ברוך קורצווייל.
    בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים / ברוך קורצווייל – ירושלים ותל אביב : הוצאת שוקן, תשכ״ו 1966.
    xvi, 403 עמ׳.

תוכן העניינים:

• הקדמה (עמ׳ xvi–iii)


• חלק ראשון: מסות על שירה
• על שירת אורי צבי גרינברג
  • חזות האבדן והגאולה (עמ׳ 3–10)
  • היעוד האישי והמיתוס (עמ׳ 11–22)
  • העולם באספקלריה של המיתוס (עמ׳ 23–33)
  • שירי ״רחובות הנהר״ (עמ׳ 34–47)
  • למהות שירתו של א. צ. גרינברג (עמ׳ 48–53)
  • סיני – הנוכחות הנצחית בשירי אורי צבי גרינברג (עמ׳ 54–63)
  • הערות למהות הנופים בשירי א. צ. גרינברג (עמ׳ 64–76)
  • ההיסטוריה כמקור שירתו של אורי צבי גרינברג (עמ׳ 77–94)
  • על משמעות היפה בשירי אורי צבי גרינברג (עמ׳ 95–99)
  
  
• על שירת יצחק למדן
  • התודעה ההיסטורית בשירי יצחק למדן  (עמ׳ 100–109)
  
  
• על שירת ש. שלום
  • הצלילה לתוך תהומות האני  (עמ׳ 110–141)
  • על משמעות הפלא בשירת ש. שלום  (עמ׳ 142–154)
  
  
• על שירת אברהם שלונסקי
  • מקומה של שירת שלונסקי בספרותנו החדשה  (עמ׳ 155–169)
  • חזות המות והרת עולם בשירי אברהם שלונסקי  (עמ׳ 170–180)
  
  
• על שירת נתן אלתרמן
  • הערות ל״עיר היונה״ של נתן אלתרמן  (עמ׳ 181–201)
  • ה־״Condition humaine״  בשירה הפרסונאלית לנ. אלתרמן  (עמ׳ 202–257)
     
• חלק שני: מסות על פרוזה
  
• על סיפורי יוסף חיים ברנר
• מהות הסבל והחיים בסיפורי י. ח. ברנר (עמ׳ 261–292)


• על סיפורי אורי ניסן גנסין
  • מהות המודרניזם בסיפורי אורי ניסן גנסין  (עמ׳ 293–303)
  • משבר ההבעה הלשונית בסיפורי גנסין (עמ׳ 304–318)
  
  
• על סיפורי יצחק שנהר
  • המספר בדמדומים בין שני עולמות  (עמ׳ 319–339)
  
  
• על הסיפור הישראלי
  • נופי תרבות ונופי תודעה בסיפור הישראלי (עמ׳ 340–350)
  • אמנות הסיפור או ליטראריזציה של החיים?  (עמ׳ 351–362)
  • מעין סיכום ביניים  (עמ׳ 363–375)
  • ״ימי צקלג״ של ס. יזהר (עמ׳ 376–403)