לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

שמעון אדף (1972)

Shimon Adaf

    שמעון אדף נולד בז׳ בתמוז תשל״ב, 19 ביוני 1972בשדרות. למד בבית ספר יסודי ממלכתי־דתי בעיר הולדתו. בחטיבת הביניים עבר לישיבה של ש״ס, עזב אחרי חצי שנה והשלים את לימודיו בתיכון חילוני. שיריו הראשונים התפרסמו בתקופת שירותו הצבאי בכתבי העת מאזניים, עתון 77 ועכשיו. ב־1993 היה בין מייסדי כתב העת  אֵב, לצד דורי מנור, אורי פקלמן, רועי גרינולד וגל קובר, ובו פירסם משיריו.
    ב־1994 עבר משדרות לתל אביב, וכעבור שלוש שנים ראה אור ספר שיריו הראשון, המונולוג של איקרוס (גוונים, 1997), שזכה בפרס משרד החינוך לעידוד ספרי ביכורים ונכנס היישר לתוכנית הלימודים. בשנים 2000־2005 כיהן כעורך ספרי המקור של הוצאת כתר. מהסופרים שערך: עינת יקיר, אופיר טושה גפלה, דודו בוסי וניר ברעם. ב־2002 הופיע ספר שיריו השני, מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי (2002), שצורף אליו דיסק ובו שישה שירים מולחנים מהספר. בשנים הבאות פירסם אדף כמה ספרי פרוזה: קילומטר ויומיים לפני השקיעה, רומן בלשי (2004); הלב הקבור, ספר פנטזיה (2006); ואת הטרילוגיה ורד יהודה הכוללת את כפור (2010), מוקס נוקס (2011, שהיה מועמד לפרס ספיר) ו ערים של מטה (2012). ב־2009 ראה אור ספר שיריו אביבה–לא שבו הגיב על מותה הפתאומי של אחותו. הספר התקבל בהתלהבות יוצאת דופן וזכה בפרס היוקרתי לשירה על שם יהודה עמיחי.
    במקביל כתב שירים ללהקת ״כנסיית השכל״, לברי סחרוף ולחיים אוליאל. ב־1996 השתתף בכתיבה ובהקלטה של  צורך, אלבומה הראשון של להקת ״האצולה״, שהתפרקה זמן קצר לאחר מכן. ב־2005 פירסם באינטרנט את האלבום הקצר עוד מעט ירד הקיץ. בנוסף ערך, עם אורנה בן דור ויאיר גרבוז, את תוכנית הטלוויזיה דו״ח אינטימי.
    רוב מאמרי הביקורת שנכתבו על אדף תיארו אותו כקול חדש וחשוב בספרות העברית, אבל מיקמו אותו באופנים שונים במשבצת של היוצר המזרחי מהפריפריה. ביצירותיו וברשימות שכתב הוא מערער על המיקום הזה, משרטט אזורי גבול חדשים בין המרכז לפריפריה ובין שדרות לתל אביב, וכך טורף את המונחים השגורים ומערער על המיקומים המוכנים מראש. בה בעת הוא הופך את חוויית הדחייה והכיעור־לכאורה שמעוררת הפריפריה לפנטזיה מיתית עוצמתית, אך בלי להסתיר את הסדקים הנבעים בפנטזיה ומשבשים אותה. כבר בתחילת דרכו ביקש להתכונן כמרכז אוניברסלי, לא מקומי ולא מסוים, ומשם ביקש לחבור אל המקומי והפריפריאלי.
    התנועה בין אוניברסליות ללוקליות, מיתולוגיה מערבית וביוגרפיה אישית מאפיינת את כל כתביו, בדרכים שונות ומגוונות. בהמונולוג של איקרוס, ספרו הראשון, נחשפות תדיר, מבעד למונולוג האוניברסלי ולדמויות הגיבורים המיתולוגיים, חוויות אישיות מן הפריפריה. במה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי, ספרו השני, מתגלה קולו הפרטי, החושף את יחסו המורכב אל הביוגרפיה האישית שלו: ״אֲנִי עוֹד אֶתְעוׂרֵר מֵחֲלוׂם הַבְּעָתָה שֶל הַבִּיוׂגְרַפְיָה״, הוא מכריז בשיר החותם את הספר. גם לאחר שנות חיים בתל אביב חוזר אדף לשדרות, ובתהליך של הסתכלות לאחור מתעורר מחדש הקיבעון לילדות כתחושות בלתי פתורות שמעוררת בו הביוגרפיה שלו. תנועה מרחבית תואמת, המשלבת עיסוק בסצנת הרוק בשדרות ובחיי האקדמיה בתל אביב, משמשת ציר מרכזי בעלילת הרומן קילומטר ויומיים לפני השקיעה. עלילת הלב הקבור מתרחשת בין שני מרחבים מקבילים: עיירה קטנה בדרום הארץ ומרחב פנטסטי, אוטונומי לכאורה, השואב את דימוייו מהמקרא ומההגות היהודית בימי הביניים.
    פתיחת הרומן פנים צרובי חמה טומנת בחובה הבטחה לאורי, ילדה בת שתים־עשרה מנתיבות, להיות בעלת קול עצמאי וכוחות נבואיים. אך הכוחות האלוהיים שניתנו לה לא עומדים לה בבואה למנוע את מות אמה ואת התרסקות משפחתה, ומתוך מפח נפש היא מחליטה לוותר עליהם. בניסיון לברוח מן המציאות שאליה נקלעה, אורי מקימה משפחה משלה בתל אביב. אך ההחלטה לוותר על הכוחות האלוהיים מובילה אותה להסתגר בעצמה עד כי אפילו קולות בעלה וילדתה נשמעים לה כצלילים רחוקים. ועם זאת, היא נותרת שבויה בחיפוש עקר אחר הקול האלוהי, שכעת נוכח כ״חסר״ בתוכה; נוכחות נפקדת שעליה היא משלמת באובדן קולה העצמאי.
    בכתיבתו הייחודית יוצר אדף תצרפים עשירים, מקוריים ותובעניים של מחוזות, ז׳אנרים וסגנונות שונים, הנדמים לעתים כמנוגדים ואף סותרים זה את זה: אוניברסליות ולוקליות, מרכז ופריפריה, שירה כתובה ומושרת, ספרות הגותית, ספרות בלשים ופנטזיה, עברית המעוגנת במקורות יהודיים מרבדים היסטוריים שונים ושפת יומיום. החל מ־2012 משמש אדף כמרצה במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
 

[נכתב על־ידי הדס שבת־נדיר ובתיה שמעוני  עבור  לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים׳]
[מקורות נוספים: ויקיפדיה,  ITHL]

ספריו:
  • המונולוג של איקרוס : שירים (תל־אביב : גוונים, תשנ״ז 1997)
  • מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי (ירושלים :כתר, 2002) <שירים> <מצורף תקליטור>
  • קילומטר ויומיים לפני השקיעה : רומן בלשי (ירושלים : כתר, 2004) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • הלב הקבור (תל־אביב : אחוזת בית, תשס״ו 2006) <עריכה, שרי גוטמן>
  • הכיתה היא מקום נוגע ללב : שירת בית הספר / עריכה – שמעון אדף (תל אביב : הד החינוך, 2007)
  • פנים צרובי חמה (תל אביב : עם עובד, תשס״ח 2008)
  • אביבה – לא (אור יהודה : דביר, תש״ע 2009)
  • כפור (אור יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, תש״ע 2010) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • מוקס נוקס (אור יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, תשע״א 2011) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • ערים של מטה (אור יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, תשע״ג 2012) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • מתנות החתונה (אור יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, תשע״ד 2014) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • קובלנה של בלש (אור יהודה : כנרת, זמורה־ביתן, תשע״ה 2015) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • Art and war : poetry, pulp and politics in Israeli fiction (London : Repeater Books, 2016) <with Lavie Tidhar>
  •  שדרך (תל אביב : רסלינג, 2017) <איור – איגור ליכטרמן>
  • קום קרא (חבל מודיעין : דביר : הקשרים – המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, 2017)
  • אני אחֵרים (חבל מודיעין : דביר : הקשרים – המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, תשע״ח 2018)
  • אהבתי לאהוב (חבל מודיעין : דביר : הקשרים – המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, תשע״ט 2019) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • משא ניסן : פואמה (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ״ג 2022) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • כשל זיכרון (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ״ג 2023) <נובלה>

תרגום:

  • האיש במצודה הרמה / פיליפ ק׳ דיק (תל אביב : עם עובד, תשע״ב 2012)

עריכה: (מבחר)

  • מיהמיה / סוזן אדם (ירושלים : כתר, 2002)
  • אמא של ג׳ניס / סוזן אדם (ירושלים : כתר, 2004)
  • מרק / יואב אלוין  (ירושלים : כתר, 2002)
  • כל האושר המופרז הזה : סיפורים 1967–1997 / רות אלמוג (ירושלים : כתר, 2003)
  • פרא אציל / דודו בוסי (ירושלים : כתר, 2003)
  • זוכר כמעט הכול / אהוד בנאי (ירושלים : כתר, 2001)
  • ספק חיים / אורי ברנשטיין (ירושלים : כתר, 2002)
  • בא לך להיות אלוהים? : רומן / שי גולדן (ירושלים : כתר, 2002)
  • המפצח : רומן מתח פסיכולוגי / שי גולדן (ירושלים : כתר, 2004)
  • ובזמן הזה / אריק גלסנר (ירושלים : כתר, 2004)
  • מורה נבוכים / עצמון גלעד (ירושלים : כתר, 2001)
  • אין אישה ממש בישראל : שירים / אמירה הס (ירושלים : כתר, 2003)
  • עולם הסוף / אופיר טושה גפלה (ירושלים : כתר, 2004)
  • הבעל, המאהב והמלך / רחל טלשיר (ירושלים : כתר, 2001) <עריכה בשיתוף עם יגאל שוורץ>
  • פגישה בקצה הערב / רחל טלשיר (ירושלים : כתר, 2003)
  • מכונת הנצח של אלכס / הגר ינאי (ירושלים : כתר, 2004)
  • עסקי תיווך / עינת יקיר (ירושלים : כתר, 2002)
  • תכנון להתאוששות מאסון / גלעד כהנא (ירושלים : כתר, 2003)
  • אחת מאיתנו / נילי לנדסמן, תמר קרוון (ירושלים : כתר, 2001) <על עולם האופנה>
  • חוות העלמות / שולמית לפיד (ירושלים : כתר, 2006)
  • מלאכיה נרדמו כולם / מירה מגן (ירושלים : כתר, 2003)
  • הודו תאהב אותי / דריה מעוז (ירושלים : כתר, 2002) <רומן>
  • וכי נחש ממית? / ישראל סגל (ירושלים : כתר, 2004)
  • עיר ונשיה / שבא סלהוב (ירושלים : כתר, 2003) <שירים>
  • דגים מתים ביפו / דן בניה סרי (ירושלים : כתר, 2003)
  • מֶץ אחרון / יובל פלגי (ירושלים : כתר, 2005)
  • בית אשמן / ערן צור (ירושלים : כתר, 2004)
  • שותפי סוד / מירה קדר (ירושלים : כתר, 2002)
  • חתונה מאוחרת / דובר קוסאשווילי (ירושלים : כתר, 2002) <תסריט> <עריכה בשיתוף עם יעל פרלוב> <מצורף תקליטור>
  • לילי לה טיגרס : מלודרמה / אלונה קמחי (ירושלים : כתר, 2004)
  • אתה עוד כותב / יונדב קפלון (ירושלים : כתר, 2004) <שירים>
  • ויהי בוקר / סייד קשוע (ירושלים : כתר, 2004)
  • עלמה ומרתה / אבישג רבינר (ירושלים : כתר, 2003)
  • ונדמה שהכול אפשרי / עמליה רוזנבלום (ירושלים : כתר, 2004)
  • אז מה את באמת רוצה / עדית שמר (ירושלים : כתר, 2003)

על המחבר ויצירתו:

  • אדף, שמעון. הקלדתי באלימות, רק כדי לשמוע את שאון הכתוב. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 660 (י״ד בתשרי תשס״ו, 17 באוקטובר 2005), עמ׳ 22.
  • אדלהייט, עמוס. מסה על הביקורת: דפים של מהות. עמדה: ביטאון לספרות, גל׳ 25 (2011), עמ׳ 9־31 <תרבות הרמייה והשקר בה שקועה עד צוואר קריית הספר הארצישראלית שלנו בעשור השני לאלף החדש קיבלה לאחרונה ממדים גרוטסקיים מפחידים ממש והובילה אל מרכז הבמה הספרותית דמויות קלושות של גרפומנים ועסקנים שאינם יכולים להוביל קו משמעותי כלשהו> <חזר ונדפס בספרו על שירה : ביקורת ומניפסטים, 1991־2011 (ירושלים : כרמל, תשע״ג 2012), עמ׳ 170־192>
  • בסר, יעקב. עם שמעון אדף: גם שדרות אומרת שירה. על המשמר, כ״ב בסיון תשנ״ג, 11 ביוני 1993, עמ׳ 19 <ריאיון>
  • שחורי, דפנה.  משולש מזרחי.  מקור ראשון, שבת, י׳ בכסלו תשס״ז, 1 בדצמבר 2006, עמ׳ 12־13 <על שמעון אדף, סמי ברדוגו ודודו בוסי>
  • Mendelson-Maoz, Adia.  Shimon Adaf and the peripheral novel.  Journal of Jewish identities, vol. 7, no. 2 (July 2014), pp. 1–13.
  • Shabat-Nadir, Hadas. Centro e periferia nella poesia di Shimon Adaf. Tre generazioni di scrittori a confronto : saggi sulla letteratura israeliana / a cura di Yigal Schwartz, Gabriella Steindler Moscati (Napoli: Editoriale scientifica, 2009), pp. 161–175.
  • Shabat-Nadir, Hadas. ״The Private Shadow and the Shadows that are Cast upon Me״: What is a Mizrahi Writer? On Shimon Adaf’s Early Poetry. BGU Review <online>, issue 3 (November 2013)
על ״המונולוג של איקרוס״
  • אלטרס, אלון. אילנות גבוהים. הארץ, מוסף ספרים,  גל׳ 241 (ז׳ בתשרי תשנ״ח, 8 באוקטובר 1997), עמ׳ 6
  • בן־שאול, משה. המיתולוגיה של שדרות. עתון 77, גל׳ 207 (1997), עמ׳ 6
  • ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. באמצע שום מקום. הארץ, תרבות וספרות, כ״א באדר א׳ תשנ״ז, 28 בפברואר 1997, עמ׳ ד 2
  • וייכרט, רפי. רק מקומות חסרי אהבה זוכים לאהבה מוחלטת. עכשיו, חוב׳ 65 (1997/98), עמ׳ 167־168
  • וייכרט, רפי. אכול באהבה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, א׳ בסיון תשנ״ז, 6 ביוני 1997, עמ׳ 28
  • לעאל, איריס. קובץ ספרים חדשים: מעניין ומבטיח. מעריב, מוסף חג – ספרות וספרים, כ׳ בניסן תשנ״ז, 27 באפריל 1997, עמ׳ 30
  • סומק, רוני. דלק שירי ודלק רוקנ׳רול. עתון 77, גל׳ 207 (1997), עמ׳ 6
  • שמואלוף, מתי.  זמן אהבה.  הקשת : ביטאון הקשת הדמוקרטית המזרחית, גל׳ 3 (אביב 2006), עמ׳  15 <על השיר ״שדרות״ מתוך ׳המונולוג של איקרוס׳>
על ״מה שחשבתי צל הוא הגוף האמיתי״
  • בורשטיין, דרור. אורפיאוס משדרות. הארץ, תרבות וספרות, ל׳ בניסן תשס״ב, 12 באפריל 2002, עמ׳ ה 2
  • בז׳רנו, מאיה. אור הבהלה של השירה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 487 (ט״ז בתמוז תשס״ב, 26 ביוני 2002), עמ׳ 11
  • סומק, רוני. ״שפה אחרת של רעב״. עתון 77, גל׳ 266 (2002), עמ׳ 12
  • סלהוב, שבא.  לָּחְמִּי ווּ׳דָּמִּי : שירתו של שמעון אדף.  בספרה: מסות על אמנות ויהדות (תל אביב : רסלינג, תשע״ז 2016), עמ׳ 115־118 <הרצאה בבית־ביאליק בערב לרגל צאת ספרו של שמעון אדף, יוני 2002>
  • קורן, יהודה. רוצים שאכניס קצת קוסקוס לשירים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ט׳ בניסן תשס״ב, 22 במארס 2002, עמ׳ 26
  • קלדרון, נסים. צופן חדש. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ד באייר תשס״ב, 26 באפריל 2002, עמ׳ 27
על ״קילומטר ויומיים לפני השקיעה״
  • אילני, עפרי.  כמו מרכז מסחרי מנומנם.  כותרת, גל׳ 1 (נובמבר 2004), עמ׳ 86–87.
  • דויטש, חיותה. אני אליש, הייתי בלש בתל אביב. הצופה, המוסף, כ״א בחשון תשס״ה, 5 בנובמבר 2004, עמ׳ 15
  • מלמד, אריאנה. אפשר גם אחרת. ידיעות אחרונות Ynet <מקוון>,  2 בנובמבר 2004
  • מלצר, יורם. כל מה שצריך. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, י״ד בחשון תשס״ה, 29 באוקטובר 2004, עמ׳ 24
  • נוי, מנשה. ״האחר״, גרסה מודרנית של הפרא האציל. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 616 (ג׳ בטבת תשס״ה, 15 בדצמבר 2004), עמ׳ 6
  • סומק, רוני. דליה, מון־אמור. עתון 77, גל׳ 298 (שבט תשס״ה, ינואר 2005), עמ׳ 6.
  • פריד, ירון. מי יערוך את העורך. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, כ״א בחשון תשס״ה, 5 בנובמבר 2004, עמ׳ 30
  • שמואלוף, מתי. בין לבין – מיפוי טריטוריה מזרחית־ישראלית. מאזנים, כרך ע״ט, גל׳ 4־5 (תשרי–חשון תשס״ו, אוקטובר–נובמבר 2005), עמ׳ 72־73.
  • Goren, Shiri. “A Clerk of Small Human Sins: On Shimon Adaf’s Novel One Mile and Two Days before Sunset”. Modern Hebrew Literature (MHL), issue 2. (Fall/Winter 2005–2006). pp. 231–232.
על ״הלב הקבור״
  • דגן, חגי.  הפנטסיה היא מין נחמה על דלותו ומוגבלותו של העולם הממשי.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 708 (כ״ז באלול תשס״ו, 20 בספטמבר 2006), עמ׳ 12.
  • דואניאס, סמי.  חיזיון שווא.  Time Out תל אביב, גל׳ 204/205 (28 בספטמבר עד 12 באוקטובר 2006), עמ׳ 113.
  • דיין, סער. הקול אותו קול. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ז׳ בתשרי תשס״ז, 29 בספטמבר 2006, עמ׳ 26.
  • לב־ארי, שירי.  אדף חדש.  הארץ, כ״ו באלול תשס״ו, 19 בספטמבר 2006, עמ׳ ד 1 <ראיון עם הסופר על ספרו ׳הלב הקבור׳>
  • לויתן, עמוס.  לב בוגר.  עתון 77, גל׳ 318 (אדר תשס״ז, פברואר 2007), עמ׳ 32־33
  • קורן, דורון.  אברהם אבינו בשטותלנד.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה׳ בחשון תשס״ז, 27 באוקטובר 2006), עמ׳ 27.
  • שוורץ, יגאל. ׳כשחוני המעגל נפגש עם איקרוס׳, פריפריה ומרכז ברומן ׳בחורף׳ לי״ח ברנר וברומן ׳הלב הקבור׳ לשמעון אדף . מכאן כרך יב (דצמבר 2012), עמ׳ 171–191.
  • שמואלוף, מתי.  בעניין ״שלילת הגלות״ – פנטזיה מזרחית.  עתון 77, גל׳ 318 (אדר תשס״ז, פברואר 2007), עמ׳ 12.
על ״פנים צרובי חמה״
  • אדף, שמעון. פנים צרובי חמה : ראיון עם אורי אלחייני, גיבורת הרומן ״פנים צרובי חמה״.  Time Out תל אביב, גל׳ 283 (3 עד 10 באפריל 2008), עמ׳ 140 <פורסם גם בבלוג האישי של שמעון אדף>
  • אורן, יוסף.  ״פנים צרובי חמה״ – שמעון אדף.  בספרו צו־קריאה לספרות הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס״ט 2009), עמ׳ 128־143.
    •
  • בן־נון, רן.  פלורליזם מקומי.  ידיעות אחרונת, 24 שעות, י״ד בסיון תשס״ח, 17 ביוני 2008, עמ׳ 17.
  • ברזילי, עינת.  התגלות מתוך הטלוויזיה.  מקור ראשון, שבת, ב׳ בחשון תשס״ט, 31 באוקטובר 2008, עמ׳ 17.
  • גרבוז, יאיר.  תם ולא נשלם.  ידיעות אחרונות, 7 לילות, י״א באייר תשס״ח, 16 במאי 2008, עמ׳ 25.
  • גרשי, נעמה.  נתיבות, לב כל ההתרחשויות כולן.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 796 (כ״ג באייר תשס״ח, 28 במאי 2008), עמ׳ 16.
  • סומק, רוני.  הערה על סוס החבלה ועל סוס האהבה.  עתון 77, גל׳ 332 (אלול תשס״ח, אוגוסט–ספטמבר 2008), עמ׳ 8.
על ״אביבה – לא״ על ״כפור״ על ״מוקס נוקס״ על ״ערים של מטה״ על ״מתנות החתונה״ על ״קובלנה של בלש״ על ״Art and War : poetry, pulp and politics in Israeli fiction״ על ״אני אחֵרים״
  • איזיקוביץ, גילי.  מתבונן מבחוץ. הארץ, גלריה, כ״ה בתמוז תשע״ח, 8 ביולי 2018, עמ׳ 1־2 <שיחה עם הסופר עם צאת ספרו לאור>
על ״אהבתי לאהוב״
  • בר־נוי, אלעד. גוף זר. ידיעות אחרונות, 7 לילות, י״ט בתשרי תש״ף, 18 באוקטובר 2019, עמ׳ 14־15 <שיחה עם הסופר עם צאת ספרו לאור>
על ״האיש במצודה הרמה״ מאת פיליפ ק. דיק
קישורים:
OpenLibrary – OL4181389A Wikidata – Q346816 J9U – 987007313015505171 NLI – 000198349 LC – n97059160 VIAF – 51943582
עודכן לאחרונה: 23 בנובמבר 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף