עמנואל ביחובסקי נולד בי"ב בניסן תרע"ה, 27 במארס 1915 בריגה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. האב, רופא, היה מגויס כרופא צבאי והאם, מהנשים הבודדות, שהצליחו באותן שנים להסתנן לאוניברסיטה כדי ללמוד רפואה, נדדה עם עמנואל בעקבות מקומות השירות של האב. בשנת 1918 השתקעה המשפחה במוסקבה. האב היה ציוני, ואילו האם הייתה בת התרבות הרוסית, ורחוקה מהציונות. את המהפך בחייה גרמה הצגת ה"דיבוק" של תיאטרון "הבימה" במוסקבה. היא גם נתנה לבתה את השם "לאה" על שם גיבורת "הדיבוק". עמנואל, שהיה ילד חולני לא הלך עד גיל שמונה לבית הספר, ולמד בבית אצל דודתו, אחות אמו. כבר כילד היה בעל סקרנות גדולה ללמוד ולדעת, והלימוד העצמי הפך לחלק מאישיותו, לאורך כל חייו. לאב, שנשאר במדים, היו קשרים טובים עם השלטונות, אבל הוא לא עזב את פעילותו הציונית. בשנת 1924 נאסר האב. עונש הגירוש לסיביר הומר ברישיון עזיבה לפלשתינה ובי"ט בכסלו תרפ"ה, 16 בדצמבר 1924 הגיעה המשפחה לארץ, לתל-אביב – ומקום מגוריה הראשון היה ברחוב קרל נטר. האב עבד כרופא פנימי בקופת חולים, והאם כרופאת עיניים. עמנואל, שהגיע בן תשע, ללא ידע עברית, התחיל את בית הספר לראשונה בחייו עם "קנס" לרדת כיתה. כחלוף שבועות קצרים הדביק את כל הפיגורים, ובתוך שנת לימודים הוקפץ שתי כיתות. עמנואל נכנס ללמוד בגימנסיה "הרצלייה" למחזור כ"א, שהיה מחזור מיוחד בדרכי החינוך בו. המחנך ברוך בן-יהודה, קירב את חניכיו ל"חוגים", שהפכו להיות "תנועת המחנות העולים". כל חייו לא נתן עמנואל לרפיון גופו להרחיק אותו ממשימות ועקרונות, שבהם האמין. כך היה בקבוצת הנערים הראשונה, שארגנה ה"הגנה" בתל-אביב, וכך בהצטרפו למסע הרגלי סביב ים המלח, שערכה בשנת 1934 קבוצת נערים מ"המחנות העולים". רצון זה שלא להיחשב כחלש וחסר עוז הניאו אותו להצטרף לשורות הנוטרים שנים אחר כך, ככוח עיברי מגן בעמק בית שאן, ולהשתתף בכל המשימות. בגמר הלימודים הצטרף להכשרת "המחנות העולים" בנען. בשנת 1934 הגיע עמנואל לרעננה, שם היה הגרעין של "קבוצת החוגים", שהקים אח"כ את קיבוץ מעוז חיים. כעבור שנתיים נשלח להדרכה ב"מחנות העולים" בירושלים. לאחר שלש שנים חזר לרעננה. במעוז מילא עמנואל תפקידים רבים. מספר פעמים שימש כמזכיר, חבר וועדת משק, היה מרכז וועדות בריאות, תרבות, השכלה חברה ועוד. יחד עם בלה הררי הקים משפחה ונולדו הילדים, אביטל (טלי), ענת ומשה. עמנואל ריכז כמה שנים את סמינר רכזי המשק בעין-חרוד, שהיה באותה עת הקורס הכלכלי/חקלאי המוביל של ההתיישבות העובדת. כהמשך לאמונתו בחשיבות "המשק המעורב", כלומר משק קיבוצי המושתת על מקורות הכנסה מגוונים כמו תעשיה, ענפי חקלאות שונים, וכד', בחר עמנואל לעבוד ברפת, שנחשבה באותם ימים לענף קשה במיוחד. ברפת התמיד שנים רבות, והתמסר גם ללימוד עיוני של ביולוגיה ובעלי חיים. על נושאים אלו ונושאים מדעיים, חברתיים ורעיוניים אחרים כתב לירחון "מבפנים". היה חבר במערכת העיתון "משק החלב". בשנת 1967 יצא יחד עם קבוצה של רפתנים לסיור לימודי בקליפורניה בנושא רפת החלב. במשך שנים רבות למד להנאתו באוניברסיטה הפתוחה. הוא בחר ללמוד קורסים מתחומים מגוונים כמדעי החיים, פילוסופיה של המדע, אמנות, לשון, היסטוריה, סוציולוגיה וכו' בגיל 76 השלים עבודות לשם קבלת BA במדעי הרוח והחברה מטעם האוניברסיטה הפתוחה. שיא פריחתו היו שנות עבודתו בהוצאת הספרים של "הקיבוץ המאוחד" כעורך, ובעיקר כמתרגם מרוסית. גולת הכותרת של עבודתו זאת הייתה תרגום ספרו של ווסילי גרוסמן "החיים והגורל". גלי העלייה מרוסיה, החל מאמצע שנות ה-70 הדליקו בו זיק נחבא אל השפה והתרבות הרוסית אותם קלט בילדותו, והביאוהו לאמץ (תרתי משמע) סופרים ומשוררים, שבאו בעליה זאת. מאוחר יותר עם תחילתו של מפעל "בית ראשון במולדת" התגייס עמנואל לקליטת העולים. ידיעתו את השפה אפשרה יצירת קשרים בלתי אמצעיים. עמנואל ביחובסקי נפטר בחנוכה, כ"ט בכסלו תשנ"ט, 18 בדצמבר 1998.
[תודה לטלי יהלום על המידע הביוגרפי]

תרגומיו:

• טעם של לענה : סיפורים / בוריס ווקסלר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד: אגודת הסופרים העברים, תשל"ה)
• לחזור מדרך ארוכה / אסתר מרקיש (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1977)
• עת לעקור / בוריס ווקסלר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1977)
• צייר מאחורי הסורג / סיפורו של בוריס פנסון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ט) <בשיתוף שלמה אבן שושן>
• נפש כנועה : סיפור דמיוני / פ"מ דוסטוייבסקי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 1980) <אחרית דבר - שמעון מרקיש>
• על סביבותיו שב הרוח / בוריס וקסלר (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים : הקיבוץ המאוחד, תשמ"א)
• הגברת עם הכלבלב : ועוד סיפורים / א. פ. צ'כוב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1982) <יחד עם מ. ז. וולפובסקי>
• שערי יציאת רוסיה : תשעה דפי היסטוריה / פליקס קנדל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב 1982) <בשיתוף מנחם בן אייר>
• איפה אחי? : טראגיקומדיה ב-10 תמונות / אלכסנדר רדובסקי (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד 1983)
• החיים והגורל / ואסילי גרוסמן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו 1986)
• לך ועליך--- : אהבת רחל ומיכאל - מכתבים, שירים / דברי הסבר מובאים בידי בנימין חכלילי (תל-אביב, 1987) <כולל מחברת שירי רחל מן השנים 1915־1918. תירגמו מרוסית עמנואל ביחובסקי ושלמה אבן-שושן>
• דקמרון בכלא בוטירקי : אוטוביוגרפיה בנובלות / מיכאל שולמן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988)
• שירים / רנה לוינזון (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988)
• אלבום לזכרו של הרצל באאזוב : במלאת 50 שנה להירצחו (תל-אביב : פולינה באאזוב, 1990) <הכינה והגישה לדפוס פולינה באאזוב>
• ראש החבורה / דוד מרקיש (תל אביב : ספרית מעריב, תשנ"ב 1992)
• שם משפחה כפול : נובלות / דינה רובינה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1993)
• 3 דוגמאות : איסק באבל, איליה ארנבורג, ואסילי גרוסמן - ספרות יהודית-רוסית - האמנם? / שמעון מרקיש (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994)
• העמק הצונן / בוריס וקסלר (תל אביב : תמוז תשנ"ה 1995) <בשיתוף יהודה גור אריה ואהובה בת חיה>
• עדות מאוחרת : ניצולי שואה מאוקראינה מספרים (תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור : בית לוחמי הגיטאות, תשנ"ז 1997) <בעריכת פנחס אגמון>
• הסוד של באבי יאר / זאכאר טרובאקוב (ירושלים : יד ושם, תשס"ג 2003)

• כחיה הנרדפת / ליאון שניידר <ארטק> (לוחמי הגטאות : בית לוחמי הגיטאות, תשל"ז) <תרגם מכתב יד פולני - יוסף כרוסט>
• קצלקואטל / חוסה לופז פורטיו אי פאצ'קו (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ט) <תירגמה מספרדית עליזה גלקין; עריכה מדעית, מבוא והערות - נחום מגד>
• ההתישבות וגבולות המדינה / זאב צור (אפעל : מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ, תש"ם)
• שבע השנים ההן : 1939־1946 / יצחק צוקרמן (אנטק) (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד ; בית לוחמי הגיטאות, 1990)
• אורי ברנר : חבר, מפקד, חוקר כוח המגן יולי 1914-מארס 1993 (מעוז חיים : בית מעוז חיים, 1995) <סייעה בהכנת החומר שאולה ליאור>