ישראל
המאירי.
הדרמה של האחר המיתי : עיון בחמישה מחזות בעקבות לוינס / ישראל המאירי. -- תל אביב : רסלינג, 2013.
253 עמ'. The Mythic other : an inquiry into five plays
after Levinas / Israel Hameiri
בספרו הדרמה של האחר המיתי מציע ישראל המאירי קריאה
בחמישה מחזות עבריים לאור הגות "האחר" אצל עמנואל לוינס.
הספר מציג בפני הקורא את "האחר המיתי" – טיפוס ייחודי של דמות דרמטית
– אשר בהגדרתו מסתמך המחבר על מושג "האחר" אצל לוינס והוגים אחרים, כמו גם על גישות
שונות ביחס למיתוס. על פי תפיסתו של לוינס המפגש עם "האחר" וגילוי פניו מתואר כמומנט
דרמטי ותובעני בעל השלכות מוסריות ומטאפיזיות מפליגות. המחבר קושר בין מומנט זה
ובין היבט ידוע פחות בהגותו של לוינס – התייחסותו לסוגיות פואטיות. בהקשר זה נידונה
בספר תפיסתו של לוינס את האמנות כ"צל" של המציאות וכפעילות הנעוצה במיתוס. עם חדירתו
כצל אל המציאות המעוצבת על הבמה, "האחר המיתי" מהפך או מגדיר מחדש תבניות ז'אנריות
וסגנונות תיאטרוניים, תוך כדי חשיפת קונפליקטים בעלי משמעויות תרבותיות ומוסריות
המאירות את חיינו כאן ועכשיו.
הספר מתאר את העיסוק באחרות ואת הופעותיו המשתנות של "האחר המיתי"
במאה שנות דרמה עברית: הפרק הראשון מוקדש ל"מעבר לגבולין" מאת ברנר, אשר נכתב בלונדון
בשנת 1907. הפרקים הבאים דנים ב"פונדק הרוחות" של אלתרמן (1962), "הכלה וצייד הפרפרים"
של אלוני (1967) ו"הילד חולם" של לוין (1993), ולבסוף – "חברון" של תמיר גרינברג
משנת 2007. לצד המחזות העבריים, הספר דן בייצוגי האחר ובאחרות במחזות של אוריפידס,
שיקספיר, איבסן, קוקטו, אלבי ואחרים.
ישראל המאירי פרסם עשרה ספרי פרוזה. ספריו האחרונים הם "סימביוזה"
(2000, עם עובד); "שחקנים" (2006, אבן חושן) ו"אש במדרון" (2012, עם עובד). מחזות
ועיבודים מפרי עטו הוצגו ב"הבימה", תיאטרון חיפה ופסטיבל עכו. המאירי מלמד דרמה
באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים.
תוכן העניינים:
פתיחה (עמ' 9־11)
מבוא: מעבר לגבולין, בקיפאון פקוח: בעקבות האחר המיתי (עמ'
13־35)
1. 'איש אחר, פנים אחרים': הופעתו של האחר המיתי
במחזה 'מעבר לגבולין' מאת י"ח ברנר
(עמ' 37־61)
2. 'אם יוצאים למרחק, למרחק': המסע אל האחר במחזה 'פונדק
הרוחות' מאת נתן אלתרמן (עמ' 63־90)
3. 'צל של צל': האחר המיתי במחזה 'הכלה וצייד הפרפרים'
מאת נסים אלוני (עמ' 91־129)
4. 'למדו אותי את הפנים': האחר המיתי במחזה 'הילד חולם'
מאת חנוך לוין (עמ' 131־168)
5. 'כמו צימוקים שנרקבו בתוך עוגה': האחר המיתי והפוליטי
במחזה 'חברון' מאת תמיר גרינברג (עמ'
169־199)
