ברוך קורצווייל.
    ספרותנו החדשה - המשך או מהפכה? / ברוך קורצווייל. -- מהדורה שניה מורחבת. -- ירושלים ותל אביב : שוקן, תשכ"ה.
    401 עמ'.

הקדמה / ברוך קורצווייל.
    ספר זה הוא מעין סיכום של עמדתי העיונית לגבי תולדות הבעיות של ספרותנו החדשה. מאז שאני עוסק במחקד הספרות רואה אני בדיונים היסטוריים ביוגרפיים הכנה בלבד לעבודה העיקרית והמכרעת של החוקר: הרי הוא הנסיון לגלות את החוקיות האימאננטית של היצירה האמנותית, היינו לחדור למשמעותה האיסטיתית והרוחנית. ומאחר שכל יצירה אמנותית אמיתית היא חזות פינומינאלית של מציאות מסוימת היא ממילא רוויה מדעת או בלא יודעים, בעיות האופיניות למציאות החשופה. ומאחר שמשך המציאות אינו יציב ולא יתכן להעבירו מתקופה לתקופה, משום שכל דור ודור וואה אותה ראות אחרת, הולכים ומשתנים בצוק העתים העיצוב והתאור האמנותי של מה שנקרא מציאות.
מיוחדת במינה היא חזות המציאויות בספרותנו החדשה. גורמים רוחניים וחברתיים, שמקורם מסורת עתיקת-יומין של עמנו, אבל לא פחות התרבות האירופית-החילונית קובעים את דרכה. ההתיחדות עם האמת הפנימית של היצירות השונות, ההקשבה הדרוכה להבעה החויתית-הלשונית שביצירות האמנותיות למיניהן למדוני להשתחרר מכל המשפטים המקובלים ומכל המוסכמות הנעימות. מעל כל ספק נתבררה לי הוודאות על החידוש המהפכני שבספרות העברית החדשה. ספרית זו כולה אומרת אינטרפריטציה חדשה, שנוי הערכין לגבי המטען הרוחני של האבות. אין היא המשך של הישן, אלא פרוש חדש לגמרי, טרנספורמציה, תרגום של המקובל ללשון מציאות חדשה, המשנה את משמעות החיים וערכיו מקצה אל קצה. ועם שנוי תחושת האוירה הרוחנית ועם חזות מציאויות חדשות לובשת ופושטת גם את צורתה ה"מימיזיס", העיצוב האמנותי של המציאות.
    לגבי נסיונות תוהו, חסרות שחר, לראות בתנועה השבתאית את פרשת הדרכים הרוחנית גם בשביל ספרותנו החדשה, דעתי היא כדעת קודמי במחקר ספרותנו, שלפיה ההשכלה האירופית והמהפכה הצרפתית הן והן בלבד חוללו את המפנה הגורלי, המטביע את חותמו על דרך ספרותנו. אלא שבקביעת חילוניותה של ספרותנו לא די, כמו שאין להסתפק בציון תלותה בתרבות אירופה. החלק העיקרי של ספר זה מוקדש לנתוח מהות החילוניות החדשה, שמשמעותה לא יכולה להיות כמובן העדר הנושא הדתי, בחינת נושא בין שאר נושאים בתוך ספרותנו. ספר זה עומד על ההבדל המכריע שבין ספרות סאקראלית, העולה והבוקעת מתוך מציאות שבכללותה נתפסת כדתית, לבין ספרות של עולם חילוני המשאיר מקום לבעיה הדתית.
    רק ששת הקטעים של חלק א' בספרי יצאו לאור. הם כלולים בתוך המסה "הנחות רוחניות של ספרותנו החדשה." כל השאר, הרוב המכריע של החלק הראשון, מופיע כאן בפעם הראשונה. אני רואה כחובתי להצהיר, שבמידה שספרי מתפלמס עם דעותיו של הפרופ' ש. הלקין כפי שהגיעו לבטוי בספר שיצא לאור על ידי מפעל השכפול של הסטודנטים, אין הוא מתפלמס עם נסוח הדברים, אלא אך ורק עם דעותיו, כפי שהן זהות עם השקפותיו שהובעו בספרו: Modern Hebrew Literature זאת ועוד אחרת: בשעה בה נכתבו דברי פולמוס אלה פשוט לא ידעתי, שמקובל באוניברסיטה העברית לשכפל את הרצאות רוב המרצים. בתום לבי חשבתי שלפני טכסט אוטנטי. אבל גם מאחר שנתברר לי, שטכסט זה לא נחשב כאוטנטי, אין בי ספק שהוא משקף את דעותיו של הפרופיסור הלקין. גדולה מזו: סבור הייתי שמחובתי לעיין בדברי אחד החוקרים החשובים ביותר של ספרותנו ולהתחשב בהם. לא פללתי אפילו שינסו להאשים אותי בכל מיני כוונות שהיו זרות לרוחי. מאידך, אין אני רוצה להשאיר ספק, שאני רואה כאחראי מחבר המרשה שאחרים יפיצו את דבריו, במאות או באלפי אכסמפלרים, ויהיה זה בדרך מפעל השכפול. עוד פעם: לא היתה ואין כאן חס ושלום איזושהי כוונה לפגוע בכבדדו של חבר חשוב.
    המסות על אחד העם, על פיארברג ועל העברים הצעירים הופיעו כבר במקומות אחרים וכונסו בספר הזה. הם המשך אורגאני של הקו שהועלה במסה העיקרית של הספר. אחרי הרעיון העיקרי של מסה זו ניתן לעקוב גם במסתי: "השפעה של פילוסופית החיים על הספרות העברית בתחילת המאה העשרים". מסה זו הופיעה בהמשכים ב"הארץ". כמן כן המאמר על מנדלי. גם מסתי : "שורשיו הנפשיים המטאפיסיים של היסוד האידילי", שהודפסה בפעם הראשונה ב"מולד," מאפשרת לקורא לעמוד על תפיסתי את הפינומין האמנותי. לא קלים היו התנאים בהם עבדתי.
    עוד פחות קלה היא דרכו של החוקר היודע שאין לפניו דרך אחרת אלא זו הנראית לו כדרך האמת ואפילו אם היא עוד זרה לרבים מבין קוראיו.
מאידך, יכול אני לקוות שהקורא המעמיק יגלה אחדות רעיונית וגם אחדות התפיסה האמנותית בתוך החלקים השונים של הספר.
רמת-גן, תמוז תשי"ח.

תוכן העניינים:

• הקדמה (עמ' 5־7)
   
• חלק א: בעיות יסוד של ספרותנו החדשה (עמ' 11־146)
   
• חלק ב: מסות
  • מרדכי זאב פיירברג (עמ' 149־171)
  • עולמו האפי של מנדלי (עמ' 172־189)
  • היהדות כגילוי רצון-החיים הלאומי-הביולוגי <על הגותו של אחד-העם> (עמ' 190־224)
  • ההשפעה של פילוסופית החיים על הספרות העברית בתחילת המאה ה-20 (עמ' 225־269)
  • מהותה ומקורותיה של תנועת "העברים הצעירים" ("כנענים") <על יונתן רטוש ותנועת "הכנענים"> (עמ' 270־300)
  • שרשיו הנפשיים והמטאפיסיים של היסוד האידילי (עמ' 301־328)
• חלק ג: שנאת-עצמו בספרות היהודים (עמ' 329־401)