רן
יגיל נולד בב' באלול תשכ"ח, 26 באוגוסט 1968, בנו של הבדרן גדי יגיל ונכדו של שחקן התיאטרון וקריין הרדיו משה חורגל. שירת בלהקה צבאית, תחילה בלהקת המפח"ש ואחר-כך בלהקת פיקוד צפון.
ב-1987 הוציא את ספר שיריו הראשון, "מות סנדלרים", ושנה אחר-כך את רומן הביכורים שלו, "מחשבה אחת קדימה". לאחר שירותו הצבאי עסק בבידור ובמשחק. השתייך לחוג הספרותי "עכשיו 55". היה עורך בהוצאת גוונים, שם יצאו לאור ספריו "ארז כמעט יפה וסיפורים אחרים" (1996) ו"ז'אק", רומן ביוגרפי על הזמר ז'אק ברל (1998).
מ-1995 עורך הביטאון לספרות "עמדה" יחד עם עמוס אדלהייט. לצד כתב-העת פעלה הוצאה-לאור משותפת עם הוצאת ביתן, שבה יצאו לאור ספריו "סוף הקומדיה – תריסר סיפורים" (2001) ו"נקישות ורמזי אור – מדינת ישראל נגד נח שטרן" (2003).
משמש עורך לשוני ב"מעריב", כותב קבוע במדור "ספרות וספרים" במוסף השבת של "מעריב", ומפרסם שם טור שבועי, "שיר והערה".
עורך אנתולוגיות סיפורים בנושאים שונים יחד עם ירון אביטוב.
רן יגיל בשיתוף חן קלינמן, ייסד ב-2010 עת
כתב-העת הספרותי המקוון יקוד.
מחזה פרי עטו ("אלביס פינת טרומפלדור") הועלה במסגרת פבטיבל
תיאטרונטו באפריל 2010. יגיל זכה בפרס ראש הממשלה בשנת 2003.
גר בתל-אביב, נשוי ואב לשלושה.
[מקור:
לקסיקון אנציקלופדי לתקשורת ועיתונות באתר 'העין השביעית' של המכון הישראלי לדמוקרטיה]
[מקורות נוספים: גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
[צילום: דניאל צ'צ'יק]