שלום בן יעקב הכהן (1771־1845)

<בהכנה>

Salomon Jacob Kohen

שלום בן יעקב הכהן נולד במזריץ', פולין, בי"ד בטבת תקל"ב, 21 בדצמבר 1771. בגיל 13 בא לברלין והתרועע עם חוגי המשכילים ובייחוד עם נפתלי הרץ ויזל שראה בו את יורשו והאיש ש"יציל את שארית מחמדנו מימי קדם, תפארת לשוננו הקדושה". בברלין אף הוציא ספר-ביכורים שלו "משלי אגור" (משלים ופתגמים בצירוף תרגום לגרמנית) וכן שיר-הזדמנות "תפארת ישראל" במלאת מאה שנה לביקור חולים בברלין. עסק בהוראה בברלין תוך פירסום הדרגתי של שמו כממשיך פעלם של ראשוני ההשכלה העברית ובייחוד קיים שמו זה ספר השירה שלו "מטעי קדם על אדמת צפון" (בה הדרמה האליגורית "מעשה נבות היזרעאלי" ושני אפוסים: "הצלת אברהם באור-כשדים" ו"מזמורים חדשים מקורות חיי דוד", בצירוף תרגום לגרמנית). עם הפסקת האכסניה הראשונה והמרכזית של ההשכלה העברית "המאסף" בסוף המאה ה-18 ביקש כהן לחדשה והוציא את שלושת הכרכים האחרונים של "המאסף החדש" או "אחרי המאסף" (1809־1811). כאן שם דגש-יתר על הספרות היפה במקור ובתרגום (בעיקר מגרמנית). עם הפסקת "המאסף החדש" הוציא את מחזהו האליגורי השני "עמל ותרצה", שלפי דבריו הוא עצמו נוצרה "לעומת המחברת המפוארת לישרים תהלה למשה חיים לוצאטו". ב-1813 יצא להולנד ושם הוציא וכתב שירי-הזדמנות שונים. מאמשטרדם יצא ללונדון וניסה שם כוחו בהוראה ללא הצלחה יתירה. חזר לגרמניה והתיישב בהמבורג. כאן נטה, בפולמוס הסוער בין המתקנים למתנגדיהם, לצד הייראים ותירגם מדבריהם (ב"אלה דברי הברית") לגרמנית. ב-1820 בא לוינה כעורך ומגיה בבית-דפוסו העברי של אנטון שמיד. מעשהו הרב הראשון היה כינונה של אכסניית-המשך לספרות ההשכלה העברית ול"המאסף" ו"המאסף החדש", על ידי הוצאת השנתונים "בכורי העתים", שאת שלושת הכרכים הראשונים ערך (וינה, תקפ"א-תקפ"ג, 1821־1822). במקום הגדרת המגמה נתן בראש הכרך הראשון שיר-מהלל לעברית. כאן השתתף בסוגי כתיבה שונים בעברית ובגרמנית (באותיות עבריות). שנתונים אלה, שיצאו לאור גם לאחר הסתלקותו מהעריכה, היו אכסנייה מרכזית להשכלה העברית במחצית הראשונה של המאה ה-19 וכן דוגמה לאלה שבאו אחריה. חזר מוינה להמבורג ובה חי עד יום מותו. פירסם עוד "ניר דוד", אפוס היסטורי על דוד המלך בנוסח "שיר תפארת" של וייזל (וינה, 1834), ספרי הלימוד: "תורת לשון עברית", "שרשי אמונה" (מעין קטכיזם דתי, לונדון, תקע"א, עברית ואנגלית בעמודים מקבילים), איגרון בשם "כתב יושר" ("תכנית מכתבים ואיגרות עבריות ואשכנזיות, ללמד בני יהודה כתוב איש אל רעהו במליצה נקיה וקלה", שמילא תפקיד נכבד בתולדות ההשכלה העברית במאה ה-19, ספר היסטורי "קורא הדורות", שנועד להקיף את תולדות ישראל מהחשמונאים עד ההווה. כמו כן תירגם לגרמנית את "הסידור" והסליחות לגרמנית וכן פירסם בעניינים אלה בגרמנית ואף בלשונות אחרות. שלום בן יעקב הכהן נפטר בהמבורג בט"ז באדר א', תר"ה, 23 בפברואר 1845.
[מקורות: ויקיפדיה, קרסל]
 

ספריו:

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

  • לחובר, פ.  שלום הכהן.  התקופה, ספר ז' (תר"ף), עמ' 443־458 <חזר ונדפס בספרו מחקרים ונסיונות, כרך א' (ורשה : שטיבל, תרפ"ה), עמ' א-יט ובתוך ספרו: ראשונים ואחרונים : מסות ומאמרים, ספר ראשון (תל אביב : הוצאת דביר, תרצ"ד 1934), עמ' 16־31; ובתוך ראשונים ואחרונים : מסות ומאמרים (מהד' שניה מורחבת) (תל אביב : דביר, תשכ"ו), עמ' 20־35.
  • קלוזנר, יוסף.  שלום הכהן.  בספרו: קיצור ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה (ירושלים : הוצאת "מדע", 1954), עמ' 95־101.

קישורים:

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף