ברוך קרוא (קרופניק) נולד בכ״ו באדר ב׳ תרמ״ט, 29 במארס 1889, בעיירה טשרנבצי שבאוקראינה. למד בישיבה הגדולה באודיסה בראשותו של ח. טשרנוביץ ואחר ב״שיעורים למדעי היהדות״ בסט. פטרבורג. מ־1913 בווארשה בה סייע את י. רמברג במילונו. במלחמת־העולם הראשונה שהה בברן ומשם עבר לברלין וכל השנים עסק בפעילות ספרותית־תרגומית. בברלין היה במערכת האנציקלופדיה ״אשכול״ (1931–1927). עלה ארצה ב־1932. תחילה במערכת ״הארץ״ (עד 1942) ומאז עד 1962 עד סגירת העיתון במערכת ״הבוקר״.
    החל כתיבתו ב״השלוח״ בתרע״א ומאז פירסם מאמרים ורשימות בענייני ספרות, מדע. ביקורת ועוד בחו״ל ומאז עלייתו בארץ. הוציא סידרת ספרי שימוש: ״מילון שימושי לתלמוד, למדרש ולתרגום״ (עם א. מ. זילברמן. א–ב. לונדון, תרפ״ז. בצורה אחרת ובקיצור בשם ״מילון תלמודי״ בשלהי שנות החמשים), ״צירופי לשון״ (ברלין, תרצ״ב), ״מילון עברי חדש״ (תרצ״ו), ״לכסיקון ראשי תיבות״ (תש״ה), ״מילון בסיסי שימושי עברי־אנגלי ואנגלי־עברי״ (1963), ״אנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית״ (א–ד. 1942–1944 ומהדורה חדשה ומעודכנת ב־1961), וכן ״תולדות הספרות מראשיתה ועד ימינו״ (1962 ואילך).
    קרוא פתח במפעלו התרגומי ב״השלוח״ (בתרגום מאמרים) ואחר־כך עבר לספרים בתחומי הספרות היפה, המדע, מדעי היהדות ועוד. תרגומיו: ״על היופי״ לא. ה. מילר (וארשה, תרפ״ב), ספרי צ׳רלס דיקנס: ״כתבים מעזבון בית הוועד הפיקוויקי״ (רק כרך ב. ברלין, תרפ״ב. במהדורת תש״ז שונה השם ל״כתבים מעזבון מועדון הפיקוויקים״) וכן עיבוד־וקיצור ל״דוד קופרפילד״ (משנות מחמשים), ״אימפרסיוניזם ואכספרסיוניזם״ לפ. לנדסברגר (ברלין, תרפ״ג), ״דברי ימי עם עולם״ לש. דובנוב (בהשתפות המחבר. תחילה הכרכים העוסקים בדורות האחרונים: א–ג. ברלין, תרפ״ג–תרפ״ד, הם הכרכים ח–י במהדורה השלמה ואחר־כך בתל־אביב. המהדורה השלמה : א–יא נסתיימה בת״ש. מתרצ״ד מהדורה חדשה של הכרכים הראשונים. בתשי״ב יצאה מהדורה מקוצרת בכרך אחד), ״תולדות התפילה והעבודה בישראל״ לי. מ. אלבוגן (רק חלק א. ברלין, תרפ״ד), ״חינוך ע״י סיפורי מעשיות״ לק. ד. קיתר (ברלין, תרפ״ד), ״שמשון״ לזאב ז׳בוטינסקי (ברלין, תרפ״ט. כמה מהדורות בארץ), ״מדעי החיים״ לה. ג. ולס (עם אחרים. תרצ״ב–תרצ״ד ואילך), ״מלחמת המעמדות בצרפת״ לקארל מארכס (בשנות השלושים), ״שליש האנושיות – ספר המזרח הרחוק״ לא. מנכן־הלפן (תרצ״ג), ״בלב אסיה״ לא. הוק (1936), ״מאהבה של ליידי צ׳טרלי״ לד. ה. לורנס (תרצ״ח. מהדורה שלמה מתש״ו ואילך), המחזה ״ירושלים״ לא. מסדה (תרצ״ט), ״מבחר מחשבות על יהדות ויהודים״ לי. צ. הרץ (תש״ד), ״לקח חיי״ לר. ג. ונסיטדט (תש״ד), ״קרית שטן״ לז׳ול ורן (תש״ד ואילך), ״עולם של אתמול״ לס. צווייג (תש״ה), ״תולדות מאה אופירות ועלילותיהן״ לפ. מנדלסון (תש״ה ואילך), ״תולדות מאה סימפוניות מובחרות ויוצריהן״ לפ. גרבה (תש״ה ואילך), ״תולדות ארצות הברית״ לא. נווינס וה. ס. קומאג׳ור (תש״ה), ״ירמיהו איש ענתות״ לפ. ורפל (תש״ו), ״תולדות סין״ למ. א. נורס (תש״ו ואילך), ״מורה דרך לאמנות״ לק. שווארץ (1946), הספרים של ו. ג. יאן: ״צ׳ינגיז־חאן״ (תש״ו) ו״באטו־חאן״ (תש״ז), ״גנבים בלילה״ לא. קסטלר (תש״ז ואילך), ״דברי ימי ישראל במאה השנים האחרונות״ לי. מ. אלבוגן (1947), ״המאבק למשפט״ לר. יירינג (1947), ״הרפתקאות סטנלי באפריקה״ לד. בודיני (תש״ז), ״דוד המלך״ לג. שמידט (תש״ח), ״דרכו״ לא. י. קרונין (תש״ט), ״שלום פשוטו כמשמעו״ לסט. ג׳ון (1949), ״אמריקה הלאטינית בהווה ובעבר״ (1950), ״הכלכלה בימינו״ לג׳. ר. היקס (תש״י), ״שניהם יחדיו״ לפ. קוטס (1950), ״קרבות מתחת לים הקרח״ לג. גרבניב (בשנות החמישים), ״מאה משל ומשל״ לאיזופוס (תשי״א), ״תולדות העתונות העולמית״ לפ. גץ (1951), ״מימזיס״ לא. אויארבאך (תשי״ח ואילך), ״אחרון הצדיקים״ לא. שוורץ־ברט (תש״ך), ״במה נבדלת היהדות״ לא. ה. סילבר (תשכ״א), ״חיינו המיניים״ לפ. כהן (1962) , ״זכרונות״ לב״צ כץ (תשכ״ג), ״אין יחסנים בפני אלהים״ לא. מ. רימארק (תשכ״ד), ״ואהבת״ (אהבה במקרא לאור תורת הנפש) לס. ש. רוזנברג (1965) ועוד. אף היה במתרגמי ״תולדות ספרות ישראל״ לי. צינברג. ערך קובץ ״גנזים״ (ב, תשכ״ה).
    ברוך קרוא נפטר בד׳ באייר תשל״ב, 18 באפריל 1972.

יצירות ברוך קרוא בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל,  תדהר, ויקיפדיה]

ספריו: