ליהי חנוך, משוררת, סופרת ותסריטאית נולדה במושבה ראש פינה בכ״ב באדר תש״ט, 23 במארס 1949 למשפחת עפרון. נכדתו של פרופ' גדעון מר: מומחה בעל שם עולמי שחקר את מחלת המלריה בארץ והיה מממציאי התרופה למחלה. עם מות הסב עברה עם משפחתה לפתח תקווה. היתה נשואה לזמר ולמלחין שלום חנוך. היא אחותו של המלחין והזמר רן עפרון ואמה של מאיה חנוך, תסריטאית, במאית, סופרת ומשוררת. עבדה בטלוויזיה הישראלית. הפיקה כמה סרטים. אחד מהם, ״אדם צירקוס״, מבוסס על תהליך עיבוד הספר ״אדם בן כלב״ מאת יורם קניוק למחזה בתיאטרון ״גשר״ (1994).
כתבה שני ספרי שירה: ״בגובה החיטה״ (כתר, 1992) ו״מתוך התנאים״ (1999). מקורות ההשראה של שירתה הם שירתם של אבות ישורון ויונה וולך. פואטיקת ה״פיגומים״ משירתו של ישורון הופכת בשירתה להריסות של מרחב גופה הנשי: הרחם קרוע, מתפורר, מתפרץ, מעיד על מציאות הרסנית. בעוד שבספרה הראשון הגוף מתפרק ונשבר לרסיסים, בספרה השני, ״מתוך התנאים״, היא מבקשת ״לייצר התערטלות״: הפירוק והשבירה הופכים לאמצעי להסרת מסכות ולניסיון לחשוף את ה״אני״ העירום הנשי ובה בעת להפשיט את המציאות ממסכותיה היומיומיות.
הרומן שכתבה, ״סעיף צ׳לו״ (2005), הוא אוטוביוגרפי בחלקו. העלילה מתמקדת בשבוע בין יום השואה ליום הזיכרון, שבו עוברת הגיבורה מסע המכוון אותה לקראת פגישה מחודשת עם עברה, עם המושבה שבה נולדה ועם מקום קבורתו של אביה. אחיה, רן עפרון, הפיק עמה תקליט מספר שיריה השני: ״מתוך התנאים: רן עפרון שר ליהי חנוך״ (2005). ב־2012 ראה אור ספרה ״בעירום מלא״ שכתוב כיומן תיעודי־אישי.
בין הסרטים אותם הפיקה: ״ילדים גדולים״ (1976), ״נערה מחפשת כתובת״ (1977), ״החלומות האבודים של הרחוב העליון״ (1978), ״מננה״ (1979), ״מונולוג של אשה צעירה״ (1981), ״רומן אמיתי״ (1989), ״אדם צירקוס״ (1994).
ליהי חנוך נפטרה בב׳ בתמוז תשפ״ד, 8 ביולי 2024.