ברכה רוזנפלד נולדה במחנה מעבר בקרבת העיר מינכן שבגרמניה להורים ניצולי מלחמה. עלתה עם הוריה ואחיה מפולין ב-1958.  היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב בספרות עברית ובפילוסופיה כללית ובעלת תואר בעריכה עיתונאית וספרותית מטעם האוניברסיטה הפתוחה. את שיריה הראשונים כתבה בשפה הפולנית. בעברית פרסמה לראשונה בשנת 1975 ב "על המשמר" בשמה הקודם – ברכה בר-אל.  לאחר שנות שתיקה רבות אותן הקדישה לגידול ילדיה, חזרה ליצור ב-1990. יצירותיה, רשימות הביקורת שלה ותרגומי שירה ופרוזה, מן השפה הפולנית בעיקר, אך גם מרוסית ומאנגלית, מתפרסמים באורח כמעט קבוע ברוב כתבי העת והמוספים לספרות, כגון: "מעריב", "הארץ", "על המשמר", דבר", "עתון 77", "מאזניים", "דימוי", "עכשיו", "מהות", "רוח אחרת", "אפיריון", "הליקון", ועוד. שיריה התפרסמו גם בכתבי עת חשובים ובאנתולוגיות בפולין. חברה באגודת הסופרים משנת 1998, ובשנת 2002 (במשך חצי שנה) שימשה כיושבת ראש האגודה. היא ערכה והנחתה אירועי ספרות רבים בבית הסופר ובבית מניה ביאליק, ת"א . היא עורכת ספרי שירה ופרוזה ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת.  זכתה במלגות ומענקים מקרן עמו"ס, מ"יד ושם" ומקרן רבינוביץ' לאמנויות תל-אביב.  נשואה, אם לשניים וסבתא לנכדים.
[מקורות: גרנות²]

• הייתי נערה של אש, הייתי נערה של מים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ד 1994) <שירים>
• שולמית ואיש האש (תל אביב : ספרי עתון 77, 1998) <עורך - יעקב בסר>
• אמי מציירת (תל אביב : עקד, 2008)
• אחר כך הייתי בראשית : שירים (תל אביב : ספרא, 2010)