שלמה הללס נולד בעיר באר בחבל פודוליה שברוסיה למשפחה ענייה בפורים תרל״ג, 13 במארס 1873. בגיל שש עברה המשפחה לעיר סורוקי שבבסרביה ושלמה למד ב'חדר' ובבית-מדרש עד גיל 14. בגיל 18 נישא והתחיל ללמד ב'חדר מתוקן'. מ-1900 ובמשך שש-עשרה שנים שימש כמנהל בית-ספר עברי של יק״אָ במושבה במרקולשט ולאחר-מכן שימש שנתיים כמורה בגימנסיה בריבניצה וכמפקח על בתי-ספר של 'תרבות' בקישינוב. בצד עבודת ההוראה התמסר לפעילות ציבורית: הללס היה פעיל עוד בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה בתנועה הקואופרטיבית ובתום מלחמת העולם הראשונה ניהל את לשכת ההגירה של פליטי אוקראינה ואת בתי-ספר של ג'וינט. ב-1923 ערך את כתב-העת ביידיש
״דער היימלאָזער איד״ (יצאו 3 גליונות בלבד) ובשנת 1925 עלה לארץ. עד 1934 שימש כמורה בבית-הספר החקלאי מקוה-ישראל. אחר-כך היה מנהלו הראשון של
״בית ביאליק״ בתל אביב. ב-1939 היה ציר לקונגרס הציוני ובאותה שנה הגיע לארצות הברית ועסק בה בעבודה חינוכית (בבית-ספר 'הרצליה' בניו-יורק) וכתיבה ספרותית. עם שובו חזר לפעילותו באגודת הסופרים ובארגונים ציבוריים שונים. שלמה הללס
נפטר בתל-אביב בי״ד בחשון תשי״ד, 23 באוקטובר 1953. סיפוריו הראשונים של ש. הללס התפרסמו ב”הצפירה” (משנת 1891) ואחר כך השתתף בקביעות ב”המליץ”, “השילוח” ובעיתוני ארץ-ישראל. כמו-כן כתב סיפורים לילדים ומבוגרים ביידיש שנתפרסמו בשנות העשרים בעתונות היהודית בבסרביה (בחתימת: לעמעל). כתביו המקובצים בששה כרכים יצאו לאור בשנים 1950־1953.
[מקורות: קרסל,
תדהר, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור,
Yiddish Leksikon,
ויקיפדיה]
שי לשלמה : קובץ דברים על שלמה הללס, מוגש ליובל השמונים שלו / ערכו:
ק. א. ברתיני ואליהו מייטוס (תל-אביב : הועד להוצאת כתביהם של סופרים עברים מביסראביה, תשי״ג)
אונגרפלד, משה. ר' שלמה הלל'ס ז״ל. גזית,
כרך י״ג, גל' ג-ד (כסלו-טבת תשי״ד, נובמבר-דצמבר 1953), עמ' 44־45.