לוּ כִדְבָרְךָ לֵב עָקֹב לִי, בַּשָּׁוְא דָבַקְתִּי

מֵאֶרֶץ חֶמְדָּה כַּיּוֹם נְדוֹד לֹא הִרְחַקְתִּי;

עֲזוֹב דָּתִי לוּ הוֹאָלְתִּי – רֶגַע תָּסוּר הַקְּלָלָה

עַל-דַעְתְּךָ תִּרְבַּץ בְּעַמִי, בְּנחֲלָתִי הָאֲמֵלָלָה.

אִם-זֵד לֹא יָעֹז מֵעוֹלָם, אוֹת כִּי אֵל יִרְצֶךָ,

אִם רַק עֶבֶד יִפְשׁע, אוֹת כִּי זַךְ וְיָשָׁר פָּעֳלֶךָ;

אִם בִּגְלוֹתִי מֵאַרְצִי גַּם-מִשָּׁמָיו יָהּ גֵּרְשָׁנִי –

חְיֵה בְדָתְךָ אַתָּה, אַךְ בְּדָתִי אָמוּתָה אָנִי!

רַב יֶתֶר תַּתִּי בְעַד-דָּתִי מֵאֲשֶׁר לִי תּוּכַל תֵּת,

זֹאת יֵדַע אֵל עֶלְיוֹן חֲנָנְךָ הַמְשֵׁל וּשְׂאֵת;

רוּחִי וְתִקְוָתִי רַק בְּיָדוֹ לַפְקִיד חַשְׁתִּי

וּבְיָדְךָ אַרְצִי וְחַיָּי – בִּנְדָבָה לוֹ הִקְדַּשְׁתִּי!