אלף לילה ולילה: בָּתֵּי־שִׁיר אַבּוּ אלְאַסְוַד בְּעִנְיַן שִׁפְחָתוֹ
תרגום:
יוסף יואל ריבלין
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
קָנָה לוֹ אַבּוּ אלְאַסְוַד1 שִׁפְחָה פוֹזֶלֶת, שֶׁהָיְתָה יְלִידַת תַּעֲרֹבֶת בֵּין הָעַרְבִים, וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו. וְאוּלָם קְרוֹבָיו בִּקְּשׁוּ לְהוֹרִיד חִנָּהּ בְּעֵינָיו. תָּמַהּ עַל הָאֲנָשִׁים, נָשָׂא כַפּוֹת יָדָיו הֲפוּכוֹת וְאָמַר בָּתֵי־שִׁיר אֵלֶּה:
יְגַנּוּהָ בְעֵינַי, וְאֵין בָּהּ כָּל־מוּם
בִּלְתִּי אֲשֶׁר בְּעֵינֶיהָ כֶּתֶם כָּתוּם.
וְאִם בְּעֵינֶיהָ פְּגָם, יַעֲדֶנָּה עֲדוֹת
גֵּו תָּמִיר, נָע עַל עֲגָבוֹת כְּבֵדוֹת.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר:
-
המדובר כנראה במשורר אלדעלי, משורר במחצית השניה למאה השביעית אסה"נ בבצרה. מיחסים לו הרבה בזמן יותר מאוחר, את המצאת הדקדוק. ↩