נולדה בתל-אביב בכ"ט בחשוון תש"א, 30 בנובמבר 1940 לאביה הרופא, דור שביעי בארץ. גדלה והתחנכה בירושלים. "סיימתי את לימודי התיכונים בגמנסיה רחביה, שרתתי בצה"ל כאלחוטאית, למדתי בביה"ס לאומנות בצלאל, ובקורסים שונים (עריכה, מחשבים וכו') בראשית דרכי המקצועית עבדתי כציירת של האנציקלופדיה העברית בהוצאת מסדה, ב1968- צורפתי לצוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית ועבדתי במח' שרותי האומנות, בעיקר בתכניות לילדים. משנת 1969 אני עוסקת באופן עצמאי בכל הקשור לספרות לילדים - כתיבה, עיבוד, איור, עיצוב משחקים ויצירת הפעלות חינוכיות. במשך שמונה שנים איירתי את עתון דבר לילדים עד לסגירתו, ואת סלעית - עתון הגנת הטבע לנוער. ב1983- נתמניתי לעורכת הראשית של עתון פילון, תפקיד שבו כיהנתי עד שנת 1995".  עוסקת בכתיבת ספרי ילדים, עריכתם, איורם, תרגומם, ומקיימת פגישות עם ילדים ומבוגרים על ספרות ילדים.
"ביסוד יצירתי לילדים עומדת ההבחנה בין ראיית העולם של ילדים לזו של המבוגרים: המבוגר נברא לאחר ששלמה מלאכת בריאת העולם כולו, והוא מכיר ו"יודע" מושגים רבים. אצל הילדים, לעומת זאת, נברא העולם ברגע שהוא מתגלה לעיניהם לראשונה. הכותב למבוגרים חייב, אפוא, לנפות מן האינפורמציה, לזהות ולהוביל את הקורא אל החוויה; הילדים, לעומת זאת, בנויים לקלוט את החוויה, והסופר יכול וצריך להתחיל ממנה ולהוסיף עליה אינפורמציה. אבחנה זו הולידה את הספר ששת ימי בריאה בו נפגש הילד עם פריט מתוך המכלול הנברא בכל יום, ואת הספר מי מכיר את דינו, בו מייצג דינוזאור את עיקר ערכי החיים: הישרדות/בטחון, בריאות, איכות חיים, אהבה והנצחה. יסוד נוסף הוא הדמיון, תכונה מוּלֶדת שבעזרתה הילד מפענח את הריאליה, ועולם זה אהוב עלי מאוד. כמו כן אני מדגישה בעבודתי את החיוך ואת האלמנטים השמחים והמפתיעים, כי ההומור הוא כלי עזר ראשון במעלה להתמודדות בדרך החיים. בעבודת עריכת העתון היתה מגמתי להדגיש את האישי והאנושי (בניגוד לעיתונות האידיאולוגית עליה גדלנו) ולצייד את הקורא ביסודות ספרותיים קלאסיים, מדע, איור והומור, כצֵידה לדרך החיים. גישה זו הנחתה אותי גם בעיבודים ותרגומים של נכסי תרבות בינלאומיים. איירתי עשרות עיתונים וספרים בקו נקי ונמרץ שיש בו שמחת חיים אופטימית."