לוגו
תְּמוּנוֹת מִמַּסַּע הַצְּלָב הָרִאשׁוֹן
תרגום: שמשון מלצר
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א. עלוּמוֹת־השם


הַקְּדוֹשׁוֹת אֲשֶׁר בְּאֵלֶם,

בַּמַּכְאוֹב נָדַמּוּ –

הָהּ! גַּם לְזִכְרָן אֵין שֶׁלֶם

וּשְׁמוֹתָן נֶעְלָמוּ.


אַךְ גַּם אִם לִשְׁמָן מַזְכֶּרֶת

דּוֹר עוֹבֵר הִשְׁכִּיחַ –

דְּמוּתָן עוֹדָהּ מַזְהֶרֶת

וְאוֹרָן מַזְרִיחַ.


נֵצַח, נֵצַח נִזְכְּרֵן!

קֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ הֵן,

עֲלוּמוֹת־הַשֵּׁם הָהֵן –

אָמֵן!


הֶהָיָה קָרְבָּן אֵי־פַּעַם

מְקֻדָּשׁ יוֹתֵר?

אוֹ הֲמֵת אֵי־מִי בְּנַהַם

מְכֻבָּשׁ יוֹתֵר?


אֵימָתַי אִשָּׁה הִדְלִיקָה

לַהַב־אֵשׁ כָּזֶה?

וְהִדְלִיקָה וְהֶחְמִיקָה –

הָס, כְּבַמַּחֲזֶה.


נֵצַח, נֵצַח נִזְכְּרֵן!

קֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ, קֹדֶשׁ הֵן,

עֲלוּמוֹת־הַשֵּׁם הָהֵן –

אָמֵן!


 

ב. זורעת הכּסף


עוֹמְדָה הִיא בְּזֹהַר חַיֶּיהָ,

בְּצֹהַר הַבִּישׁוֹף עֵינֶיהָ.


וּבְתַחֲנוּנִים שָׁם לְמַטָּה

עוֹמֶדֶת עֵדָה נִתְפַּתָּתָה,

אִמּוֹת וִילָדִים בָּן נִשְׁעָנוּ.

בַּבִּישׁוֹף אֵמוּן הֵם נָתָנוּ!

הֵם כֶּסֶף שַׁלְמוֹן לוֹ הֵבִיאוּ –

מַחְסֶה בָּאַרְמוֹן כִּי הִבְטִיחַ;

עַתָּה, הָאוֹיְבִים עֵת הִגִּיעוּ,

מוֹצָא שְׂפָתָיו הוּא מַשְׁכִּיחַ.


אַךְ גַּם בַּבְּגִידָה לֹא יַצְלִיחַ

אוֹתָם מִדָּתָם לְהַדִּיחַ.

כִּי פֹּה, בֵּין קִירוֹת בֵּית הַכֹּמֶר,

לְחוּט חַיֵּיהֶם יְהִי גֹמֶר.


בַּחוּץ עִם הַבֹּקֶר בִּשְׁחוֹר הִסְתָּעָרוּ

רוֹצְחִים עִם צְלָמִים – אֹדֶם־דָּם;

בִּפְנִים – הַיְּהוּדִים, בַּמָּקוֹם הִסְתַּתָּרוּ

שָׁם הֵם מִתְקַדְּשִׁים לְמוֹתָם.

וְהִיא עַל מִשְׁמָר בַּחַלּוֹן,

עוֹמֶדֶת בַּפֶּרֶץ לִגְנֹן.


תָּרָה בַּת־עֵינָהּ הַזּוֹרַחַת

לַעֲצוֹר יַד־מַשְׁחִית הַנִּשְׁלַחַת.


בַּחוּץ זֶה הַחַיִל מַה יִּרֶב,

הוֹרֵס לָאַרְמוֹן לַעֲלוֹת;

וְדָם יְהוּדִי עַל הַחֶרֶב,

וְדָם יְהוּדִי בַּתְּמוּנוֹת.

אוּלָם הַכְּנֻפְיָה עֵת נִגֶּשֶׁת

לִפְרֹץ אֶת דַּלְתוֹת הָאַרְמוֹן,

יוֹרְדוֹת מַטְבֵּעוֹת כְּמוֹ גֶשֶׁם

מִלְמַעְלָה, מֵרוּם הַחַלּוֹן.


וְכָל חַיָּלֵי אִישׁ־נַצֶּרֶת

יִפְּלוּ, יִצְטַנְּפוּ, יִתְרוֹצָצוּ,

מָרָה יִלָּחֲמוּ בִּסְחַרְחֶרֶת

מַטְבֵּעַ לִתְפֹּס יִתְפָּרָצוּ.

וְחֶרֶב בְּחֶרֶב יַגִּישׁוּ

וְצֶלֶב בְּאֵפֶר יַכְפִּישׁוּ.


וְהִיא בַּחַלּוֹן מַשְׁקִיפָה כְּמַדּוֹנָּה,

לְמַטָּה, אֶל זוֹ הַמִּלְחֶמֶת;

יָדֶיהָ, שֶׁכֶּסֶף מָלָאוּ, תִּכֹּנָּה

מֵעַל לָעֵדָה הַנִּלְחֶמֶת.


וּמֵאֲחוֹרֶיהָ יֵרוֹמוּ כְּלַהַב

הַנַּאַק, הַזַּעַק, הַשַּׁאַג, הַזַּעַו –

בּוֹכִים בִּיבָבָה הַיְלָדִים כֻּלָּם יַחַד

מִשֶּׁבֶץ אֵימָה סְתוּמָה וּמִפַּחַד.

אָבוֹת כְּבָר עוֹרְכִים אֶת בְּנֵיהֶם לַמַּטְבֵּחַ,

נוֹשְׁקִים בִּלְחִישָׁה וּבִבְכִי מִתְיַפֵּחַ.

אִמּוֹת מַשְׁחִיזוֹת בְּיָדָן מַאֲכֶלֶת

לִמְסֹר לְאָבוֹת בִּבְכִיָּה מְיַלֶּלֶת,

מַכּוֹת עַל חָזָן בִּזְעָקָה וּבְנֹהַּ

שִׁבְעַת רְקִיעִים הִשָּׁמַיִם לִבְקֹעַ.

עוֹבֶרֶת גַּבָּהּ צְמַרְמֹרֶת שֶׁל קֹר,

אוּלָם עַל עָמְדָהּ הִיא נִצֶּבֶת לִשְׁמֹר.


בַּחוּץ הֵם קָמִים מֵעָפָר וּמִכְּרֹעַ,

הַשַּׁעַר לִפְרֹץ כְּבָר יִגָּשׁוּ;

אַךְ הִיא מַטְבֵּעוֹת מוֹסִיפָה עוֹד לִזְרֹעַ –

וְשׁוּב בֶּעָפָר יִתְפַּלָּשׁוּ.


וּמֵאֲחוֹרֶיהָ אֵימָה מִשְׂתָּרֶרֶת,

בְּלַהַט הַקֹּדֶשׁ נִסְתֶּרֶת;

וְתוֹךְ הַיְלֵל הַסּוֹעֵר בִּלְהִיטָה

קוֹלוֹת נִשְׁמָעִים מְבָרְכִים עַל שְׁחִיטָה,

קוֹלוֹת נִשָּׂאִים בְּ׳אָמֵן׳ יִתְלֶהָבוּ –

דָּמִים בְּדָמִים בִפְלָגִים יִתְעָרָבוּ.


עֲדַת יְשׁוּרוּן הַנִּלְהָבֶת

כֻּלָּהּ מִתְקַדֶּשֶׁת בַּמָּוֶת.


הִנֵּה הַקָּרְבָּן כְּבָר נִשְׁחַט וְהֻקְרַב,

הֻגַּשׁ עַד תֻּמּוֹ, הַסַּכִּין לֹא הוּשַׁב,

מַלְאָךְ לֹא יָרַד וְהַנֵּס לֹא קָרָה.

אֲהָהּ, נִסָּיוֹן מַה קָּשֶׁה וְנוֹרָא!

אוּלָם מִתְנַסִּים וְנוֹשְׂאִים עַד הַסּוֹף.

הָעֹנֶשׁ, הַזְּכוּת – – נִצָּחוֹן!


עַתָּה הִיא קָמָה וּבְאֵלֶם־גָּאוֹן

בְּשִׁיר תְּהִלָּה תַּעֲטֹף:


מוֹדָה אֲנִי לָךְ, אֱלֹהַי, שֶׁקִּדַשְׁתָּ

עֲדַת טְהוֹרִים,

וְכֹחַ וָאֹמֶן אוֹתָמוֹ הִלְבַּשְׁתָּ

לְמוֹת יִסּוּרִים.

מוֹדָה אֲנִי לָךְ, אֱלֹהַי, שֶׁנָּתַתָּ

חֶלְקִי עִם חֶלְקָם,

לִדְבֹּק בִּקְדֻשָּׁה עִם כָל אֵלֶּה לְמַטָּה,

לָמוּת בְּמוֹתָם.


מוֹדָה אֲנִי לָךְ, אֱלֹהַי, שֶׁרִצִּיתָ

קָרְבַּן הַתָּמִים,

וְגַם בְּמוֹתֵנוּ כִּי לָנוּ צִוִּיתָ

חַיֵּי עוֹלָמִים.


זוֹהֶרֶת כֻּלָּהּ בְּשִׁלְהַב חֲזוֹנָהּ,

לָהֶם הִיא קוֹרֵאת מִמְּרוֹמֵי חַלּוֹנָהּ:

יָבוֹאוּ כֻּלָּם, כִּקְרוּאֵי־לְמוֹעֵד,

לְזֶה הַמִּשְׁתֶּה שֶׁל הַדָּם הַשּׁוֹתֵת.

יָבוֹאוּ, יִשְׁתּוּ וְיִרְווּ מִן הַדָּם

נִמְזַג מִמֵּאוֹת גְּרוֹנוֹת שֶׁל אָדָם.


וְחֶרֶב בְּרוּם הַחַלּוֹן מְבָרֶקֶת,

וְאַף אֵין מַרְעֶדֶת הַיָּד;

מִיָּד הִיא נוֹפֶלֶת בְּדָם וְזוֹעֶקֶת:

אֶחָד!


 

ג. היולדת


הָאֹדֶם שֶׁל שֶׁמֶשׁ עוֹלָה וּמַפְצַעַת,

הָעֹדֶן שֶׁל יֶלֶד עַתָּה זֶה חֻבַּל;

עַל גַּג הַמִּגְדָּל הִיא שׁוֹכֶבֶת מֻצְנַעַת,

גּוֹמַעַת הָרוּחַ רְוַת לֵחַ־טַל.

אַךְ עֵת יַעֲבֹר רַק חֶבְלָהּ

מִיָּד בְּעָתָה בָּהּ עוֹלָה,

כְּלַהַב עוֹלֶה מֵאוּדֵי־זִכָּרוֹן:

הִנֵּה הֵם, כְּאֹדֶם הַדָּם,

בָּאִים וְהַצְּלָב בְּיָדָם;

תִּלֵּי מוּמָתִים, הֲרוּגֵי יוֹם־חָרוֹן.

נָסִים נִבְהָלִים כְּמוֹ צֹאן,

אַךְ אֵין עוֹד מִפְלָט מֵאָסוֹן.


הִנֵּה הִיא בּוֹרַחַת מִפַּחַד הַהֶרֶג

עִם כָּל הֶחָשִׁים הָאַרְמוֹנָה לָנוּס;

הִנֵּה הוּא, הַבִּישׁוֹף, מַגִּישׁ אֶת הַצֶּלֶב,

אוּלָם כָּל אַחֶיהָ יִדְחוּהוּ בְּבוּז.

וְהִיא בְּכָבְדָּהּ עוֹד תִּצְעַן,

וְקֹדֶם הִגִּיעָה לְכָאן

בַּדֶּרֶךְ אָחֲזוּ בָּהּ צִירֵי הַָיּוֹלֶדֶת.

הִנֵּה גַם הַיֶּלֶד בָּא חִישׁ.

אַךְ אֵי הוּא הָאָב וְהָאִישׁ?

בְּפַחַד הַמָּוֶת מֵעָל הִיא נִבֶּטֶת,

תָּרָה לְבַקֵּשׁ אֶת אִישָׁהּ –

הָרוּחַ בִּכְיָהּ מַחֲרִישָׁה.


כְּאֹדֶם־חָרוֹן יִשְׁתַּלְהֵב הָרָקִיעַ,

כְּיֶרֶק הַיַּעַר הָרְהַין רַךְ יַכְחִיל.

סָבִיב מְסַחְרֵר עֲרָפֶל שֶׁהִבְלִיעַ

עָרִים זוֹהֲרוֹת בָּעִנּוּי הַמַּאֲפִיל.

הִנֵּה הִיא רוֹאָה מִתְפַּתֵּל

עָשָׁן מִקְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל,

כְּמוֹ מִזְבְּחוֹת יֶעֱשָׁנוּ בָּרַחַק;

נִדְמֶה: נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת

בְּטֹהַר יוֹצְאוֹת וּפוֹרְשׁוֹת

לְמַעְלָה־לְמַעְלָה, לְגָבְהֵי הַשַּׁחַק.

הַשֶּׁמֶשׁ מַרְעֶפֶת אוֹרָהּ,

כְּאִלּוּ דָבָר לֹא קָרָה.


הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֹדֶם הַגֶּוֶן יָגִיחַ,

כְּאֹדֶם הַדָּם עַל עַל־גַּבֵּי הַצְּלָמִים;

שִׁלְהַב פַּרְצוּפִים שֶׁל מֵמִית וּמַדִּיחַ

וְלַהַט הָמוֹן הַשָּׁכוּר מִדָּמִים.

הַשֶּׁמֶשׁ מַגְבֶּרֶת אִשָּׁהּ;

נִצֶּבֶת בָּאוֹר הָאִשָּׁה,

יַלְדָּהּ בִּזְרוֹעָהּ – אֵבָרָיו מַה יָּזוּעוּ;

הִנֵּה הֶהָמוֹן כְּבָר יִסְאַן,

מִיָּד הֵם יַגִּיעוּ לְכָאן,

יִקְחוּ הַוָּלָד וּמֵי־טֶבֶל יַזּוּהוּ.

וְהִיא עִם הַיֶּלֶד אָצָה

לַעֲמֹד עַל הַגַּג בַּקָּצֶה.


הִנֵּה הֵם בָּאִים כְּמֵי זֶרֶם בְּזַעַם,

עַל גַּב וְעַל שֶׁכֶם יַאְדִּים דַּם הַצְּלָב –

וְאֶלֶף פִּיּוֹת לָהּ יָהִימוּ בְּנַהַם,

מֵאֶלֶף עֵינַיִם הַמָּוֶת נִשְׁקָף.

מַבְהִיק הַמּוֹרָא הַמַּבְעִית

מֵחֶרֶב, גַּרְזֶן וַחֲנִית,

מִפֶּרֶא־נָזִיר הָרוֹכֵב עַל חֲמוֹר.

הִנֵּה הוּא צוֹעֵק וְרוֹמֵז,

נוֹפֵף בַּתָּלוּי, עֲשׂוּי עֵץ,

וּכְבָר נִגָּשִׁים אֶת הַפֶּתַח לִשְׁבֹּר.

זֶה פֶּרֶא־נָזִיר מַה יֶחְשַׁק

בָּאֵם וּבִבְנָהּ עַל הַגָּג.

קוֹרֶנֶת לְאֹרֶךְ הָרְהַין בְּאֵשׁ־זֹהַר

כָּל עִיר, וּבָהֶן קְהִלּוֹת וְעֵדוֹת

שֶׁמֵּתוּ בַּקֹּדֶשׁ, בְּאֹמֶץ, בְּטֹהַר –

כֻּלָּן עֲקֵדוֹת, עֲקֵדוֹת, עֲקֵדוֹת.

עֵינֶיהָ רוֹאוֹת אֵשׁ־עָנָן,

הָהָר, הַמִּזְבֵּחַ, עָשָׁן,

וְגַם הַמַּלְאָךְ, זֶה שְׁלִיחַ אֱלֹהַּ.

׳בְּנִי, עוֹלָתִי, הָהּ, בְּנִי!

לְךָ, אֵל אֶחָד, קָרְבָּנִי!׳

מִיָּד הֵם נוֹפְלִים שְׁנֵיהֶם מִגָּבֹהַּ.

רוֹאֶה הֶהָמוֹן הַזּוֹעֵם,

מִכַּעַס וָתֵמַהּ נוֹהֵם.