מונדי נולד בשנת 1935 בבוקרשט ברומניה למשפחה אמידה. בגיל 16 עלה ארצה, למד בתיכון ערב וביום עבד בחברת ביטוח לפרנסת המשפחה. אחרי שחרורו מהצבא למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב אבל לא סיים את לימודיו בטענה שזה
״לא בשבילו״. מיד אחר כך החל לכתוב מחזות שיש בהם יסודות של תיאטרון האבסורד, התיאטרון הפוליטי, והפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית. בתחילת שנות ה-60 הוצג מחזהו הראשון
״הזרם״ במועדון ״מילוא״, ואחר כך ״חדר ליד הים״. הוא גם ביים אז את ״הכיסאות״ של יונסקו. לאחר שהתחתן עם צביה נסעו השניים לפריז. מונדי קיבל מלגה מממשלת צרפת לשנה ושם פתח קפה תיאטרון שזכה להצלחה רבה והציג את מחזותיו.
לאחר שלוש שנים חזרו בני הזוג יוסף לישראל, ובשנת 1968 הוצג לראשונה מחזהו הידוע של מונדי
״זה מסתובב״, המוצג עד היום בתיאטרון ״סימטא״. המחזה, שתורגם לאנגלית הוצג לאחר מכן גם בפסטיבל אדינבורו ובארצות הברית. אחרי ש״המשיח״ הוצג ב״הבימה״, נסעו שוב בני הזוג מונדי לפריז לשנתיים. מונדי עבד לפרנסתו כמורה לעברית והעלה הצגות שכתב וזכה להצלחה גדולה.
אחרי מלחמת יום הכיפורים הוא חזר ארצה והציג את ״סוגרים את הלילה״ בקאמרי. מלחמת המפרץ סתמה את הגולל על ההצגה.
לאחר מכן נסע כמה פעמים לארצות הברית ולפני שנפטר העלה שם את ״מושל יריחו״ ומחזה אחר שכתב
״בין איי לבי״. מונדי נמצא בעימות מתמיד עם הממסד התיאטרוני, אבל תמיד חזר והעלה את מחזותיו בתיאטרון הממסדי.
״בארץ לא אהבו את מונדי״, מספרת אשתו צביה. ״כולם רצו את המיין סטרים ולא הסתדרו עם האופי הבוטה שלו, אבל בחו״ל לא הייתה לו שום בעיה. האנשים שם היו פתוחים יותר ומאוד אהבו אותו״. מונדי כתב ופרסם קובץ - שיחות בחצי הלילה עם פנחס שדה. כמו כן כתב ופרסם עשרות מאמרים וכתבות בעיתונות היומית ובכתבי עת לספרות ולתיאטרון.
מונדי נפטר בניו-יורק בכ״ד באייר תשנ״ד, 5 במאי 1994. צחוק הגורל הוא ששעות אחדות אחרי שנודע דבר מותו בניו יורק, נתקבלה בביתו בתל אביב הודעה על דבר זכייתו בפרס היצירה על שם לוי אשכול.
לבנון-מורדוך, אסתר. ייצוג הדמות הנשית של ״עולה חדשה״, האישה
״האחרת״, בתיאטרון רפרטוארי : פרספקטיבה של ייצוג מגדרי סטראוטיפי
בשני מחזות: ״מהגר הולך ושב״ מאת יוסף מונדי ו״אורי-מורי״ מאת יצחק בן-נר.
החינוך וסביבו, כרך ל' (תשס״ח 2008), עמ' 315־329.
נתנאל, נורית. ״הארץ הזאת זקוקה לקרקס״: דימוי הקרקס וייצוג הציונות במחזאות הישראלית.
במות ומסך, גל' 7 (2012), עמ'36־53 <דיון, בין היתר, במחזה ״המבשר״ למונדי
יוסף>
קינר, גד. מועדון סאדו-מאזו
כתיאטרום מונדי: ארכיטיפים ומיתיזציה של דקדנטיות ב לילות פרנקפורט
העליזים. בתוך: צפייה חוזרת :
עיון מחודש במחזאות מקור / בעריכת זהבה כספי וגד
קינר (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע״ג
2013), עמ' 135־152.
על ״זה מסתובב״
יבין, עמרי. המרחב הדרמטי של זה מסתובב מאת
יוסף מונדי כבבואה מטאפורית של מרחב החיים הישראלי. בתוך: צפייה חוזרת :
עיון מחודש במחזאות מקור / בעריכת זהבה כספי וגד
קינר (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע״ג
2013), עמ' 179־188.
מונדי נולד בשנת 1935 בבוקרשט ברומניה למשפחה אמידה. בגיל 16 עלה ארצה, למד בתיכון ערב וביום עבד בחברת ביטוח לפרנסת המשפחה. אחרי שחרורו מהצבא למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב אבל לא סיים את לימודיו בטענה שזה
״לא בשבילו״. מיד אחר כך החל לכתוב מחזות שיש בהם יסודות של תיאטרון האבסורד, התיאטרון הפוליטי, והפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית. בתחילת שנות ה-60 הוצג מחזהו הראשון
״הזרם״ במועדון ״מילוא״, ואחר כך ״חדר ליד הים״. הוא גם ביים אז את ״הכיסאות״ של יונסקו. לאחר שהתחתן עם צביה נסעו השניים לפריז. מונדי קיבל מלגה מממשלת צרפת לשנה ושם פתח קפה תיאטרון שזכה להצלחה רבה והציג את מחזותיו.
לאחר שלוש שנים חזרו בני הזוג יוסף לישראל, ובשנת 1968 הוצג לראשונה מחזהו הידוע של מונדי
״זה מסתובב״, המוצג עד היום בתיאטרון ״סימטא״. המחזה, שתורגם לאנגלית הוצג לאחר מכן גם בפסטיבל אדינבורו ובארצות הברית. אחרי ש״המשיח״ הוצג ב״הבימה״, נסעו שוב בני הזוג מונדי לפריז לשנתיים. מונדי עבד לפרנסתו כמורה לעברית והעלה הצגות שכתב וזכה להצלחה גדולה.
אחרי מלחמת יום הכיפורים הוא חזר ארצה והציג את ״סוגרים את הלילה״ בקאמרי. מלחמת המפרץ סתמה את הגולל על ההצגה.
לאחר מכן נסע כמה פעמים לארצות הברית ולפני שנפטר העלה שם את ״מושל יריחו״ ומחזה אחר שכתב
״בין איי לבי״. מונדי נמצא בעימות מתמיד עם הממסד התיאטרוני, אבל תמיד חזר והעלה את מחזותיו בתיאטרון הממסדי.
״בארץ לא אהבו את מונדי״, מספרת אשתו צביה. ״כולם רצו את המיין סטרים ולא הסתדרו עם האופי הבוטה שלו, אבל בחו״ל לא הייתה לו שום בעיה. האנשים שם היו פתוחים יותר ומאוד אהבו אותו״. מונדי כתב ופרסם קובץ - שיחות בחצי הלילה עם פנחס שדה. כמו כן כתב ופרסם עשרות מאמרים וכתבות בעיתונות היומית ובכתבי עת לספרות ולתיאטרון.
מונדי נפטר בניו-יורק בכ״ד באייר תשנ״ד, 5 במאי 1994. צחוק הגורל הוא ששעות אחדות אחרי שנודע דבר מותו בניו יורק, נתקבלה בביתו בתל אביב הודעה על דבר זכייתו בפרס היצירה על שם לוי אשכול.