טִירוֹת הַמּוֹרִים לְמַשּׁוּאוֹת נֶהְפָּכוּ.
בַּת עַמָּם בְּבַרְזֶל עוֹבֶרֶת;
וּמְצוּדוֹת רִמּוֹן עוֹד קְרָבוֹת עָרָכוּ,
אַךְ דֶּבֶר יָשׁוּד בַּקָּרֶת.
- - -
מִמְּרוֹם אַלְפָּהֲרָה עוֹד גְּבוּרָה יְעוֹרֵרוּ
מַנְצוּר וְגִּבּוֹרָיו שָֹרָדוּ;
סְפָרַד אֶת הָעִיר מִסָּבִיב כִּתֵּרוּ,
מָחָר לְכִידוֹר1 יִתְעַתָּדוּ.
- - -
הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה וְהַכָּרִים הֵרִיעוּ,
הָבְקַע חֵל, חֹמוֹת הרָסוּ;
צְלָבִים עַל בָּתֵּי הַמִּסְגָּד הוֹפִיעוּ;
סְפָרַד הַמִּבְצָר תָּפָשֹוֹ.
- - -
אַךְ מַנְצוּר לְבַדּוֹ, צִבְאוֹתָיו לִרְבָבוֹת
בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה כִי תַמּוּ,
בֵּרֵא לוֹ דֶרֶךְ בֵּין חִצִּים וַחֲרָבוֹת,
נִמְלַט וְעִקְבוֹתָיו נֶעֱלָמוּ.
- - -
סְפָרַד תּוֹךְ חמוֹת מִקָּרוֹב פֹּרָצוּ,
בֵּינוֹת לַגַּלִּים וְרֹב חָלָל,
עָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת, בְּדַם עֵנָב יִרְחָצוּ,
ויחַלְּקוּ מַלְקוֹחַ וְשָׁלָל.
- - -
הֵם מְטִיבִים לִבָּם, וּלְשָֹרֵי הַצְּבָאוֹת
שׁוֹמְרֵי הַסִּפִּים הוֹדִיעוּ,
כִּי אִישׁ זָר מְבַקֵּשׁ פָּנֵימוֹ לְהֵרָאוֹת,
וַחֲדָשׁוֹת נִכְבָּדוֹת בְּפִיהוּ.
- - -
הוּא הָיָה מַנְצוּר, מוֹשֵל הַיִּשְׁמְעֵאלִים;
הִשְׁלִיךְ מִבְטַחֵי מִסְתָּרָיו,
בְּמוֹ יָדָיו יַסְגִּיר אֶת נַפְשׁוֹ לָעֲרֵלִים,
עַל חַיָיו יִתְחַנֵּן לְצָרָיו.
- - -
"הַסְּפָרְדִּים, קָרָא, עַל מִפְתַּן בָּתֵּיכֶם
אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶקּד עַל מֵצַח;
אָתִיתִי לְהַעֲרִיץ וְלַעֲבוֹד אֶת אֱלֹהֵיכֶם,
לְהַאֲמִין בִּנְבִיאָיו לָנֶצַח".
- - -
תַּעֲבֹר הָרִנָּה בָאָרֶץ תָּרִיעַ,
כִּי עֲרָבִי, כִּי תוֹמֵךְ שָׁבֶט,
לִהְיוֹת אָח לְמַכָּיו, אֶל צוֹרְרָיו יַפְגִּיעַ,
לְמַמְלֶכֶת עַם נֵכָר עָבֶד.
- - -
אֹמֶץ לֵב הוֹקֵר הַסְּפָרְדִּים לָמָדוּ;
אֶת מַנְצוּר כִּמְעַט רָאוּהוּ,
שַֹר צְבָאָם חִבְּקוֹ, וְכָל שָֹרָיו עָמָדוּ,
וּכְרֵעַ וְחָבֵר קֵרְבוּהוּ.
- - -
הוּא הֵשִׁיב לְכֻלָּם אַהֲבָה שִׁבְעָתָיִם,
וְאֶת רֹאשָׁם הִפְלָּה מִשָֹּרָיו,
הֱחֶזִיקוֹ בְיָדָיו נְשָׁקָהוּ שְֹפָתָיִם,
אַף נִתְלָה כַעֲנָק בְּצַוָּארָיו.
- - -
פִּתְאֹם תַּם כֹּחוֹ, נָפַל עַל בִּרְכָּיִם,
אַךְ בְּיָדָיו, רְעָדָה אֲחָזָתַן,
יִקְשׁר לַסְּפָרְדִּי אֶת צְנִיפוֹ לְרַגְלָיִם,
אַף יִזְחַל אַחֲרָיו כַּפָּתֶן.
- - -
וּסְבִיבָיו הִבִּיט, וְכֻלָּם הִתְחַלְחָלוּ:
פָּנָיו הִלְבִּינוּ, הוֹרִיקוּ,
בִּשְֹחוֹק פָּרוּעַ שְֹפָתָיו הִתְפַּתָּלוּ,
וְעַפְעַפָּיו מִדָּם הִבְרִיקוּ.
- - -
"שׁוּרוּ נָא, כְּלָבִים! לְיֵרָקוֹן נֶהְפַּכְתִי…
הֲתֵדְעוּ, צִיר מִי אֲנִי הַגֶּבֶר…?
רִמִּיתִי אֶתְכֶם: רִמּוֹנָה הָלַכְתִּי
וְלָכֶם הֵבֵאתִי הַדָּבֶר!
- - -
"נְשִיקוֹתַי בְּנַפְשְׁכֶם הַמָּוֶת נָטָעוּ,
יְכַלְּכֶם מִבָּשָֹר וְעַד רוּחַ,
רְאוּ נָא מַכְאוֹבַי, רִגְזוּ וְהִזְדַּעְזָעוּ,
כָּכָה גַם נַפְשְׁכֶם תָּפוּחַ"!
- - -
יָחִיל גַּם יִזְעַק, גַּם יִקְפֹּץ זְרעוֹתָיו,
כְּמוֹ יִשְׁאַף בְּחִבֻּק עוֹלָמִים
רַתֵּק אֶל חֵיקוֹ עִם סְפָרָד וְרִבְבוֹתָיו;
יִשְֹחַק מִקֶּרֶב לֵב תָּמִים.
- - -
שָׁחַק גַּם גָּוַע; וּשְׁמֻרוֹת עַפְעַפָּיו
וּשְֹפָתָיו טֶרֶם סֻגָּרוּ,
וּשְֹחוֹק בֶּן תָּפְתֶּה עוֹד נִשְׁאַר עַל אַפָּיו,
וְיַחַד בַּמָּוֶת קֻבָּרוּ.
- - -
סְפָרַד בִּמְחִתָּה מִן הָעִיר בָּרָחוּ
לְרַגְלֵיהֶם הָלַך הַדָּבָר;
רֻכְסֵי אַלְפָּהֲרָה עוֹד טֶרֶם זָנָחוּ,
עַד תֻּמָּם שָׁם מָצְאוּ קָבֶר.
-
כן יפרש החכם פליישער את המקרא הסתום “תתקפאו כמלך עתיד לכידור” מלשון ערבית אנגריף, אַטאַקע (עיין בפירוש החכם דעליטש איוב ט“ו כ”ד). ↩