אלכסנדר מרכס, היסטוריון, ביבליוגרף וספרן, נולד באלברפלד, גרמניה בכ״ה בשבט תרל״ח, 29 בינואר 1878. גדל בקניגסברג, מזרח פרוסיה (כיום קלינינגרד, רוסיה) לשם עברו הוריו ב-1885, סיים לימודי־תיכון והחל ללמוד שם באוניברסיטה. זמן מה עשה בהאלברשטדט, בה שקד על לימודי-קודש וכן למד בבית המדרש לרבנים החרדי בברלין והיה תלמידם של אברהם ברלינר, דוד צבי הופמן (אח״כ חתנו של הופמן) ואחרים. במוסד על שם פיייטל-היינה אפרים היה תלמידו של משה (מוריץ) שטיינשניידר ומאז היה מורו זה למורה־דרך עיקרי בפעלו המדעי. עם סיום לימודיו בקניגסברג (1903) הוזמן על-ידי שניאור זלמן (סולומון) שכטר לבית המדרש בניו־יורק, שהוא פתח בריאורגניזציה שלו. יצא באותה שנה לארה״ב ומאז עד מותו כיהן במשך חמישים שנה רצופות כפרופסור להיסטוריה ומנהל הספרייה. בתפקיד אחרון זה הקים את הספרייה היהודית הגדולה והחשובה ביותר בארה״ב (משלושה כתבי־יד ו־5000 ספרים ב־1903 הגיעה הספריה בהנהלתו מקץ חמישים שנה לתשעת אלפים כתבי־יד ו-165,000 ספרים) . עיסוקו העיקרי היה חקר תרבות ישראל וספרותו. בתחום הביבליוגרפיה הישראלית הגיע לעמדה הבולטת ביותר במחצית הראשונה של המאה העשרים. מחקריו פזורים על פני אכסניות מדעיות בעברית, גרמנית ואנגלית, ונתפרסמו במשך חמישים שנה ומעלה. בעברית נתפרסמו מחקריו ההיסטוריים והביבליוגרפיים בספרי־יובל שונים, ״גנזי קדם״, ״הצופה בארץ הגר״, ״קרית ספר״, ״ספר השנה של ארץ־ישראל״, ״הדואר״, ״ציון״, ״לשוננו״. ועוד. ההדיר והוציא ״סדר עולם רבא״, הכרוניקה העתיקה, על פי כתבי־יד ודפוסים עתיקים, בצירוף תרגום לגרמנית והערות (ברלין, תרס״ג. היה זה חיבורו לקבלת תואר דוקטור. ביקש בסוף ימיו להשלים הוצאתו של כל הספר ולא הגיע). הכין מהדורה מדעית של מסכת עבודה זרה, שיצאה רק לאחר מותו על-ידי שרגא אברמסון (ניו־יורק, תשי״ז). אף הוסיף חילופי גירסאות ותיקונים במהדורותיו של חותנו ד. צ. הופמן למכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ומדרש תנאים ועוד וכן סייע חכמים רבים במחקריהם בתחומים אלה.
    אלכסנדר מרכס נפטר בניו-יורק בכ׳ בטבת תשי״ד, 26 בדצמבר 1953.
    אחותו, אסתר, הייתה נשואה לסופר ש״י עגנון; ואחיו, משה מרקס (1885–1973) היה אף הוא ביבליוגרף וספרן שעסק בעיקר בחקר ספרי ערש (אינקונבולה) וספרים עבריים שנדפסו במאה ה-16. היה ממייסדי אגודת והוצאת סונצינו בברלין. ב-1926 היגר לארצות הברית ושימש מקטלג בספריית Hebrew Union College בסינסינטי, אוהיו. לאחר צאתו לגמלאות ב-1963 עלה משה מרקס ארצה והתיישב בירושלים.

מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Encyclopaedia Judaica (2nd edition)