יורם עשת־אלקלעי נולד בי״ז בחשון תשי״א, 28 באוקטובר 1950 בקיבוץ אורים. גדל בכפר ביל״ו וסיים את בית הספר התיכון ברחובות במגמה הריאלית. את
שירותו הצבאי עשה בגדוד 50 של נח״ל מוצנח. ב-1971 השתחרר מהצבא ועבר עם
רעייתו ובנו הבכור לבית־ספר שדה בחצבה.
במלחמת יום כיפור נפגע קשה בראשו לאחר שצלח עם חטיבת הצנחנים את תעלת סואץ
ליד איסמעיליה. לאחר טיפול רפואי בבית החולים איכילוב בתל אביב ולאחר מכן
בבית החולים הדסה בירושלים החל יורם עשת בשיקום.
כיום הוא דוקטור לגיאולוגיה ופרופסור מן המניין באוניברסיטה הפתוחה, ועוסק בחקר טכנולוגיות למידה.
בנוסף לספרים ומאמרים בתחום עיסוקו, פירסם עשת־אלקלעי שני ספרים: אדם
הולך הביתה (2010) ממואר המתאר את איימי המלחמה ואת האודיסיאה שעבר
בתהליך השיקום הארוך. הספר היה לרב־מכר, ובשנת 2011, זכה בפרס יצחק שדה. בשנת 2019 הוא גם תורגם לאנגלית.
ספרו השני, ציר תמר (2019), הוא רומן שבמרכזו מסע האבל של שתי
אימהות שכולות – פלסטינית וישראלית – על מות בניהן.
הוא מתגורר בירושלים, נשוי, אב לשני בנים וסב לשני נכדים.
בן־דב, ניצה.הילד שלי לא הלך לשום מקום: על
ציר תמר של
יורם עשת־אלקלעי בהשוואה לאש ידידותית של
א״ב יהושע. בתוך: ארצות הצבי : מחקרים על נוף ואדם בספרות העברית,
מוגשים לצבי לוז / עורכים – זיוה שמיר,
אבידב ליפסקר (ירושלים : כרמל, תשפ״ב 2021), עמ׳
437–446.