אסף, בן לעמיר ורותי ענברי, נולד בט׳ באדר תשכ״ח, 9 במארס 1968 בקיבוץ אפיקים,
בכור לאח ואחות. למד בבית־ירח (על שפת הכנרת), היה ילד אמן (כתב,
צייר, ניגן, הלחין) ולמד פסנתר וקומפוזיציה אצל מורים ברחבי עמק יזרעאל.
התגייס לצה״ל, התנדב ליחידה מסוכנת מאוד, החזיק מעמד חצי שנה ומצא את עצמו
בגלי צה״ל (לאחר שנה כפקיד בשלישות). בגל״צ ערך את תוכנית הבוקר של אלכס
אנסקי ״שבע אפס שבע״ והתחיל לפרסם סיפורים ומאמרים בעיתונים. במשך
השנים היה נשוי פעם למי שהכיר בעת שירותו הצבאי, איתה חי ביחד ובנפרד
בישובים בגליל ובמנזרים בהולנד ובגרמניה, שם עסק במדיטציה טרנסצנדנטלית. וכיום הוא תושב קיבוץ גשר. למד ספרות כללית
ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והמשיך ללימודי ספרות עברית באוניברסיטת בר־אילן, שבה כתב דוקטורט על הגותו הספרותית והתרבותית של ביאליק. מלמד במכללת כנרת ובמכללת עלמא בתל אביב. מפרסם זה עשרים שנה מסות וסיפורים בכתבי עת ובעיתונים.
משנת 2005 נשוי לנעמי ואב לאריאל.
בן־דב, ניצה. הנפילה וההתרסקות
של הקיבוץ הגדול. כיוונים חדשים, חוב׳ 22 (סיון–תמוז תש״ע,
יוני 2010), עמ׳ 213–221.
בן־דב, ניצה.
ביוגרפיה של מקום ותנועה כאפוס נאו־מקראי : על הביתה של אסף ענברי. בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות
ישראליות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשע״א 2011), עמ׳ 201–212.
בן־שחר, רינה. בין ספרות לתיעוד : מענברי ועד קסטל־בלום.
בתוך: מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים : מוגשים לאורה
(רודריג) שורצולד / עורכים – מלכה מוצ׳ניק וצבי סדן (צוגויה סאסאקי)
(ירושלים : כרמל, תשע״ג 2012), עמ׳ 362–373.
גולני, מוטי. התשוקה להשתייך. ישראל: כתב עת
לחקר הציונות ומדינת ישראל, היסטוריה, תרבות, חברה, חוב׳ 17 (אביב תשע״א
2010), עמ׳ 271–275.