הרב ד"ר לוי פרוינד נולד בג' באב תרל"ח, 2 באוגוסט 1878 בפשישיטניצי מחוז בז׳וזוב בגליציה, קיבל חינוך דתי והצטיין בידיעת התלמוד. בין רבותיו במקצוע זה היו הרבנים משלם גבל בבז׳וזוב, ישכר בר אביגדור בטירבוולוסקה, ל. מ. לנדוי, בזמן מאוחר רב בבוטשן, וכן הרב מפשמישל גדליה שמלקיש. בגיל די מבוגר התמסר ללימודי חול ובהיותו כבר בן עשרים ושש שנים עמד בהצלחה בגימנסיה בסנוק בבחינת הבגרות, למד אחר כך בסמינר לרבנים בוינה (בשנים 1904־1908) ושם ביקר גם בפקולטה הפילוסופית באוניברסיטה. בין רבותיו שבסמינר היו הרקטור אריה שוורץ והמזרחן פרופ' ד. ה. מילר. אחרי ארבע שנות לימוד (במקום שש הקבועות) קיבל בסמינר תעודת גמר ובעונה אחת גם באוניברסיטה את התואר דוקטור והשיג אחר זמן קצר משרת מורה דת באחת הגימנסיות בלבוב. כשפרצה המלחמה הגדולה הראשונה עזב את העיר ואחר עבור איזה זמן התחיל עובד בצבא האוסטרי כרב צבאי. בשובו אחרי המלחמה לבובה, המשיך בעבודת הוראה שלו ויחד עם זה עבד מטעם ועד הקהלה בלבוב כמנהל הספריה שלה.
    בשנת 1920 נתמנה ד״ר פרוינד לממלא מקום הרב לנאורים ד״ר גוטמן בלבוב ואחרי זמן קצר (בשנת 1921) נתמנה לרב בית הכנסת ומטיף בבית הכנסת לנאורים בלבוב. עברו שוב שתי שנים ורב בית הכנסת קיבל התואר רב הקהלה ובשנת 1928 נבחר לרב העיר.
    כבר בהיותו סטודנט משך על עצמו תשומת לבם של הפרופסורים שלו בפרסמו בעת ההיא מאמר בשם ״הערות לפפירוס G מתוך התגלית בסונה". (בגרמנית ב-1906 Wiener Zeitschrift für Kunde des Morgenlandes) שלרגל פרסום זה יצאו לו מוניטין בקרב חוגים רחבים בעולם המדעי. עבודתו לשם השגת התואר דוקטור בשם "להיסטורית משפט הנכסים בשעת הנישואין אצל השמיים" (בגרמנית) מסר פרופיסור ד.ה. מילר לאקדמיה למדעים הוינאית ופרסם אותה בידיעות הישיבות שלה בשנת 1909. לאחר זמן הדפיס מאמר למשפט השמי בנכסים שבתקופת הנישואין בשעת ביטול הנישואין (בגרמנית ב-Wiener Zeitschrift des Morgenlandes 1917),ובספר היובל לכבוד אדולף שוורץ השתתף במאמר "על שלשלת היוחסין וטהרת המשפחה בתקופת המקרא והתלמוד" (בגרמנית).
    בבית הכנסת לנאורים עבד כמטיף בתחילה כממלא מקום הרב ד״ר גוטמן כאמור, ולאחר שהסתלק הרב הזה מעבודתו לרגלי מחלתו, כמטיף יחידי. במשך הזמן נולד הצורך לעוזר בעבודתו בבית הכנסת ונתמנה לרב שני ד״ר יחזקאל לוין, נכדו של הרב הלבובי יצחק שמלקיש, שהשתתף בעבודת הרב פרוינד , הרבנית עד ימיו האחרונים.
    במשך ימי פעולתו בלבוב השתתף פרוינד שלנו בתור חבר בעבודת "חוג המלומדים", שבראשו עמד הרב ד״ר יחזקאל קרו וד״ר משה שור, שנתמנה אחר כך רב בורשא, ובשנות 12—1910 עבד בתור אחד המורים בבית המדרש למורים בלבוב. במשך הזמן נמסר לו הפיקוח על לימוד הדת בתחילה רק בבתי ספר היסודיים ואחר כך גם בבתי ספר התיכוניים שבלבוב. בשנת 1920 נפתח הפדגוגיון העברי בלבוב לשם השתלמותם של תלמידי האוניברסיטה בידיעות היהדות לצורך הוראת עניני היהדות בבתי הספר הממשלתיים — שבראשו עמד ד״ר שור (אז כבר מורה באוניברסיטה) האמור ולחבר מוריו נספח גם הרב ד״ר פרוינד. זמן קצר היתה גם הנהלת המוסד הזה תחת ידו, כשעבר ד״ר שור לורשא, כדי לשמש שם רב העיר. במשך שנות עבודתו במוסד הנקוב פרסם הרב פרוינד מאמרים "על המוסר התלמודי" תשובה לנימויבסקי (לבוב 1923 בפולנית), על ״בתי ספר הקדומים בארץ יהודה״ (1927) ובחוברת הזכרון לכבוד ד״ר פיירמן (אחד ממורי הפדגוגיון, שהלך לעולמו) השתתף במאמר ״הארמית בקרב ישראל״ (לבוב 1926 בעברית) ועוד.
    ד״ר פרוינד היה אחד המיסדים של בתי־הספר מטעם החברה היהודית ליסוד בתי־ספר עממיים ובינוניים בלבוב, הקדיש הרבה מזמנו ומרצו לעבודה לשם קיומם והתפתחותם והיה יו״ר ועדת התרבות שבמסגרתם. היה גם חבר הנהלת קרן היסוד וסגן יושב ראש של שוחרי האוניברסיטה העברית. הרצה תכופות בחברת הריגורוזנטים, בחברת המשפטנים היהודיים, בבית האקדמאים היהודיים ועוד ועוד.
    עם פעולותיו יש למנות גם פעולתו באגודת "בני ברית", שזמן מה עמד בראשה, (היה גם חבר הלשכה הגדולה בקרקא). הרבנות העסיקה אותו בזמן האחרון לימי חייו מאד מאד והוא סבל מזה הרבה. שאיפתו היתה, להשתחרר מכל העבודות הרבניות ולהתמסר לעבודה מדעית כבירחי קדם. חלם על זה , שלאחר עבור זמן קצר יוכל להיפנות מכל עסקיו ולעלות לארץ ישראל ולהגשים שם את שאיפתו לעבודה מדעית, אבל ההשגחה יעצה אחרת.
    כשפלשו הרוסים בשנת 1939 לבובה היה נתון לסבל וענויים שונים. לבסוף נפל לערש דוי, שלא קם ממנו ובניסן תש״א הלך לעולמו.

נכתב על ידי צבי קארל, מתוך מזכרת לוי : ספר זכרון לכבוד הרב ד"ר לוי פרוינד ז:ל (תל אביב : הוצאת ספרים נ. טברסקי, תשי"ד אוקטובר 1953)

• ספר זכרון מוקדש לזכר המנוח ד"ר משה פירמן ז"ל : מורה הפדגוגיון העברי אשר על יד אגודת בית ספר עממי ובינוני בלבוב, ע"י חבר מורי הפדגוגיון וחבריו / בעריכת הרב לוי פרינד וצבי קארל (לבוב, 1926)

• מזכרת לוי :  ספר זכרון לכבוד הרב ד"ר לוי פרוינד ז"ל /  [בעריכת ד"ר משה מיקם (מהלר) וצבי קארל] (תל אביב : הוצאת ספרים נ. טברסקי, תשי"ד אוקטובר 1953)
  תוכן העניינים
  • בשער  (עמ' 5)
  • צבי קארל: הרב ד"ר לוי פרוינד ז"ל (עמ' 7־8)
  • מרדכי זר-כבוד: עיונים בזכריה : מראה המגילה והאיפה (עמ' 9־12)
  • מרדכי זר-כבוד: דרכי סורר ויפשחני <איכה ג' יא> (עמ' 13־14)
  • נ. ה. טור-סיני: על כמה פרושי שמות עבריים אצל אבות הכנסיה (עמ' 15־20)
  • צבי קארל: שוגג ומזיד ואנס במשפט העברי (עמ' 21־55)
  • אברהם ווייס: סוגית פסחים ד' ב' : השאילתות וההלכות גדולות והפר"ח (עמ' 56־66)
  • משה מיקם (מהלר): המוטיבים העקריים של "שירי תנ"ך" לש. שלום (עמ' 67־93)
  • שמשון מלצר: לאה <שיר> (עמ' 94־95)
  • דב סדן: חזיוני התול : כתב-יד מגנזי פרל <על חיבורים של ר' יעקב שמואל ביק> (עמ' 96־108)
  • יהודה ברגמן: כבוד התורה ולומדיה (עמ' 109־117)
  • נ. מ. גלבר: Prae-sionistica Galiciana : תכניות טרום-ציוניות בגליציה בשנים 1810־1880 (עמ' 118־157)
  • ח. ז. הירשברג: מכס שרירותי בירושלים ובטולו (עמ' 158־165)
  • ירמיהו פרנקל: ד"ר מאיר טאובר ז"ל (עמ' 166־171)
  • אברהם יעקב ברור: פרקי זכרונות (עמ' 172־191)
  • אריה טרטקובר: תפוצת ישראל בימינו : סקירה סטטיסטית וסוציולוגית (עמ' 192־212)
  • נתן רוטנשטרייך: עיונים במשג המסרת בישראל (עמ' 213־224)