מרים
דרור
נולדה בט' בסיון תרצ"ז, 19 במאי 1937 בקיבוץ עין החורש, בו הייתה חברה עד 1988. בעלת תואר דוקטור בספרות עברית מטעם אוניברסיטת תל אביב. עסקה
בהוראה בבתי ספר תיכוניים, בסמינרים ובמכללות. מרצה בכירה לספרות ומקרא
במכללות "אורנים" ו"בית ברל". כן עבדה בסמינרים "גבעת חביבה" ו"אפעל",
ובאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. מילאה שליחויות מטעם משרד החוץ באפריקה,
ומטעם הסוכנות היהודית, המחלקה לנוער ולחלוץ – באירופה. עסקה בפיתוח
תכניות לימודים במכון מופ"ת של משרד החינוך. קיבלה מלגת "סופר-מורה" מטעם משרד החינוך (1995־1996). סיפורה הראשון "הרמזור"
פורסם ב"הדים לשאלות החברה הקיבוצית" (1958). באותה שנה פורסם גם שירה
הראשון ב"על המשמר". פרסמה שירים ומאמרים בכתבי עת ובמוספי העיתונות
היומית. ב-1978 יצא לאור ספר שיריה הראשון, "המופלא הרחוק" וב-1991
ספרה "זמן היסמין". ב-1982 זכתה בפרס אקו"ם על שם מ' זעירא. מתחילת שנות
השמונים פירסמה מסות ומאמרים בכתבי-עת לספרות ובעיתונים יומיים. כחוקרת
עסקה רבות בפואטיקה של שמעון הלקין ובפואטיקה של מרדכי גיאורגו לאנגר, שאת
כתביו אספה ובחנה בספרה "מעט צרי" (1984). בד בבד החלה לעסוק בתחום התפילה,
הפיוט והמחשבה היהודית, וב-1996 יצא לאור ספרה "יצירות תשתית בתרבות העברית
- הפיוט 'ונתנה תוקף'". ב-2000 ראה אור ספרה "על סידור התפילה" וב-2009
פורסם ספר ילדים פרי עטה "למה המלאכים עירומים?". מרים דרור מתגוררת
ברעננה.
[מקורות:
גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]