כְּרִיסְפּוּס סָלוּסְטוּס,¹ שׂוֹנֵא-הַמַּטְבֵּעַ!

אֵין לוֹ לַכֶּסֶף כָּל גּוֹן אִם יַצְפִּינוֹ

אֵפֶר צַר עַיִן,² שִׁמּוּשׁ בְּמוֹ דַעַת

יְשַׁו לוֹ הַזֹּהַר.

שֵׁם פְּרוֹקוּלֶאוּס³ יִנּוֹן עַד בְּלִי שֶׁמֶשׁ,

כִּי נָטַר חֶסֶד-אָבוֹת לְאָחִיהוּ:

מַעְלָה תַּעֲלֶנּוּ תְהִלָּה בִּכְנָפַיִם

לֹא תִתְפָּרֵדְנָה.⁴

כְּבשׁ אֶת יִצְרְךָ וְתַרְחִיב גְּבוּלוֹתֶיךָ,

מִשֶּׁהָיִיתָ שׂוֹרֵר בְּלוּב וְגַדֶס⁵

וּמַמְשְׁלוֹתֶיךָ יַבֶּשֶׁת וְיַבֶּשֶׁת

שֵׁבֶט הַפּוּנִים.⁶

רָב הִידְרוֹקָן⁷ רָע, אִם לוֹ תִּכָּנַע,

מַיִם תַּרְוֶנּוּ, אִם אֵינְךָ מַבְרִיחַ

חֳלִי מֵעוֹרְקֶיךָ וְרִפְיוֹן שְׁרִירֶיךָ

עַל גּוף הַצָּחַר.

יַעַל פְרָהָטֶס⁸ שׁוּב כֵּס אָבִיו כֹּרֶשׁ,

כְּלוּם יְכַנּוּהוּ חַכְמֵי-לֵב צָלֵחַ?

הֵם לַהֲמוֹן-עָם אוֹמְרִים: אַל תָּתוּרוּ

אַחַר דְּבַר שָׁקֶר.

כֶּתֶר תִּפְאֶרֶת, מִמְשַׁל-עָם בָּטוּחַ,

זֵר עֲלֵי-דַפְנָה — מֵהֶם אַךְ לְגֶבֶר

עַיִן מַבֶּטֶת לוֹ בְּרָב אוֹצְרוֹת חֶמֶד,

וְאֵינָהּ נִרְתָּעַת.

תל-אביב, 5.1.39