אליהו פורת (אליהו דוד יוסלביץ׳ חייטוביץ) נולד בעיירה ז׳וסלה, ליטא, בניסן תרס״ו, 10 לאפריל 1906. אביו,
ר׳ יוסף יוסלביץ׳ היה רב נודד, ואמו שרה רבקה לבית זס (שס). כשהיה אליהו דוד בגיל שנה החלו נדודי המשפחה עם נדידת כהונתו של אביו מעיירה לעיירה עד לפטירתו באדר תרצ״ה (1935). בניו, אליהו ועובדיה, שינו את שם משפחתם לאחר הקמת המדינה על שמו של אביהם, יוסף, בן פורת יוסף. אליהו פורת לא למד מימיו לימוד מסודר. הוא לא ביקר באף חדר ולא בבית הספר. בגיל שש הושיבו אביו הרב על ברכיו ולימדו חצי שעה ביום את האלף בית העברי ומאז לימדו האב חינוך תורני מלא. חינוך כללי חילוני והשכלה רכש אליהו פורת ממורים פרטיים. נדודי המשפחה התכופים היקשו על רכישת השכלה מסודרת, אבל הילד המוכשר למד בשקידה והגיע להישגים מופלאים בלימודיו. בעיר סמיאטיץ׳ הצטרף אליהו פורת לתנועת הנוער החלוצית
״השומר הצעיר״, ובמסגרתה יצא להכשרה בשנת 1926. מאז היו חייו קודש להכנה לעלייה לארץ ולתנועה. בשנים 1928–1929 נבחר למזכירות התנועה והיה חבר המועצה הראשית של התנועה ברחבי פולין. הוא הצטרף לקיבוץ עליה
א׳ של העליה החמישית והמתין לאישור העליה. בתוך כך נקרא לווארשה הבירה, לערוך את עיתון השומר הצעיר, בטאון התנועה, ובשנת 1928 שימש כעוזר לעורך, ודחה עלייתו בשנה כדי להשלים שם עבודתו. אליהו פורת עלה ארצה בשנת 1930 והצטרף לקיבוצו במושבה חדרה. עבד עבודה פיסית קשה בבניין ובחקלאות בבניין המושבה ובפרדסיה. ולאחר שנתיים, ב-1932 התיישב ישיבת קבע בעין החורש, וחי בקיבוץ כל חייו עד לפטירתו. אליהו פורת נשא לאשה את לולה לבית גוטסדינר, שעלתה מבריסל, בלגיה, והם הקימו את משפחתם הקטנה, שני בנים, בקיבוץ. כל השנים עבד בענפי המשק החקלאים והיה גם עגלון כמה שנים. כל ימי חייו עסק גם בעבודה ספרותית. היה אמן הרשימה הקצרה. רשימותיו נתפרסמו בעיתון הקיבוץ, בעיתונות התנועה ובעיתוני מפלגות הפועלים
״דבר״ ו״על המשמר״. עם מחלתו, בסוף שנות החמישים, החל בעבודת תרגום נרחבת, שמצא בה כר הולם לכשרונותיו. רשימת תרגומיו, שעיקרם תורגמו עבור הוצאת ספרית פועלים, ארוכה מאד, אבל כמה יוצרים התגלו על ידו לראשונה לקורא העברי. כך למשל הסופר היהודי אמריקאי סול בלו, שאליהו פורת תרגם לעברית את ספרו הרצוג, שהיה ראשון מספרי בלו בעברית. וכן את
״יום אחד בחיי איוואן דניסוביץ׳״, של הסופר הרוסי אלכסנדר סולזניצין, ועוד. אליהו פורת הספיק לתרגם כארבעים ספרים, מגרמנית ואנגלית, רוסית פולנית ויידיש. הוא נפטר במפתיע באוקטובר 1966. כשנתיים לאחר מותו יצא ספר לזכרו בשם
״אדם ונוף בקיבוץ״, בהוצאת ספרית פועלים וקיבוץ עין החורש, ובו כונסו מרבית רשימותיו, ההומורסקות שלו, הפיליטונים שלו, רשימות זכרון ועוד. וכן פרק קצר אך מיוחד שהקדיש לזכר אמו.
[תודה לבנו, אלישע פורת]
[מקורות: קרסל]