דוד צמח, סופר עברי ומתרגם, נולד בפלונסק, פולין, ב־1859 או 1860, לאביו, יהודי עשיר
ובעל אחוזה גדולה ולמד אצל אחד מגדולי הלומדים בפלונסק. בגיל 15 בא ללובלין, שם היה
תלמידו של דודו, הסופר־החוקר יחיאל מנדלסזון, שכיוונו ללימוד גרמנית ומדעים כלליים.
לאחר נישואיו עבר לרוז׳ינוו, בית חותנו (אחיו של יחיאל מיכל פינס).
לאחר שכשלו עיסוקיו ישב שנים אחדות בקרקוב ואחר־כך עבר לגרמניה ובשנותיו האחרונות בווארשה.
פירסם משנות התשעים של המאה הי״ט, מאמרים ומחקרים (בעיקר חקרי־לשון) בעיתונות העברית
ובמאספים השונים. בייחוד הירבה לכתוב בימי ישיבתו בגליציה (בקביעות ב״המגיד החדש״ ובין
היתר גם שירים. פירסם שם ״המנון עברי״ לרגל תחרות לכתיבת המנון עברי). משלו לא הספיק
להוציא, אף שפירסם דברים מקיפים (בין היתר מונוגרפיה על
יחיאל מנדלסזון ב״ספר השנה״
של סוקולוב שנה ג׳). לעומת זאת הוציא כמה תרגומים: ״רומא וירושלים״ למשה הס (בעזרת
יחיאל מנדלסזון. בהשמטות קלות. ווארשה, תרנ״ט), ״אינגבורג״ לברנהרד קלרמן (ווארשה, תרע״ט
ואילך, תל־אביב, תש״ה), ״סיפורים״ לפרוספר מרימה (ווארשה, תרפ״ב), ״אגדות ההודים על
מניטו ואראליו״ (ווארשה, תרפ״ג; תל־אביב, תשי״ד), ״מעשיות וילהלם האוף לבני הנעורים״
(ווארשה, 1923) ו״אל הירח״ לז׳ול וורן (ווארשה, תרפ״ד). השתתף בימי ישיבתו בגרמניה
בעיתונות היהודית־גרמנית ותירגם לגרמנית קובץ סיפוריו של שלמה
צמח (נכד אחיו). דוד צמח נפטר בקריניץ (דרום פולין) בינואר 1934.