יצחק לוצאטו, רופא ומשורר, אחיו של אפרים לוצאטו, נולד ב־1730 בסאן דניאֶלֶה. סיים לימודי רפואה בפדובה ב־1751 והתיישב בעיר הולדתו ועסק ברפואה. הוא היה מהפעילים בעסקני קהילתו הקטנה, וב־1777 נסע לווינה להשתדל בפני השלטונות האוסטריים, שיתנו מקלט ליהודי עירו, לאחר שגורשו ממנה. בווינה נפגש עם גדול משוררי איטליה בדור ההוא, פייטרו מטַסטַסיו  ועל־פי בקשתו תירגם לוצאטו לעברית את שירו La Liberta (״החירות״). משנתאלמן מאשתו הראשונה, נשא את תמר, אחותו של חזקיהו, אביו של שמואל דוד לוצאטו (שד״ל) וכדודו של שד״ל אף השפיע עליו שיעסוק בחקרי יהדות. לאחר גירוש היהודים מסאן דניאֶלֶה נשאר יצחק לוצאטו יחיד בעירו, אך ביקר לעתים קרובות בקהילות גוריציה, ורונה, פאדובה וטרייסט, והשתתף בחייהן הציבוריים. כל ימיו עסק במלאכת השיר, ואת שיריו כינס בספר ״תולדות יצחק״, שנשאר אחריו בכתב־יד. שירתו כתובה ברובה בצורת הסונטה, והיא כוללת שירים לעת־מצוא, פואמה על חטאו של אדם הראשון, חידות, שירי קודש ומוסר, וסאטירה על מנהגי קהילתו, ״משניות סנדניאל״, שנכתבה בלשון המשנה ואשר עליה הוסיף, בשנים מאוחרות, גם ״גמרא״ ו״תוספות״. יצחק לוצאטו היה סבה של המשוררת רחל מורפורגו (בנו ברוך, מאשתו הראשונה נשא את אחותו השנייה של חזקיהו והיה אביה של רחל מורפורגו).

יצחק לוצאטו בספריה הלאומית

יצירות יצחק לוצאטו בפרויקט בן־יהודה

נכתב עבור האנציקלופדיה העברית
[מקורות נוספים: קרסל, ויקיפדיה, Encyclopaedia Judaica, Universal Jewish Encyclopedia] 

• תולדות יצחק : שירים (תל־אביב : הוצאת מחברות לספרות, תש״ד) <יוצאים לאור בפעם הראשונה מתוך כתבי־יד גנוזים, עם אחרית־דבר והערות על־ידי ד״ר י. ד. אקרט וד״ר מ. וילנסקי>