כַּכְּפִיר עָלָה אַשּׁוּר, כִּזְאֵב-עֶרֶב עַל-הָעֵדֶר
גְּדוּדָיו עֹטִים אַרְגָּמָן, לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וָהֶדֶר,
חֲנִית וָרֹמַח קַרְנֵי זֹהַר מֵעֲלֵיהֶם יָרִיקוּ, –
בִּרְאִי יַם-הַגָּלִיל כּוֹכְבֵי-לַיִל כֵּן יַבְרִיקוּ.
כַּהֲמוֹן עָלֵי יְרַקְרַק בַּקַּיִץ עֲצֵי-יַעַר כָּסּוּ
רִבֹּאות דִּגְלֵי צָבָא לִפְנוֹת עֶרֶב התְנוֹסָסוּ;
כַּהֲמוֹן עָלִים נֹבְלִים בַּסְּתָיו מִסֹּעָה וָסָעַר
נִדְמֶה חֵיל צָר לִפְנוֹת בֹּקֶר מִזָּקֵן וְעַד-נָעַר.
כִּי מַלְאָךְ מַשְׁחִית פָּרַשׂ כְּנָפָיו עַל-רַחֲבֵי-אָרֶץ
וּמִנִּשְׁמַת אַפּוֹ נָפַח בָּם קֶטֶב וָקָרֶץ;
עֵינֵי הֹזִים נִרְדָּמִים כַּקֶּרַח אָז נִקְפָּאוּ
נִפְעַם לִבָּם וַיִּתִּר מִמְּקוֹמוֹ – וַיִּגְוָעוּ.
סוּס אַבִּיר נִקְרוֹת נְחִירָיו פְּתוּחוֹת שָׁם יִשְׂתָּרֵעַ
אֶפֶס הוֹד נַחֲרוֹ אֵימָה לֹא עוֹד יִשָּׁמֵעַ;
קֶצֶף פִּיו כִּלְבֶן-שֶׁלֶג יַרְוֶה רִגְבֵי עֲפַר רִבְצֵהוּ,
קַר כְּקֶצֶף מִשְׁבְּרֵי-יָם עַל-צְחִיחַ סַלְעֵי חֻפֵּהוּ.
שָׁם יוּטַל פָּרָשׁ, פָּנָיו חָוְרוּ, נָמַקָּה לְשׁוֹנוֹ
רְבִיבֵי טַל יָלִינוּ עַל-עַפְעַפָּיו, עַל סִרְיוֹנוֹ;
דִּמְמַת-מָוֶת בָּאָהֳלִים, הַדְּגָלִים בָּדָד נִטָּעוּ
הָרְמָחִים לֹא יֵרֹמּוּ, בַּחֲצֹצְרוֹת לֹא יִתְקָעוּ.
אַךְ אַלְמְנוֹת אַשּׁוּר מַר תִּצְרַחְנָה, נָעוּ גַּם-נָצוּ
וּבְהֵיכַל בֵּל גִּלּוּלָיו כִּכְלִי יוֹצֵר נֻפָּצוּ;
עִזּוּז בַּגּוֹיִם נָפַל שָׁדוּד וּבְאֶפֶס יָדָיִם –
נָמַס כַּדֹּנָג מִפְּנֵי מבַּט אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם!