יהודה פרידלנדר נולד בד׳ באלול תרצ״ט,
19 באוגוסט 1939 בתל־אביב. גדל בבית דתי. סבו היה רב קהילה בפולין ואביו היה רב ועבד כמחנך וכסגן מנהל בבית הספר התיכון העירוני־דתי ב-ג (צייטלין) בתל אביב. יהודה פרידלנדר החל את לימודיו ב׳חדר׳ (בית הספר התורני סיני), אחר כך עבר לבית הספר היסודי הממלכתי־דתי מוריה שבתל אביב, למד בתיכון העירוני דתי צייטלין במגמות תורנית והומניסטית והיה מדריך בתנועת הנוער בני עקיבא. החל את שירותו הצבאי בגרעין נח״ל של בני עקיבא, וסיים שירותו ברבנות הצבאית כקצין הדת של בסיס הטירונים בה״ד 4 בצריפין. עוד בהיותו תלמיד ביה״ס התיכון נפגש עם פרופסור ברוך קורצווייל שהשפיע עליו עמוקות ובעקבותיו הלך ללמוד באוניברסיטת בר־אילן, שם סיים את חוק לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי ועשה באוניברסיטה את כל הקריירה האקדמית שלו. סיים תואר ראשון בהצלחה ראויה לציון בספרות עברית וספרות עולם, תואר שני בספרות עברית, כשעבודת המאסטר עסקה בעיונים במיטאפוריקה של המוות ביצירתו של אורי צבי גרינברג, תחת הדרכתו של ברוך קורצווייל. עשה את הדוקטורט על ספרות ההשכלה תחת הנחייתו של ברוך קורצווייל וקיבל את הדוקטורט ב-1968. נושא הדוקטורט היה:
״תנודות במשמעותם של ערכי היסוד בשירה העברית הדשה במאות ה-18 וה-19״, המשכילים דיברו על היהדות החרדית כ״מורדי אור״ (השכלה, enlightenment היא הארה מלשון אור) ופרידלנדר בדק את התנודות במשמעותה של המטפורה אור אצל המשוררים המשכילים. שהה בפוסט דוקטורט במוזיאון הבריטי, שם חקר את יצירותיו העבריות של י.ל. פרץ. מ-1968 נהיה מרצה ומ-1980 נהיה פרופסור מן המניין לספרות עברית ולספרות משווה. שנים אחדות היה מורה בתיכון. תחת הדרכתו באוניברסיטה סיימו 22 דוקטורנטים ו-30 מאסטרנטים.
יהודה פרידלנדר היה ראש המחלקה לספרות עברית (כיום המחלקה לספרות עם ישראל) ולספרות עולם ואחר כך ראש המחלקה לספרות משווה, שימש כראש מכון קורצוייל וכמנהל מכון קוטלר, שימש ראש אקדמי של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, היה מופקד הקתדרה לתולדות יהדות מזרח אירופה ותרבותה על שם שמשון פלדמן באוניברסיטת בר־אילן. כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח ודיקן הפקולטה למדעי היהדות וכיהן כרקטור אוניברסיטת בר־אילן. וב-2004 פרש לגמלאות. שימש כחבר המועצה להשכלה גבוהה, חבר המועצה לתרבות ואומנות,
׳אמנות לעם׳, יו״ר הוועדה האקדמית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר־אילן וראש המכון לציונות הדתית באוניברסיטה, היה יו״ר הוועדה לספרות ולאומנות מטעם משרד החינוך, ויו״ר וועדת המקצוע והוועדה לתוכניות לימודים לחינוך הדתי במשרד החינוך. וכיום משמש כחבר המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) ומעורכי כתב העת
״קתרסיס״ ומ-2001 משמש כעורך המדעי של ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות בהוצאת הקיבוץ המאוחד. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד וברנדייס. הוא חבר האיגוד העולמי למדעי היהדות, חבר האגודה ללימודי היהדות בארצות הברית, חבר האגודה הלאומית של הפרופסורים לעברית בארצות הברית וחבר אגודת הסופרים העבריים.
זכה בפרס טלפיר לספרות, פרס ברנשטיין לביקורת ספרותית ופרס ע״ש אברהם קריב לביקורת הספרות.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
אתר אוניברסיטת בר־אילן,
אתרו של פרופ׳ פרידלנדר,
ויקיפדיה]
בין הלכה להשכלה : מקומן של סוגיות הלכתיות
במרקם סוגות ספרותיות (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ד 2004) תוכן העניינים
עריכה:
אורי צבי גרינברג : מבחר מאמרי ביקרת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה יהודה פרידלנדר (תל אביב : עם עובד, תשל״ה 1974)
מבחר ממאמריו:
הערות ליצירתו הספרותית של זאב ז׳בוטינסקי : שירה, סיפורת, פיליטונים, תרגומים ופואטיקה.
בתוך: איש בסער : מסות ומחקרים על זאב ז׳בוטינסקי / עורכים אבי בראלי, פנחס גינוסר (קרית שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן־גוריון, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ד 2004), עמ׳ 283־298 (עיונים בתקומת ישראל. סדרת נושא)
ב.ט.אורי צבי גרינברג. קשת, שנה שבע־עשרה, חוב׳ ב׳ (סו) (חורף תשל״ה
1975), עמ׳ 175–176.
עקרוני, אביב. חופר את חרסי העולם.
ידיעות אחרונות, 7 בפברואר 1973 <חזר ונדפס בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות, היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך
(תל־אביב
: עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 80–83>
יהודה פרידלנדר נולד בד׳ באלול תרצ״ט,
19 באוגוסט 1939 בתל־אביב. גדל בבית דתי. סבו היה רב קהילה בפולין ואביו היה רב ועבד כמחנך וכסגן מנהל בבית הספר התיכון העירוני־דתי ב-ג (צייטלין) בתל אביב. יהודה פרידלנדר החל את לימודיו ב׳חדר׳ (בית הספר התורני סיני), אחר כך עבר לבית הספר היסודי הממלכתי־דתי מוריה שבתל אביב, למד בתיכון העירוני דתי צייטלין במגמות תורנית והומניסטית והיה מדריך בתנועת הנוער בני עקיבא. החל את שירותו הצבאי בגרעין נח״ל של בני עקיבא, וסיים שירותו ברבנות הצבאית כקצין הדת של בסיס הטירונים בה״ד 4 בצריפין. עוד בהיותו תלמיד ביה״ס התיכון נפגש עם פרופסור ברוך קורצווייל שהשפיע עליו עמוקות ובעקבותיו הלך ללמוד באוניברסיטת בר־אילן, שם סיים את חוק לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי ועשה באוניברסיטה את כל הקריירה האקדמית שלו. סיים תואר ראשון בהצלחה ראויה לציון בספרות עברית וספרות עולם, תואר שני בספרות עברית, כשעבודת המאסטר עסקה בעיונים במיטאפוריקה של המוות ביצירתו של אורי צבי גרינברג, תחת הדרכתו של ברוך קורצווייל. עשה את הדוקטורט על ספרות ההשכלה תחת הנחייתו של ברוך קורצווייל וקיבל את הדוקטורט ב-1968. נושא הדוקטורט היה:
״תנודות במשמעותם של ערכי היסוד בשירה העברית הדשה במאות ה-18 וה-19״, המשכילים דיברו על היהדות החרדית כ״מורדי אור״ (השכלה, enlightenment היא הארה מלשון אור) ופרידלנדר בדק את התנודות במשמעותה של המטפורה אור אצל המשוררים המשכילים. שהה בפוסט דוקטורט במוזיאון הבריטי, שם חקר את יצירותיו העבריות של י.ל. פרץ. מ-1968 נהיה מרצה ומ-1980 נהיה פרופסור מן המניין לספרות עברית ולספרות משווה. שנים אחדות היה מורה בתיכון. תחת הדרכתו באוניברסיטה סיימו 22 דוקטורנטים ו-30 מאסטרנטים.
