אבות ישורון (1904־1992)

Avoth Yeshurun

 


איך נקרא אבות ישורון : כותבים על שירתו / ערכה לילך לחמן. -- תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011.
263 עמ'. -- (קו אדום כהה)
How does it read - Avot Yeshurun / edited by Lilach Lachman

    ״...כשאני רואה את השיר בכוחו, בלשונו שלא היתה קודמת, כשהוא הביא איתו את כל הכלים שבהם הוא עובד, כל הקונוסים, כל המשחזים, והוא מדבר בכוחו, בכוח אלים שכזה, שאתה לא יכול בלתו, שאתה הולך אתו, שהוא עומד לך פה, משהו שכוחו העלה אותו, שהכורח העלה אותו, כשאתה רואה את הדבר הזה האבסורדי בא בכוח כזה, זה השיר הנכון, שלפניו לא היה שיר כזה, שהוא קְשי של אבן, קְשי של אמת... שיר כזה כדאי לי לכתוב, רוצה אני לכתוב״.
    אבות ישורון - 1904־1992, חולל שבר בלשון השיר והפך את אדמת השירה העברית. חייו וגורלו גילפו פנים של אדם יהודי-ישראלי מתוך העברית. ״העברית שלי היא בן-אדם, היא לא שפה, העברית שלי היא אדם שחי כאן, בארץ, ובזמן הזה, לפי שהוא מוכרח לחיות, לפי שהוא חי את ההכרח הזה. זה לא עברית, זה יידיש, זה פולנית, זה גם עברית״.
    זהו כינוס ראשון של מסות ומאמרים על שירתו של אבות ישורון. הוא התהווה כדו-שיח בין חוקרים ויוצרים שנענו לשאלה איך לקרוא את ישורון היום ומה תורמת קריאה כזאת להבנת מקומה של שירה בזמננו. הספר הבוחן את עבודתו של ישורון על תקופותיה, על הקשריה ועל אופן התקבלותה, מאיר מחדש את השיר ואת כליו. ישורון מתגלה כיוצר אקטואלי שעורר שאלות של זהות, היסטוריה ושפה שהודחקו בתקופתו והטרימו את זמננו אנו. מובא כאן ראיון נדיר אותו ערכה הלית ישורון עם אביה שמביא את מבטו של המשורר על עבודתו וחושף את המשקל שיש למוות בשירתו המאוחרת.
    לילך לחמן, משוררת וחוקרת שירה, ערכה במשותף עם הלית ישורון את מלבדאתה -מבחר שירים

תוכן העניינים:

לילך לחמן: איך נקרא - אבות ישורון (עמ' 11־16)

שני שעונים שני זמנים (עמ' 19)
מנחם פרי:  סע סע, ההיפך ההגה : שלושה פרקים על אבות ישורון (עמ' 21־46)
גבריאל לוין:  קול-הנער שעלה את אזנך ללבוש : השירה המוקדמת והאתוס הבדווי (עמ' 47־53)
חנן חבר:  עיר יפו מגופה רודפת עיר קרסניסטאוו שחוזה מבשרה : העימות הספרותי בין ישורון ללאור בתגובה למלחמת לבנון הראשונה (עמ' 55־68)
חביבה פדיה: שני שעונים - שני זמנים : הבו-זמניות של האב והבן בשירת אבות ישורון (עמ' 69־93)

תמו כלים וניקוד (עמ' 95)
שמעון זנדבנק:  התאריך : צלאן, דרידה, ישורון (עמ' 97־106)
יוסף שרון:  כוכיה היא השורש : התבוננות צלילית בשירי  שלושים עמ' של אבות ישורון (עמ' 107־118)
עודד וולקשטיין ונדב אברוך:  מכתבים וקמעות : איך זה נקרא (עמ' 119־128)
דרור בורשטיין:  "אמא עוד לא באה" : על השיר "תמונה מהתערוכה של מאירוביץ"  (עמ' 129־134)
שמעון אדף:  אחרי קרבן הקן : קול דיבור ונוסח (עמ' 135־142)
עדי שורק:  תמו כלים וניקוד : עיון בשיר "כה לא טוב לי"  (עמ' 143־157)

הבאתי מאמי מלה לעברית (עמ' 159)
שבא סלהוב:  קוּבוּץ גלויות (עמ' 161־164)
רועי גרינוולד:  אדון מנוחה, אתגלח ועת גלח : ישורון עם קהלת (עמ' 165־177)
שרון אס:  משורר מנגן על שיני מסרק : על אבות ישורון שלי (עמ' 179־188)
לילך לחמן:  מה מוות: הבאתי מאמי מלה לעברית (עמ' 189־204)

תיק אבות ישורון (עמ' 205)
מאיר ויזלטיר: דיבור על אבות : מתוך: שלושה מבטים מקרוב, 1999 (עמ' 207־220)
"אני הולך אל הכל" - ראיינה הלית ישורון (נוסח מלא)  (עמ' 221־241)
ציוני דרך ביוגרפיים (עמ' 243־253)
ביבליוגרפיה (עמ' 254־260)
המשתתפים (עמ' 261־263)
 


עודכן לאחרונה: 13 בדצמבר 2018

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף