אִם-עַמִּי וֵאלֹהָי, גַּם-אָבִי יֹלְדִי אָתָּה
אֶת-מוֹתִי בִדְמִי יָמַי כֻּלְכֶם תּחְפְּצוּ עָתָּה,
אִם-עֵקֶב נִדְרְךָ אֶת-בְּנֵי עַמּוֹן חֵרֶם הִכִּיתָה –
הָבָה מוֹתֲתֵנִי כַּאֲשֶׁר פִּיךָ פָצִיתָה!
לֹא אָרִיד בְּשִׂיחִי וּדְמָעוֹת לֹא אַרְעִיפָה,
לִבְכּוֹת עַל-הֶהָרִים לֹא עוֹד לֶכֶת אוֹסִיפָה;
אִם אַךְ יָדְךָ תְהִי בִי, יָד זוּ נַפְשִׁי חֹבָבֶת
כָּל-מַכְאוֹב לֹא יָחוּשׁ לִבִּי, סָר מַר הַמָּוֶת!
וִיהִי-נָא אָבִי סָמוּךְ בָּטוּחַ לִבֶּךָ
כִּי גַם-עַתָּה זַכִּים וּנְקִיִּם דְּמֵי בִתֶּךָ,
כּבְּרָכָה לִי אֶשְׁאַל, טֶרֶם דָּמַי יָרִיקוּ,
כְּבֹר הֶגְיוֹנַי הָאַחֲרוֹנִים, רְגָעַי יַמְתִּיקוּ.
מִבְּכִי רֵעוֹתַי וּמִנַּהֲמַת בְּנוֹת אֶפְרָיִם
לֵב גִּבּוֹר שׁוֹפֵט צֶדֶק אַל-יִמַּס כַּמָּיִם!
פָּנַי הָלְכוּ בַקְּרָב, מִיָּדִי לְךָ הַנֵּצַח –
מֵעַל-עַמִּי הֲסִירֹתָ עֹל חָמָס וָרֶצַח!
עֵת יִזְּלוּ דָמַי לֵאלֹהֶיךָ אָז הִתְנַדַּבְתָּ
עֵת יִדֹּם קוֹלִי זֶה תָּמִיד אָהֹב אָהַבְתָּ –
עוֹדִ זִכְרִי יְהִי לְךָ לְגָאוֹן, אֲנִי נִדְרְךָ שִׁלַּמְתִּי,
בְּגִילַת וְרַנֵּן, אַל-תִּשְכַּח, פְּנֵי-מָוֶת קִדַּמְתִּי!