרופסור והאוניברסיטה בספרות העברית.  עונג שבת <מקוון>, 25 בינואר 2019
  • ויס, הלל. בין ציונות לפוסט־ציונות : הנושא המשיחי ביצירות א.ב. יהושע ועמוס עוז כמקרה בוחן; בראשית היתה הפוסט־ציונות. בספרו: דרך המלך : מדיניות – ספרות – תיעוד / עריכה – מגי אדם (שערי־תקוה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות ואסטרטגיה, תשס״ג 2003), עמ׳ 321–354.
  • לאור, יצחק. הרומאן של שוליית הקוסם. הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בחשוון תשס״ב, 26 באוקטובר 2001, עמ׳ ב 13.
  • לאור, יצחק. מותר המזרחן על המזרחי. הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בחשוון תשס״ב, 2 בנובמבר 2001, עמ׳ ב 13.
  • לויתן, עמוס. נפשך נמזגה בנפשי... עתון 77, גל׳ 262 (2001), עמ׳ 32–36 <חזר ונדפס בספרו מצד זה : מאמרים על ספרות וחברה (תל־אביב : ספרי עתון 77, תשס״ה 2005), עמ׳ 44–56>
  • ליפסקר, אבידב.  גבולות חירות ללא גבול.  מאזנים, כרך ע״ו, גל׳ 2 (סיון תשס״ב, מאי 2002), עמ׳ 38–41.
  • מורג, גלעד.  סימנים מוקדמים : התחזית הקודרת של הכלה המשחררת.  מכאן, כרך י׳ (ספטמבר 2010 תשע״א), עמ׳ 5–18.
  • עריידי, נעים.  השפה המשחררת : עיון ברומן  הכלה המשחררת לא״ב יהושע.  דימוי, גל׳ 23 (חורף תשס״ד), עמ׳ 37–41.
  • פלדמן, אהובה. א״ב יהושע – הכלה המשחררת. בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל־אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 192–197.
  • קרתי שם טוב, ורד.  מרחב ספרותי וגבולות גיאוגרפיים ברומן ״הכלה המשַחררת״ של א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 272–282.
  • שי, אלי. הכלה העיירתית ועבודת האמת המשחררת. עתון 77, גל׳ 262 (2002), עמ׳ 13–17.
  • שמיר, אילת. הכלאה משחררת: גילומי כלאיים וזרות מקומית ב״הכלה המשַחררת״ של א״ב יהושע. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 251–271.
  • שמיר, אילת.  גילומי כלאיים ברומן ׳הכלה המשחררת׳ לא״ב יהושע.  בספרה:  הזר המקומי : גילומי כלאיים בפרוזה הישראלית החדשה : קריאה בשלושה רומנים (תל־אביב : רסלינג, 2016), עמ׳ 117–187.
  • שמיר, זיוה. שנינו שקולים במאזניים – עיון ברומן ״הכלה המשחררת״ מאת א. ב. יהושע. גג, חוב׳ 5 (2001), עמ׳ 32–43.
  • Ben-Dov, Nitza. In the back yard of Agnon׳s house : between The Librerated Bride by A. B. Yehoshua and S. Y. Agnon. Hebrew Studies, vol. 47 (2006), pp. 237–251.
  • Domb, Risa.  Crossing borders : the clash of civilizations in The Liberating Bride by A.B. Yehoshua. in her: Identity and modern Israeli literature (London : Vallentine Mitchell, 2006), pp. 78–89.
  • Morahg, Gilead. Portrait of the Artist as an Aging Scholar : A. B. Yehoshua׳s The Liberating Bride.  Hebrew Studies, vol 50 (2009), pp. 175–183.
  • Saquer-Sabin, Françoise. Le rapport judéo-arabe dans le roman de Abraham B. Yehoshua :La Mariée libérée. Yod : Revue des études hébraïques et juives, num. 14 (2009), pp. 67–91.
על ״אברהם ב. יהושע״ (יותם ראובני מראיין את א״ב יהושע)
  • הופ, דורית. ״קשרן של חוטים ארוכים״.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 573 (כ״ו בשבט תשס״ד, 18 בפברואר 2004), עמ׳ 10.
על ״Antisemitismo e sionismo״
  • Attademo, Gianluca. A. B. Yehoshua, Antisemitismo e sionismo.  La Rassegna mensile di Israel, vol. 72, no. 1 (Gennaio–Aprile 2006, Tevet–Nissan 5766), pp. 241–245.
על ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״
  • אוריין, יהודית. כי מה נשאר מהאנושיות? עתון 77, גל׳ 291 (תמוז תשס״ד, יוני 2004), עמ׳ 14–16.
  • אורן, יוסף. הבשורה הפוליטית על פי ״הממונה״. האומה, חוב׳ 41 (156) (יוני 2004), עמ׳ 45–54. <נוסח מורחב נדפס בספרו הסיפורת הישראלית בשנות האינתיפאדה (ראשון לציון : יחד, תשס״ה 2005), עמ׳ 21–37>
  • אורן, יוסף. הספרות הישראלית ב״אינתיפאדה״: סילוף האמת, אהדה לפלשתינים. האומה, חוב׳ 42 (158) (2004), עמ׳ 38–49.
  • אלבק־גדרון, רחל.  ״מיהו זה המלווה אותך עכשיו?״ – על כמה פרדיגמות סמויות וחוזרות במכלול עבודתו של א׳׳ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 337–344.
  • אמיר, דנה.  מירושלים של מטה לירושלים של מעלה : עיון בנובלה ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״ מאת א.ב. יהושע.  עלי־שיח, חוב׳ 54 (חורף תשס״ו 2005), עמ׳ 25–30.
  • בן־דב, ניצה. והעיר איננה כלה. הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באייר תשס״ד, 23 באפריל 2004, עמ׳ ה 1.
  • גיל, אבי. מסע בחזרה לנקודת הלידה: מרכזיותו של ״המרחק הנכון״ ב׳שליחותו של הממונה על משאבי אנוש׳ של א. ב. יהושע. מעריב, מוסף חג – ספרות וספרים, ה׳ בסיוון תשס״ד, 25 במאי 2004, עמ׳ 18–19.
  • גלעדי, אמוץ. כמיהת הלב שמתוכה מזהה המתאהב את היישות האחרת. הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באייר תשס״ד, 23 באפריל 2004, עמ׳ ה 1.
  • דויטש, חיותה. שמה של נטולת השם. הצופה, המוסף, י״ח בניסן תשס״ד, 9 באפריל 2004, עמ׳ 15.
  • הופ, דורית. מסעו של צליין חילוני. הארץ, תרבות וספרות, ב׳ באייר תשס״ד, 23 באפריל 2004, עמ׳ ה 2.
  • יצחקי, ידידיה.  ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״ כדיאלוג יהודי־נוצרי.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 356–361.
  • לויתן, עמוס. שליחות העל של בעל המפעל. עתון 77, שנה כ״ח, גל׳ 290 (סיון תשס״ד, מאי 2004), עמ׳ 32–34 <חזר ונדפס בספרו מצד זה : מאמרים על ספרות וחברה (תל־אביב : ספרי עתון 77, תשס״ה 2005), עמ׳ 57–63> <דן בעיקר בספרו ׳שליחותו של הממונה על משאבי אנוש׳ וגם ב׳כוחה הנורא של אשמה קטנה׳>
  • ליפסקר, אבידב.  גרסאות לוחשות ב״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 345–355.
  • מוקד, גבריאל [ג.מ.]  האמת צריכה להיאמר.  עכשיו, חוב׳ 69–70 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 361–365.
  • מלצר, יורם. מסע קבורה והתוודעות. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט׳ באייר תשס״ד, 30 באפריל 2004, עמ׳ 24.
  • משעני, דרור.  המזרחי הסמוי מן העין: א״ב יהושע כ״סופר מזרחי״.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 384–391.
  • פלג, מולי. כפרה, חרטה, הזדככות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 584 (י״ד באייר תשס״ד, 5 במאי 2004), עמ׳ 1, 13.
  • קאופמן, מזל. המסע אל מחוזות האנושי. מאזנים, כרך ע״ח, גל׳ 5 (אב תשס״ד, אוגוסט 2004), עמ׳ 34–35.
  • קרטון־בלום, רות. הנחש והשבלול: הפסיון של הזהות ב״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״. קשת החדשה, גל׳ 12 (קיץ 2005), עמ׳ 22–31 <תורגם לאיטלקית – ראה להלן>
  • רודין, שי.  המסע אל האבהות: גיבוש הזהות הגברית בנובלה ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 392–409.
  • שביט, ארי. הפסיון של יהושע. הארץ, מוסף, כ״ו באדר תשס״ד, 19 במארס 2004, עמ׳ 22–24, 26–28 <ראיון עם הסופר א״ב יהושע בצאת ספרו>
  • שנהב, יהודה.  מדינה מפקירה, אחריות של תאגיד והאופציה הפוסט־חילונית : קריאה ב״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״. בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 362–383 <חזר ונדפס בתוך: ספרות ומעמד : לקראת היסטוריוגרפיה פוליטית של הספרות העברית החדשה / עורכים אמיר בנבג׳י, חנן חבר (ירושלים : מכון ון־ליר בירושלים : הוצאת הקיבוץ המאוחד,  תשע״ד 2014), עמ׳ 296–319>
  • שקד, גרשון. שהמוות בחלוניו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, ד׳ בניסן תשס״ד, 26 במארס 2004, עמ׳ 26–27.
  • Kartun-Blum, Ruth. Il serpente e la chiocciola: la passione dell׳identità ne ״Il resposabile delle risorse umane״ di A. B. Yehoshua.  La Rassegna mensile di Israel, vol. 72, no. 1 (Gennaio–Aprile 2006, Tevet–Nissan 5766), pp. 63–76.
על האופרה ״מסע אל תוך האלף״
  • לויתן, עמוס. מסע לאלף השלישי. עתון 77, גל׳ 302 (סיון תשס״ה, יוני 2005), עמ׳ 33.
  • לנגר, ארנה. פמיניזם מדיאבאלי נוסח א״ב יהושע. עתון 77, גל׳ 303 (תמוז–אב תשס״ה, יולי–אוגוסט 2005), עמ׳ 22–23.
על ״העכבר של תמר וגאיה״
  • שי, אלי.  גבולות הגלידה של גאיה: קריאה לימינלית בספר הילדים הראשון של א״ב יהושע.  בתוך: מבטים מצטלבים : עיונים ביצירת א״ב יהושע / עורכים – אמיר בנבג׳י, בן־דב, ניצה וזיוה שמיר (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010), עמ׳ 469–483.
  • שמיר, זיוה. לביית את הפחד. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, ד׳ באייר תשס״ה, 13 במאי 2005, עמ׳ 30.
על ״אש ידידותית״ על ״חית המחמד של עופרי״ על ״אחיזת מולדת״
  • בר־אשר, משה.  הסכמה ומחלוקת : רשמי קריאה ב״אחיזת מולדת״ מאת א״ב יהושע.  כיוונים חדשים, גל׳ 19 (טבת תשס״ט, ינואר 2009), עמ׳ 64–72.
  • בראל, נוית.  ״כמוסה קטנה של ההוראה שלי״.  עתון 77, גל׳ 332 (אלול תשס״ח, אוגוסט–ספטמבר 2008), עמ׳ 10–11.
  • גרפינקל, אבי.  אפשר להירגע: בגדול, אנחנו צודקים.  ספר בשבוע <מקוון>, 10 במאי 2008 <פורסם לראשונה ב׳עכבר העיר׳>
  • זילברמן, דורית.  אחיזת מולדת ועזיבת הארץ.  מאזנים, כרך פ״ב, גל׳ 1 (אב–אלול תשס״ח, ספטמבר 2008), עמ׳ 2–5 <ראיון עם הסופר עם צאת ספרו>
  • פרנקל, ישי. ״קיום העם היהודי בלא מדינה יהודית לא ייתכן״. הצופה, המוסף, כ״ז בניסן תשס״ח, 2 במאי 2008, עמ׳ 12, 13.
  • רווה, ענבר.  הרגשת אחריות עצומה.  ארץ אחרת, גל׳ 44 (אדר ב׳–ניסן תשס״ח, מארס–אפריל 2008), עמ׳ 90–91.
  • Zoberman, Israel. Homeland grasp.  CCAR journal: the reform Jewish quarterly, vol. 58, no. 4 (Fall 2011), pp. 142–145.
על ״מסע הערב של יתיר״ על ״חסד ספרדי״ על ״ניצבת״ על ״המנהרה״
על ״הבת היחידה״

קישורים:

OpenLibrary – OL170744A Wikidata – Q329758 J9U – 987007270275805171 NLI – 000144292 LC – n50014258 VIAF – 41848108
עודכן לאחרונה: 11 במארס 2024

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף