יורם קניוק, סופר, עיתונאי וצייר, נולד בתל אביב בד׳ באייר תר״ץ, 2 במאי 1930.
אמו עלתה ארצה עם משפחתה במסגרת העלייה השנייה והקדישה את חייה לחינוך העברי; אביו,
יליד גליציה שהיגר לברלין והעריץ את התרבות הגרמנית, הגיע ארצה בסוף שנות העשרים ושימש
שנים רבות כמנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב. ביאליק היה סנדקו של קניוק ואף העניק
לו את שמו. כתב יותר מעשרים ספרים, בהם רומנים, קובצי סיפורים ונובלות, ספרים למבוגרים,
לבני נוער ולילדים. ספריו תורגמו ליותר מעשרים שפות זרות, וחלקם עובדו לתיאטרון, לקולנוע
ולטלוויזיה.
בגיל שבע-עשרה עזב את בית הספר והתגייס לפלמ״ח. לחם בחטיבת הראל
בירושלים ובדרך המוליכה אליה ונפצע. לאחר המלחמה עבד כימאי והיה מעורב בהעלאת ניצולי
שואה לארץ. למד ציור ב׳בצלאל׳ וכן שמע שיעורים בקבלה ושבתאות אצל גרשום שלום. המשיך
במשך שנה בלימודי הציור בפריז ולאחר מכן חי כעשר שנים בארצות הברית. בין השאר התגורר
בווילג׳ בניו יורק, שהיה בשנות החמישים זירת ההתרחשות המרכזית של המהפכה בתרבות האמריקנית.
שם התוודע לגיבורי תרבות רבים וקשר חברות אמיצה עם המוזיקאים בילי הולידיי וצ׳רלי פרקר.
ספרו הראשון, היורד למעלה, נכתב בארצות הברית ושם גם ראה
אור לראשונה באנגלית (The Acrophile, 1961). בארץ התפרסם הספר בהוצאת שוקן ב-1963.
לאחר שובו ארצה המשיך בכתיבתו הספרותית ובמקביל עבד כעיתונאי וכמבקר
תיאטרון. כמו כן ניהל גלריה, היה חבר בהנהלה האמנותית של תיאטרון הקאמרי ושימש כמנהל
תיאטרון גיורא גודיק. ניהל עם בועז עברון את בית הספר בית צבי.
כרונולוגית, קניוק שייך לדור סופרי תש״ח. הביקורת נטתה למנות אותו
עם סופרי דור המדינה. אך למעשה הוא חריג ובעל קול חלוצי בקרב שני הדורות הללו כאחד.
קניוק הקדים את זמנו והרחיב את גבולותיה של הספרות הישראלית: את מנעד השאלות הקיומיות,
החברתיות והאישיות שעסקה בהן ואת מגוון הסגנונות שהתנסתה בהם. דומה שחדשנותה של כתיבתו
היוותה את אחת הסיבות לתגובות המעורבות שעוררה, ולכך שרק במהלך שנות האלפיים היא זוכה
להכרה הולכת וגוברת של הממסד הספרותי ולאהדתו של קהל קוראים ישראלי רחב ומגוון. קניוק
היה מן הראשונים לערב בכתיבתו מיתוס והיסטוריה, פנטזיה וריאליה, אימה והומור. בהקשר
זה יצירתו מטרימה את כתיבתם של סופרים צעירים ממנו בהרבה, בהם: דויד גרוסמן, אורלי
קסטל-בלום, אתגר קרת, עוזי וייל, איתמר לוי, אמנון נבות, לאה איני ושמעון אדף.
אהבתו הגדולה לאפוס המקראי, למשנה, למדרש ולקבלה, שמהם הושפע עמוקות,
ושליטתו בשפה העברית, על משלביה השונים, איפשרו לו לרקום סגנון מקורי וייחודי. המוזיקליות
שלו וההשפעה הגדולה שהיתה למקצבי הג׳ז שהתוודע להם בשנות החמישים בניו יורק על כתיבתו,
הפכו את הפרוזה שלו לקצבית, אנרגטית ופרועה, ולנוטה לפרוץ את הקומפוזיציה הסיפורית
האחידה והסדורה על ידי תנועה בין קולות וז׳אנרים שונים, שבירת הרצף העלילתי, צירופים
פרדוקסליים ווריאציות שונות על הסיפור.
היה גם מן הראשונים לעסוק באומץ, במורכבות ומפרספקטיבה חדשנית בכמה
מן הנושאים והמאורעות הכואבים והטעונים ביותר בהיסטוריה ובהוויה היהודית והישראלית:
השואה וההעפלה, העליות השונות, כולל העלייה המזרחית, ומצוקת ההגירה הכרוכה בהן, זוועותיה
של מלחמת העצמאות והסכסוך הישראלי-פלסטיני. כמו כן טיפל במיתיזציה של המוות ובמעמדו
הפולחני בחברה הישראלית, במסחור השכול ובמורכבות הזיכרון והעדות. כתיבתו נוטה לשבץ
סיטואציות היסטוריות קשות במסגרות גרוטסקיות ומיתיות-מאגיות, ומבקשת להתבונן בחוויות
טראומטיות, קשות לתפישה ולתיאור, דווקא מתוך האבסורד. היא מסרבת לכפות עליהן מסגרת
ממשמעת, הגיונית ואחידה, ובוחרת לחשוף את המורכבות ואת היסודות הלא-רציונליים המובנים
בהוויה האנושית בכלל והיהודית-ישראלית בפרט.
יצירתו הקדימה את זמנה גם באופן הטיפול הייחודי שלה ביחסים בין
הפרטי ללאומי: היא מערערת על ההבחנה בין שני הממדים, נוטה לתאר חוויה קולקטיבית מתוך
זווית אישית וחד-פעמית, ובו בזמן לשרטט את האופן שבו חורצים הנרטיבים הלאומיים את גורלו
של הפרט.
כמו כן הרבה קניוק לעסוק בניסיונות האלימים להחיות את העבר הפרטי
והלאומי (לדוגמה בנבלות, 1997), ובשכתוב המניפולטיבי של אירועים היסטוריים ואקטואליים
לצרכים פוליטיים וכלכליים ולהשגת התקדמות אישית והכרה ציבורית. זאת הן על ידי התקשורת
והן על ידי אנשי צבא לשעבר, בעלי שררה ואזרחים תאבי כוח ופרסום העושים שימושים ציניים
בחרדות קולקטיביות, באסונות פרטיים ובטראומות לאומיות (לדוגמה בהנעדרת מנחל צין,
2005).
בספרו אדם בן כלב (1968) בחן את נושא השואה באמצעים של גרוטסקה,
סוריאליזם ואבסורד.
בהיהודי האחרון (1981) טווה אפוס-מיתוס רחב יריעה על הקיום
היהודי בארץ, באירופה ובארצות הברית. זהו רומן המשלב יסודות היסטוריים, ריאליסטיים,
מיתיים ופנטסטיים, שגם היווה אחת מן היצירות הפוליפוניות הראשונות בספרות הישראלית.
היצירה עירערה באופן פורץ דרך את ההבחנה הברורה לכאורה בין היהודי הישן לעברי החדש
ובין הגורל היהודי לזה הישראלי. כמו כן נבחנה בה באומץ שותפות הגורל המתמשכת והטרגית
בין היהודים והגרמנים לדורותיהם.
קניוק נחשב לאחד מחלוצי הכתיבה הווידויית בספרות הישראלית, נוסח
ספרותי שבו השתמש באופנים מגוונים בכמה מספריו, לדוגמה בפוסט מורטם (1992).
ככלל, הרבה להשתמש בחומרים אוטוביוגרפיים בכתיבתו הבדיונית, וגם בחומרים בדיוניים בכתיבתו
האוטוביוגרפית. לעתים קרובות העמיד במרכז יצירותיו דמות של אמן (לפעמים בן דמותו);
שתל ביצירות מאוחרות דמויות מיצירות קודמות; הכניס דמויות בדיוניות ליצירות אוטוביוגרפיות
וכו׳. יצירותיו שבות ומערערות על שלמותה של האשליה האמנותית, אבל, ובה בעת: ממכלול
יצירתו עולה שהזיכרון הוא תדיר מקור להסתרה ולתעתוע ודווקא הבדיון, החלום וההמצאה מאפשרים
מגע בָּאמת.
בכמה מן הרומנים שלו, כמו בתו (1987), אימץ את התבנית של
סיפור הבלש ככלי לחקירת ההיסטוריה הפרטית והלאומית והכוחות הפועלים בנפשו של האדם המודרני
ויוצרים את הטרגדיה שלו. עם זאת, דומה שלא פחות משפתרון התעלומה הבלשית מעניק תובנות,
הוא מבטא ביצירתו של קניוק את החידתיות, המסתורין ותחושת האובדן שבתשתית הקיום.
ב-2003 ראה אור ספרו חיים על נייר זכוכית, ממואר המתאר את
שנותיו הסוערות של קניוק בניו יורק של שנות החמישים, שהוא בו בזמן גם רומן חניכה פיקרסקי
על עיצובו של האמן כאיש צעיר. הספר יצר חיבור ייחודי בין החברה הישראלית והחברה האמריקנית,
ובין הגולים, המנודים והחיים-המתים שבתוכן, אנשים שבכוחם להעניק פרספקטיבה ייחודית
וליצור אמנות חדשנית. הספר זכה לתגובות נרגשות בקרב הביקורת והציבור הרחב והיה מועמד
לפרס ספיר.
גם הברלינאי האחרון (2004), ספר המורכב מרשימות מסע מעשרים
שנות ביקורים בגרמניה, ועוסק במשיכתו לתרבות הגרמנית מחד גיסא ובתהייה האם יש גרמניה
אחרת מאידך גיסא, זכה לביקורות נלהבות ולאהדת הקהל ועורר דיון ציבורי מחודש בדבר יחסי
גרמניה-ישראל ותגובותיהם של בני הדור השני והשלישי לשואה בקרב בני שני העמים.
בהמשך פירסם עוד שני ממוארים: על החיים ועל המוות (2007)
ותש״ח (2010), שבו הוא שב לזיכרונותיו מימי מלחמת השחרור. על תש״ח זכה
בפרס ספיר לשנת 2010.
בממוארים המאוחרים שלו קניוק מעלה באוב ערים, תרבויות ואנשים שאינם
עוד ועורך דיון מחודש בצמתים קריטיים בהיסטוריה היהודית והישראלית, בחייו שלו ובחיי
בני דורו. הוא עוסק במעמדו של הזיכרון האישי והקולקטיבי וחושף את החומרים וההשפעות
שעיצבו את כתיבתו ואת דמותו. כתיבתו המאוחרת העניקה לו הכרה והערכה ציבורית רחבה והפכה
אותו לסופר אהוב ומשפיע גם בקרב בני הדור הצעיר של זמננו.
קניוק פעל רבות בהקשר הישראלי-פלסטיני וזכה, עם אמיל חביבי, בפרס
מטעם אונסק״ו. על יצירתו הספרותית זכה גם בפרס ברנר (1987) ובפרס ביאליק (1999). ב-2008
הוענק לו פרס יקיר העיר תל אביב.
ב-2018 פורסם הרומן סבון שנמצא בעיזבונו של קניוק ועוסק
בחייהם של ארבעה צעירים החיים בירושלים של שנות הארבעים והחמישים. כבר ברומן זה, שנגנז
במקור ונמצא על ידי עדיה מנדלסון-מעוז, ושנכתב בראשית דרכו של קניוק (בין השנים 1959–1964)
אפשר למצוא את התמות שילוו את קניוק בהמשך דרכו הספרותית: מלחמת העצמאות והשואה.
ב-1996 הופק הסרט הדוקומנטרי של עפרה שראל-קורן
״הבית בו מתים הג׳וקים בשיבה
טובה״ על חייו ויצירתו של יורם קניוק.
יורם קניוק התגורר בתל אביב, עם רעייתו מירנדה. לזוג שתי בנות:
איה ונעמי. יורם קניוק נפטר בתל-אביב בל׳ בסיון תשע״ג, 8 ביוני 2013 לאחר מחלה קשה.
ממתולה לניו יורק (ניו-יורק : לדור, 1963) <איורים על-ידי המחבר>
היורד למעלה (ירושלים : שוקן, תשכ״ג 1963) <תורגם לאנגלית ואיטלקית>
The acrophile / translated from the Hebrew by Zeva
Shapiro (New York : Atheneum Publishers ; London : Chatto & Windus, 1961)
L׳acrofilo : romanzo / traduzione di Bruno Oddera
(Milano : Longanesi, 1968)
חימו מלך ירושלים (תל אביב : עם עובד, תשכ״ו 1966) <תורגם לאנגלית
וצרפתית>
Himmo, King of Jerusalem / translated from the Hebrew
by Yosef Shachter (New York : Atheneum ; London : Chatto & Windus, 1969)
Himmo, roi de Jérusalem : roman / traduit de l׳hébreu
et suivi d׳un Aperçu sur la littérature israélienne, par Erwin Spatz (Paris
: Stock, 1971)
אדם בן כלב (תל אביב : עמיקם, תשכ״ט 1969) <יצא לאור בספרית
פועלים ב-1981 ומהדורה מורחבת בהוצאת ידיעות אחרונות ב-2005> < תורגם לאנגלית,
לצרפתית, לדנית, לשבדית, לפורטוגזית, לנורבגית, לפינית, לגרמנית, להולנדית, לאיטלקית,
לערבית
ולסינית>
Adam resurrected / translated from the Hebrew
by Seymour Simckes (New York : Atheneum, 1971 ; London : Chatto and Windus,
1972)
Adam ressuscité : roman / traduit de l׳anglais
par Jean Autret et Robert Fouques Duparc (Paris : Stock, 1980)
Adam genopstået / oversat af Peter Poulsen
(København : Samleren, 1980)
Adam : roman / översättning, Hans-Jacob Nilsson
(Stockholm : Forum, 1980) (Stockholm : MånPocket, 2000)
A ressurreicao de Adam Stein / tradução do
ingles de Luiz Horacio da Matta (Rio de Janeiro : F. Alves, 1981)
Adam filho de cão / tradução, Nancy Rozenchan
(São Paulo : Globo, 2003)
Adam gjenoppstått / oversatt fra hebraisk
av Kjell Risvik (Oslo : Cappelen, 1982)
Adamin ylösnousemus : romaani / [jälkipuheen
kirj. Anne Fried] ; suom. Juhani Koskinen (Espoo : Weilin + Göös, 1982)
Adam Hundesohn :Roman / aus dem Hebraeischen
von Ruth Achlama (München :Hanser, 1989)
Adam hondezoon : roman / uit het Hebreeuws
vertaald door Kees Meiling (Amsterdam : Meulenhoff, 1995)
Adamo risorto / traduzione dall׳ebraico di
Elena Loewenthal (Roma : Theoria, 1995)
آدم بن الكلب! / يورام كنويك ؛ ترجمة عن الابرية جورج جريس فرح (حيفا : مكتبة كل شيء،
2007)
Wilde Heimkehr : Roman / aus dem Hebräischen
von Ruth Achlama (Stuttgart : Klett-Cotta, 1984)
מות העַיִר : סיפורים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת ״מסדה״,
1973)
<התוכן: א. המסיבה של צ׳רלי פארקר -- לני טריסטאנו העיוור -- העבירו
את הבית -- אהבתו של הנער אנטוני -- הקפה השמיימי -- טימבר. ב. אדמה חרוכה -- החמור
של סבא אליהו -- על מות אמהות -- בתחילת קיץ (1972) -- חתול -- מות העייר -- החיים
היפים של קלרה שיאטו>
עפר ותשוקה (תל אביב : ספרית פועלים, 1975)
הספור על דודה שלומציון הגדולה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו 1975)
<תורגם לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית ולסינית>
The story of Aunt Shlomzion the great / translated
from the Hebrew by Zeva Shapiro (New York : Harper & Row, 1978)
Tante Shlomzion la grande / traduit de l׳anglais
par Hélène Pasquier (Paris : Fayard, 1978)
Tante Schlomzion die Große : Roman / übersetzt
von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Dvorah-Verlag, 1995)
[Chinese: Nanchang Bailiuazhou, 2000]
לילה על החוף עם טרנזיסטור : 4 נובלות וסיפור (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1979)
<תורגם לצרפתית>
La vie splendide de Clara Chiato : nouvelles / traduites
de l׳hébreu par Tirtza Arbel (Paris : Stock, 1982)
הבית שבו מתים הג׳וקים משיבה טובה (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979)
<איורים –
איה> <מהדורה חדשה יצאה לאור ב-2005> <תורגם לגרמנית,
לאיטלקית,
לסינית לאנגלית ולהודית>
Die Kakerlaken im Haus des Dichters / übersetzt
von Abraham Teuter (Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1994)
La casa dove gli scarafaggi muoiono di vecchiaia
/ traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Arnoldo Mondadori, 1999)
Chinese: Shanghai, Juvenile and Children
Publishing House, 2000
The house where cockroaches live to a ripe
old age / translated from Hebrew by Yoram and Miranda Kaniuk ; illustrated by
Tapas Guha (Gurgaon ; New York, N.Y. : Scholastic, 2001)
Hindi: Gurgaon, Scholastic Books-India, 2001
הגנב הנדיב : סיפור לבני הנעורים (תל אביב : ספרית פועלים, תש״ם 1980)
<מהדורה מחודשת יצאה לאור ב-2004> <תורגם לאיטלקית>
Il ladro generoso / edizione italiana a cura di Francesca
Lazzarato ; illustrazioni di Beppe Giacobbe (Milano : Mondadori, 2002)
היהודי האחרון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1981) <תורגם
לגרמנית, לשבדית, לדנית ולאנגלית>
Der letzte Jude : Roman / aus dem Hebräischen
übersetzt von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Dvorah Verlag, 1990) (Frankfurt
am Main : Insel Verlag, 1994)
Den siste juden : Magister Chenkin och gamen
... / översättning, Marion Wajngot (Stockholm : Forum, 1988)
Den sidste jøde : Lærer Henkin og gribben,
Den sidste jødes krønike, Boas og Schmuel, Den uhyggelige ugerning mod Josef
og hans efterkommere, Matan Beseter, Landsbyens historie, Alle disse krige,
Slutningen på jødernes historie / oversat af Ebba Rønne (København : Holkenfeldt,
1989)
The last Jew / translated from the Hebrew
by Barbara Harshav (New York : Grove Press, 2006)
כמו סיפורים (תל אביב : כנרת, 1983)
ערבי טוב / יוסף שרארה -- תל אביב : כנרת, 1984) <תורגם לשבדית,
לאנגלית, לגרמנית, לדנית, לסרבו-קרואטית, לסלובנית, לספרדית, לקטלנית, להולנדית,
לצרפתית,
לנורבגית, לאיטלקית ולערבית>
En god arabs bekännelser / översättning,
Hans-Jacob Nilsson (Stockholm : Forum, 1986)
Confessions of a good Arab : a novel / translated
by Dalya Bilu (London : P. Halban, 1987) (London : Paladin, 1988) (New York
: G. Braziller, 1988)
Bekenntnisse eines guten Arabers / übersetzt
von Wolfgang Lotz (Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1988)
En god arabers bekendelser / oversat fra
engelsk af Karen Mathiasen (København : Erichsen, 1987)
Serbo-Croatian: Belgrade, Decje Novine, 1988
Izpovedi dobrega Arabca : roman / iz englescine
prevedla Seta Oblak ; spremno besedo napisal Tamas Raj (Murska Sobota : Pomurska
založba, 1988)
El buen árabe / traducción de Jordi Fibla
(Barcelona : Versal, 1988)
Confessions d׳un bon àrab / traducció de
Laura Santamaría (Barcelona : Edicions 62, 1990)
Bekentenissen van een goede Arabier : roman
/ uit het Hebreeuws vertaald door Hilde Pach (Amsterdam : Meulenhoff, 1991)
Confessions d׳un bon Arabe : roman / traduit
de l׳anglais par Pierre Wauters (Lille : Miroirs éd, 1992) (Paris : Stock, 1994)
En god araber / oversatt fra hebraisk av
Kjell Risvik (Oslo : Cappelen, 1995)
Confessioni di un arabo buono / traduzione
di Elena Loewenthal (Roma : Theoria, 1997)
اعترافات عربي طيب : رواية / يورام كانيوك ؛ ترجمة عدنان حسن (دمشق : دار كنعان، 2000)
סיפורי סופשבוע (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ו 1986)
ארבעה סיפורים ושיר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ו 1985)
בתו (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ״ז 1987) <מהדורה מחודשת הופיעה
ב-2004 בהוצאת ידיעות אחרונות> <תורגם לאנגלית, לשבדית, לנורבגית ולסינית>
His daughter / translated by Seymour Simckes
(London : P. Halban, 1988) (New York : G. Braziller, 1989) (London : Paladin,
1990)
Hans försvunna dotter / översättning, Hans-Jacob
Nilsson ( Stockholm : Forum, 1990)
וסרמן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ח 1988) <עריכה - אלכסנדר
סנד> <תורגם לגרמנית, לדנית, לצרפתית, לשבדית, לנורבגית, לאיטלקית וליוונית>
Wassermann / übersetzt von Mirjam Pressler
(Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1991)
Wasserman : en fortælling om mødet med en
hund / på dansk ved Anna Poulsen Schier ; oversat efter den hebræiske originaludgave
.... (København : Gyldendal, 1993)
Wasserman / traduit de l׳hébreu par Erwin
Spatz (Paris : Gallimard, 1994)
Swedish: Stockholm, Forum, 1996
Wasserman / oversatt fra hebraisk av Kjell
Risvik (Oslo : Aschehoug, 1996)
Weiss : storia di un cane / traduzione di
Massimo Acanfora Torrefranca ; illustrazioni di Fabian Negrin (Milano : Mondadori,
1998)
Ο σκύλος που τραγουδούσε / Γιοράμ Κανιούκ ; μετάφραση: Ρένια Τουρκολιά-Κυδωνιέως (Αθήνα : Ψυχογιός, 2000)
אהבת דוד : רומאן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש״ן 1990)
פוסט מורטם (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1992) <תורגם לשבדית,
לאיטלקית, לגרמנית, להולנדית ולצרפתית>
Käraste, du har ingen mor / översättning,
Ervin Rosenberg (Stockholm : Forum, 1994)
Post mortem / traduzione dall׳ebraico di
Gaio Sciloni (Roma : Theoria, 1994)
Das Glück im Exil : Roman / aus dem Hebräischen
von Beate Esther von Schwarze (München : List, 1996)
Post mortem : roman / vertaald uit het Hebreeuws
door Kees Meiling (Amsterdam : Meulenhoff, 1997)
Mes chers disparus : roman / traduit de l׳hébreu
par Rosie Pinhas-Delpuech (Paris : Fayard, 1997)
De døde børns bryllup : fortælling / af Yoram
Kaniuk ; oversat fra tysk af Søren H. Madsen (København : Holkenfeldt 3, 1993)
<״תרגום מגרמנית. המקור הוא נובלה בשם ״קורט קוקוריקו״ או ״חתונת האחים המתים״>
איוב, חלוק-נחל והפיל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1993)
<תורגם לגרמנית, לאיטלקית ולסינית>
Hiob, Pebble und der Elefant / übersetzt von Mirjam
Pressler (Frankfurt am Main : Alibaba-Verlag, 1994)
Giobbe, Ciottolo e l׳elefante / traduzione di Angela
Ragusa (Milano : A. Mondadori, 1998)
Chinese: Shanghai, Juvenile and Children Publishing
House, 2000
קסם על ים כנרת (תל אביב : תג, תשנ״ה 1995)
<בחתימת רויטל בק; מהדורה חדשה יצאה לאור ב-2008>
טייגרהיל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ״ו 1995)
<תורגם לצרפתית, לנורבגית, לאיטלקית ולגרמנית>
Comme chiens et chats : roman / traduit de
l׳hébreu par Laurence Sendrowicz (Paris : Fayard, 1996)
Tigerhøyden / oversatt fra hebraisk av Kjell
Risvik (Oslo : Cappelen, 1997)
Tigerhill / traduzione di Elena Loewenthal
(Torino : Einaudi, 1998)
Das Bild des Mörders : Roman / aus dem Hebräischen
von Beate Esther von Schwarze (München : List, 1998)
עוד סיפור אהבה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ו 1996)
<תורגם לצרפתית ולגרמנית>
Encore une histoire d׳amour : roman / traduit
de l׳hébreu par Laurence Sendrowicz (Paris : Fayard, 1998)
Verlangen : Roman / aus dem Hebräischen von
Beate Esther von Schwarze (München : List, 2001)
La terre des deux promesses : essai / Emile
Habibi, Yoram Kaniuk ; traduit de l׳arabe par Jean-Patrick Guillaume et de l׳hébreu
par Laurence Sendrowicz (Arles : Actes sud : Solin, 1996)
<נכתב במקור בעברית וערבית; תורגם לגרמנית, לפורטוגזית וליוונית>
Das zweifach verheissene Land / Emil Habibi
und Yoram Kaniuk; aus dem Arabischen von Anna Schwarz und aus dem Französischen
von Michael von Killisch-Horn (Munchen : List, 1997)
A terra das duas promessas / Emil Habibi,
Yoram Kaniuk ; traduzido do árabe por Mustafa Yazbek, Safa Alferd Abu Chahla
Jubran e do hebraico por Nancy Rozenchan (Rio de Janeiro : Imago, 1997)
Η γη της διπλής επαγγελίας / Εμίλ Χαμπίμπι,
Γιοράν Κανιούκ (Αθήνα : Γαβριηλίδης, 1998)
נבלות : הסיפור האמיתי (תל אביב : תג, תשנ״ז 1997)
אקסודוס - אודיסיאה של מפקד (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1999)
<תורגם לאנגלית, לגרמנית, להולנדית, לצרפתית, לפורטוגזית ולאיטלקית>
<מהדורה מחודשת יצאה לאור ב-2011>
Commander of the Exodus / translated by Seymour Simckes
(New York : Grove Press, 1999)
Und das Meer teilte sich : der Kommandant der Exodus
/ aus dem Hebräischen von Markus Lemke (München : List, 1999)
Exodus : de odyssee van een commandant / vertaald
uit het Hebreeuws door Hilde Pach en Corrie Zeidler (Amsterdam : Meulenhoff,
1999)
Il commanda l׳״Exodus״ / traduit de l׳hébreu par Laurence
Sendrowicz (Paris : Fayard, 2000)
Exodus : a odisséia de um comandante / tradução Nancy
Rozenchan (Rio de Janeiro : Imago, 2000.)
Il comandante dell׳Exodus / traduzione di Margherita
Rapin (Torino : Einaudi, 2001)
רנה שינפלד (תל אביב : דניאלה די-נור, 2000)
המלכה ואני (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2001)
<תורגם לגרמנית>
Die Queen, ihr Liebhaber und ich : Roman / aus dem
Englischen von Bernhard Robben (München : List, 2004)
חיים על נייר זכוכית (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003)
<תורגם לצרפתית, לגרמנית ולאנגלית>
Ma vie en Amérique / traduit de l׳hébreu par Laurence
Sendrowicz (Paris : Fayard, 2005)
I did it my way : Roman / aus dem Hebräischen von
Beate Esther von Schwarze (Berlin : List, 2005)
Life on sand paper / translated by Anthony Berris
(Champaign and London : Dalkey Archive Press, 2011)
הגנב הנדיב (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004)
<עריכה - שולמית בר> <מהדורה מחודשת>
בתו (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004) <מהדורה מחודשת>
הברלינאי האחרון (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004)
<תורגם לגרמנית ולצרפתית>
Der letzte Berliner / aus dem Hebräischen von Felix
Roth (München : List, 2002)
Le dernier berlinois / traduit de l׳hébreu par Laurence
Sendrowicz (Paris : Fayard, 2003)
אדם בן כלב (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005) <מהדורה
מחודשת>
הבית שבו מתים הג׳וקים בשיבה טובה (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005)
<איורים - רות גווילי> <מהדורה מחודשת>
הנעדרת מנחל צין (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005)
עיטים ונבלות (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2006)
<רומן> <אחרית דבר, יגאל שוורץ>
על החיים ועל המוות (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007)
<עריכה - רנה ורבין>
קסם על ים כנרת (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008)
<עריכה - מריו ויינשטיין>
תש״ח (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2010) <תורגם לערבית>
١٩٤٨ / يورام كنيوك ؛ ترجمة عن العبرية جورج جريس فرح (حيفا : منشورات مكتبة كل شيء، 2011)
האיש ואקסודוס (תל אביב : דניאלה די-נור, 2011)
<סיפורו של יוסי הראל> <מהדורה מחודשת. יצא לאור לראשונה ב-1999>
בא בימים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, תשע״ג 2012)
פייר (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2013)
<איורים -
קרן לי ונדריגר>
<סיפור לבני הנעורים>
מלאכים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2014) <עריכה
- נוית בראל>
סבון : רומן בשני חלקים (ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2018)
<עריכה ואחרית דבר – עדיה מנדלסון-מעוז>
תרגום:
בית מטבחיים חמש : או, מסע הצלב של הילדים מחול חובה עם המוות / קורט וונגוט
(תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשל״ז)
צ׳יפס עם כל דבר / ארנולד ווסקר (רמת-גן : בית צבי, בית הספר לאמנויות הבמה
והקולנוע, 1989)
יחפים בפארק : מחזה בשלוש מערכות-4 תמונות / מאת ניל סיימון (רמת-גן : מרכז
ישראלי לדרמה ליד ״בית צבי״, תשמ״ב)
ספר התה / אוקקורה קאקוזו (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ו 1996)
חנוך, אסתר.מסורת עגנון והמודרנה בסיפורת העברית של שנות
הששים : א.ב. יהושע, יצחק אורפז
ויורם קניוק (ירושלים, 1988) <דיסרטציה – האוניברסיטה העברית בירושלים>
מלר, יצחק. לטבול את העט בפצע : טראומה ופוסט-טראומה בסיפורת של יורם קניוק (תל־אביב : רסלינג, 2022)
שה-לבן, יוסף.יורם קניוק : הערות
והנחיות ללימוד ולקריאה (תל אביב : אור-עם, תשמ״ד 1984)
מאמרים:
קניוק, יורם. בימים שלעבר עוד היה עתיד. הד החינוך, ספטמבר 1997,
עמ׳ 24–25.
קניוק, יורם.
הסיפורים שנהיו לסיפור חיי. בתוך: מאין נחלתי את שירי : סופרים ומשוררים
מדברים על מקורות השראה / עורכת: רות קרטון-בלום (תל אביב
: ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2002), עמ׳ 65-74
*
קניוק, יורם. השלכתי את המחברת לים, על יד הצריף של מקס המשוגע.
הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 660 (י״ד בתשרי תשס״ו, 17 באוקטובר 2005), עמ׳ 8.
קניוק, יורם. השאלון: ״אולי הסיפור הזה, על מוות במלחמה, יחיה
עכשיו״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 688 (ד׳ באייר תשס״ו, 2 במאי 2006),
עמ׳ 4.
קניוק, יורם.
ריאיון עם מר יורם קניוק.ישראלים : כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל
והציונות, כרך 4 (סתיו תשע״ג 2012), עמ׳ 5–43 <מראיינים: מיטל רגב, ליאור לביד
ואורן קלמן> *
אוחובסקי, גיל. נולדתי כועס. TimeOut תל-אביב, גל׳ 554 (13
עד 20 ביוני 2013), עמ׳ 32–36 <ראיון אחרון עם יורם קניוק. הביא לדפוס: בן טופח>
בסר, יעקב. עם יורם קניוק: המימסד, שלא יחלק
פרסים! על המשמר, י״ד בשבט תשנ״ג, 5 בפברואר 1993, עמ׳ 19 <ראיון>
בצלאל, יצחק. הסיפורים, השרשים, הגורל. משא (מצורף
ל׳למרחב׳), 13 בינואר 1967, עמ׳ א-ב <חזר ונדפס בספרו: הכל כתוב בספר :
עם סופרים בישראל כיום (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ט 1969), עמ׳ 109–115>
ברזל, הלל. דרך הסיפור של יורם קניוק. עלי
שיח, גל׳ 7–8 (1979), עמ׳ 172–190.
ברמה, ישראל. בחיפוש אחר ה״אני״ האבוד: עיון
ביצירתו של יורם קניוק. עכשיו, חוב׳ 45 (חורף תשמ״א 1981), עמ׳ 240–248.
ברצקי, נורית. שטח פרטי. מעריב, סופשבוע,
7 בפברואר 1986, עמ׳ 36–37.
גינגולד-גלבוע, שולמית. לתעל את המציאות לחלום
(שיחה עם יורם קניוק). עתון 77, גל׳ 56 (1984), עמ׳ 34–35 <״הערות אחדות״
מאת יורם קניוק בגל׳ 57, עמ׳ 10>
גרוסמן, חגית.כתיבה היא סיוט שנכתב
בשלווה : שיחה עם יורם קניוק. עתון
77, גל׳ 363–364 (כסלו-טבת תשע״ג, נובמבר-דצמבר 2012), עמ׳ 34–35.
הלפרין, חגית. האם ידעה אמו של יורם קניוק
לבשל? החומרים הביוגרפיים ביצירת יורם קניוק ודרכי עיצובה. מאזנים, כרך
ס״ט, גל׳ 5 (1995), עמ׳ 13–17.
וולמן, הדסה. סופרים מבקרים את המבקרים. ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת, ט״ו בטבת תשמ״ט, 23 בדצמבר 1988, עמ׳ 22 <ראיון עם רות אלמוג, יורם קניוק
ודוד שיץ על ביקורת בארץ ובחו״ל>
כהן, דודו. ״הייתי רוצה להיות פחות הרפתקן״. מקור ראשון,
דיוקן, י׳ בכסלו תשס״ז, 1 בדצמבר 2006, עמ׳ 32 <שיחה קצרה עם יורם קניוק>
כהן, חגית.אנרכיה עושה טוב למשפחה.
מקור ראשון, השבועון, כ״ו באלול תשס״ה, 30 בספטמבר 2005, עמ׳ 8–11 <ראיון
עם יורם קניוק עם הופעת מהדורה מחודשת של ׳הבית שבו ג׳וקים מתים בשיבה טובה׳ וההחלטה
ההוליוודית לעבד את ׳אדם בן כלב׳ לסרט>
לב-ארי, שירי.
על חודו של סכין גילוח.הארץ, גלריה, כ״ט באלול תשס״ה, 3 באוקטובר
2005, עמ׳ ד 1, ד 2.
לוזון, דני.
על קניוק וגרמניה.ישראל היום, ג׳ בתמוז תשע״ג, 11 ביוני 2013,
עמ׳ 33.
לויט, ענת. רבותי, ההיסטוריה חוזרת : שיחה
עם יורם קניוק. דבר, י׳ באדר ב׳ תשמ״ו, 21 במארס 1986, עמ׳ 21.
לויט, ענת. ראיון עם יורם קניוק חתן פרס ברנר
לספרות. על המשמר, כ״א בחשון תשמ״ח, 13 בנובמבר 1987, עמ׳ 17, 18.
שקד, גרשון. רשות הזעקה (על יצירתו של יורם
קניוק). עכשיו, חוב׳ 65 (1997–1998), עמ׳ 66–92.
Fuchs, Esther. Israeli
literature and the spectre of Jewish history : an interview with Yoram Kaniuk.
In her book: Encounters with Israeli authors (Marblehead, Mass : Micah
Publications. 1982), pp. 71-85.
Haber, Leo. Fact and fiction by Yoram Kaniuk.
Midstream, vol. 46, no. 8 (2000), pp. 33-35.
Oesterle, Kurt. Todesclowns, Trauerclowns :
Überlebende des Holocaust in Romanen des israelischen Erzählers Yoram Kaniuk.
In: Über das Darstellbare / herausgegeben von Martin Lüdke und Delf Schmidt
(Reinbek bei Hamburg: Rowohlt, 1994), pp. 63-77.
כנרם, ז.[?] ״בסימן של נרקיזם?״. הארץ, תרבות וספרות,
ח׳ בסיון תשכ״ג, 31 במאי 1963, עמ׳ 10 <תגובה למאמרו של פרופ׳ ברוך קורצווייל -
ראה להלן>
מוקד, גבריאל. בין ליריות להפשטה.
הארץ, תרבות וספרות, ט״ז באייר תשכ״ג, 10 במאי 1963, עמ׳ 10.
קורצווייל, ברוך. בסימן של נרקיזם.
הארץ, תרבות וספרות, א׳ בסיון תשכ״ג, 24 במאי 1963, עמ׳ 10 <חזר ונדפס בספרו
חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת
גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 291–297> <הגיב על כך ז. כנרם
[?] - ראה לעיל>
על ״חימו מלך ירושלים״
אבינור, גיטה. המלך גוסס. בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית
(חיפה : גיטה אבינור, 1974), עמ׳ 198–201 <נדפס לראשונה באוקטובר 1966>
אבישי, מרדכי. ״חימו מלך ירושלים״. על המשמר,
כ״ג בתשרי תשכ״ז, 7 באוקטובר 1966, עמ׳ 5, 6.
אבישי, מרדכי [מ. אבי-שלמה]. סיפור קודר.
על המשמר, י׳ באב תשמ״ו, 15 באוגוסט 1986, עמ׳ 22.
אורן, יוסף. חימו מלך ירושלים.
למרחב, משא, 12 באוגוסט 1966.
אלכסנדר, ז. בין רעמי הפגזים. היום, לספרות ולאמנות,
12 באוגוסט 1966.
אלרואי, יוסף. התוכן - אימהי; הלשון - מעדנות. הארץ,
תרבות וספרות, 12 באוגוסט 1966.
גלאור, אילנה. גסיסתו של מלך ירושלים. ידיעות אחרונות,
ספרות ואמנות, 7 באוקטובר 1966.
הגורני, אברהם. אל העבר. אל העבר.
מבט חדש, גל׳ 59 (19 באוקטובר 1966), עמ׳ 22.
טנבור, י. ״חימו מלך ירושלים״. קול העם, לספרות,
אמנות וביקורת, 12 באוגוסט 1966.
מנדלסון-מעוז, עדיה. ״בקרחון הזה יכולה
לצמוח כלנית״ : ״חימו מלך ירושלים״ לקניוק. בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה
העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 129–146.
פרידלנדר, יוסף. חימו מלך ירושלים. דבר, לספרות
ולאמנות, 14 בספטמבר 1966.
על הסרט ״חימו מלך ירושלים״ בבימוי עמוס גוטמן והמבוסס על ספרו
של יורם קניוק
אורשר, גידי. המלך הוא עירום. הארץ, 13 באוקטובר 1987, עמ׳ 20.
ישראל, יעל. מתעלפות עליו בערימות. על המשמר,
11 באוקטובר 1987, עמ׳ 8.
לבנית, רות. מסך גדול, מסך קטן (החיים על-פי אגפא - חימו מלך ירושלים
- הסדרות שלי). עתון 77, גל׳ 157 (1993), עמ׳ 18.
לושיצקי, יוספה. כלת המת : פאלוצנטריזם ומלחמה ב״חימו מלך ירושלים״.
בתוך: מבטים פיקטיביים - על קולנוע ישראלי / עורכים:
נורית גרץ, אורלי לובין, ג׳אד נאמן.(תל אביב, האוניברסיטה
הפתוחה, תשנ״ח 1998), עמ׳ 247–260 <נדפס לראשונה בגרמנית ובאנגלית - ראה להלן>
מונק, יעל. אקטואליזציה של מחאה פוליטית - בין ספרות לקולנוע. רסלינג,
גל׳ 3 (1997), עמ׳ 42–46.
פוירשטין, אמיל. ״חימו״. הצופה, 26 באוקטובר 1987, עמ׳ 2.
קמינר, אמיר. תוצרת גוטמן. ידיעות אחרונות, 7 ימים, 2 באוקטובר
1987, עמ׳ 36–37, 47.
שמגר, עירית. מלך ירושלים. מעריב, סופשבוע, 2 באוקטובר 1987,
עמ׳ 34–36.
Loshitzky, Yosefa. Die Braut des Todes - Phallozentrismus
und Krieg : zu Amos Gutmans Film und Yoram Kaniuks Roman ״Himmo, der König von
Jerusalem״. Babylon, Bd. 10-11 (1992), pp. 45-58 <published in English
in ״Literature Film Quarterly״, Vol. 21, no. 3 (1993), pp. 218-229>
על ״אדם בן כלב״
אבינור, גיטה.היכל אלוהים בלב המדבר.
על המשמר, דף לספרות ולאמנות, ג׳ באב תשכ״ט, 18 ביולי 1969, עמ׳ 6, 7 <חזר
ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת
הספרות העברית (חיפה : גיטה אבינור, 1974), עמ׳ 202–205>
אוהד, מיכאל. ״היא משוגעת אבל אני בסדר גמור״. הארץ, מוסף, 15
במאי 1981.
אורן, יוסף. ״אדם בן כלב״ ליורם קניוק.
הארץ, תרבות וספרות, 25 באפריל 1969.
ברתנא, אורציון. הגלגול. מעריב, ספרות,
12 ביוני 1981 <כונס בספרו עדות קריאה, (תל אביב : פפירוס,
בית ההוצאה, אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל אביב, תשמ״ב 1982), עמ׳ 92–96>
מוקד, גבריאל. התודעה והאימה של יורם קניוק.
ידיעות אחרונות, ספרות, 19 ביוני 1981 <עם הופעת המהדורה השניה של ׳אדם
בן כלב׳> <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96
מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו
: כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 193–195>
נגיד, חיים. ספר בוסר של סופר ותיק. ידיעות
אחרונות, ספרות ואמנות, 22 במאי 1969 <הגיב על כך בועז עברון – ראה להלן>
ניסן, אתי. שיח והשתקת שיח ב״אדם בן כלב״: בחינת הרומן על-פי ״תולדות
השיגעון בעידן התבונה״ לפוקו. קשת החדשה, גל׳ 11 (אביב 2005), עמ׳ 134–144.
נש, שלמה (סטנלי). מבדיון למציאות ולהפך: הרהורים בעקבות ספרי קניוק,
גרוסמן והסרט ״שואה״. בצרון, כרך ט׳, חוב׳ 35–36
(1987), עמ׳ 66–69.
נתנאל, נורית. ״הארץ הזאת זקוקה לקרקס״: דימוי
הקרקס וייצוג הציונות במחזאות הישראלית. במות ומסך, גל׳ 7 (2012),
עמ׳36–53 <דיון, בין היתר, במחזה ״אדם בן-כלב״ ליורם קניוק>
עברון, בועז. ״האמנם ׳סיפור על השואה׳? – הערות לביקורתו של
נגיד על ׳אדם בן כלב׳״. ידיעות אחרונות, ספרות
ואמנות, 30 במאי 1969, עמ׳ 20–21.
רמתי, עמיר. בריאה מחדש של אלהים : על ״אדם״ של קניוק. פרוזה,
גל׳ 14 (1977), עמ׳ 29, 31.
Amâncio, Moacir.Dois palhacos e uma alcachofra
: uma leitura do romance a ressureição de Adam Stein de Yoram Kaniuk (São
Paulo : Nankin, 2001)
Atchity, Kenneth John. Kaniuk׳s Adam:
recreating God. Research studies (Washington State University),
vol. 39, no. 3 (September 1971), pp. 167-174.
Rovner, Adam. Instituting the Holocaust : comic
fiction and the moral career of the survivor. Jewish Culture and History,
vol. 5, no.2 (2002), pp. 1-24.
על המחזה ״מסיבת פורים של אדם בן כלב״ בתיאטרון נווה צדק
Rokem, Freddie. On the fantastic in Holocaust
performances. In: Staging the Holocaust : the Shoah in Drama and Performance
/ edited by Claude Schumacher (Cambridge : Cambridge University Press, 1998),
pp. 40-52.
על המחזה ״אדם בן כלב״ בתיאטרון ׳גשר׳
זלצמן, אביבה. סוערת על הבמה. דבר, דבר השבוע, ז׳ בחשוון תשנ״ד,
22 באוקטובר 1993, עמ׳ 16–17 <ראיון עם יבגניה דודינה, השחקנית הראשית במחזהו של
יורם קניוק ״אדם בן כלב״>
יחיל-וקס, מרים. קירקס בבית משוגעים: תיאטרון ״גשר״ מתמודד עם ״אדם
בן כלב״ של יורם קניוק. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז׳ בחשוון תשנ״ד, 22
באוקטובר 1993, עמ׳ 37.
פישר, דניאלה. השואה כקרב אכזרי. על המשמר, חותם, ל׳ בתשרי תשנ״ד,
15 באוקטובר 1993, עמ׳ 10–11 <ראיון עם ישראל דמידוב על המחזה ״אדם בן כלב״>
שוחט, ציפי. לצאת מהגיטו הרוסי. הארץ, 13 במאי 1992, עמ׳ ב 6.
Kaynar, Gad. The Holocaust
experience through theatrical profanation. In: Staging the Holocaust
: the Shoah in Drama and Performance / edited by Claude Schumacher (Cambridge
: Cambridge University Press, 1998), pp. 53-69.
בן-עזר, אהוד. וידויו של עמינדב סוסעץ.
על המשמר, דף לספרות, 29 במארס 1974.
ברגד, זאב. מותו-לידתו של האמן. הדואר, שנה 57, גל׳ ט״ז (י״ז
באדר א׳ תשל״ח, 24 בפברואר 1978), עמ׳ 252–253.
מוקד, גבריאל. מסע יפהפה לתוך המועקה.
ידיעות אחרונות (1979) <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות
על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳
186–190>
פלד, שמרית. סוס הנדנדה הישראלי - גלות וריבונות ב׳לגעת במים לגעת ברוח׳
לעוז וב׳סוסעץ׳ לקניוק. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 263–304 <המאמר
בוחן כיצד מיוצרת ברומנים ״לגעת במים לגעת ברוח״ ו״סוסעץ״ הזיקה היהודית למרחב,
וזאת על רקע השיח הציבורי הישראלי בתקופה זו. המחברת מבקשת להציג את האופן שבו
הקיום המרחבי-טריטוריאלי נתפס בציונות הישראלית כגורם המאפשר את השליטה בתנאי החיים
ובזהות היהודית הקולקטיבית על אף קיומה של אוכלוסייה לא יהודית במרחב זה>
פלדמן, אהובה. יורם קניוק. בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה
עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 112–130
<דיון בעיקר בסוסעץ>
ברתנא, אורציון. אנטומיה של המלנכוליה היהודית:
הערות נוספות על ״היהודי האחרון״. ידיעות אחרונות, י״ז באדר תשמ״ב,
12 במארס 1982 <נדפס
גם בעכשיו, חוב׳ 49 (אביב תשמ״ד –
1984), עמ׳ 303–308 ובספרו הפנטסיה בסיפורת דור המדינה (תל אביב :
פפירוס, 1989), עמ׳ 118–135>
דומב, ריסה. זיכרון וזהות ב היהודי האחרון מאת יורם קניוק.
בתוך: ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין
/ ערך אבנר הולצמן (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, ביה״ס למדעי היהדות
ע״ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל-אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 273–289.
הגורני, אברהם. יש שיטה בשיגעון. על המשמר,
דף לספרות, 14 במאי 1982.
זמירי, חוה.מציאות לובשת צורה פואטית : פואטיקה, אידיאולוגיה
ותקשורת בסיפורת שנות השמונים (רמת-גן, תשנ״ה 1994) <דיסרטציה. אוניברסיטת בר-אילן>
<דיון, בין היתר, ב״היהודי האחרון״ ליורם קניוק>
זמירי, חוה. הטקסט כשדר של אידיאולוגיה ותקשרת (על יצירותיהם של א.ב.
יהושע ויורם קניוק). מאזנים, כרך ע״א, גל׳ 4 (טבת תשנ״ז, ינואר 1997), עמ׳
27–32.
חנס, נעמי.היהודי האחרון מאת יורם קניוק. בספרה: פני סופרים במראה : המספר כסופר - ספרות וסופרים מודעים
לעצמם ברומן בסיפורת העברית מברנר עד גרוסמן (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003),
עמ׳ 187–207
מנדלסון-מעוז, עדיה. האופציה הלא ראליסטית
: ״היהודי האחרון״ לקניוק ו״עיין ערך: אהבה״ לגרוסמן. בספרה: הספרות כמעבדה מוסרית : קריאה במבחר יצירות בפרוזה
העברית של המאה העשרים (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש״ע 2009), עמ׳ 203–215.
נבות, אמנון. קרביו החשופים של השעון. מעריב,
4 ביוני 1982.
צור, דביר.״זכרון
כל הדורות, המהלך על שתיים״ : זיכרון השואה, עדות וזהות יהודית ב״היהודי האחרון״
מאת יורם קניוק. זהויות: כתב עת לתרבות ולזהות יהודית, גל׳ 3 (תשע״ג
2013), עמ׳ 45–60.
שיף, רמה.הגורל היהודי, תיעוד ותודעה : עיון ביצירתו של יורם
קניוק ״היהודי האחרון״ (תל אביב, תשמ״ח 1987) <עבודת גמר לתואר ״מוסמך״. אוניברסיטת
תל אביב, תשמ״ח 1987>
Domb, Risa. Touching the pain : memory
and identity in The Last Jew by Yoram Kaniuk. in her: Identity
and modern Israeli literature (London : Vallentine Mitchell, 2006), pp.
36-56.
Green, Jeffrey M. Ambitions and obsessions.
Modern Hebrew literature, vol. 9, no. 3-4 (Spring-Summer 1984), pp. 61-66.
מילוא, נילי. כמעט יצא שיר. עתון 77, גל׳ 56 (אלול תשמ״ד, ספטמבר
1984), עמ׳ 51.
Gover, Yerach. Palestine : is a Zionist
circleourse possible? In: circleourse and Palestine : power,
text and context / editors: Annelies Moors ... [et al.} (Amsterdam : Het Spinhuis,
1995), pp. 107-117.
Lockard, Joe. Somewhere between Arab and Jew
: ethnic re-identification in modern Hebrew literature. Middle Eastern literatures,
vol. 5, no. 1 (2002), pp. 49-62.
Morahg, Gilead. New images of Arabs in Israeli
fiction. Prooftexts, vol. 6,no. 2 (1986), pp. 147-162.
על ״סיפורי סופשבוע״
טנא, אבי. בית השימוש של ההיסטוריה. דבר, 14 בפברואר 1986, עמ׳
22.
גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 4
במאי 1990, עמ׳ ב 8.
דיין, אסי. באבי אביו, כלבו, בתו. חדשות, מוסף, 13 באפריל 1990,
עמ׳ 25.
הגורני, אברהם. מיתוס הצבר. דבר, כ״ב
בסיון תש״ן, 15 ביוני 1990, עמ׳ 19–20 <חזר ונדפס בספרו משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל אביב
: אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 95–99>
הולצמן, אבנר. סוג מסוים של רובין הוד.
בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל אביב
: הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 65-66 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו
לספרות׳, מאי 1990>
זך, נתן. לדעת גבר. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת, י״א בניסן תש״ן, 6 באפריל 1990, עמ׳ 24.
לוי, עמי.מיתוס
כוזב. על המשמר, דפים לספרות, ט״ז באייר תש״ן, 11 במאי 1990, עמ׳ 19.
סומק, רוני. גם נחש גם פרח. במחנה,
גל׳ 34 (9 במאי 1990), עמ׳ 40.
שץ, אבנר. מאסות עצומות של ריאליה. הארץ,
כ״ב בסיון תש״ן, 15 ביוני 1990, עמ׳ ב 8.
על ״פוסט מורטם״
ארן, דוד. בעקבות ״ילקוט הרעים״, ״מקדמות״
ו״פוסט-מורטם״. על המשמר, ב׳ בכסלו תשנ״ג, 27 בנובמבר 1992, עמ׳ 19–20 <על
סופרי ״דור תש״ח״ והספרות שנכתבה עם קום המדינה>
בלאט, אברהם. מסע פרוע נגד בית ההורים.
הצופה, ו׳ באלול תשנ״ב, 4 בספטמבר 1992, עמ׳ 6.
גורביץ׳, ניצה. היה או לא היה? מאזנים, כרך ס״ו, גל׳ 7–8 (1992),
עמ׳ 60–63.
הגורני-גרין, אברהם. מאין ולאן?
בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן-יהודה : רכס, 1994),
עמ׳ 61-64.
וילף, מיכאל. חיטוט פסיכולוגי בהורים המתים.
על המשמר, י״ח בסיוון תשנ״ב, 19 ביוני 1992, עמ׳ 19.
כהן, אדיר. ״פוסט מורטם״ : הבנה חדשה
של פרשיות האהבה של ההורים. בספרו: אדם, חווה והנחש : ריבוי הפנים
של פרשות מחוץ לנישואים (אבן יהודה : אמציה, 2011), עמ׳ 418–419.
כץ, אבי. אמו, אביו, בנם. הארץ, י״ח בסיוון תשנ״ב, 19 ביוני
1992, עמ׳ ב 8.
מוקד, גבריאל. רקוויאם רב-יופי. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת, י״ב באייר תשנ״ב, 15 במאי 1992, עמ׳ 21.
עצמון, צבי. אביו, אמו. עתון 77, גל׳
150 (תמוז תשנ״ב, יולי 1992), עמ׳ 10–11.
ריקין, אירי. אודיסיאה של נקמה. מעריב, ספרות אמנות, י״ח בסיוון
תשנ״ב, 19 ביוני 1992, עמ׳ 4–5.
שרירא, שושנה. השנאה המאוהבת: על ספרו של י.
קניוק ״פוסט מורטם״. דבר, ב׳ באייר תשנ״ד, 13 באפריל 1994, עמ׳ 26.
שקד, גרשון. מצבה לאבות, סימן לבנים: האוטוביוגרפיה
של עוז על רקע האוטוביוגרפיות של גורי, קניוק ואפלפלד.
ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳
1–24. <באוטוביוגרפיה של עוז מובלעת השאלה: האם עוד יהודים אנחנו? ומהו הקשר בין
יהודים ילידי הגולה לבין ״העברים החדשים״. המחבר דן בסוגיה זו ביצירתו של
עוז ״סיפור על אהבה וחושך״ ומשווה בין עיצובה אצל יוצרים
שונים, בני דור קודם ובני דורו, בשלוש אוטוביוגרפיות שהתפרסמו בשנים האחרונות:
חיים גורי ״החקירה״, יורם קניוק ״פוסט מורטם״ ואהרן
אפלפלד ״סיפור חיים״>
Bartana, Ortsion. The
mythology of love by way of hate. Modern Hebrew Literature, N.S., no.
10 (Spring/Summer 1993), pp. 36-39.
Shaked, Gershon. A
monument for the fathers, a beacon for the sons : comparing the biography of
Amos Oz with the life stories of
Haim Gouri, Yoram Kaniuk and Aharon Appelfeld.
Modern Hebrew Literature, new series, vol. 1 (2004-2005), pp. 133-148.
על ״איוב, חלוק-נחל והפיל״
אורגד, דורית. פיל שנולד מגעגועים. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת, כ״ג באייר תשנ״ג, 14 במאי 1993, עמ׳ 29.
פרבר, חבצלת. צדדים אפלים במלחמת השחרור.
האומה, שנה מ״ז, גל׳ 178 (קיץ תש״ע, יוני 2010), עמ׳ 101–103.
רודנר, תמר. על תש״ח. בתוך: קו התלם : עיונים בתפיסות
ההתיישבות האיסטרטגית ביישוב העברי / עורך - ניר מן (רמת אפעל : המרכז לחקר כוח
המגן ; ירושלים : כרמל, תשע״א 2011) (עלי זית וחרב, י״א), עמ׳ 291–293.