לוגו
אגרות כרך א: כ"ג כסלו תקצ"ח - כ"ו סיון תקצ"ח
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

Nr. CLXXVIII    🔗

 

An Herrn D. J. Maroni in Novellara    🔗


Vol I Nr. 13 Nr. D' ordre de Ì̀Index rais 137.

כ"ג כסלו התקצ”ח 21. 12. 1837.

לכבוד ידידי המשכיל והנבון מהה"ר דוד יעקב מארוני שלום.

שמח לבי ויגל כבודי בבוא אלי מכתבך הנעים, שמחתי על כבודך אשר כבדתני, ובאלה לא אאריך; ושמחתי בראותי כי עוד נמצא באיטאליאה איש אשר ידבנו לבו לפקוד את הגלמודה הזאת, לשוננו הָעַתִיקה, אשר עתה בזקוניה אין מחזיק בידה מכל בניה. ועתה חזק ידידי והתחזק, מעשי ידיך אל תרף, וכדברי המשורר הנעים Petrarca אֹמַר אליך:

Pochi compagni avrai per I\`atra via

Tanto ti prego piu, gentile spirto,

Non lasciar la magnanima tua impresa.

ועתה ידידי המשכיל והנבון, הנה משיריך אשר הואלת ותערוך לפני מתרגומך אשר החלות לתרגם את יום Parini, רואה אנכי כי השיר אמר אליך בני אתה, ואתה אמרת ללשון יהודה אחותי היא, והיא גם היא אמרה אחי הוא.

ועתה מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך הנני להגיד לך את כל לבי, ולדבר אתך כאשר ידבר איש אל רעהו אשר ידעוֹ מתמול שלשום. הֲבָאַת ספרים מלשון ללשון היא עבודה טובה ומועילה כאשר יתרגם אדם ללשון בני עמו ענינים הכתובים בלשון אשר היא נכריה להם, כגון אם נתרגם מלשונות העמים הקדמונים ללשון בני דורנו, או מלשונות העמים הרחוקים ללשון בני ארצנו. ואולם אם נתרגם מלשון בני דורנו ובני ארצנו לאחת מן הלשונות הקדמוניות, לא תהיה המלאכה מכלל הטוב והמועיל, כי אם מכלל הֶעָרֵב. ואם יאמר המתרגם: והלא רוב השירים אין מגמתם רק הערב, וגם אני הלא בזאת תהיה תפארתי אם תהיה מלאכתי ערבה. לזאת אשיב לו יהי כדברך! אך מה מאד רחוק הוא שיערבו לאזן מלין תבחן, שירים עבריים אשר יסודותם בלשון אחרת! ובפרט אם השיר המתורגם סובב הולך על דרכי הדור האחרון, אשר המה רחוקים מדרכי הקדמונים כרחוק מזרח ממערב. כי אז רק בעל כרחה תשמש הלשון הָעַתִיקה להגיד רעיונים ומעשים אשר לא נסתה בהם בימי קדם, והנה היא בוכה וצועקת חמס על הבא עליה שלא כדרכה. ואם תערב המלאכה, לא יהיה זה רק כאשר יראה הקורא המקרא והתרגום יחדו, וישים לבו לחכמת המתרגם אשר עבד עבודת פרך והביא תחת עֻלו הלשון הקדמונית, אשר כפרה סוררה היתה נשמטת מתחת מוסרותיו. והנה הדבר הזה אם אולי יערב ויהיה לתהלה בענין קצר, לא יהיה הדבר כן במלאכה ארוכה, כי הערבות וההנאה אשר איננה עצמית אלא חיצונית ומקרית לא תִמָשֵךְ רק מעט, ואחר תשבת, ותקוץ נפש הקורא, וגם אולי יהיה אפו על המתרגם בְחֻמְלוֹ על הלשון אשר בגד בה וַיְענֶהָ. ומה גם אם יבא בשיר המתורגם זכרון אלילי הגוים הקדמונים והבלי ספוריהם, אשר המה שנואי נפש לשון יהודית, איך יערב התרגום ההוא לבעל הלשון, והוא לא יוכל לבחון ולטעום הענינים ההמה אם לא יתרגמם תחלה בלשון אחרת.

אחת היא על כן אמרתי אין טוב למשורר עברי לתרגם שירים ארוכים, כי אם קצרים, וגם באלה ישמר מאד שלא יהיו עניניהם רחוקים ומתנגדים לדרכי לשון יהודית ולרעיוני בעליה כותבי ספרי הקדש, ועל הכל שלא יִזָכְרו בהם אלהי נכר וספוריהם.

וזאת שנית רחוקה דעתי מדעת כל העוזבים ארחות יושר, דרכי המשקל אשר גבלו ראשונים, ללכת בדרכי חשך להביא השוא במנין ההברות, כאלו גם הוא תנועה כשבעת המלכים, ובאמת עבד עבדים הוא וקולו כקול חצי תנועה, כאשר הוא מבואר בחכמת הדקדוק. הן אמת כי לפי קריאתנו עתה אנחנו בני איטליאה וזולתנו, אין השוא והחטפים גרועים משבעת המלכים, כי גם בְּ גם בֵּ וגם בֶּ קריאתם אצלנו be תמיד; אך אין לה"ק מן הלשונות החיות, שיתכן לסמוך בהן על מנהג העם המדבר בהן, אך מתה היא, ואין לנו בה אלא מנהג הקדמונים שהיו בעלי הלשון. ואחר שידענו כי השוא והחטפים לא היו מתחלתם תנועות, לא נוכל אנחנו להחשיבם כתנועות, כי בזאת יהיו שירינו שרוע וקלוט, כי השיר אשר בו שני שואים הוא באמת יותר קצר (לפי קריאת הקדמונים) משיר אשר לא יהיה רק שוא אחד. על כן יפה עשו המשוררים הקדמונים בעלי המשקל ביתד ותנועה, כי בשמרֵנו השווי במספר השואים ובמספר התנועות, יֵצאו שירינו שוים זה לזה בשלמות. ולא תמצא גם אחד מחשובי המשוררים שיחשיב השוא כתנועה, רק ר' משה ריאיטי בספרו מקדש מעט, אך מי ישימהו בקהל חשובי המשוררים? ובהפך מצאנו לגדולי המשוררים שבחרו בדרך מתנגדת ממש לדרך זו, והוא שלא לחוש כלל אל השוא והחטפים, ולמנות התנועות לבדן, ולהוציא החטפים מן הכלל (עיין אוהב גר, עמוד 93. 92.).

וכבר עלה בלבי דרך ממוצע בין שני הדרכים האלה, והוא לשמור השווי במספר היתדות, אך לא במקום מושבן, וזה אשר שרתי לאות ולדוגמא:

עורו בְני עצלה רְפי ידים,

הֲתרדמת עולם מְנת הגבר?

ימך המְקרה בעֲצלתים,

וְתאֲות עצל תכין לו קבר.

אל נְמלה לְכו תראו תחכמו,

כי שֹנְאי העֲבודה יאשמו.

הנה כאן תמיד שתי יתדות, אבל במקומות מתחלפים.

השמעתיך ידידי היקר את דעתי בתם לבב ובאמונה, ואתה תבחר ולא אני, אם להמשיך מלאכתך ואם למשוך ידך ממנה; וכן אתה תשפוט אם להחזיק בשטת רבך זצ"ל במשקל החפשי, ואם לשוב אל המשקל הקדמון אשר גבלו ראשונים, ואם לאחוז בדרך החדש אשר בדיתי מלבי.

ואבואה אל הערותיך, ואמַר כי ישר בעיני תַרְגֶמְךָ tuoi ozϋ במלת משבתיך; גם השתמשך במלת גהק הנהוגה בלשון רז“ל טוב בעיני מאד, כי אין ספק אצלי כי הרבה מלות עבריות נשמרו בלשון חכמים, וכדברי רבך זצ”ל בשפה אחת, ולכן טוב היה בעיני אם היית משתמש גם בפעל פהק, ולא היית אומר שאפה, שהיא מלה יסופק בה הקורא, ואם לא יראה דברי המשורר ככתבם וכלשונם (sbadiglia) לא יבין המכוון. וכן שרש עכל (הנגזר משרש אכל) לא אדע למה מאסתו, ולמה בחרת להשחית נקיות הלשון בהביאך בתרגומך יציאת הפרש, לבלתי השתמש במלה מלשון חכמים. ואמנם בענין תרגום מלת nojosi אין דעתי כדעתך, כי לפי מה שאחשוב צדקו דברי הרשב“ם בפירושו לבראשית י”ט י“א, שאין ענין שרש לאה אלא יגיעה לריק ובלתי יכלת להוציא המחשבה מן הכח אל הפעל, כמו וילאו למצוא הפתח, וכן נלאו מצרים לשתות מים מן היאור, ישתדלו לריק, וכן נלאיתי נשוא, לשוא אשתדל לסבול ולא אוכל, וכן נלאיתי הכיל (ירמיה ו' י"א), וכן העוה נלאו (שם ט' ד') לא יוכלו להעוות עוד, לשוא ישתדלו להוסיף רשעה על רשעתם, וכן נלאות ברב עצתיך ענינו יָגַעַתְּ לריק, וכן נלאיתי הנחם, לא אוכל להנחם. ואין ענין פעל annojare קרוב ומתיחס כלל להוראת שרש לאה, שאיננה אלא היגיעה לריק. וכן בהפעיל המעט מכם הלאות אנשים אין ענינו annojare, אלא לעשות להם דברים רעים שלא יוכלו לסבלם, ובאמרו כי תלאו גם את אלהי דברה תורה כלשון בני אדם, כאלו לא יוכל לשאת רוע מעלליהם. ובהפך בשרש קוץ מצאנו ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, ואין ספק שלא היו מואסים במן מצד עצמו ולגריעות טעמו, אלא מחמת רוב הרגלם בו. לפיכך נ”ל שיצדק יותר לתרגם: תקוץ בם נפש.

מדי דַבְרִי בענין הטור הזה, הלא הוא העוברים בלאט מלאים נפשך, ראיתי להעיר אותך ידידי כי מלת בלאט אין ענינה אלא הסתר וכסוי, כהוראת שרש לוט אשר ממנו לֻקחה, ואמנם להוראת מלת בנחת ראוי לומר לְאַט, משרש אטט, כמו את מי השילוח ההולכים לאט.

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, כי היה דברי עמך כדרכי תמיד עם הקרובים ועם הרחוקים, בשפה ברורה ובלא לב ולב. ואתה ידידי היקר חזק ואמץ, ויהי אלהים עמך בכל מעשה ידך אשר תעשה, ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו"ח פה פאדובה בתשיעי בשלשה ועשרים יום לחדש, שנת התקצ”ח.

ידידך

שמואל דוד לוצאטו.


 

Nr CLXXIX    🔗

 

An Herrn Dr. Leopold Dukes in Berlin    🔗


Nr. D’ ordre de I’Index rais. 138. Vol. I Nr. 15.


כ"ו כסלו התקצ”ח 24.12.1837


לידי המשכיל והנבון כמ"ר ליב דוקעס שלום.

מכתבך אל החכם הרופא דא לא וולטא שלחתי לו מיד, וספרך אשלח לו בקרב הימים, ובתוך כך הודעתיו שאשלחהו אליו כי כן פקדת עלי.

דע ידידי כי מחזור רומניא הוא נמצא בעיר הזאת, והוא מדפוס ראשון, הלא הוא ד' בומבירג, ובדקתי אותי לאטי, והודעתי טיבו באגרת לידידי החכם המפואר יש“ר, עם שאר אגרות שכתבתי לו בשנה הזאת בגלוי מטמונים אשר הביא אלוה בידי משירי קדמוני המשוררים. ודע כי מה שקראת המחזור ההוא römisches Rituale טעות היא בידך, כי מנהג בני רומי הוא ידוע בכל ערי איטליאה, והוא משונה הרבה מהמחזור הנ”ל; ע“כ נ”ל ברור כי רומניא זו איננה מדינת Romagna אשר באיטליאה, אלא מדינת Romania או Romelia אשר בארץ ישמעאל, ובה קוסטנטינא, אדריאנופולי וסלוניקי.

ויהי מה, התפלה אשר שלח לי הרופא דא לא וולטא זה ימים או זה שנים, המיוחסת לרס“ג, איננה כלל אחת מהמובאות במחזור רומניא, אם אין זכרוני מתעה אותי, כי איננה עתה לפני, כי בקשתיה היום בין אגרותיו אלי ולא מצאתיה. מלבד ס' התרשיש לרמב”ע יש בידי ג“כ הדיואן (Diwan) שלו, הכולל שלש מאות שירים שקולים של המשורר היקר ההוא. גם מחזור כ”י נכתב בעיר והראן (Oran) באפריקא, הכולל שירים נחמדים יקרים מפז לרשב“ג ר' יהודה הלוי בן גיאת רמב”ע ראב"ע וזולתם.

תפלות אנשי סניגילי (אולי Senegal) וק"ק בקוגין (?) לא ראיתי ולא שמעתי בלתי היום, (אולי קוגין ענינו Cochin); ואתה ידידי תעשה חסד עמדי אם תערוך לפני תחלת התפלות אשר בו הבלתי נוהגות אצלנו, ותודיענו אם נזכרו שם שמות המחברים.

עוד זאת תעשה חסד עמדי, בהיותך בלב ארץ אשכנז, שאל וחקור אם עלה זכרון ספרי Prolegomeni באיזו צייטשריפט ומה דברו בו, אם טוב ואם רע; ואם תמצא דבר שיש בו ממש (אם בשבח ואם בגנות) השתדל לשלוח לי הדף ההוא, ולפחות להעתיק לי דבריו, עם רשימת שם הספר ויום הכתיבה. וכל זה אני אומר מפני שאין הספרים ההם נמצאים באיטליאה כלל.

תדרוש בשמי לשלום ידידי החכם המפואר דאקטער צונז, ושאל את פיו אם קבל ספרי הנ"ל וגם דמות פני (Portrait) אשר שלחתי לדאקטער אויערבאך אשר בעיר וויען למען ישלח לו ואל החכמים יאסט וגייגער.

ואתה ידידי שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש החותם פה פאדובה

כ“ו כסלו התקצ”ח ידידך שד”ל


 

Nr. CLXXX    🔗

 

An Herrn Dr. M. Letteris in Pressburg    🔗


Vol. I. Nr. 17 D’rdre d' ordre I’Index rais 141

א' טבת התקצ”ח 29.12.1837

לידידי למה"ל שלום

שמחתי מאד בישועתך, אך אתמה כי לא הודעתני איך ולמה אחרי אשר היתה כל מגמתך ותשוקתך להתקבל למלמד בוויען, ושאלת ממני כתב עדות על זה, ושלחתיו לך, חזרת למלאכת ההגהה.

אל נא תשקוט עד אם תשים נגד עיני דף הצייטשריפט הכולל הדברים אשר הבאתי לפני באגררתך.

ואתה שלום. פאדובה א' טבת התקצ”ח,

ידידך שד"ל.



 

Nr CLXXXI    🔗

 

An Herrn Joseph Alschari und Fr. Delitzsch in Leipzig    🔗


Nr. D’ ordre de I’Index rais. 142. Vol. I Nr. 18.

ט"ו טבת התקצ”ח 12.1.1838

לכבוד ידידַי החכמים המפוארים יוסף אלשרי ופראנץ דעליטש שלום.

זה לי ימים וָחְדָשים לבבי פוסח על שתי הסעיפים, בל אדע האני נושה בכם ואם אתם נושים בי.

הנה אתם קדמתם פני בתשורה יקרה, ספריכם הנחמדים, ובמכתב אהבה וחן וחסד, ובקשתם מאתי שאשלח לכם שירים לא נגלו לעין כל לתתם בקרעסטאמאציא אשר נדבה רוחכם להוציא לאור, וגם ספר תולדותי ודמות פני. ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי, והעתקתי לכם כ“ה שירים יקרים מס' מחזור ויטרי (אשר לא נמצא רק פה ובעיר אקספארד) והבטחתי אתכם להוסיף לשלוח לכם עוד כהמה וכהמה, וכן היה בלבי לעשות, וכבר אספתי אלי, (והאלהים הקרה לפני) מטמוני מסתרים שירים יקרים מאד, לראשי משוררי ספרד גבירול, ר' יהודה הלוי, בן גיאת, ר' משה בן עזרא, הראב”ע וזולתם, גם דמות פני צויתי לחקוק על האבן. גם ספר תולדותי החלותי לכתוב. אך אחרי כן בראותי כי אין קול ואין עונה מכם לאגרתי, רפו ידי, ואמרתי אולי כבר שבו האנשים האלה מעצתם, ולמי אני עמל להעתיק ולשלוח להם? על כן משכתי ידי מכתוב אליכם עד תוסיפו לקדם פני, ותודיעוני היש עוד בנפשכם להוציא הקרעסטאמאציא הנ"ל אם אין. גם מְחַכֶּה הייתי שתודיעוני משפטכם אשר תשפטו בחכמתכם על ספרי Prolegomeni אשר שלחתי לאחד מכם. ועדיין צמאה נפשי לראות איש מבין ישים לבו על דבַרי אשר עמלתי בהם ימים ושנים ויגלה את אזני הֲנָכוֹנוֹ רעיוני לבבי אם אין, ואם היסודות החדשים אשר הצבתי לחכמת לשון הקודש יש להם על מה שיסמוכו, או אם קו תהו נטיתי ואבני בהו בניתי; ועד היום הזה קול תהלות שמעה אזני, וּבַקָרָה ומשפט לא ראתה עיני, ומי יוכל להביא דברַי במצרף החכמה והתבונה יותר מכם? והנה על פי הדברים והאמת האלה היה נראה לי שאני נושה בכם.

ואולם מצד אחר, אחרי שבאגרתי הקצרה הרומיית אמרתי כי באגרת אחרת עברית אדבר אִתְּכֶם בארוכה, הנה אתם נושים בי. ועתה בהיותי במבוכה הזאת אמרתי אני אל לבי לאמר: הלא אוהבי ישראל ולשונם וחכמתם מעטים כל כך בימים אלה, ואחרי אשר נפגשו שלשה מהם, למה החוט המשֻלש במהרה ינתק? כי מי יודע בכמה וכמה דרכים נוכל להועיל איש אל אחיו ואל העם ואל הלשון ואל המדעים אשר חפצנו בהם, אם נהיה לאגודה אחת?

והנה שאול שאלתם ממני להגיד לכם דבר על בתי הדפוס אשר באיטליאה ועל הספרים היוצאים לאור בלה“ק. תשובת שאלתכם קצרה: אין דבר. רק בליוורנו מדפיסים לפעמים ספרי דינים וספרי דרושים, ועתה מקרוב אחד מתלמידי, שמשון Gentilomo שמו, קנה בעיר ההיא בית דפוס והדפיס התפלות עם תרגום איטלקי שלי, ומבקש ממני שאחבר קצור מספר Grammatica ragionata אשר כתבתי לתלמידַי; והנני שולח לכם שער שני הספרים האלה. האינדיפערענטיזמוס הולך ומתרבה, ואני ותלמידי מתחזקים נגדו. ועתה לבלתי ראות פניכם ריקם הנני נותן לפניכם היום את אשר חדשתי במקרא אחד ביחזקאל (ג' י"ב), גם שירה בלשון סורית1) אשר כתבתי בשנת תקפ”ט לחתונת ידידי ר' אברהם שלום (בבכורי העתים אב' שלום) סופר הקהל הזה, ושם כלתו Rosa כהן, רק להעדר הפנאי לא אכתוב אותה בכתיבה סורית, כי אם בכתיבה עברית. ועתה ידידַי הנני נותן לכם את בריתי שלום, וה' אלהי ישראל יברך אתכם ואת כל חכמי עמו ואוהבי עמו בשלום.

פאדובה בעשירי בחמשה עשר יום לחדש שנת התקצ”ח

ידידכם ומכבדכם המוכן לעבודתכם.

שמואל דוד לוצאטו


 

Nr. CLXXXII    🔗

 

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Pressburg    🔗


Nr. D’ordre de I’Index raisonné 143. Vol. I Nr. 19

כ"א טבת התקצ”ח 18.1.1838

אגרת 11 Nr. אבדה ולא הגיעה לידו2, והעתקתיה לו שנית, עד ואשלימה באחד בשבת, אח"כ כתבתי:

עד פה העתקת מה שכתבתי אליך ידידי היקר ביום ג' כסלו, בשצף קצף, רק לבקשתך שבתי היום והעתקתי האגרת אות באות. צר לי על כתב עדות ששלחתי לך עם האגרת ההיא, ואבד; ואשתדל להשיג ממנו העתקה אחרת. שמחתי מאד בראותי תפלת אסתר אשר שלחת, כי ראיתיך מצליח במלאכתך, וכמוך לא היה לפניך בכל משוררי הצפון, ובכל התפלה ההיא לא מצאתי מעוות רק מלת וּבקהלם, שהוי“ו שורק ליתד תחשב. אתה ברוך ה' שלוח תשלח אלי ככל חפצך את כל אשר כתבת עד היום משלום אסתר, ואשימה עיני עליו, ואשיבהו אליך עם הערותי. לבי אומר לי כי מאהבת ה' את עמו שלחך פרעסבורגה, לעמוד לשרת לפני האדון הבחור, אשר לפי הנראה לא יסוג אחור מהוציא לאור ספרים בלתי מפורסמים, כי שמעתי שהוא מדפיס ספרים כ”י שמכר לו ר' מרדכי ביסליחש (אם עודנו שם תדרוש לשלומו בשמי): הודיעני נא אמתת הענין, ועל איזה תנאי הוא מדפיס הספרים ההם. גם כתוב לי על אודות המכתב העתי אשר אמר להוציא (ואני מכתב עתי משבוע לשבוע לא ייטב בעיני, רק שנים או ארבעה חלקים לשנה, כי מה שהוא מיום ליום או משבת לשבת הוא בעיני קיקיון יונה).

כתבתי אגרת שלומים אל החכמים פירשט ודעליטש, לבלתי תהיה אהבתנו כמת בצאתו מרחם אמו; ולא הזכרתי דבר מן התלונות אשר העתקתי לפניך מאגרתי הקודמת.

יש בידי סדור רש“י3 (הזכרתיו בפראלעגאמעני עמוד 28) נכתב בשנת ב”ם לפרט, כלומר בשנת 1282, והוא כמו מאה דפים in 8. vo, והוא חסר בראשו, והוא יקר מאד בעיני (ואף כי בעיני הרבניים!), וכבר שלחתי ממנו לקוטים לידידי החכם המופלא מוהר“ר שי”ר; ומי יתן ויצא לאור עולם!

קונטריס הרואה שֻלַח אלי כאגרת, והגיעני יום אחד אחרי בוא אלי המגדל (אשר על כן חרה לי על ההוצאה), ואתה באתני אגרת ממחבריו, העושים עצמם כנמלכים מאשר עשו, ואומרים כי אתה והחכם שי“ר כתבתם אליהם להגן בעד החכם יש”ר, ושהם עתידים להדפיס כל מה שיבא לידם מאת חכמי הדור

בכבוד החכם הנ“ל; ואני מיד שלחתי לו העתק ממכתבם, לשמוע מפיו אמתת המאורע, כי אמנם בני בליעל וחנפי לב הבחורים ההמה בעיני, ואין חפצי להתגלע עמהם, ולכתוב עוד אליהם (כי כבר כתבו לי וכתבתי להם זה שָנִים, ואח"כ פסקתי), אם לא לעשות הטוב והישר בעיני ידידי יש”ר.

צייטונג של פיליפסזאהן ראיתי ושמחתי, וגם כי המחבר ורעיו מאוהבי האימנציפאציון המה אינם כלם מאותם שעשו גלוליהם אימנציפאציון, כלומר שאין להם אלוה אחר אלא הוא; ומכל מקום מכתב המאסף כל חָדָש המתיחס לבני עמנו יקר הוא בעיני.

והנני נותן לפניך ידידי שיר אשר כתבתי ושלחתי זה חדש ימים לכבוד ידיד נפשי ועטרת ראשי החכם המופלא מוהר“ר שי”ר ביום שבתו על כסא הרבנות בק"ק טארנאפאל4

ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו“ח פה פאדובה כ”א טבת התקצ”ח,

ידידך שד"ל


 

Nr. CLXXXIII    🔗

 

Nr. Herrn Joseph Almanzi in Padoue    🔗


Nr. D’ordre de I’Index raisonné 144. Vol, I. Nr. 21.

כ"ח טבת התקצ”ח 25.1.1838.

אלמאנצי שלום לפ"ק

ברוך אשר ארור, וששים כסף

אל רעך תתן, וסדור רומי

כליל בהוד יפיו ומחמד עין

תקח, ומצבות בארץ קדם;

ויהי לאות ולעד אשר יקרת

אתה בעיני, ואני דודך.

פאדובה היום כ“ח טבת שד”ל יחי ויגדל אא“א סס”ס

לפ“ק לפ”ק


 

Nr. OLXXX    🔗

 

Nr. Herrn Os. H. Schorr in Brody    🔗

Nr. d’ordre de I’Index raisonné 145. Vlo I Nr. 22

ז' שבט התקצ”ח 2.2.1838.

לכבוד ידידי הבחור המשכיל והנבון כמ"ר יהושע שור שלום רב.

זה לי ימים רבים קבלתי אגרת מהיקר אחיך שיח‘, בה הודיעני כי שלח אלי הס’ אשר נדבה רוחך לתת לי מתנה, אך הס' נשתהה בעיר טריעסט עד עת מצוא מי שיביאהו אלי, ורק ביום אתמול הגיע לידי, על כן חשתי ולא התמהמתי לכתוב אליך, למען תדע כי בכל לבי אני מחזיק לך טובה על מתנתך. בקרב הימים אשלח אליך דמות פני, מתנה. כתוב אלי, וחיה בנעימים כנפשך וכנפש

הכו“ח פה פאדובה יום ז' בשבט לפ”ק,

ידידך שד"ל.



 

Nr. CLXXXV    🔗

 

An Herrn S. L. Goldenberg in Tarnopol    🔗

Nr. d’ordre de I’Index raisonne 146. Vol. I. Nr. 23

ט' וי"ג שבט התקצ”ח 4. Ed 8. 2. 1838.

לכבוד ידידי המשכיל והנבון כמ"ר שמואל ליב גאלדענבערג שלום.

ביום כ“ז תשרי, מיד בבוא אלי אגרתך, שלחתי לדאקטר אויערבאך ד' עקסעפלערע מספרי Prolegomeni, אחד לו ואחד לחכמים גייגער, יאסט וצונץ, והיום הנני שולח לך שנים מהם, וגם שמנה לוחות דמות פני, אחד לך ואחד לאדמו”ר ידיד נפשי ועט“ר החכם המופלא מוהר”ר שי"ר נ“י, ואחד להחכם היקר קראחמאל, ואחד להגביר החכם פערל, ואחד תמחול לשלוח מהר לבראדי להבחור המשכיל יהושע העשיל שור, והשלשה הנשארים יפרעו לך אם אפשר הוצאות הפארטא או חלק מהן. ועם אלה תקבל ג”כ שלשת ספרי ידידי מוהר"ר הלל הכהן, אשר הוא שולח אליך, וגם אגרת ממנו.

כרם חמד לשלוח לי על ידי הפאסט, אך מפראג, לא מעירך. והואיל ואתה חייב מעות מה לידידי מוהר“ר הלל הכהן, תוכל לשלוח אלי ששה עקסעמפלערע מכרם חמד ח”ג, ותודיעני למי תתנהו במתנה, והשאר אקחם אני ואתן מחירם לידידי הנ"ל כפי המחיר אשר ישית עליהם בעל הדפוס. ואתה אם תוכל לתת מהם יותר מעקסעמפלאר אחד לידידי אלמנצי חֵלָף רֹב המלאכה אשר שלח אליך וְיִקְרָמָה, תעשה הטוב והישר.

אם עוד בארצך החכם שלום הכהן אמור לו שירשום בין החתומים לספרו קורא הדורות את שם קאללעגיוס ראביניקוס אשר בפאדובה, לעקסמפלאר אחד.

ואתה שלום וביתך שלום, והחכמים המופלאים הכהנים והגביר הנ“ל שלום, כנפשכם וכנפש **הכו”ח פה פאדובה יום ט' שבט** לפ"ק.

ידידכם שד"ל


לכבוד הנבון ליב גאלדנבערג יח'

לפ"ק.

זה שלשה ימים מסרתי לבית הדיליזאנץ פטקעט של ספרים בשבילך, נתתי בתוכו שנים עקסעלערע מספרי Prolegomeni, מתנה נתונים לך, חלף האחד אשר שלחתי אליך ולא הגיעך (ואני לא אדע בשלמי היה הדבר) ושמנה לוחות דמות פני, ארבעה מהם לך וארבעה לתת לאחרים, ואגרת ממני ואגרת מידידי מוהר"ר הלל הכהן ושלשה ספריו. והנה מחר תסע המרכבה, ואני הקדמתי לכתוב אליך האגרת הזאת למען הודיעך מה יש באותו פאקעט, למען לא תחדל לקבלו ולשלם דמי הפארטא בשמחה ובטוב לבב, והוזקקתי לכל זה, כי אנשי הפאסט בקושי התירו לי לשלוח בלי שאשלם אני דמי הפארטא, והרבה הגזימו עלי שאולי לא תקבלהו, ותשיבהו אחור, ועל הבטחתי כי לא יהיה כדבר הזה קבלוהו.

ולבלתי תהיה האגרת בלא חדוש אמר אליך כי אחרי שעשיתי הערותי לס' מגדל עז בא לידי העתק אחד ממנו מוגה יותר מן הראשון, ועשיתי מהדורא שנית להערותי, והנה הן אתי רבות מן הראשונות בכמות ובאיכות, מלבד כי הרבה ט"ס נפלו בדפוס לייפציג, על כן אם אולי במשך הזמן (באופן שלא יוזק המדפיס הראשון) יתעורר אדם לחזור ולהדפיסו הנני מוכן לשלוח אליו הערותי והגהותי חנם אין כסף.

גם ידוע תדע כי יש בידי וכוח על חכמת הקבלה, עשיתיו זה י“ג שנים, ומזמן לזמן הוספתי בו ענינים, והובאו דברים ממנו בכרם חמד ח”ב מעמוד 154 והלאה, ואולי תצא ממנו תועלת לאנשי ארצכם, ואם תסכים להדפיסו אשלחהו אליך. הוא כמו ז' באגען. ואקח שלום.

פה פאדובה היום י"ג לשבט שד“ל יחי ויגדל אא”א סס"ס

לפ“ק לפ”ק


 

Nr. CLXXXVI5    🔗

 

An Herrn I. S Reggio in Görz    🔗


No. d’ ordre de I’Index raisonné 147 Vo. I Nr. 24

ג' אדר התקצ”ח 28.2.1838


 

Nr CLXXXVII    🔗

 

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Pressburg    🔗


Nr. D’ordre de I’Index raisonne 148. Vol. I Nr. 25

ט' אדר התקצ"ח 6.3.1838

לידידי המליץ והמשורר המפואר מאיר הלוי לעטעריס שלום.

אחרתי תשובתי עד היום למען ספוח אליה קונטריס אחד משירי החליפות. מלאכת הגהת ההעתקה אשר אני לרוב טרדותי ולמיעוט יקרת השירים ההם בעיני (וגם מבלתי היותי פאדובני) לא נדבני לבי לעשותה חנם, בקשתי מאת ידידנו יוא"ל שיעמיס אותה על שכמו, והוא מאהבתו את המחבר ואותך, נעתר לי. ואתה דע לך כי יש בידו שתי העתקות מכתיבת ידי המחבר, ושתיהן משונות במקומות הרבה מההעתקה אשר אני שולח אליך.

על מה שכתבתי לך בשעת הכעס לא נוסיף עוד דַבֵר. רק זאת ידוע תדע כי כל מה שאמרתי לא אמרתי בהסתת אחרים, אלא מלבי, משיחי וכעסי. והנה כל מה שדברת והצטדקת לא יתן ולא יוסיף. לבי אוהב אותך, וכבר זה ימים6 רבים שככה חמתי, כי רגע באפי ובחסד עולם קרבתיך. אבל שכלי ומחקרי עדיין מגמגם ואומר אולי כך היו הדברים ואולי לא כך היו. והספק הזה לא יתכן שיסור מכל וכל מלב אנשים אשר לא ראו זה את זה, ובפרט בדור הזה דור דרך ארץ, כלו סג יחדו נאלחו וגו'. לכן אנא ידידי אל ירע בעיניך אם בלא דרך ארץ אֹמר אליך כי אהבה ברה אהבתיך וגם אמונה אֹמן אאמין שאתה אוהב אותי, ואף גם זאת נשאר בחדרי בטני קצת פקפוק אם כל אשר תאמר אתה (וכן כל שאר בני אדם שבעולם חוץ מארבעה וחמשה) אמת הוא.

על דבר אשר שאלת שאכתוב אליך איטלקית להראות האגרת לאדוניך, לא אמלא משאלתך, כי בתחבולות וַהְעָרמות לא חפצתי.

הא לך העתק העדות אשר שאלת, אות באות כאשר היה בראשונה.

פעם אחרת אביא לפניך שירה אשר החלותי על דרך ארץ.

ידידנו יוא"ל מצפה מתי תבשרהו כי בא הגיונו תחת המכבש.

ואני עיני כלות ומיחלות לראות הצייטונג המשבחת ספרי Prolegomeni, בשם געזעניוס, וכל עוד שלא אראה הדף ההוא לבי מפקפק פן דבש וחלקות תחת לשונך.

פאדובה ט' אדר התקצ"ח

ידידך בכל לבבו

שד"ל


 

Nr. CLXXXVIII    🔗

 

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Pressburg    🔗

Nr. D’ordre de I’ Indexraisonné 149. Vol I Nr. 26

י“ד אדר התקצ”ח 11.3.1838.

לכבוד ידידי המליץ והמשורר המפואר כמ"ר מאיר הלוי שלום.

היום הגיעני סיום השנה הראשונה מאלגעמיינע צייטונג דעס יודענטהומס, ומצאתי בו בעמוד 344 מה שכתב החכם פירשט על שד"ל דען געזעניוס דען בעסטען אריענטאליסטען איטאליענס נעננט, על כן חשתי ולא התמהמתי לשחר פניך ולהודיעך כי נאמנו דבריך, ואם תרצה הנני מבקש ממך מחילה וסליחה על מיעוט אמונתי, גם כי באמת חסרון האמונה איננו חטא אצל אנשי התבונה. ועדיין עיני כלות לראות היכן דבר געז' כדבר הזה, ואם תוכל למצוא ולגלות את אזני, תעשה עמדי חסד ואמת.

כ“ד ידידך כו”ח בפאדובה יום פורים

לפ“ק שד”ל


 

Nr. CLXXXIX    🔗

 

An Herrn D. Leopold Znnz in Berlin    🔗

Nr. D’ ordre de I’Index. Rais 151 Vol. I Nr. 27

א' ניסן התקצ"ח 27.3.1838.

לדודי החכם המופלא יום טוב צונץ

לפ"ק.

זה חמשה ירחים כתב לי רשל“ג הכורם כי הרב גייגער מבקש ספרי Prolegomeni, ושאוכל לשלחו לעיר וויען ליד אוהבו הנקרא דאקטר יעקב אויערבאך, ואני חשתי ושלחתי ארבעה, וכתבתי לאויערבאך שישלח אחד מהם לגייגער ואחד יעכב לעצמו, והשנים הנשארים ישלח אל החכמים צונץ ויאסט, גם ארבע ליטאגראפען דמות פני (mon Portrait) שלחתי לו לחַלֵק אותן כנ”ל, ועתה תמול שלשום בָאָנִי מכתב ממנו, המגיד לי כי עדיין לא נזדמן לו לשלוח לגייגער, ושאמנם כתב לו והודיעו שהם אצלו, ועל אודותיך ועל אודות החכם יאסט לא כתב לי לא דבר ולא חצי דבר, וכנראה גם לכם לא כתב דבר. ועתה אתה אדוני וידידי אם תרצה כתוב אליו, תרצה גְלֵה גם כן את אזן החכם יאסט (וברכהו בשמי), והביאו הספר והדיוקן אל בתיכם, וישמח לבי גם אני. בכתבי אל האיש הנ“ל בקשתי ממנו להודיעני אם ראה שום בקורת על פירושי לישעיה אשר הדפיס ראזענמיללער ז”ל, ועתה כתב לי כי זה שנתים ימים ראה בהאללישע אללגעמיינע ליטעראטור צייטונג בקורת עליהם, ושהיא כתובה באיבה; ועתה אתה ידידי להיותך קרוב אל העיר ההיא (Halle) אולי תוכל למצוא הדף ההוא, ואז אם תשלחהו אלי תעשה עמדי חסד ואמת, ואם תשלח שלח על ידי הפאסט, בלי עכוב, אלי לעיר פאדובה. וכן אם ראית בַקָרה על ספרי Prolegomeni, הודיעני נא, ואם תוכל שלח אלי, ואבי ראה גם ראה כמה טרחות אני מטריח עליך, וידוע ידעתי שאין זו מדת דרך ארץ, אבל היא מדת האוהבים והישרים בלבותם.

מפיוטי הקליר ור' שלמה הבבלי לא ראיתי דבר במחזור אנשי המערב אשר בידי כ“י ובנדפס אשר ביד ידידי יוא”ל (אשר לא ראי זה כראי זה), ואולי סדר העבודה אשר במחזור רומניא המיוחס לגבירול הוא לר' שלמה הבבלי, כי לשון אחד להמה. ראה נא לדוגמא ספור קץ והבל: צִיצֵי פִטְרָם הופרדו אִכָר ונוקד, צור עולמים איש מנחתו הִדְרִינוּ (לשון דורון), צעיר כְהוּשַע קִנֵא רב וארב, צָדַק כְשָב גזר דינו לְבַצֵעַ. ומפיוטי האשכנזים לא מצאתי כאן רק אזהרות לשבת הגדול לר' קלונימוס תחלתן: את מועדי ה' אקרא אליכם בחירי אל, וחקות הפסח ומשפטיו לחוות אואל, ודת ביעור חמץ אגיד אשר איש בו לא יתגאל, לדעת מה יעשה ישראל.

במחזור בני איטליאה מצאתי קרובות לעשרה בטבת ולשבעה עשר בתמוז, ואעפ"י שלא נרשם בהן שם המחבר, הקול קול הקליר, גם נכלל בהן של דוד בבונה ירושלם.

סליחות מנהג איטליאה רובן משונות מסליחותינו אנחנו בני אשכנז, והן בדפוס בתוך המחזור שלהם, וקצתן הן למשוררים ספרדים, ונמצאות במחזור ספרדי ובמחזור בני המערב, והרבה מהן מיוחדות למנהג איטליאה, והשמות אשר מצאתי רמוזים בהם (מלבד הגבירול ור' יהודה הלוי ור' יצחק גיאת ור' משה וראב"ע) אלה המה: אליה, בנימן, דוד, דניאל, יוסף ברבי יצחק (אולי הוא ר' יוסף קמחי), יצחק חזן, ישעיה, משה ברבי חייה, שמואל, שמואל בר מייו. ואני שמעתי ולא אבין איך בעיני איש כמוך יפלא שהחיוג שהיה בשנת תש"ע יזכיר משוררים שהיו לפניו (לא קדמונים ממש אלא שהיו קודם לכן) שהרי חריזי (שער י"ח) אומר כי בשנת ד' אלפים ושבע מאות התחילו העברים להרגיל לשונם בדרכי השירים, ואמר כי מליצתם בעת ההיא היתה גרועה עד בוא המאה השמינית, וזה כי עד החיוג לא נודעו דרכי הנחים והחסרים, והיו אומרים חָז במקום חָזָה, ורבות כאלה כנראה בפיוטי הקליר, ובמאה השמינית נתפשטו ספרי החיוג ונבנתה חכמת הלשון על אלה.

אחרי כתבי אליך אדוני וידידי ראיתי החכם גייער (חלק ב' עמוד 369) מביא בשם החכם פולד כדבריך בענין יום מיתת הרי“ף. ואמנם כבר ביום כ”ז סיון שעבר כתבתי לידידנו החכם המופלא מוהר“ר שי”ר לאמר: וא“ת למה לא תגיה ותאמר יום שלישי בשבת אחד עשר יום לחדש אייר? לזאת אשיב כי בכ”י שלי (הלא הוא דִוַאן של ר' משה בן עזרא, כי הוא רמב“ע בעל מצבת הרי”ף) כתוב בפירוש בעשרה ימים, לא ביום י‘, ואם היה יום י“א, היה צ”ל באחד עשר יום, גם בדרך תמים כתוב בעשרה ימים; ורחוק בעיני שיטעה הסופר בכך, להחליף אחד עשר יום בעשרה ימים. והיה אפשר לתרץ בדחק, שבתחלה היה כתוב י"א, ואחד מן המעתיקים טעה והעתיק יום י’, ומעתיק אחר פירש וכתב בעשרה ימים; אך זה רחוק בעיני, עכ"ל אגרתי, ואתה תשפוט.

ידידי! העדיין עומד אתה בדעתך שהיו התרגומים כתובים בימי הבית? וגייגער העדיין עומד בדעתו שהתנאים היו כותבים משנתם? חי האמת! הנה ימים באים וקמה סברתי וגם נצבה, ואז תסבינה סברותיכם ותשתחוינה לסברתי, והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת.

ואתה אדוני וידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, ושמחת בחגך בימי חג המצות הבאים לקראתנו לשלום אתה וכל אשר לך

וחיה בטוב ובנעמים לרב ימים (לפ"ק) כחפץ

הכו“ח בפאדובה יע”א ר“ח ניסן אחיך ידידך שד”ל יחיה ויגדל אמן

לפ“ק לפ”ק


 

Nr. CXC    🔗

 

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Pressburg    🔗

Nr. D’ordre de I’Index raisonne 152. Vol I nr. 28

א' ניסן התקצ"ח 27.3.1838

לידידי המליץ והמשורר היקר רמה"ל שלום

קדמתני ידידי ושלחת אלי דף הצייטונג בטרם תבא אליך אגרתי מיום פורים, בה הודעתיך שכבר ראיתיו, והנני מודה לך מאד מאד, ואתה ידידי תוסיף לחקור ולדרוש היכן דבר געזעניוס כדבר ההוא.

הא לך ידידי תשלום שירי החליפות מוגה על ידי ידידנו יוא“ל, עוד מעט אשלח אליך קונטריס אחר כולל שירים שונים להרב מאריני עצמו, והם מטמוני מסתרים אשר מצא ידידנו הנ”ל ונתן אותם למעתיק להעתיק לך בעד ארבעת הזהובים אשר יתן לו. והנה הוא מצפה לראות התחלת דפוס הגיונו.

והא לך תחלת שירתי על דרך ארץ, ואתה אם ידידי אתה, תגיד לי בלא דרך ארץ מה יאמר לבך בקריאתה.

שלח אלי ככל חפצך את שלום אסתר, ואשימה עיני עליו.

דאקטר יעקב אויערבאך כתב אלי, והגיד לי כי ראה ס' וויססענשאפט קונסט אוננד יודענהום לדעליטש, ושהמחבר נהפך בס' הזה לאיש אחר, וחוזר בו ממה שכתב בשבח הפיוטים. באמת מאז ראיתי מבוא שלו למגדל עז, וראיתיו נושא על שפתיו לתהלה ולתפארת את שם התלוי, ראיתי כי מחניף הוא לבני דתו, ואמרתי בלבי: עני זה צריך ללחם, ובני עמו לא יתמכו ולא יושיבוהו לכסא פראפעססאר אם לא ילבש אדרת נוצרי למען כחש; ואך מזה היתה נסבה שרפו ידיו מהוציא לאור הקרעסטאמאציע אשר הבטיח. ועתה אפילו אראה בספר שהשיב אחור מה שדבר טוב עלי, הנני סולח לו בכל לבבי; אפס כי אתחזק בדעתי שאין ראוי למהר להאמין באנשי הדור הזה.

והנה זה דאקטר אויערבאך מבקש ממני שאחליף עמו אגרות, ושאכתוב אליו בלה"ק, גם כי הוא יכתוב אלי אשכנזית. ואני הנה כמעט כבר נלאתי נשוא משא כתיבת אגרות לכמה וכמה בני אדם הכותבים אלי מכמה ארצות, ולמה אתן דודי לאיש לא ידעתי מתמול שלשום, ונוסף גם הוא על המאבדים את זמני? ואתה ידידי הודיעני נא מה ידעת על תכונת האיש הזה ומה מלאכתו בוויען, ומהיכן בא לשם וכמה ימי שני חייו. עוד הגיד לי כי בבוא אליו הפאקעט ששלחתי לו זה חמשה ירחים (ד' פראלעגאמעני וה' ליטראגאפיען) הוצרך לתת בשכר העגלה f 4.

  1. c.m. וזה בעיני גוזמא כי שתי פעמים אחרות שלחתי וויענה ג' פראלעגאמעני והקדמתי שכר העגלה ולא לקחו ממני כי אם f 1. 3.. לא נשאר לי לומר שאולי אנשי הפאסט טעו, ולקחו ממנו 40.4 גולדען במקום 40.4 צוואנציגער (Lire austriache) שהם 28.1 f. כאשר פעם אחת בקשו לעשות גם לי, ולא עלתה בידם.

עוד זאת אודיעך כי פיליפזאהן כתב לי, ובקש ממני אף ידי תכון עמו (כיד כמה חכמים בכל הארצות) לשלוח לו ענינים הנוגעים לאחינו אשר בארצי, ומיד שלחתי לו דף אחד.

ספרי ביסליחש מתי יבואוני?

ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, ושמחת בחגך בימי חג המצות הבאים לקראתנו לשלום, אתה וכל אשר לך, כנפשך וכנפש

הכו“ח בפאדובה יע”א ר"ח ניסן לפ"ק

ידיך שד"ל.


 

Nr. CXCI7    🔗

 

An Herrn I. S. Reggio in Görz    🔗

Nr. d’ ordre de I’Index raisonne 153 Vol. I Nr. 29

ה' ניסן התקצ"ח 3.4.1838


 

Nr CXCII    🔗

 

An Herrn Dr. Leopold Dukes in Amsterdam    🔗

Nr. d’ ordre de I’Index rais 154 Vol. I. Nr. 30

ו' אייר התקצ"ח 1.5.1838

לידידי המשכיל והנבון כמ"ר יהודה ליב דוקעס ברכה ושלום.

מכתבך מיום ל' שבט הגיעני בשבעה בניסן, ואני הייתי אז בפרק הנסיעה ללכת לחג את חג המצות אצל קרובי ואוהבי בעיר מולדתי, ורק ביום שלשים בניסן שבתי אל ביתי, על כן לא יכלתי למהר תשובתי לך כחפצך וכחפצי, ועתה הנני להשיב על כל דברי אגרתך כסדרם.

מחזור רומניא דפוס בומבערג לא נזכרה בו שנת הדפוס. האיש אשר הס' בידו הוא החכם הרופא הישיש כמ"ר יהודה חיים שלום.

המחזור כ“י אשר אתי מעיר Oran (והוא בארבעה חלקים) נכתב קודם שנת ת‘, כי אחד מחלקיו הוא כתיבת ידי החכם ר’ יצחק קנשינו אשר נשא אשה בשנת שע”ה ומת בשנת תל“ב, והוא כתב אותו לאביו. הוא כולל שירים הרבה הבלתי נמצאים בשאר המחזורים ואף לא במחזור רומניא, והם גדולי משוררי ספרד, ובכללם שמעה אדון עולם, שחרים אקראה עורה כבודי, שחק כדַק נטית, שלח מִנְזָר לעם נגזר, ועוד רבים לרשב”ג, גם: יקרה מיקר יוצרה לקוחה, ואחרים רבים לר' יהודה הלוי. והנני מוכן להעתיק לך כל מה שתרצה, רק אם תבטיחני שתוציא אותם לאור בספרך. ואתה תעשה עמדי חסד אם תעתיק לי חמשת השירים הקטנים אשר אתך לרשב“ג הנעתקים מקובץ ישן מעיר לייפציג, גם: יודעי מכאובי, לר”י הלוי, אם לא שיהיה בדעתך להדפיסם בספרך.

השמות הרשומים בפיוטי המחזור כ“י אשר אתי (מלבד רשב“ג, ר' יהודה הלוי, ר' יצחק גיאת, ר' משה אבן עזרא והראב”ע) הם: אבא מרי (אולי הוא בעל תורת הקנאות שהיה בימי הרשב"א), אבון (היה בימי הרי"ף) אברם חזן, אברהם, (ואיננו הראב“ע, ועשה שני פיוטים לשבועות בשבח הרמב”ם. הראשון תחלתו: אשתעשע במשל קדמון, ואהיה אצלו אמון, וסופו: קוראי דת בן עמרם, עם דת משה בר מיימון, הנודע. והשני תחלתו: האל הקדמון! האדירך, הפאירך, הכרתיך משה בר מיימון.) ברכיה (עשה פיוט המתחיל: ברום גלגל, וטעה ר' דוד אבן יחייא בסוף לשון למודים, וייחס אותו להראב"ע), אלעזר בקודה, אריה, בחיי, בן אלבלג, בשתלא (באלב"ם מיכאל), דוד בן אלעזר בקודה, זרחיה לוי, זרחיה ברבי שלמה, חביב, חייא, חלפון, חנניה, יהודה בר יוסף סג”ל, יוסף בר יצחק (אבי רד"ק), יוסף קרשקש, יעקב, יצחק ברבי יהודה הנדיב, יצחק הלוי בר זרחיה ירונדי, יצחק קנשינו, לוי, מאיר, מנדיל זמירו (הוא ר' יצחק מנדיל אבי זמרה, שהיה בשנת ש"ך, כנראה מס' עומר השכחה), צורף, קמחי, קרקשוני, משה כהן, משה נתן, משה שני, נתן בן יעקב, שלמה בן יעקב, שלמה ברבי יצחק (או שלמה ברבי יצחק שלום, ואיננו רש"י), שמואל לוי (אולי הוא אביו של ר' יהודה הלוי), שמעון.

דיואן ר' משה בן יעקב אבן עזרא אשר בידי הוא מחובר עם התרשיש, והוא כתוב על נייר ישן. in 8vo, בכתיבה קדמונית, ממוצעת בין כתב מרובע וכתב רש“י, ולא נרשם בו זמן ומקום התרשיש כולל פירוש ארוך בלשון ערבי והדיואן כולל בגליון פירוש קצת מלות בלשון ערבי. הדיואן כולל שלש מאות שירים נפרדים זה מזה, גדולים וקטנים, והם מסודרים על סדר החרוזים אשר בסוף בתי כל שירה ושירה, תחלה שירה שסוף כל בתיה אִים, אח”כ שירה שסוף בתיה אֵנוּ, וכן על זה הדרך על סדר אל“ף בי”ת, וסדר זה מועיל מאד למי שיזכור בית אחר ולא ידע באיזו שירה הוא. הדיואן הזה חסר קצת דפים כה וכה, והוא כולל קרוב לחמשת אלפים בתים, או עשרת אלפים טורים. בראש כל מחברת כתובות בדיו אדום קצת מלות ערביות המודיעות ענין המחברת, או למי נשלחה, ולפעמים אין רק שתי מלות אלה וקאל איצֹא (בנקודה על הצ"די) ענינן: ואמר עוד. ונראה כי אחרים לקטו ואספו הדיואן הזה אחרי מות המחבר, כי כן כתוב בראשו: בשם אל עולם. הד אמא וגדנא מן שער אבו… משה בן עזרא זצ"ל, כלומר זהו מה שמצאנו משירי רמב“ע זצ”ל. הדיואן הזה נחלק לשני חלקים (וסוף החלק הראשון ותחלת החלק השני חסר), החלק האחד בלתי נחלק לחרוזות, אלא בתי השיר מסיימים כלם בחרוז אחד, ושירי החלק הזה מאתים ויותר, ורובם שירי חול, והם במשקל יתד ותנועה, ואין שם המחבר רמוז בהם בראשי תבות; והחלק השני כולל שירים נחלקים לחרוזות, ורובם שירי קדש, ורובם בשווי מספר התנועות, ובלי השקפה על השוא והחטפים, כאלו אינם, ושם המחבר רמוז ברובם בראשי החרוזות.

וארשום לפניך ענין קצת ממחברות הדיואן הזה.

הראשונה היא ארבעים בתים, בה המשורר מתאונן על נדודו מארצו וממיודעיו, ומספר תהלות איש יקר אשר מצא בארץ מגוריו.

השנית, שלשים בתים, המשורר מגיד רשעת שונאיו אשר הוציאו עליו דבה, והאל הפך קללתם לברכה, והוא משבח נדיב ששמו שלמה. הוא ממשיל הלשון הרע לאש השורפת הבשמים, ולרוח חזקה אשר תכה בדודאים ונרדים, ומתוך כך יפיצו ריחם הטוב; וזה לשונו:

כָאֵש אשר תשא קְנֵה בשֶם, ואך תִשָא עתר ריחו ותמציאֶנוּ

וַתֶחֶזַק רוח, וְאֶל-אף תַעֲבִיר רוח נרדינו ודודאינו

ודע כי מלת תשא הראשונה ענין שרפה, והשנית ענין משא והבאה. ג' ארבעה בתים על מחמדי תבל, אשר הרודפים אחריהם לא ישברו לעד צמאם ד' שלשה בתים. כמקרה העשיר כן מקרה העני, וטוב משניהם הבוטח בה‘. ה’ ששה בתים על ימי האביב ובשבח השושנה. ו' מ“ג בתים בשבח אבא אברהים בן ברון. ז' מ' בתים בשבח אבא אברהים בן ברון בן שת (לא אדע אם הוא הוא הקודם) ושמו בלה”ק יצחק בן יוסף. ח ט' אגרת תשובה אל החכם ר' חננאל ברבי ישעיה (אשר התעורר לבוא אליו במכתבו על ידי מה שדבר לו על אודותיו ר' אבון ידיד רמב"ע), חציה שיר (נ"ב בתים) וחציה מליצה. י' כ“ז בתים, קינה על מות אבא אלפתח בן זאגורה. י”א ששה בתים, ואחריהם מליצה קצרה, על קבר אבו זכריה בן יקוי, אשר מת בשנת תתס“ט. י”ב חמשה בתים על מות ר' אבון. י“ג ל”ו בתים, תנחומין לאבא חיי בן אלרב (בלה"ק יהודה) על מות אשתו.

י“ד י”ו בתים, לחשוקו. כ“ד ששה בתים על צרותיו, ואלה המה: יגון עֲלֵי יגון ושֹד על שבר וכו' וכו' כ”ט כ“א בתים, תשובה לר' יהודה הלוי אשר היה רך בשנים. ל”ט בשבח ר' יהודה, ואולי הוא ר' יהודה הלוי, אך חסרה תחלת השירה. נ“ח עשרים בתים, תשובה לר' יהודה הלוי אשר כתב לו שירה, לא נזכר כאן רק תחלתה, והוא: איך אחריך אמצאה מרגוע. ס”ג שמנה בתים לכבוד חכם שמו בן אלעזר, אשר חבר ספר לא נזכר שמו. ע“ד ל”ב בתים לר' שלמה בן ראש. ע“ז כ”ב בתים לאבו אלוליד בן פראג (ובלה"ק שמו חייא) בחלותו. פ“ב ס”ט בתים, קינה על ר' ברוך שמת בקרטובה שנת תתפ“ו. פ”ג ל“א בתים, על תהפוכות העולם. צ”ו חמשה בתים, חידה על הנר. ק“ג כ”ח בתים, תשובת המשורר לר' יוסף בן סה“ל. קי”ח שלשה בתים על הקברות, ואלה המה:

הקיצוני סְעִיפַי לעבור על מלון הורי וכל אנשי שלומי שאלתִימוֹ (ואין מקשיב ומשיב) הֲבָגדוּ בי עֲדֵי אבי ואמי בלי לשון קראוני אליהם והראוני לצִדיהם מקומי

קכ“ד מ”ח בתים, תנחומין לאבא עמר (Omar) ואבא אברהים משכראן, על אמם שמחה באייר תתצ“ח, ומכאן ראיה כי ר' משה אבן עזרא חי עד קרוב לשנת תת”ק. קכ“ה נ”ז בתים, קינה על אבא יוסף בן מיימון אשר מת בקרטובה, נ“ל שהוא זקנו של הרמב”ם שהיה שמו יוסף. קל“ה ל”ב בתים, כתבם ר' יוסף בן סהל בשבח ר' משה אבן עזרא. קמ“ד מ”ה בתים, בנשואי אבו אלחסן בן מאטר, ושמו בלה“ק שלמה. קמ”ה י“ב בתים לר' יוסף בן סהל בשבח ר' משה אבן עזרא קנ”ו חמשים בתים בשבח יועץ המלך (אל-וזיר) אבו אסחק בן מחאגר, ושמו בלה“ק נראה שהיה אברהם. קע”ג ז' בתים, על ימי חייו אשר ברחו לא ראו טובה, ואז כבר עברו עליו ששים שנה. קע“ד נ”ח בתים לנשואי אבא עמר בן קמניר, ושמו בלה“ק יוסף, והיה רופא קע”ז נ“ה בתים, קינה על בת אחיו שמתה בלדתה בקרטובה בשנת תתע”ה. קפ“ט פ”ט בתים, קינה על הרב ר' רְפָיָא בן בזאז, שמת בשנת תתע“ג. ק”ץ ששה בתים ואחריהם מליצה, מצבת קבורת הרי“ף, כאשר היא נדפסת בס' דרך תמים ובקורא הדורות. קצ”ב מ“ב בתים, לכבוד אבו אלפתח בן אזהר, ושמו בלה”ק אלעזר בן נחמן. ר' נ“ח בתים, פתיחה ודעדיקאציון לספר אחר אשר כתב ר' משה בן עזרא, שמו אלמחאצרה (בנקודה על הצרי) ואלמדאכרה, וניתן הספר לאיש שמו יוסף, ובסוף דבריו הוא אומר אליו קְחָה סוד יְחַבֵר לְעֶרֶב וְעֵבֶר ומזון ושֶבֶר לפי כל מבקשים. ר”ד ל"ב בתים, מנחת זכרון מזכרת עון רעיו אשר בגדו בו.

וכבר הארכתי להביא דוגמאות משירי המשורר היקר הזה רמב“ע באגרותי לידידנו החכם יש”ר אשר אי"ה תצאנה לאור. ודע נאמנה כי זה משה האיש הוא הגדול בכל משוררי גלותנו אשר הגיעו דבריהם אלינו; רק בשירי הקדש יהודה גבר באחיו, כי דבריו יוצאים מן הלב, ואם משה גבר באמנותו, כי אין כמהו משורר אומן במלאכתו, ר' יהודה הלוי גבר באמונתו, כי נראה (הן משיריו, והן מס' הכוזרי. הן מהליכתו לא"י, והן ממיתתו) שהיה באמת תמים עם ה', ודבק באלהיו ובישראל עמו, ומתאבל על ירושלם.

ודע ידידי כי ר' יהודה עבאס הנזכר בקאדעקס 1377 הוא בעל העקרה המפורסמת עת שערי רצון להפתח, כי כן מצאתי במחזור כ“י על קלף אשר השאילני החכם יש”ר, רשום על העקדה ההיא: לר' יהודה עבאס, וכן באמת השם הזה נרמז בראשי החרוזות הראשונות: עת שערי, באחרית נֻסה, אמר לשרה, שחר והשכים; ואולי ר' יהודה הלוי או ר' יהודה אחר היה מכונה בלשון ערבי עבאס (Abbas).

דברי ר' אליה בחור בנימוקו לשרש סבא התחשוב שלא ראיתים? אבל דברי תהו הם, כי ס' התרשיש בידי הוא, ושם נמצא השיר שהביא רד"ק.

ובאגרתי שכתבתי יום ערב סכות לידידנו החכם יש“ר כתבתי כי אולי ר' חיים בר יעקב כתב ספר משירים מלוקטים, וקרא שמו תגנית, אם מלשון גן ופרדס, ואם שיהיה לשון זמר, ואם שיהיה ענין עושר, כי עני בנקודה על העי”ן וקריאתו גני, ענינו בלשון זמר ועשיר. והדבר הזה תוכל להודיעו למרעיך החכמים המדפיסים ס' השרשים לרד“ק, ותאמר להם ג”כ שאם אולי נעלם מהם מהיכן לקח רד“ק מה שכתב בשרש מחה (וכן ביחזקאל כ"ו) כי כן מצאנו בדברי רז”ל מתקטלין בחי קבל (אשר נלאו גדולי חכמי דורנו למצוא מקומו איו) יוודע להם שהוא לחש המובא בפסחים קי“א. אפס כי לא תהיה בזה תפארתי, כי היא מציאה שמצא אותה בהיסח הדעת ידידי מחח”ר שלמיה שמואל מאנקונא, אשר דרשתי מאתו לבקש הלשון הזה, כשהייתי מפרש ס' יחזקאל.

בהיותך בעיר המבורג תדרוש בשמי לשלום הגביר החכם ר' מיכאל חיים, ותבקש ממנו שיניח לך להעתיק בשבילי ס' הנקוד לר' יהודה חיוג, כי שמעתי שהוא בידו, ושהוא קטן הכמות מאד. ומשכורת שניכם תהיה שלמה מעם ה' אלהי ישראל. מאמרי על משקל היתד הוא ענין אמתי אין ספק בו, ואתה עשה בו כחפצך.

הודיעני נא שם מלאכתך ותכונתה, ואדעה מה אעשה לך, ובמה אוכל להיות בעזרתך. והנני אומר אליך עוד שנית שאם תבטיחני לפרסם אותם בספרך, לא אחדל מהעתיק לך כל מה שתרצה, ועדיין צר לי על הלקוטים שטרחתי להעתיק לך מס' הריאיטי, ומי יודע אם לא תניחם עוד טמונים באמתחתך. ואני כל ישעי וכל חפצי להחיות לשוננו מערמות העפר, ולא אחשוך לא כסף ולא יגעת בשר לתכלית זאת, וגם כי חברי אומרים לי כי באותו זמן שאני עוסק בחפוש שירי הקדמונים יכול הייתי לחבר שירים טובים מהם, עכ"ז כבוד רבותי חביב עלי מִשֶלִי. אבל להעתיק לך כדי שתזכירם בספרך ותשפוט עליהם ולאור עולם לא תוציאם, בזאת לא חפצתי.

מודה אני במאד מאד על מה שעתקת לי מצייטונג דעס יודענטהומס, גם כי כבר ראיתיה בדפוס. ועתה נכספה וגם כלתה נפשי לדעת היכן דִבר געזעניוס מה שהובא שם בשמו עלי, ומה משפטו אשר חרץ על ספרי האיטלקי אשר שלחתי לו. עמודי כבוד אשר שלח לי אביך היקר קבלתי, וברכה עד בלי די יריק לו אל שדי.

ואתה ידידי שלום, וכל אשר לך שלום, ומלאכתך שלום

נאם הכו"ח פה פאדובה יום ו' באייר

לפ“ק ידיך שד”ל


 

Nr. CXCIII    🔗

 

An Herrn D. J. Maroni in Novellara    🔗

Nr. d’ ordre de I’Index rais. 155. Vol I. Nr 31

א' סיון התקצ"ח 25.5.1838

לכבוד ידידי החכם והנכון כמהח"ר דוד יעקב ברכה ושלום.

אמר הגואל לא אוכל לגאול פן אשחית את נחלתי, כן אנכי עם כל חפצי למלאות משאלות לבך הישר, לא אוכל לעשות את בקשתך, כל עוד אשר יש לי תלמידים (כבנים המה לי) החסרים כסא לשבת עליו. והנה נא ישמח לבי ותעלזנה כליותי אם תעלה אל המקום אשר אוית למושב לך, כי יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך; אך אני מן הטעם הנזכר לא אוכל להיות מעיר לעזור לא לך ולא לאחרים בדבר הזה, וגם ידעתי נאמנה כי העדר עדותי לא ימנע ממך הטוב ההוא. לכן אתה ידידי היקר תשא ותסלח, ותאמין כי לבבי שלם עמך, וכי בכל אשר תשיג ידי אעבדך וכבד אכבדך, ואתה ידידי שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הנכסף למכתביך, הכו"ח

פה פאדובה יע“א ר”ח סיון

לפק ידידך שד"ל


 

Nr. CXCVI    🔗

 

An Herrn Jacob Bodek in Lemberg    🔗

Nr. d’ ordre de I’Index rais. 156 Vol. I Nr. 32

ג' סיון התקצ"ח 27.5.1838

לכבוד ר' יעקב בודק שלום.

מכתבך מיום ד' הגיעני אתמול יום שבת קדש, על כן אחרתי להשיב לך מענה.

ילדי הסובבים בארצות רחוקות אין דרכם לבכות עלי להיות להם לעזר ולתקן את חטאתם, רק לפעמים יבכו עלי לאמר: אבינו! אבינו! אל נא תשלחנו החוצה בחייך, פן יפגעו בנו המקנאים, ואם תעצרנו בביתך עד אחר מותך אז נהיה לשם ולתהלה בארץ; ואני משלחם ביד חזקה לאמר: לכו לסבלותיכם, תנו גוכם למכים ולחייכם למורטים, כי לא אוכל לעבור על אל תמנע טוב מבעליו, וגו' אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך ויש אתך; ולפעמים ג“כ קנאת סופרים תרבה חכמה, וישוטטו רבים לגלות מומיכם, ובכן תרבה הדעת. הלא ידעתם כי לכבוד התורה ולכבוד האמת נוצרתם, לא לכבודכם ולא לכבוד אביכם, ואם בעבור כבוד האמת והתורה יְחֻלל כבודכם וכבוד אביכם, אין בכך כלום. בני, אשר טפחתי ורביתי ואשר ידעתם שבתי וקומי וכל דרכי בחנתם, הראיתם מימכם היותי רודף אחר הכבוד? אמרו לכל רואיכם: אבינו מקבל האמת ממי שיאמרֶהָ, אפילו קטן שבקטנים, ולא יגור מפני איש, ולא יודה על אשר איננו אמת אפילו יהיה האומר גדול שבגדולים. על דבריך שדנת לפני בהבנת דברי קדמונינו ז”ל לא אענה לא דבר ולא חצי דבר, כי לא מצאתי בהם דברים של טעם, אלא מאותם הדברים אשר אין קץ להם (איוב י"ו ג') אשר יוציאו מבטנם תלמידי סומכוס אשר רבו למעלה בדורנו; אך אני לא אשפוט בזה, כי המשפט לאחרים הוא: תערוך דבריך לפני חכמי ישראל, כאשר אמרת, והם ישפוטו. והנני מבטיחך מהיום כי מעולם לא אצא לקראת נשק עליך, אף אם תשפוך עלי כל חמת הרואה רק על שני דברים חייב אני להעירך, פן תהיה ללעג ולקלס ביום הביאך את דבריך למשפט.

האחר הוא כי אמרת היותך מוכרח לסתור דברי גייגער מכל וכל מפני דבר. התלמוד בריש שבועות מכדי תנא ממכות סליק, והנה מסכת שבועות מרובה בפרקים ממס' מכות, ואעפ"י כן מכות קודמת לשבועות. והיה ביום מחר כי תבא בטענה זו לפני השופטים, הם יענו ויאמרו אליך: הלא כבר הקדים גייגער והוכיח (כרם חמד עמוד 61) כי סנהדרין ומכות מסכתא אחת הן.

והשני הוא כי אמרת שנתרעמתי על מה שכתב הרמב“ם וכשנתקלקל לאדם וכו', ואמרת: ובאמת כוונתו שם אך על ישראל והיה כשמוע השופטים דבריך אלה יאמרו אליך “גם שד”ל הבין כן, ועל זה הוא מתרעם (עמוד 68) כי מדברי הרמב”ם באה בקהלנו שנאת הדת ושנאת הכופרים אשר אין אמונתם כאמונתנו, הנה הזכיר שתי שנאות, האחת שנאת הדת, והיא שנאת אנשי דת אחרת, והשנית היא שנאת הכופרים אשר אין אמונתם כאמונתנו, והכוונה על אפיקורס ישראל שאינו מאמין מה שאנו מאמינים. ועל השנאה הזאת השנית חַזר שד“ל ונתרעם (עמוד 70) באמרו כי הנה הנביאים והתנאים והאמוראים וכו' וכו' ואין צריך לומר שלא היו שונאים אותו אם לא היתה אמונתו כאמונתם”. כזאת יאמרו לך השופטים ואולי עוד דברים יוסיפו להשמיעך אשר לא יהיה קולם ערב לאזניך, על כן קִדַמתי להעירך על שני הדברים האלה, כי לא חפצתי בקלונך.

ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו“ח בשלישי בשלשה לחדש פה פאדובה יע"א, שד"ל לפ”ק


 

Nr. CXCV    🔗

 

An Herrn Ephraim Isr. Blucher in Prossnitz    🔗

Nr. d’ordre de IIndex raisonne 157. Vol. I Nr. 33

י“ח סיון התקצ”ח 11.6.1838

לכבוד אדוני החכם כ"ש אפרים ישראל בליחער שלום אמת.

הגיעני היום מכתב אדוני, ולא נתברר לי במה אוכל לשרתו. להלל את ספרו לא אוכל כי לא ראיתיו. לתת עצות לאדוני איך יעשה מלאכתו הוא דבר חוץ לזמנו, אחרי שהספר כבר הוא עומד לצאת לאור. אם את חתימתי לקחת את הספר אדוני חפץ, לא אמנענה, וגם היום אם הייתי יודע ביד מי אשלם חצי המחיר, הייתי משלם. ואולי לא בכל אלה חפץ אדוני, כי אם שאקבץ לספרו חתומים. אם את הדבר הזה אדוני שואל, לא אוכל לעשותו, כי תלמידי אינם צריכים לספר כזה, כי כבר הם למדים דקדוק לשון ארמית מפי וּמִכְּתָבַי אשר כתבתי להם, ושאר היהודים אשר בגלילות האלה אין בהם אחד מעיר שיכסוף לחכמה הזאת, ולולא זאת כבר הייתי מוציא לאור הדקדוק שכתבתי לצורך תלמידי.

וידוע יהיה לאדוני כי אחרי בואי פה פאדובה העמקתי החקירה בדרכי לשון ארמית וגליתי במסתריה מטמונים יקרים, קצתם ביארתי בספרי Prolegomeni ad una Gramatica ragionata della lingua ebraica הנדפס בעיר הזאת בשנת 1836, ועל פיהם חברתי שני דקדוקים, אחד ללשון דניאל ועזרא, ואחד ללשון תלמוד בבלי, והנם ביד תלמידי. כי אמנם רע בעיני הדבר שעשו כמה וכמה חכמים ערלים ומולים, שערבבו יחדו לשון דניאל ולשון התרגומים ולשון התלמוד, כי כל אחת מן הלשונות האלה יש לה דקדוק בפני עצמו. ואני כתבתי שני הדקדוקים הנזכרים, ועוד נשאר לי לכתוב דקדוק לשון תרגום בבלי (אנקלוס ויונתן) ודקדוק לשון תרגום ירושלמי, ודקדוק לשון תלמוד ירושלמי, וכל אלה מלבד דקדוק לשון המשנה והברייתות, שהיא לשון אחרת. ואינני צריך להזכיר באזני אדוני כי בדקדוק לשון התלמוד לא הבאתי רק מה שהוא ארמי, לא המשנות והברייתות והמימרות האמורות בלשון הקדש.

והנה ראיתי בהסכמת החכם קערלע שאומר כי אדוני מביא דוגמאות מדניאל ועזרא ומן התרגומים ומן התלמוד ומן הזהר, וזה דבר רע בעיני מאד, ואיך יצא מזה מרפא ללשון ארמית? הלא לא ימשך מזה רק בלבול וחשכה גדולה, ובפרט במה שהכניס בספרו גם לשון הזהר, שהוא לשון בלול מכלם, ומלא שבושים; וירא אנכי שמא לא עשה אדוני מלאכה חדשה בחקירת ימים ושנים במעמקי מצולות לשון ארמית, כאשר היתה מלאכתי, רק בדרך חכמי האומות הלך ועל דבריהם סמך, כאשר עשה גם בעל מבוא לשון ארמית, אף אם אולי בקצת ענינים הוסיף נפך משלו, כאשר העיד החכם הנ"ל.

ולזאת יסלח אדוני אם ארשום לפניו קצת לשונות בלתי מדוקדקים אשר פלט קלמוסו באגרתו אלי.

הנה מה שכתב באגרתו ולא אשתמודעין יתה איננו מדוקדק, כי היה משפטו משתמודעין, כדי שיהיה בינוני כמו ידעין, ואם רצונו לעשותו לשון עבר היה לו לומר לא ידענא ולא אשתמודענא יתה. וכן לאסגא מילין היה לו לומר לְאַסְגָאָה. וכן לישן ארמאה איננו מדוקדק, והיל“ל לישנא ארמאה, או לישן ארמָאֵי או לישנא דארמָאֵי (לשון הארמיים). הא למה זה דומה? למי שכתב מבוא הלשון ארמית, שהיל”ל לשון ארמית, או הלשון הארמית. וכן ולית חד בר נש דהוה מתפני איננו מדוקדק, והיל“ל ולית בר נש מתפני, או דיתפני, כמו שלא יאמר בלה”ק אין איש שהיה פונה, כי אם אין איש פונה או שיפנה.

יסלח אדוני לדברי אלה היוצאים מחדרי לב ישר אשר לא כדרכי הדור דרכיו, והנני מוכן לשרתו ולהועילו בכל אשר תשיג ידי, ואדוני שלום וביתו שלום וכל אשר לו שלום כנפשו וכנפש החותם

בפאדובה י“ח סיון, אוהבו שד”ל

לפ"ק


 

Nr. CXCVI8    🔗

 

An Herrn I. S. Reggio in Görez    🔗

Nr. d’ordre de I’ Index raisonné 158. Vol I. Nr. 34

ד' סיון התקצ"ח 13.6.1838

לידיד נפשי החכם המפואר יש"ר ברכה ושלום


 

Nr. CXCVII    🔗

 

An Herrn N. I. Fischman in Lemberg    🔗

Nr. d’ordre de I’Index raisonné 159 Vol. I Nr. 35

כ“ד סיון התקצ”ח 17.6.1838

לכבוד ר' נחמן יצחק הכהן פישמאן שלום ואמת

הגיעני היום מכתבך, ושמחתי בו, ויותר אשמח אם תוציאהו לאור עולם; והנני מבטיחך כאשר הבטחתי את רעך ר' יעקב בודק, כי מעולם לא אצא לקראתך להלחם אתך. רק על דבר אחד אעירך, והוא כי במה שהבאת לפני מהקדמתך לספרך הגדול מוסדות אמונה, קלמוסך עט סופר מהיר פלט שבוש קל, ואין ספק שאינו אלא טעות סופר, וראוי לתקנו, בטרם יצחקו עליך אנשי לצון. הנה כתבת: כשנקח קו שתי אמות ונעבור בקלמוס כנגדו, בכל פעם חצי הראשון, דהיינו אמה, ואח“כ חצי אמה, ואח”כ שליש אמה, ואח"כ חצי שליש — מלת שליש אשר כתבת באצבעך שתי פעמים, שבוש היא, וצריך לומר רביע, כי כבר ידעת שהשליש איננו מחצית החצי.

ועתה שאלה אחת קטנה אנכי שואל מאתך, הגד נא לרעיך בעלי הרואה, ולשאר כל אדם אשר יוָדע לך כי יש את לבבם לשלוח אלי השגות ותוכחות, כי אינני איש עשיר, ולכן אחת משתים יעשו, ישלחו לי מכתביהם נקיים מהוצאות (franco), או לא ישלחום אלי, אך ידפיסו אותם כרצונם (ואל יחושו לכבודי, כי במה נחשב הוא נגד כבוד שמים וכבוד הרמב"ם); כי אמנם אחת גמרתי בלבי ולא אסור ממנה, לא אקבל אגרות מארץ פולין אם לא שתהיינה נקיות מהוצאות, או שתהיה כתיבת האדרעססע ידועה לי מלפנים, ויוָדע לי שאין הכותב מתלמידי סומכוס. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום.

כ“ד סיון התקצ”ח

שד"ל.


 

Nr. CXCVIII    🔗

 

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Pressburg    🔗

Nr. d’ordre de I’Index raisonné 160. Vol. I. Nr. 36.

כ“ה סיון התקצ”ח 18.6.1838

לכובד ידידי המליץ והמשורר היקר החכם מה"ל שלום.

מכתבך מיום י“א ניסן מצאתי בשובי מעיר מולדתי אשר הלכתי לשם לחוג את חג המצות, ומיום שובי אל ביתי סבוני כמים טרדות, גם אגרות הקיפו עלי מצפון ומימין, ולא נתנוני למהר להשיב לך מענה. ונספחו לזאת שתי סבות אחרות להתמהמהי, האחת דעתי כי אוהבי אתה, ואין אוהב נוח לכעוס; והשנית מיעוט הצורך והתועלת להשיב למכתבך, כי ידעתי כי בכל תשובותי לא תרחק אתה מדרך הארץ, ובכל תשובותיך לא יישר דרך הארץ בעיני. והייתי מצפה אולי בתוך כך יבואני מכתב החכם דעליטש, וגם אתה תשלח לי חלק משלום אסתר, ואז יהיה כָתְבִי אליך דבר שיש בו תועלת. אך היום בתת ידידנו יוא”ל בידי מכתבו זה אשר הוא כותב אליך, אמרתי בלבי: אם יראה מה“ל מכתב יוא”ל בלתי כתיבת שד"ל בצדו ידמה בלבבו כי הפרתי בריתי אתו, או כי אין לי מה להשיב על תוכחתו, וזה וזה שקר. על כן חשתי והסירותי מפי מחסום.

והנה נא ידידי מימי לא אמרתי כי מדרך ארץ היתה נסבה כי תשטה אשה תחת אישה ורשע ילוה ולא ישלם, רק אמרתי כי מדרך ארץ היתה נסבה שאם תשטה אשה תחת אישה ידע ויראה העם ויראה הבעל, ועכ"ז אין אֹמר ודברים, שלום בארץ, ושאם ילוה רשע ולא ישלם, ישובו וילוו לו וישוב להיות סוחר כבתחלה, וזה וזאת לא ישאו עונם, והנשארים ישמעו ולא ייראו, ומתוך כך הדבר מתרבה. זאת היתה כונתי, וגם אתה ידידי אין ספק שירדת לסוף דעתי, אבל בחכמת דרך ארץ שִנִיתָ מראה הדברים.

רמבמ"ן השיב ללאוואטער מענה רך, אך לא היו דבריו אחד בפה ואחד בלב; והנה היתה תשובתו בדרך ארץ, אך לא באותה דרך ארץ שאני שונא.

הראית כרם חמד מחברת שלישית ומכתבי אשר בו?

שלח לי ככל חפצך את שלום אסתר, ואשימה עיני עליו באהבה.

עוד מעט יצאו לאור כשנים עשר מכתבים אשר הריצונו איש לאחיו אני והחכם יש"ר.

אם יש את נפשך (כאשר היה זה שנתים ימים) לשתף שמי עם שמך, לא אסוג אחור.

שנים מבחורי לבוב הידועים כתבו לי השגות ותוכחות ונאצות בפלפול שוא על אגרתי ליש"ר הנדפסת בכרם חמד ג', ואמרו שאם לא אשיב להם יוציאו דבריהם לאור עולם; והשיבותים שידפיסו כרצונם, והבטחתים כי מעולם לא אצא לקראת נשק עליהם, אף אם ישפכו עלי כל חמת הרואה.

הודיעני נא היכן דִבר גייגער מה שדבר שאין לישראל מליצה באיזה חלק מספרו; כי אמנם זה דבר הראוי להעלות חמה לנקום נקם.

מדעליטש עדיין לא הגיעני דבר, מי יתן ואראה ספרו וויססענשאפט וכו'.

ואתה ידידי יקירי שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפש ידידך הכו“ח בשלישי בכ”ה לחדש,

פה פאדובה יע“א, שד”ל

לפ"ק.


  1. אמר המעתיק: השיר הזה נדפס בכנור נעים חלק ב' דף 228.  ↩

  2. אמר המעתיק: רשד"ל רומז לאגרת שכתב אליו ביום ג‘ וה’ כסלו ונאבדה, והקורא ימצאנה בחיבור זה במקומה.  ↩

  3. וכעת נמצא אצלי (שזח"ה)  ↩

  4. אמר המעתיק: השיר הזה נדפס בכנור נעיר ח"ב דף 244.  ↩

  5. אמר ישעיה: האגרת הזאת נדפסה בכרם חמד ד' מדף 131 עד 147.  ↩

  6. במקור המודפס “מים” – הערת פב"י.  ↩

  7. אמר ישעיה: האגרת הזאת נדפסה בכרם חמד ד' מדף 158 עד 174.  ↩

  8. אמר ישעיה האגרת הזאת נדפסה בכרם חמד ד' מדף 174 עד 204.  ↩