Nr. CXLIX    🔗

An Herrn S. L. Goldenberg in Tarnopo Nr. d’ordre de l’Index raisonné 116.
Vol Ante I Nr. 37

א' אדר התקצ"ז

1. 2. 1837

לידידי המשכיל והנבון כמ“ר שמואל ליב הר הזהב שלום. מכתבך קבלתי ביום אתמול, ומיד כתבתי לידיד נפשי החכם המופלא מוהר”ר שי“ר, ושלחתי לו חצי מסלולו לס' הנחמות והרשיתי אותו להוציא לאור כל מה שירצה מאגרותיו ומאגרותי, אך אמרתי לו כי לתת לפני המדפיס להדפיס או לפני המעתיק להעתיק טוב שיתן העתקה כתובה בכתיבה משקיט, שאתם בקיאים בו, ולא ההעתקה אשר כתב אלי בכתב רש”י, כי איננה באמת לא כתב רש“י ולא כתב משקיט, וקרוב מאוד לטעות בקריאתה, אשר על כן זאת עצתי שלא יבקש ממני שאשלח אליו אגרותיו, אך הוא יתן בידך ההעתקה הראשונה אשר בלא ספק נשארה אתו. ויהי מה אני כל חפצו אעשה. ואתה ידידי אם אתה בעצמך תעתיק אגרות זולתך להדפיס אותן, הִנֵה זהיר לבלתי עשות מעשיך בחפזון ובבהלה, ודע כי כבר כתבתי דברים מרים אל המליץ והמשורר הר”ר מאיר לעטעריס, והוא התנצל באמרו כי הכ“י אשר שֻלח אליו היה מלא טעיות וקשה לקרוא בו קצת מלות, והביא ראיה לדבריו כי אגרתי בפי' דברי הראב”ע היא לבדה שֻלְחה אליו באָריגינאל בכתב ידי, ע“כ יצאה נקיה משבושים יותר משאר המכתבים, וזה אמת. גם על שאר הענינים אשר האשמת אותו התנצל והצטדק, והנה הוא בכלל ידידַי . ספרי מבוא לחכמת לה”ק כבר יצא לאור, והנני מצפה עובר ארח למסור אליו ג' ההעתקות ממנו, לידידינו החכמים המופלאים שי“ר וקראחמאל ולך. אני עושה עתה בפירושי לישעיה תוספות ותקונים הרבה מאוד, גם אני מוסיף בתחלת כל נבואה תוכן ענינה בקצור –. לא טובה עצתך ללכת מארצך עד ליוורנו לבית דפוס שמשון יינטילומו, כי יצא שכרך בהפסדך. גם ראוי שתדע כי בעיר ההיא נתינת הרשות להדפיס ספר עברי היא ביד יהודי, והוא וכל חכמי ליוורנו הם מכלל אנשים אשר מנהג אבותיהם בידיהם, ולפי דעתי הצענזור שלהם קשה יותר משל מומרים, הגידה נא לי (אם ידעת) אם אמת מה ששמעתי אומרים כי החכם יאסט המיר – . התלמידים הלמדים בקאללעגיום בשנה הזאת חמשה, שנים מעיר Verona שנים מעיר Mantova, ואחד מן Montagnana, אשר בסביבות פאדובה, רובם משכילים ונבונים, והערותיהם מועלות לי הרבה בהגהת פרושַי על ישעיה ועל התורה ובכל מה שאני עושה, ושמותיהם יוָדעו לדור אחרון. רבים הגידו לי כי החכם גייגער כתב בקורת על אוהב גר, אך ספרו לא בא עדיין לידי. אתמה עד אנה יאחר לכתוב בקורת על פירושַי לישעיה אשר הדפיס ראזענמיללער. תתן שלום לידידנו החכם הרופא הד”ר משה אשכנזי, אם הוא בעירך. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, כנפש הכו“ח פה פאדובה א' אדר התקצ”ז. ידידך שד"ל

 

Nr. CL    🔗

An Herrn M. L. Letteris in Wien כ“ה אדר ראשון התקצ”ז
1837 .3 .2 לכבוד ידידי כרֵע כאח לי המליץ היקר והמשורר הנכבד כמ“ר מאיר הלוי לעטעריס ברכה ושלום. לששון ולשמחת לבבי היה לי מכתבך היקר מיום י”ב לחדש הזה. אשרי שדברתי על אזן שומעת, ואשריך אשר מצאת איש דובר באזניך דברי אמת. חזק ואמץ ידיד נפשי חזק ואמץ מאד במלאכת השירים השקולים, וגם הנה מראשית בכורי מלאכתך אשר הבאת לפני מי לא ינבא כי עשה תעשה וגם יכול תוכל והיית הראשון לכל משפחות צפונה אשר ישיר שירים בלה"ק שקולים בפלס ומאזני משפט כאחיך אנשי ספרד ואיטליאה. ואשא משלי ואֹמר . דודי עלה הצלחה / והיית לראש / למשוררי כל משפחות צפון יִכָּלְמו יחדו / מליצי אשכנז / קולם כקול נחש וכשפיפון כי עָרְלה אזנם / וגם חֻכָּם, כמו / מֻכִּים בירקון ושדפון מאיר! חזק אפוא / וְאַל תִרְפֶה, וְאֵל / כבוד ושם עולם לְךָ יצפון.

ועתה ידיד נפשי, הנני רואה כי מאהבתך אשר אהבת הדרך החדש אשר שמת בו פעמי שיריך, ומשמחתך ששמחת בו כמשוש חתן על כלה חדשה, מהרת מעשיך יותר מדי, וכתבת בימים אחדים שני השירים אשר שלחת אלי, ועוד עשרים אחרים אשר הזכרת באגרתך: וכל זה אמנם מוכרח וטבעי באדם המנסה את כחו במלאכה חדשה, ורואה כחו גדול ממה שהיה מדמה בלבו, כי כל נסיון חדש שהוא עושה מביא בלבו שמחה חדשה, לאמר: הלא כחך גדול; ועל כן לא ירפה ידו מהוסיף בחפזון נסיון על נסיון, כי על ידי כן הוא מוסיף לו שמחה על שמחה. כה יעשה העולל בהַחִילו לנסות כף רגלו הצג על הארץ, כי בראותו את עצמו יכול לעמוד על עמדו ולצעוד עשרה צעדים, ימהר יחישה פעמיו עד אשר יפול. כה עשה המלך העריץ, אחרי אשר מצאה כקן ידו לחיל העמים, לא השיב ידו מבלע, עד אשר נפל ולא הוסיף קום. והנה זה דבר טבעי באדם כקטון כגדול. אשרי אנוש אשר יוכיחנו אלוה, הנסיון יוכיח את העולל כי בחפזו יפול על כן ישמור ולא יפול עוד, והמלך העריץ לא הוכיחו הנסיון רק באחרונה להשמידו עדי עד. והנה נא ידיד נפשי (ומוסר שד"ל אל נא תמאס, כי הוא יכאיב ויחבש) בחפזך הבלעת הרבה שואים נעים אשר לא כדת, כגון וַתְּבקש הַשאול, ערְבה, מֵראות, מִשְמוע, הַסְכינה, מִמְסלותם ; גם הפכת מלרע למלעל, ובחמדת תֵּבֵל תֶבֶל עשית! גם הרבה טורים עשית בטעם על החמישית ולא על הששית או על הרביעית, כמו שפוך דם רצחת, שא מרום עיניך, כוכבים יגיהו, כי תחל הארץ, תרגז מפניך, וזולתם לא מעט. ועתה ידיד נפשי אחרי אשר לא בדרך ארץ קניתי לי אהבתך, אך בדרך אמת ובתם לבבי, הנה נא ערבתי את לבי לתקן שני השירים אשר שלחת אלי, למען הראותך כי אין בשירים מעוות אשר לא יוכל לתקון, אם יהיה המשורר מתון במלאכתו. ואמנם לא אֹמר קבל דעתי, וחלילה לי מקצוף עליך ומגער בך אם תשוב ותשלח ידך לתקן את אשר חשבתי לתקן, כי לא היתה כוונתי אלא להראות לך כי כל רעיון אפשר לאמרו בכמה פנים, בלי שיהיה כבד המשקל כדאי לנעול השער בפני המשורר לגלות מחשבתו כאשר היא. גם אל תחשוב כי לפעמים החלפתי לשונך ללא צורך, רק להחליף את שלך בשלי, חלילה לי! רק בכל מקום אשר תראה אותי נוטה מעליך, תדע ותאמין כי מצאתי שם בדק, אם מפני משפטי המשקל ואם מפני משפטי הלשון, ובחכמתך בטחתי כי תמצא בכל דבר הסבה למה סרתי מאחריך, והחלפתי דבריך. ופן תאמר בלבבך כי זה שאני יועץ אותך להיות מתון במלאכת השירים, ולתקנם תקון אחר תקון, הוא למעוט ערכך בעיני, אמרתי לתת לפניך אות ומופת איך אני עושה גם אני בכתבי שירַי, ואיך הפרוץ והנמחק מרובה על העומד בהעתקה הראשונה שאני עושה, ולכוונה זאת אני שולח לך בתוך האגרת ההעתקה הראשונה אשר עשיתי מארבעת הבתים אשר שרתי לך בתחלת אגרתי זאת ואחרי הדברים והאמת האלה אבאה לשאר דברי מכתבך היקר ואֹמר כי הספר אשר נדבה רוחך לשלוח אלי תוכל לשלוח אותו ע“י הרצים (par la diligence) בלי להוציא עליו הוצאות (sauf affraneation) ואני בשמחה אשלם שכר העגלה. ולענין השאלה אשר שאלת ממני, הנני מוכן למלא חפצך בכל אשר תשיג ידי, כי ידידי אתה, וידידיך אני, לא לפי הוראת המלה הזאת בדרך ארץ, אבל לפי הוראתה באמת ובשנים קדמוניות. ואולם שמע נא ידידי והואל להשיב מענה לאשר אני שואל אותך. האיש הזה דעליטש הידעת אותו פנים אל פנים? הכבר הסכים עמך להתחבר אליך במלאכת האנטאלאגיע אשר הזכרת? ומי משניכם יהיה המדבר בס' הזה? ומי הוא האיש הזה וכמה ימי שני חייו? היעשה מלאכתו לאהבת החכמה או לתקות בצע כסף? והנה נא לא אכחד ממך ידיד נפשי כי בראותי התחברותך אליו רחש לבי דבר רע, לאמר: אולי שכיר הוא האיש הזה להאדון די שמיד, והוא שכר אותו לחבר ס' בשבח בכורי העתים, למען יקפצו עליהם הקונים; והספק הזה מר לי מר, והוא יעכור כל שמחתי אשר שמחתי בשמעי ענין Dreigestirn אשר כתב בעמוד 93. כי אמנם כך הוא טבעי: אם כל גדולי הארץ יבאו וישתחוו לפני, אבל יעשו זה כמצווה ועושה, אם לתקות שכר ואם מיראת נזק, יהיה כל כבודם כאין בעיני, ולא אשמח בו כאשר אשמח אם אראה עני אחד נבזה וחדל אישים יהלל אותי מדעת עצמו ומהמית לבבו. ולענין לשלוח לך שירים קדמונים יקרי המציאות, ראוי שתדע כי דברים הרבה שלחתי כבר לידידי הבחור המשכיל דוקעס, ואני לא אדע אם ידפיסם ואם לא, ולפי דבריו הנה ספרו כבר הוא תחת מכבש הדפוס, ולך איפא מה אעשה אחי, אם בא אחר וקדמך? ואם לא ידפיסם, תוכל לבקש אותם מידו. ומכל מקום לא אחדל לבקש עוד שירים אחרים יקרי המציאות ואשלחם אליך אם מן הקדמונים ואם מן האחרונים, ואם שלי ושל תלמידי. עוד צריך שתודיעני היכן יודפס הס', אם בוויען ואם בלייפציג, כי קצת מן השירים שהיה בדעתי לשלוח אליך, לא יֻתַּן הרשיון להדפיסם בעיר וויען. עוד זאת אבקש מאתך, לבלתי יבא באנטאלאגיע הזאת שום שיר אשכנזי הבלתי שקול בפלס ומאזני המשקל, אם לא שיהיה אחד מן הקדמונים. סוף דבר אם תחפוץ שתהיה ידי עמך ראוי שתודיעני דברים כהוייתם, מה תהיה תכונת הספר ומשפטיו לכל חקותיו, ואם כבר החלות במלאכה אם לא. והנה אנכי בסוף הדקדוק אשר כתבתי לתלמידי בלשון איטלקית כתבתי מאמר ארוך על השיר העברי הקדמון והאחרון, ואם אתה בקי בלשון איטלקית ותרצה לתרגמו אשכנזית ולתתנו בספרך אשלחהו אליך. ומי יתן והיה גם החכם דעליטש בקי בלשון איטלקית, כי אז אולי אחר זמן הייתי שולח לו ענינים אחרים בכ”י למען יתרגמם בלשון רומי וידפיסם שם בלייפציג. וגם האנטאלאגיע יותר טוב היה (מצד אחד) שתהיה כתובה רומית ולא אשכנזית, כי אז תהיה דבר השוה לכל המדינות. ועתה אחת שאלתי מאתך ידידי לחפש בכל אשר תמצא ידך אם תמצא ס' Theologische Bibliothek של החכם Döderlein הנדפסת בלייפציג בשנת 1781, כי כתבו לי כי בחלק ראשון מן הספר ההוא בעמוד 806 כתוב החדוש שחדשתי אני על פסוק ואפי על תבליתם, והרבה בקשתי הס' הזה ולא מצאתיו. וגם בקשתי מהבחור המשכיל דוקעס שיבקשהו בביבליאטעק של הקיסר, ולא מצא אותו. בקש נא גם אתה, ואם תמצאהו, כתוב נא לי מלה במלה את כל הכתוב על הפסוק ההוא בי ידידי קח לך כאשר תכתוב אלי נייר אחר שיוכל לעמוד ימים רבים בלי שיקרע במקומות הקיפול. ואתה ידיד נפשי שלום וכל אשר לך שלום כלב החותם פה פאדובה היום יום כ“ה באדר ראשון שנת התקצ”ז ידידך ומכבדך שד"ל

המשורר הנכבד החכם הרופא פראנקעל, דורש בשלומך ונסע לעיר רומי. יען ידעתי כי יקרו בעיניך ובעיני כל חכמי אשכנז שירי מוהר“ר משה חיים לוצאטו ז”ל אמרתי אגלה אזנך כי יש לו עוד בכ"י ס' מגדל עז כעין לישרים תהלה, ומלא כמוהו ברכת ה‘, וזה שתי שנים מצא אותו איש פלוני מוכר ספרים אליעזר שמו וכנויו J. Cohen והביאו אלי והגיתי ממנו סיגי ההעתקה, ונקדתי אותו ועשיתי עליו כשמנים הערות לבאר דבריו הסתומים, והוא הבטיחני שימכרהו לאדון די שמיד למען ידפיסהו, על כן לא חשתי לשמור אצלי העתק לא מהס’ ולא מהערותי, ואחר זמן אמר לי הפולוני כי מכר אותו למוכר ספרים בעיר פרעסבורג (או בעיר פעסט, איני יודע בבירור) ואת שמו לא הגיד לי, רק אמר לי כי האיש קבל מקרוב כתר החברות. ועתה מי יתן ויעלה בידך ידידי להוציא הס' ממצפונו ולהוציאו לאור, כי יקר ונעים הוא באמת. ואתה שלום.

ידידך שד"ל.

 

Nr. CLI    🔗

An Herrn Prof. Adam Martinet in Bamberg Nr. d’ordre de l’Index raisonné 118.
Vol. Ante I Nr. 23 י“ג ניסן התקצ”ז
18.4.1837

לכבוד אדוני וידידי החכם היקר אדם מרטינעט ברכה ושלום יקרת בעינַי, אדוני נכבדת ואני אהבתיך אחרי ראותי את ספרך תפארת ישראל אשר הבאת לפני, ואשר לא הגיע לידי רק זה חמשה ימים. ברוך טעמך וברוך אתה, אשר פנית אל הגוי הדל הזה. לתת כבוד לשמו, ולהראות העמים כי לא אבדו חכמים מישראל, ותבונה מבית יעקב. והנני רואה את ספרך זה טוב ומועיל בשלשה דרכים. ראשונה רבה תועלתו לכל דורשי לשון יהודית כָערלים כַמולים, בְעָרְכו לפניהם מבחר מכתבים מכל מין ומין, מהם יראו וכן יעשו. שנית מועיל להרבות האחוה בין העמים, הערלים והמולים, וזאת פעולת חסד, פעולת חכם ופילוסוף, פעולת אדם ראוי להקרא אדם. והמכיר יקרת המין האנושי בכללו, ולא יבדיל בין איש לאיש רק לפי מעשיו הטובים והרעים. ושלישית יועיל להרחיב ולהלהיב בלבב בני ישראל אהבת לשונם, ולעוררם דברי דעת ואמרי נֹעם, בראותם מכתביהם לתהלה ולתפארת גם בקרב העמים. או אז! יקומו דברי אשר נִבֵאתי בחתימת כנורי לאמר: השפל גאותו נבזה בעיניו … עד סוף המזמור. אתה עתה ברוך ה‘, ישלם ה’ פעלך, ותהי משכרתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל, אשר נדבה רוחך להיטיב לעמו; וגם אני הנני לך ידיד עולם, מוכן לשרתך בכל אשר תמצא ידי. ואולם אם תשאלני מה אשפוט על בחינתך בבחירת הענינים אשר אספת בספרך, אֹמַר בְתָם-לבבִי כי רוב מה שבחרת, בחכמה ובהשכל בחרת; רק דבר אחד רע בעיני. והוא כי הרבית לאסוף אליך משירי האשכנזים, אשר שיריהם אינם באמת שירים, אחרי היותם שרוע וקלוט, זה בעל ארבע וזה בעל חמש, זה בעל אחת עשרה וזה בעל שתים עשרה, ומלבד זה (מפני קריאתם המשובשת) בין מלרע למלעיל לא יבדילו, ויחריזו תֵּבֵל עם תֶּבֶל, ורבות כהנה אשר על כן כמעט מאה עמודים מספרך לא ימתקו לְחִכֵּנו אנחנו אנשי איטליאה, ולא גם כן לְחֵך חכמי הערלים, אשר קריאתם בלשון הקודש כקריאת אנשי איטליאה וספרד. את הנראה בעיני אמרתי ולא כחדתי, ובטחתי כי את האמת תאהב, ולא שפתי חלקות. ועל דברי תהלה ותפארת אשר כתבת עלי בסוף ספרך מה אֹמַר, רק כי שמח לבי ויגל כבודי בהם, והיו לי לאות ולעד על אהבתך אותי. גם מאד שמחתי על אשר בחרת לאסוף אליך שלשת שירַי על יום התחיה, כי כן יקרו בעיני מאד. ועתה אדוני וידידי היקר, הנני שולח אליך ספר איטלקי אשר הוצאתי לאור עתה מקרוב, וישמח לבי אם ימצא חן בעיניך. חזק אפוא ידידי, וברכך ה' בכל מעשה ידך אשר תעשה, וחפץ ה' בידך יצלח. ואתה ידידי שלום וכל אשר לך שלום, כנפש הכותב וחותם בידים רפות וברכים כורעות מן המחלה אשר חליתי וַיְחַלְצֵנִי ה', פה פאדובה בראשון בשלשה עשר לחדש שנת התקצ“ז. ידידך ועבדך שד”ל

 

Nr. CLII    🔗

An Herrn M. L. Letteris in Wien י“ג ניסן התקצ”ז

1. 4. 1837

לידידי למה“ל שלום רב. זה לי ששה שבועות שאני חולה, כי צבה ונתקשה החלק הימיני מצוארי, והוצרכו הרופאים לעשות בי פצע וחבורה ומכה טריה, ועדיין לא שבתי לאיתני, והנני חלש, והולך שחוח, כי עדיין שני חורים פתוחים בצוארי, ורטיה נתונה עליהם, וכל זה ימנעני מהלוך קוממיות. בימי היותי שוכב על ערש דוי מדוכה ביסורין באוני מכתביך עם ס' החכם דעליטש, והיו לי למשיב נפש ולכלכל את מחלתי. והנני, ידידי, מוכרח לקצר מפני החולשה ומפני רבוי הטרדות אשר נקבצו עלי במשך ימי חליי. וראשונה אֹמר כי מצאתי חכמת דעליטש רחבה מני ים, ובינתו ישר ועמוקה מאד, ואהבתו וחמלתו על ישראל ענין יקר, לא יאומן כי יסופר. ועתה שא נא אם בלב תמים כדרכי ובלא שפת חלקות אֹמר אליך כי השתוממתי ונבהלתי איך מְלָאֲך לבך להתערב עם איש חכם כזה, ועל הכל אתמה איך כתבת אליו כי זה מימים ושנים יש באמתחתך ענינים נאותים לחלק שני מספרו. ומה אלה מטמוני מסתרים אשר באמתחתך? אם לא שירים שלך, כי אמנם שירי הקדמונים הבלתי נדפסים או יקרי המציאות, ידעתי כי רחוקה מציאותם מאד בארצות פולין ואשכנז. והנה לבי בטוח כי לא יחר אפך בי, אחרי מה שידעת מתמימותי, אך דע כי על כל פנים במקום שיש חלול השם אין אני חולק כבוד לבשר ודם. ועתה דע נא ידידי כי לבי יחיל בקרבי פן יקרה ח”ו כי החכם ההוא האוהב היהודים, אם יזדמן לפניו איש יהודי אשר יבא אליו בהבטחות גדולות ואח“כ לא יעצור כח למלא הבטחותיו כראוי, ועם זה יגלה מחשבתו כי מגמת פניו לבצע כסף, יתהפך לשונא היהודים. את אלה השב ידידי אל לבך. ואני הנה ידי אתך לתמוך ימינך לאהבתי אותך, ולמען קדוש השם, והנני שולח אליך ספרי Prolegomeni ואתה תשלחהו אליו בשמי, ותודיעהו מה יקר הוא בעינַי נכבד ואני אהבתיו, אחרי ראותי את ספרו, ועם ספרי תשלח אליו שירת הראב”ע הרצופה פה, המתחלת נדוד הסיר אוני, אשר איש לא ידעה. ותודיעהו כי יש בידי שירי ר' משה ריאיטי, ואינם 1012 בתים, אך 1451, כי ההעתק אשר ביד החכם יש“ר חסר הוא, כי איננו מחזיק אלא ההיכל, ואמנם הס' כלו נקרא מקדש מעט, ויפרד לשלשה חלקים, אולם, היכל, דביר, אלא שהמחבר לא הספיק לגמור מלאכתו, ונשאר ההיכל בלתי נשלם, והדביר עדיין לא הוּחַל, וגם האולם נראה שאיננו שלם, אע”פ שכבר ראיתי שלש העתקות ממנו, וכלן שוות בזה. ואני אשלח לו לקוטים מהאולם וההיכל, ככל חפצו. ופעם אחרת אקוה שאוכל להודיעך ענינים אחרים יקרים מאד, שאינם עתה בידי, אך מיום אל יום אני מצפה להם, ואם תוחלתי לא תכזב גם מהם אקריב לפניו מנחה. והנה שלחתי אליך מאמרי על השיר העברי, ולא למען תעתיקהו (כאשר נדבה רוחך, ידידי), אלא למען תשלחהו אל החכם הנזכר, אשר ראיתי כי לשון איטלקית לא נעלמה ממנו, ותאמר לו בשמי שיעשה בו מה שלבו חפץ, ואם אולי ישפטהו ראוי לתת לו מקום בספרו, אל ידפיסהו אלא כאשר הוא בלשון איטלקית. ובָרְכֵהו בשמי. ודע כי חלילה לי לשלוח אליו משירַי, אחרי ראותי כי המכוון בחלק שני מספרו איננו אלא לדבר על שירי התלמוד והקדמונים. דע ידידי כי החכם מרטינעט שלח לי ספרו במתנה, עם אגרת, בה יבקש שאתנהו במספר תלמידַי. על כן הנני שולח לך עקסעמפלאר אחר מספרי, חתום בחותמי (ואצל הספר יש גם אגרת), ואתה תשלחהו אליו מיד שתוכל, וכל ההוצאות אשר תוציא על משלוח שני הספרים האלה, עלי תהיינה, ותודיעני כל פרוטה ופרוטה שתוציא עליהם, ואני אשלם.
ואל האדון המדפיס תאמר כי אני שלחתי לו ספרי לאות ולעד על אהבתי אותו, על ספרי בה“ע וכרם חמד שהדפיס, אשר הודיעו טיבי בעולם, וע”כ אין מן הצורך שישיב לי דבר חלף מתנתי: ואמנם פן יחשוב זה לי לגאוה, כאלו אינני חפץ במתנתו, הנני שואל ממנו ס' ניר דוד. ואתה ידידי שלום. פאדובה ערב פסח התקצ“ז. ידידך הכותב בחפזון ובידים רפות וברכים כושלות שד”ל

 

Nr. CLIII    🔗

An Herrn S. Stern in Neutra (Ungarn) י“ח ניסן התקצ”ז
1837 .4 .23

לכבוד הבחור המשכיל והנבון כמ“ר זלמן כוכב טוב שלום. זה לי חדש וחצי שאני חולה, ועדיין לא שבתי לאיתני, על כן אחרה תשובתי אליך, וגם עתה מפני החולשה אצטרך לקצר. והנה נא צר לי על שהוכרחתי לעכב תשובתי יותר מדאי, ואולי אתה בטוח בלבך כי כבר שלחתי שני מאמריך לבעל כרם חמד להפיצם בישראל, ואני לא עשיתי כן, על כן הנני ממהר לכתוב אליך היום, בידים רפות וברכים כושלות, למען הודיעך כי אין דעתי נוחה כלל במאמרים ההם, וחלילה לי להיות מעיר לעזור להוציא לעז על דת יהודית, אחרי כל מה שאני רואה בעיני צרעת הפריצות והניאוף מתרבה והולכת בישראל אחר שהתחילו הנשים להשליך אחרי גוון הדת ההיא, או תאמר המנהג ההוא ואם על הגלוח אין לי לערער, עם כל זה אין דעתי נוחה גם במאמר ההוא, מפני מה ששלחת לשונך על רבני ארצך, והיה אפשר וראוי ומחויב לגלות דעתך בלי לדבר עתק על הרבנים. ואתה דע לך כי עם כל מה שנתעכבה תשובתי, עדיין יכול תוכל (אם תרצה) להפיץ מאמריך בכרם חמד, כי גם אני עדיין (מפני חליי) לא שלחתי מאומה. והא לך האדרעססע של בעל כרם חמד Herrn Samuel Leib Goldenberg in Tarnopol (Galizien) אתה עתה אם תרצה לשלוח, שלח, ואני לא אהיה לך לא לעזר ולא למסטין. ומכל מקום אם תרצה לשלוח, עבור שנית על מה שכתבת, והשתדל לטהר הלשון מקצת שבושים שפלטה קלמוסך כה וכה נגד דרכי לה”ק. ואם אולי תחפוץ שאחזיר לך מאמריך, אמהר אמלא שאלתך. אשמח מאד אם אראה בעיני או בעיני אחד מבעלי בריתי הקרובים למקום מושבך (כגון המשורר הנכבד כמ“ר מאיר הלוי לעטעריס המגיה בדפוס האדון פאן שמיד בעיר וויען, או הבחור המשכיל כמ”ר יהודה ליב דוקעס איש פרעסבורג, המתגורר עתה בעיר וויען) את בלויי הסחבות אשר כתוב בהן פירושי על ואפי על תבליתם וכבר גם החכם המפואר מוה“רר שלמה ראזענטהאל כתב אלי כי מצא הפירוש ההוא בס' Theologische Bibliothek להחכם Döderlein ואני חפשתי הס' ההוא בכל מקום שידי מגעת, גם בעיר וויען בביבליאטעק של הקי”רה, ויבֻקַש הס' הזה ולא נמצא. . ובזה אשים קנצי למלין, ואתה שלום וביתך שלום הכו“ח פה פאדובה י”ח ניסן התקצ“ז,
אוהבך שד”ל היום נולד בן זכר לידידי מוהר"ר הלל הכהן דע לא טאררע

 

Nr. CLIV    🔗

An Herrn S. L. Goldenberg in Tarnopol, י“ח ניסן התקצ”ז
23.4.1837 לידידי המשכיל והנבון כמ“ר שמואל ליב הר הזהב שלום. זה לי חדש וחצי שאני חולה, ועדיין לא שבתי לאיתני, ואתה תבין מה רבו טרדותי, מחמת רבוי האגרות אשר קבלתי בימי היותי מוטל על ערש דוי, ועתה בידים רפות וברכים כורעות אני משיב מעט מעט לכל אחת ואחת; לכן בעל כרחי הנני מקצר. מי נתן בידך אגרתי לרב”ב המתחלת “את התרגזך אלי שמעתי”? השמר לך ואל תדפיס אותה. אך אם ישלה אליך רב“ב איזה דבר שיהיה מאגרותיו אלי, הרשות בידך להדפיס דבריו, ואני לא אחוש, אך אני מצדי לא אחדש עוד דין ודברים עמו. דע כי בכל מה שתאמר אלי נגד המשורר הנכבד מאיר הלוי לעטעריס, אינני מאמינך כי בחנתיו ונסיתיו. הנני מקיים לך עצתי שלא תלך לליוורנו. אגרת הבחור המשכיל יה”ש ותשובתי אליו תוכל להדפיסן, ובלבד שימחוק האחרונה מהערותיו לאגרתי, וימחוק ג“כ מאגרתו כל מה שנוגע לרב”ב, גם שִטָה אחת המסיימת “של מה בכך” כאשר כתבתי היום אל הבחור ההוא. מעתה אתחיל להעתיק בשבילך לקוטים מאגרותי להחכם שי“ר, ובשוב התלמידים מבתיהם יסייעוני בהעתקה. מהר אשלח אליך חיי רמח”ל כתובים בתבונה והשכל מאת ידידי הבחור המחוכם כמ“ר יוסף אלמנצי. ואתה שלום. פאדובה י”ח ניסן התקצ“ז. ידידך שד”ל.

 

Nr. CLV    🔗

An Herrn Os. H. Schorr in Brody י“ח ניסן התקצ”ז
1837 4 .23

לכבוד ידידי הבחור המשכיל והנבון כמ“ר יהושע העשיל שור שלום וברכה. זה לי חדש וחצי שאני חולה, ועדיין לא שבתי לאיתני, ע”כ בעל כרחי אקצר. לענין הערותיך אשר הוספת בשולי אגרתי אליך, הרשות בידך להדפיס השלש הראשונות, אך לא האחרונה, תגרום לקוראי הס' שיצחקו עליך ויאמרו: ראה זה נער מלא גאוה, אשר מלאו לבו לומר על רשד“ל ששכח מקרא מלא! וכי אין לרשד”ל ס' מאיר נתיב לראות בכמה מקומות נמצא שרש לון? ואיך לא דקדק הנער הזה בדברי רשד“ל שכתב כי לא מצאנו שֵם מָלוֹן מיוחס לבעלי חיים, ולא אמר שרש לוּן, או פֹעַל לוּן, אלא שם מָלוֹן. על כן טוב תעשה לכתוב לבעל כ”ח שימחוק ההערה ההיא. גם תעשה הטוב והישר בעיני אם תמחוק באגרתך אלי מלות “ודרך כלל אומר לך כי מאד וכו' עד מדוע נריץ אגרות של מה בכך” וכן ג“כ תמחוק כל הנוגע לרב”ב. ואתה דע לך כי כבר שלחתי לרב“ב לעיר פעסט כל אגרותיו אלי, גם שלחתי לו מנחה ספרי מבוא לחכמת לה”ק. גם אני ואחרים לפנַי פירשנו מדהבה כמו מרהבה, אך לא בענין גאוה, אלא בענין נגישה (דוגמת איך שבת נוגש), כי כן שרש רהב מורה באמת נגישה, כמו לך התרפס ורהב רעך, הפצר בו שישלם, וכן ירהבו הנער בזקן ענינו לדעתי הנער יפציר בזקן למען יקבל שררה. הספרים שתרצה לשלוח לי הלא יקל עליך לשלחם למעלת גיסך לעיר טריעסט, והוא ימסרם לחותני היושב שם . בקורת החכם גייגער לא“ג לא ראיתי. אגרת מידידנו גאלדענטהאל לא קבלתי. קבלתי ס' דעליטש. החכם הפראפעססאר בעיר במבערג, מרטינעט שמו, שלח לי ספרו (תפארת ישראל) מתנה, עם אגרת, בה יבקש ממנו שאשימהו במספר תלמידַי, עם היותו בעל אמונה אחרת. הס' הנ”ל הוא קרעסטאמאציע בלה“ק, מלוקטת מספרים חדשים ובהערות אשר בסוף הס' המחבר מרומם אותי. תתברך בשמי ידידנו הרופא ערטער, והוא יברך בשמי את החכם היקר מוהר”ר נחמן הכהן, אשר אני מצפה לראות חלק מספרו אשר הבטיחני. ואתה שלום. פאדובה י“ח ניסן התקצ”ז . ידידך שד"ל .

 

Nr. CLVI    🔗

An Herrn S. L. Rapoport in Lemberg כ“ז ניסן התקצ”ז
2.5.1837

לידיד נפשי ועטרת ראשי החכם המופלא כמוהר“ר שלמה יהודה ראפאפורט שלום זה לי חדש וחצי שאני חולה, ועתה אני מתחיל להתחזק. קבלתי זה ימים רבים מכתבך היקר, ולרבוי הטרדות אשר נאספו עלי בימי חליי לא אוכל עדיין להשיבך מענה. אתה ידידי לסבות נכונות לאיש יושב בארצך לא תחפוץ תת ממכתביך בכרם חמד, ואני היושב בארץ אחרת ורחוק מן המגור אשר יגֹרת, לא אחדל מעשות רצון הכורם. והנה נא ראיתי טוב לשלוח לכרמו קצת ממה שכתבתי באגרותי אליך, לא אגרות שלמות, אלא ענינים נפרדים. ויען בקצת מאותם הענינים אני חולק עליך, ואתה לא תחפוץ להוציא לאור תשובותיך, לא מצאתי תחבולה להגיד העניינים ההם אלא בשלא אודיע למי נכתבו האגרות ההן, ואתה ידידי כאשר תגמור בדעתך לפרסם מכתבי חכמתך, תוכל להוציא גם תשובותיך על דברַי, ועד שלא תוציא תשובותיך לא יוודע מי האיש שאני חולק עליו. ומכל מקום לא רציתי לעשות דבר בלתי ידיעתך, והנני שולח לך הדף הראשון מליקוטַי, למען תקראהו, ואם לא ירע בעיניך תשלחהו לידידנו הר הזהב. ואם אולי (ומי יתן) יישר בעיניך שיוודע כי לך נשלחו האגרות ההנה, תאמר אל הכורם שיוסיף בראש הדף אחר הזכרת שמי מלות לידיד נפשי ועטרת ראשי וכו' ככתוב באגרתי זאת . בי ידידי אל תאחר להודיעני מה תגמור בדעתך על כל אלה. ואתה ידידי שלום. פאדובה כ”ז ניסן התקצ“ז ידידך שד”ל

לקוטים מאגרת י“ד שבט התקצ”א :

היה נ“ל – וכן בענין תרגום ע' – דע נא ידידי היקר כי ידידי הבחור המשכיל וחכם כמ”ר יוסף אלמנצי (מסוחרי העיר הזאת ומגביריה) נתן בידי ס' כ“י על קלף, אשר אתו, יקר מאד, והוא ס' מחזור ויטרי לרבנו שמחה תלמידו של רש”י, שאלתיו ממנו לבדקו ולהודיעך מה נכלל בו. הס' הזה-חורפינו דבר. כ“ה תמוז הנני מעתיק לפניך ידיד נפשי את אשר כתבתי זה שלש שנים על דבר ב”ש וב"ה

 

Nr. CLVII    🔗

An Herrn Leopold Dukes in Wien ז' אייר התקצ"ז

1. 5. 1837

 

Nr. CLVIII    🔗

An Herrn Os. H. Schorr in Brody כ“ג אייר התקצ”ז

1. 5. 1837

לידידי כמ“ר יהושע העשיל שור ברכה ושלום. קבלתי מכתבך. אם תרצה להוציא לאור האגרת ההיא בכל מה שנוגע למזכרת החכם קינדרפריינד זצ”ל, טוב תעשה. אך כל מה שנוגע לעניין אמונת השארות הנפש, צריך שתסירהו, יען אם תניח הדברים ההם, אז אני מחוייב להשיב לך בלא משוא פנים (במקום שיש חלול השם), ואני מחויב לומר לך בתשובתי כי כל האומר הריני מאמין כך וכך, אבל אני מאמין כי משה רבנו לא היה מאמין כך, כבר גלה דעתו שהוא כופר בתורה מן השמים, והוא עושה בן עמרם חכם כשאר חכמים, והוא בלתי מאמין שהיה דבר ה' אליו כלל. כי איך יתכן שיהיה אדם מודה בנבואת משה רבנו, ועם כל זה יאמין דבר הפך מה שהיתה לפי דעתו אמונת משה רבנו? כל זה הייתי מוכרח להשיב לך נגד כל ישראל ונגד השמש ואני חלילה לי מהבאיש ריחך בעיני אנשי ארצך, ע“כ שמע בקולי איעצך, אל תוציא הדברים ההמה לאור, ואני פעם אחרת אשיב לטענותיך ביני-לבינך באהבה. א”כ אפוא אם תרצה לשלוח אגרתך אל הכורם זאת עשה, הסר משם מן “כבר באתני תשובה מהכורם” עד “ולבקש ממך שתשמיעני דעתך” עוד תסיר משם מן “ביד מי אשלח הספרים” עד “להציב לו ציון למשמרת עולם”, תמחול לשלוח הדף הרצוף פה לידידנו הכורם, ותכתוב אליו שאם ימתין עוד מעט אשלח לו מכתבים רבים ונכבדים מאלה, ושידידי הבחור המשכיל וחכם כמ“ר יוסף אלמנצי התאחר להשלים מעשהו מפני שמת אביו, ובקרוב ישלים וישלח לו. גם תשאל ממנו אם ידידנו החכם המופלא מוהר”ר שי“ר שלח לו דף אחד כתיבת ידי. תברך בשמי את החכם היקר מוהר”ר נחמן ותשאל ממנו אם קבל ספרי Prolegomeni על ידי האיש גוט, ותאמר לו שאם רצונו לשלוח אלי חלק מספרו בכתב משי“ט, אם תהיה הכתיבה ככתיבת אגרתו אלי, יעשה; אך אם אולי זה יגרום לו עכוב להדפסת הספר, ולא יחפוץ לשלוח אלי דבר, אהיה אוהבו ומכבדו כאשר בתחלה. הבדלתך בין רפיון לעצלות ישרה בעיניי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, כנפשך וכנפש הכו”ח פה פאדובה כ“ג אייר התקצ”ז ידידך

 

Nr. CLIX    🔗

An Herrn S. L. Goldenberg in Tarnopol r. d’ordie de l’Index raisonné 119 Vol Ante 1 Nr. 34
כ“ז אייר התקצ”ז

1. 6. 1837

לידידי המשכיל ונבון כ“ש שמואל ליב הר הזהב שלום. ביום י”ח ניסן שלחתי לך אגרת קטנה על ידי הבחור יה“ש מבראדי. ביום כ”ז ניסן שלחתי לידידנו החכם המופלא מוהר“ר שי”ר דף א' לקוטים מאגרותי אליו, למען אם לא יהיה הדבר רע בעיניו, ישלחהו אליך לתת בכרמך. אקוה כי כבר שלח אותו אליך. ביום כ“ז אייר שלחתי להבחור יה”ש דף כולל שלש אגרות, והוא ישלחהו אליך, ותטעהו בכרמך. ועתה הנני שולח אליך דף אחר, ואם תמתין לי עוד מעט אשלח אליך איזה מכתב יקר בעיני. ידידי המשכיל וחכם כמר יוסף אלמנצי ימהר לשלוח אליך חיי רמח“ל, ומה טוב אם תשלח לבית הדפוס המכתב בכתיבת ידו ממש. ולא העתקתך. וכן אגרותי תשלחם בכתב ידי. כי כן תסיר מעליך אחריות כל ט”ס ולזות שפתים תרחיק ממך. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפש הכו“ח פה פאדובה כ”ז אייר התקצ“ז. ובתוך האגרת אגרתי לדוקס על מאמר השכל ואגרת ליה”ש י“ב אייר התקצ”ו ידידך שד"ל

 

Nr. CLX    🔗

An Herrn I, S, Reggio in Görz י“ב סיון התקצ”ז
15.6.1837

 

Nr. CLXI    🔗

An Herrn M. L. Letteris in Wien י“ז סיון התקצ”ז

1. 6. 1837
   לידיד נפשי החכם המליץ והמשורר הנכבד כ“ש מאיר הלוי לעטעריס שלום רב. אחרתי להשיב למכתבך היקר עד בוא אלי מכתב החכם דעליטש אשר לא הגיעני רק ביום אתמול. ועתה אגיד לך כי מאז ביום Februar 13 כתבו לי הוא דעליטש ורבו Julius Fürst אגרת מלאה אהבה וכבוד, ועמה שני ספרי החכם Fürst קשורים קשירה מפוארת, וס' החכם דעליטש (זה האחרון קשור בבראשירע, אולי נערי בית הדפוס המירו הטוב ברע, כאשר קרה לי זה שנתים ששלח לי החכם ראזענמיללער זצ"ל ס' ישעיה שלו עם הערותי, ואנשי הדפוס שלחו לי בטעות ס' שופטים, ואני כתבתי העניין לראז‘, ועתה ביום אתמול, אחרי מות הצדיק, בא אלי עם הספרים הנזכרים גם ס’ ישעיה). והנה שני החכמים ההמה יחדו מבקשים אהבתי ושואלים ממני שאשלח להם שירים קדמונים בלתי נדפסים, וגם משירי הכמוסים אתי, ומלבד זה מבקשים שאשלח אליהם דמות פני, וספור תולדותי בלה”ק. ועתה אחת שאלתי מאתך ידידי שתודיענו (אם ידעת) מה היה להחכם הזה Fürst שהמיר שמו Joseph Alsari, כי אמנם אם רצה לתרגם מלת אַלְשָר במלת Fürst, מה ראה להמיר יוסף ביוליוס? וזה מביא אותי להרהר אחריו, שמא כמו שהמיר שמו המיר ג“כ דתו. מהר ענני ידידי, כי לא אוכל לכתוב אליהם אם לא אדע לפני מי אני עומד. ותודיעני ג”כ אם אולי הגיעך מכתב מהחכם דעליטש שקבל ספרי Prolegomeni והכתבים הנספחים אליו. צדקת ידידי בדבריך נגד קצת מהגהותי בס' מגדל עוז. מליצת מה לעשות למוד וכו' השכלת מאד בהבנתה, ואני מלמד זכות לעצמי, כי בשבעה ימים (ובקצתם ג"כ הייתי חולה) החלותי והשלמתי המלאכה ההיא, ואולי עתה שאני עושה המלאכה לאטי (כי העתק אחר מס' מגדל עוז מצאתי ביד הרופא דא לא וולטא ממנטובה ואני משיב יד עליו להגיהו), אולי גם אני הייתי מפרש המליצה כפירושך, ואולי ג“כ לא. ואמנם לפי פירושך (שהוא האמת) נ”ל לנקד לָמוּד והוא לשון חכמים. שָמֵחָה הוא כמו צָלֵחָה, אך זה וזה פעל עבר לנסתרת, לא שם התאר, ומאמר הלא שָמֵחָה אז אעלוז אינו אלא לדוחק המשקל, והוא נגד הדקדוק. נכונים דבריך על למצוא בשקר פשע, גם על לשאת גמול רשעי. קריאתך גם מבלי גָבוֹל לא תתכן בעיני. בענין אכחד ומר אצעק אעיין עוד. ומי יתן והיה אפשר לך להביא אליך עוד ס' מגדל עז ליום או ליומים, ותעתיק משם כל הגהותי, ואוכל לשום לבי עליהן בהגהתי אשר אני מגיה עתה מחדש. ידידי, מה שאמרת בחפזה כי מנהג כתבי הקדש לתת ה“א הנקבה בסוף המאמר להטעים הקריאה הוא אמת ושקר. המנהג הוא להוסיף ה”א יתרה, לא ה“א הנקבה, כי בה”א הנקבה הטעם למטה. ים ודרום יְרָשָה הוא צווי, והה“א יתרה, לא לנקבה. וכן תנור בוֹעֵרָה וזולתם. אמנם וגדר אבניו נהרסה אינו מן השם, כי גדר הוא ג”כ לשון נקבה, כאשר מצאנו גדר הדחויה. ומדי דברי בענין לשון נקבה אעירך כי כמוני כמוך עשינו (באי הסלע) אֳנִי ל' זכר, והוא ל' נקבה, זולתי במקום אחד, מלכים א' י' י“א; וטוב להגיה ולעשותו ל' נקבה. בעיני יפלא מאד מאד איך לא נמצא בביבליאטעק של דעדערליין מה שכתב לי החכם ר' שלמה ראזענטהאל מעיר פעסט שמצא בו על פסוק ואפי על תבליתם; ואולי הס' שראית חסר היה. עיין נא עוד בדבר. השירים הבלתי נדפסים אשר בידי עתה, להעתיק מהם ולשלוח אל החכם דעליטש, הם: קובץ גדול משירי ר' משה אבן עזרא (ס' התרשיש ושירים אחרים רבים) אשר קניתי עתה מקרוב בדמים יקרים. שירים שונים למחברים קדמונים הנמצאים במחזור ויטרי כ”י. ע' או פ' מצבות מעיר טוליטולע זה ת“ק שנה. מקדש מעט לר”מ ריאיטי. שירי החליפות לר“ש מאריני. מגדל עז וקצת שירים אחרים לרמח”ל. שירי ר' יצחק לוצאטו אחי אפרים. שירים הרבה למשוררי איטאליא האחרונים. שירים שלי ושל תלמידי שמואל חיים זלמן. אם יזדמן לך לכתוב אל החכם דעליטש קודם שאכתוב אני אליו (כי לא אכתוב אליו עד בוא תשובתך אלי) תוכל לבשרו על זה, ובלבד שתכתוב כאלו אני הודעתיך הדבר קודם בוא אלי מכתבו, לבלתי יוודע לו ולרבו היותי מתמהמה להשיב למכתבם. ואתה ידידי היקר שלום כנפשך וכנפש הכו“ח פה פאדובה היום יום י”ז סיון התקצ“ז אוהבך שד”ל

 

Nr CLXII    🔗

An Herrn Salomon Rosenthal in Pest (Ungarn) Nr. d’ordre de l’Index raisonné 120. Vol Ante I Nr. 51. כ“ז סיון התקצ”ז

1. 6. 1837

לידידי ואדוני החכם היקר החסיד הענו ירא את האלהים מרבים, כ“ש מוהר”ר שלמה ראזענטהאל שלום. מכתבך היקר קבלתי ושמחתי בו, ועתה הנני כותב אליך שורותים אלה למען הודיעך כי מכ“ז המכונה J. Cohen הוא מכלל ידידי, ובחסדך בטחתי שאם תוכל להיות לו מעיר לעזור בשום עניין אשר יצטרך לו בסחורת הספרים לא תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות, כי האיש הזה הוא כְלִי חֵפץ לתורה ותושיה. מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם להגדיל תורה ולהאדירה, לשבור רעבון המתאוים להשתעשע בדברי חכמים ומכתביהם, והוא הוציא חמודות מני חשך. יראו ישרים וישמחו, על כן כל המחזיק ידיו כמחזיק את התורה וכעושה נחת רוח לכל המחברים הקדמונים אשר שפתותם דובבות בקבר, ברוך הגבר המחליף כח ויעל אבר להוציא לאור חכמתנו ולפרסם בדור אחרון פעל פעלנו בימֵינו בימי קדם. אתה עתה ידידי ואדוני היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו”ח פה פאדובה בחדש השלישי בכ“ז לחדש שנת התקצ”ז ידידך ועבדך שד"ל

 

Nr. CLXIII    🔗

An Herrn S. L. Rapoport in Lemberg כ“ז סיון התקצ”ז

1. 6. 1837

לדידי נפשי ועטרת ראשי החכם המופלא מוהר“ר שי”ר ברכה ושלום זה ימים רבים שלחתי אליך ולהר הזהב ולידידנו החכם היקר מוהר“ר נחמן הכהן ספרי Prolegomeni ועדיין לא ידעתי אם בא לידך, והנני תאב מאד לדעת משפטך עליו. ועתה כבוא המכתב הזה אליך תדע כי המוביל אותו לפניך המכונה J. Cohen הוא מכלל ידידַי. ובחסדך בטחתי שאם תוכל להיות לו מעיר לעזור בשום ענין אשר יצטרך לו בסחורת הספרים לא תמנע טוב מבעליו, כי האיש הזה הוא כלי חֵפץ לתורה ותושיה, מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם להגדיל תורה ולהאדירה להפיץ מעינותיה חוצה, להביא בכל מדינה ומדינה ולכל חכם וחכם הספרים הצריכים אליהם והישרים בעיניהם, והוא הוציא חמודות מני חשך, יראו ישרים וישמחו, על כן כל המחזיק ידיו כמחזק את התורה וכעושה נחת רוח לכל המחברים הקדמונים אשר שפתותם דובבות בקבר ומברכים האיש המוציא לאור חכמתם ומפרסם בדור אחרון פֹעל פעלו בימיהם בימי קדם. וגם עתה הנה הביא לפנַי הראב”ע על התורה כ“י נחמד ובו בספר שמות שני פירושים, הארוך והוא הנדפס, והקצר והוא שהיה לפני המוטוט (והפירוש הארוך הוא מזכיר אותו בכנוי השטה האחרת), והעתקתי ממנו המעט שיכלתי ביום או יומים שהיה כאן, ואם הייתי אני עשיר או הוא עשיר אין ספק שהיה הספר בא באוצרותי, ואולם הפי' הקצר להראב”ע על ס' שמות איננו שוה בנזק שהיה נמשך לתורה ולתושיה אם ח“ו הייתי אני עשיר או הוא היה עשיר, כי אז לא היה עוד מוכר ולא הייתי עוד מחבר ספרים. ישתבח המשפיל ומרים, הכל לטובת היצורים. דע ידידי כי קניתי ס' התרשיש ושירים אחרים הרבה לר' משה אבן עזרא, ומתוכו נתברר לי שהיה שם אביו יעקב, לא יצחק כדעת קצת. שם מצאתי מצבת הרי”ף כמו שהיא בספר דרך תמים וקורא הדורות, ולא אדע אם נתעוררת אתה או אחרים על מבוכה גדולה הנמצאת על אודות יום מיתתו, כי לנסח סביוניטא נפטר ביום שבת י“א אייר, ולנסח דרך תמים והכ”י אשר בידי נפטר יום שלישי בשבת עשרה ימים לחדש אייר, וזה וזה לא יתכן, כי חדש אייר לא יתחיל באחד מימי אד“ו, והנה לנסח סביוניטא היה צריך שיהיה ר”ח יום ד' ולנסח האחר ביום א‘. וכבר עשיתי חשבון וראיתי כי קביעות שנת תתס“ג הוא בש”ה והיה ר“ח אייר בשבת. והנה הראב”ד והיוחסין כתבו כי מת הרי“ף בניסן לא באייר; ואם נגיה ונאמר שמת בסיון, יתקיים נסח דרך תמים וכ”י שלי, שהיה יום שלישי בשבת עשרה ימים לחדש סיון. וא“ת למה לא תגיה ותאמר יום שלישי בשבת אחד עשר יום לחדש אייר? לזאת אשיב כי בכ”י שלי כתוב בפירוש בעשרה ימים, לא ביום י’, ואם היה יום י“א היה צ”ל באחד עשר יום; גם בדרך תמים כתוב עשרה ימים. ורחוק בעיני שיטעה הסופר בכך להחליף אחד עשר יום בעשרה ימים. והיה אפשר לתרץ בדֹחק שבתחלה היה כתוב יום י“א, ואחד מן המעתיקים טעה והעתיק יום י', ומעתיק אחר פירש וכתב בעשרה ימים; אך זה רחוק בעיני. חונֵי דעתך ידיד נפשי ועטרת ראשי, ואשמח בדבר שפתיך מישרים. ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכותב וחותם פה פאדובה בחדש השלישי בכ”ז לחדשו אוהב לאוהבו שמואל דוד לוצאטו לפ"ק.

 

Nr. CLXIV    🔗

An Herrn Os. H Schorr in Brody כ“ז סיון התקצ”ז
30.6.1837.

לידידי הבחור המשכיל והנבון כמ“ר יהושע העשיל שור שלום שורותים אלה אשר אנכי כותב אליך היום המכוון בהן להודיעך כי מכ”ז המכונה J. Cohen הוא מכלל ידידַי, והוא איש מועיל לחכמת תורתנו בשומו נפשו בכפו לסבוב את ארץ אדום ולעבור מעבר לים אל ארץ ישמעאל לקנות ולמכור ספרים, להביא בכל מדינה הספרים הנאותים והמבוקשים ליושביה, ולהוציא מטמוני מסתרים כתבים יקרים בלתי מצויים, ליהנות בהם בני תורה; על כן אהבתיו, ועל כן כתבתי אליך ידידי למען תדע שאם ידך תכון עמו בשום ענין שיצטרך לו בעניני מרכֻלתו, תעשה הטוב והישר בעינַי ותהיה ממצדיקי הרבים הנאהבים והנעימים בעיני אלהים ואדם, ובעיני הכו“ח פה פאדובה בחדש השלישי בכ”ז לחדש שנת התקצ“ז. ידידך שד”ל. שלום רב לידידינו החכם המופלא מוהר“ר נחמן הכהן והחכם הרופא המליץ המפואר הר”ר יצחק ערטער הי"ו.

 

Nr. CLXV    🔗

An Herrn S. L. Goldenberg in Tarnopol Nr. d’ordre de l’Index raisonné 121. Vol Ante 1 Nr. 35.

1. 7. 1837 כ“ב תמוז התקצ”ז

לידידי המשכיל והנבון כמ“ר שמואל ליב גאלדענבערג שלום. בתשעה לחדש הזה שלחתי אליך לקוטים מהפירוש הקצר להראב”ע על ס' שמות, והגדתי לך כי ידידי המשכיל וחכם הגביר כמ“ר יוסף אלמנצי לא ישלח אליך תולדות רמח”ל עד שיתברר לו שלא יהיה יגיעו לריק ושאף על פי שאדון שמיד לא ידפיס כרמך, תדפיסהו במקום אחר. ועתה בראותו אגרתך אלי מיום ה' לחדש הזה עם הבטחתך שאתה מוכן להוציא הס' לאור בקרוב, נתרצה ונתן בידי מלאכתו, והנני שולח אותה לך. והנני משביעך שתתן עיניך ולברך שלא תתּקלקל ותתחלף בתולדות האלה אפילו אות אחת. ידידי החכם המפואר יש“ר ישלח אליך בקרוב אגרת שכתבתי לו ותשובתו אלי. ואתה הוה זהיר להכניס בתוך אגרתי במקום המצויין את הדברים אשר הוספתי בסוף האגרת השייכים לעמוד ב' ממנה. הראיתי אגרתך למוהר”ר רמש“ג והוא יעשה כדברך. תלמידי מוהר”ר לאטאש וריגייו קבלו אגרתך, אך לעת עתה לא ישלחו לך דבר. הראשון עדיין הוא בבית הקצינים טרעוועס. מה שהשמטת מאגרתי לא היה בו דבר רע, כי לא נזכר שם שום אדם, וגם לא הוצאתי שם רע על שום אדם, רק אמרתי דבר המפורסם לכל רואה ספריהם, ולא היתה כוונתי להאשימם בזה, כי בהפך אם היה אדם אומר עליהם שהם מאמינים בדברים שנגד הטבע יהיה הדבר לחרפה ולקלס בעיניהם; רק היתה כוונתי להודיע מחשבותי שאינני מכללם, ולזה צר לי על מה שעשית, אבל סוף סוף ידעתי נאמנה כי כל מאי דעבדין מן שמיא לטב. והנה אם תהיה זאת תכונת ס' כרם חמד שלא יוכלו שלומי אמוני ישראל לחוות דעתם (במוסר ודרך ארץ) נגד מחבלי כרם ה' אין ספק כי אני ומתי מספר הנאמנים בברית אבותינו, נמשוך ידנו מכרמך לעולם. עדיין לא הודעתני אם בא ספרי Prolegomeni לידך וליד ידיד נפשי ועטרת ראשי החכם המופלא מוהר“ר שי”ר אשר אני מתמהמה מכתוב אליו בהיותי מצפה שיכתוב לי משפטו על הס' ההוא; הודיעהו דבר זה, והודיענִי ג“כ אם שלח לך ממכתביו ומה שלח. אתה שלום וכל אשר לך שלום כנפש הכו”ח פה פאדובה כ“ב תמוז התקצ”ז. ידידך שד"ל

 

Nr. CLXVI    🔗

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Wien Nr. d’ordre de l’Index raisonné 122. Vol Ante 1 Nr. 59. כ“ב תמוז התקצ”ז 1837 .7 .25

לכבוד ידידי החכם מליץ ומשורר מפואר כמ“ר מאיר הלוי ברכה ושלום. עגמה נפשי בראותי באגרתך הראשונה המקרה הרע אשר קרך עם איש מודע לאשתך, ומה אוכל לדבר אליך על זאת? המקום ימלא חסרונך, ומעצבונך ינחמך, ומי יתן והייתי יכול לתקוע בלבך אמונתי – כל מה דעבדין מן שמיא לטב – ומי יתן וראית אותי בשנת תקע”ט, כאשר נגנב לאדוני אבי חצי רכושו, ונשארנו ימים ושנים בלחם צר, ואני הייתי עמל מן בקר עד ערב לְהָסֵב סביב סביב קורת בית הבד להוציא הלביבות מן הדפוס, ואבי ואחותי לשים הבצק, והיינו משתכרים בזה ט“ו קרייצר או כ' ליום, ואנחנו עם זה שמחים וטובי לב, ואני אז לא חדלתי מחִבור השירים ומהבדלת הנרדפים. וה' יחזק את לבך ויאמץ את רוחך, ותהיה דעתך צלולה לעבוד עבודתך ולא תַרְפֶהָ. גם איעצך ידידי שתשתדל (אם אפשר) שלא תהיה האבדה והגנבה סבה למחלוקת ותחרות בינך ובין אשת חיקך חלילה; ואם לשמירת השלום והאהבה עם אשת בריתך תיטיב פנים לבוגד בך ותסלח לו, אשרך וטוב לך! זכור אל תשכח: טוב פת חרבה ושלוה בה, טוב ארוחת ירק ואהבה שם. לא ליועץ לך נתתני, ויעצתיך; כי ידעתני וידעתיך, אהבתני ואהבתיך. הגהתך במגדל עז להחליף בגד במגד נכונה מאד, כן יחליף ה' לך הבגד אשר בגדו בך במגד ארץ ומלואה ורצון שוכני סנה, לכסף ולזהב ולמגדנות; וגם ממגד גרש ירחים תתברך, במלאת ירחי לדת אשתך, בטרם תחיל תלד, אם זכר אם נקבה, תמים יהיה לרצון בעיני כל רואיו, ותשמח בו כל ימי חייך שאנן ושלו עם אשתך ישמרה האל. שמחתי מאד כי שלחת מגדל עז לדעליטש, וחסד גדול תעשה לי אם תשלח לי הערותי. אני אין לי הערות אחרות, רק, מקרוב הניפותי ידי שנית אל המלאכה ההיא, ואחרי תֻמה אראה איזו תכשר, הראשונה או האחרונה. חליפות מאריני ארוכות מאד, ולא אוכל להעתיק לך חליפה אחת שלמה, אך לבלתי השיב פניך ריקם אעתיק לך קצת שמיניות מִסִפור Narcyssus (ספר שלישי, שמינית קע"ז). לא אדע מה אחשוב על דבר ס' דעדערליין ועל דבר הזקן ונשוא פנים ר' שלמה ראזענטהאל איש פעסט. לא ראיתי לא שמעתי ולא ידעתי מה הוא ספר תפוח זהב לרומאנעללי . לא יכלתי להתאפק מכתוב אל דעליטש עד בוא אגרתך השניה, וכתבתי לו ולפירשט אגרת קטנה בלשון רומי עם כ”ה פיוטים לר“ש גבירול ר' יהודה הלוי ראב”ע וקדמונים אחרים שהעתקתי ביגיעה גדולה מס' מחזור ויטרי, והבטחתים להוסיף ולשלוח להם שירים יקרים; והנני עמל בשמחה במלאכה זו, להעתיק מהס' הנ“ל ולהגות סיגיו הרבים; גם אנה ה' לידי וקניתי חמשה ספרים כתובים בכתיבת היהודים אשר בארצות המערב, ואחר יגיעה רבה לִמַדתי את עיני לקרוא בהם, ומצאתי בהם פיוטים ושירים רבים להמשוררים היקרים הנ”ל, ואת הכל אשלח מעט מעט לשני החכמים הנ“ל. ואבואה לאגרתך השניה. שַמֵחַ שמחתני במה שבשרתני על אודות החכם פירשט. ידידי הבחור המשכיל וחכם הגביר כמ”ר יוסף אלמנצי הראני אגרתך אליו תכף בבואה, ומיד השיב לך תשובה ונתן אותה בידי, למען אספח אותה לאגרתי בכתבי אליך, ואני לא כתבתי לך מהיום ההוא עד היום הזה, על כן לא באה אליך עד היום. ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו“חפה פאדובה כ”ב תמוז התקצ“ז. ידידך שד”ל.

אַתֶּם יְערים שֹמְרֵי משׁמרת אֵלים וְאלונים אֲשׁר נִטָעוּ מימֵי קְדומים בהֲדר תפארת אף עִקְבות שׁרשׁם שְׁאול נָגעו כל רז וְכל סוד אֲהבה נסתרת מִבין עֳפאים יום לְיום תשמעו הַאִם יְדעתם מִיְמות הארץ חמדה כְחמדתי פְרוצה פָרץ?

מה זר מְאד חשׁקי אֲשׁר חמדתי כי אְעֶמוד עליו וְהוא איננו עת לחֲבוק אחשוב בְשׁוא נלכדתי כי כחֲלום יעוף וְסר ממנו משׁגֶה בְידי הוא וְלא כִחדתי כי שׁוא תְּמונתו וְכי אֶראנו אותו אֲבקש ואני נשאתי אִתּי מְשׁוגתי ולא מצאתי.

ולבעֲבור ירבה כְאב לבנו מי זה וְאיזה הוא אֲשׁר פוגע בָנוּ לְבל נקצור קְציר חֶשְׁקֵנוּ? לא הר וְלא נהר וְים מונע חומה וְדלת אין הֲלום בינינו רק לֲעלוז יַחדו לְהשתרע אשא לְבבי פה אֱלֵי כפים ובעֹכְרַי היו רסיסי מים

כי אם לְנַשׁק לו אֲני פניתי יוֹשיט לְגנדי פיו וְישקני על אֲהבתו כאֲשׁר בכיתי גם הוא לְעֻמתי בְכי יַראני יפה וְנעים אותְךָ ראיתי כראות פְני מלאךְ. אֲהה חָנֶנִי צא מיְּאור, אח לי, עֲזוב מֵי שָׁחו גשׁ נא הֲלום נתעלְסה באחו.

על מה אֲהה לא נִתְּקו רגלים ולנַחֲמני אֵחֲרו עד הנה? בחוּר אֲני עָנֹג יְפה עינים אלַי תְשׁואות חן הֲלא תִרבינה מַראות כְבודי וַהֲדר אפים כל העֲלמות כאֲשׁר תצפינה רִשְׁפֵי יְדידוֹת בָעֲרוּ ממני רק אַתְּ תְמאן בי וְתזניחני

למצוא חֲנינה עוד בְךָ בטחתי כי חן וְחסד קִדְמו פניך גם אם זְרועותי לְךָ שִטחתי אלי תְפָרֵש את זְרועותיך תשחק וְתשׁמח אם אֲני שמחתי תשיב לְקול בכיי בְדמעתך
אף אַתְּ תְדבר אם נְאֻם אביע אךְ באֱמת אין קול ואין משמיע

הה כי מְזמותי כְבר הכירו כי אַתְּ תְמוּנתי אֲשׁר נשׁקפתי פנים כְזהר הזְבול יזהירו הם כוכְבי נִשְׁפִי אֲשׁר נכספתי אם להֲבות אשׁ ממְך הבעירו כליל לְאִשַׁי אַלְלַי! שׂרַפתי האור אֲשר מִנִי בְךָ הופיע יָשׁוּב וְשַׁלְוָתִי אֲהה יכריע

כמה בְחמדת אהֲבה נואלתי למצוא יְדיד נפשי נְחוץ ממני אוי לי בְתמהון לב לְמי הוחלתי אוהב וְאהוב הִנְנִי הִנֶנִי מה זאת אֲבקשׁ עוד והתנפלתי אם תאֲותי בי לְהשביעני
רָעָב וְשָבָע בי אֲהה נפגשׁו ככה בְאולתם עֲשירים רֹשו,

לוּ מִגְוִיָה זאת בְחיל נֶעכָרֶת אפשיט תְמונתי, וְאמצאנה בדמוּת גְוית אֹהֲבי נשׁארת אֹכַל פְרי חשׁקי בְחפצי הנה אך אהֲבה קשׁה מְאד סוררת כי לא אֱהי נפרד וְסר ממנה איךְ נִשְׁבְעה דודים אֲני ואתה אם עור וְגוף אחר שְׁנינו עתה

 

Nr. CLXVII    🔗

An Herrn S. L. Goldenberg in Tarnopol. כ“א באב התקצ”ז .22. 8. 1837

 

Nr. CLXVIII    🔗

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Wien א’Nr. d’ordre de l’Index raisonné 124. vol. I Nr.
ח' אלול התקצ"ז 8.9.1837

לידידי המליץ והמשורר הנכבד כ“ש מאיר הלוי לעטעריס ברכה ושלום זה לי חדש ימים קבלתי מכתבך היקר, ואחרתי עד כה להשיבך דבר, כי מצפה הייתי יום יום לראות ספר חקרי לב, ולראות השמחה אשר בשרתני בה, ולהודות לך עליה, וגם הייתי מצפה תשובה מהחכמים פירשט ודעליטש, והייתי רוצה להגיד לך דבריהם, ומלבד כל זה תלמידי בקשו ממני בימים האלה לפרש להם ס' איוב, ונתתי לבי אל המלאכה הכבדה הזאת וכמעט שכחתי בעבורה כל שאר ענינים. ועתה הראני ידידי הגביר יו”אל אגרתך אליו ותשובתו אליך, ולא יכלתי להתאפק עוד מכתוב אליך, ומיד לקחתי בידי שיריך אשר שלחת אלי ועשיתי בהם קצת תקונים ככל אשר שאלת ממני, והנם לוטים בתוך האגרת. תחלת מעשיך בהעתקת אסתר לראַצין יקרה ונכבדת, יחזק ה' ידך להשלימה! ואתה ידידי חזק ותתחזק להתגבר על היתד, יען אם הוא ישופך ראש, אתה תשופנו עקב. וזכור אל תשכח כי גם בראש תבה, אם אין אחריה שוא, ליתד תחשב. גם לַמֵד אזניך על דבר מקומות העמדת הטעם אשר הם בתנועה הששית, או ברביעית ובשמינית. אך רואה אני כי זה יקשה עליך מאד, אם לא תלמד את פיך לקרוא בקריאה האיטלקית והספרדית, ובהבדלת המלרע והמלעיל, כראוי; ועל דבר זה נכרת ברית למשוררי לה“ק במילת הלשון ובמילת האזן, כי כל עוד שתהיה קריאתם משובשת, תהיה אזנם כבדה משמוע נעם השיר. והנני מודה לך במאד מאד על הערותי למגדל עז אשר העתקת לי, והנני מניף ידי שנית על המלאכה ההיא, ועשיתי חציה, והרבה הערות חדשות הוספתי, וגם את שמך הזכרתי לשבח בשנים שלשה מקומות. – והנה זה לי חדש וחצי שכתבתי אל החכמים פירשט ודעליטש והעתקתי להם כ”ה שירים ממחזור ויטרי, והמה לגדולי המשוררים הקדמונים, ושאלתי אותם הֲבאו לידם ספרי Prolegomeni ושירת נדוד הסיר אוני, ומאמרי על המשקל, ועדיין לא הגיעתני תשובה; והנני דואג שמא אגרתי או אגרתם אבדה בדרך; ואתה ידידי מהר וכתוב אלי מה ידעת על אודותם, הֲקבלו מכתבי אם לא, ואם מה ששלחתי להם משירי הקדמונים רצוי להם אם אין; כי למה זה אני עמל להעתיק להם עוד שירים אחרים, אם לא אדע שיוציאום לאור עולם? שמח לבי בראותי כי בדעתך לחדש נעורֵי בני הנעורים, וכן אשמח אם תוכל לספח אליהם גם שירי ידידי הגביר יו“אל אם מעט ואם הרבה, כפי אשר תשיג ידך; כי יש בהם דברים טובים, והמחבר ידידי הנ”ל הוא מן השרידים אשר אין כהם אחד מעיר בדור הזה ובפרט באיטליאה, אוהבי לשוננו והוגים בה וכותבים בה, עם היותו מסוחרי הארץ, על כן לו נאוה תהלה, כי איה ביננו כנען בידו מאזני משקל לעשות שירים אהב? והנני שולח לך תשורה קטנה, שיר שעשיתי בראש החדש הזה, הוא יום הֻלַדתי, יום מלאת לי ל“ז שנה, כמנין הב”ל. הבל ימי, רוח חיי בארץ, עד אן יתעה לבי אחר ההבל.? ארבה כבוד ושם לקצות הארץ, את כלם ישא רוח יקח הבל. נער הייתי גם נקלֶה בארץ, מאסתי תַעְלולים, שנאתי הבל, רחקתי מֵעֶדְנה, תַעְנוגות ארץ, לכסף לזהב אמרתי הבל. עשיתי לי שם ותהלה בארץ, גָדַלתי; אז כמעט בִיוֵן ההבל נפלתי, ואחמוד מחמדי ארץ. הורני נא, אתְּ יום לִדְתִי, כי הבל ימי, כי חדל אני, גר בארץ, כי הבל כל אדם, כי הכל הבל. ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפש הכו“ח פה פאדובה ח' אלול התקצ”ז . ידידך שד"ל .

 

Nr. CLXIX    🔗

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Wien ג' No. d’ordre de l’Index raisonne 125 Vol. I Nr.
ו' תשרי התקצ"ח
5.10.1837

 

Nr. CLXX    🔗

An Herrn I. S. Reggio in Görz
Nr. d’ordre de l’Index raisonné 126. Vol. I Nr.ב'
ט' תשרי התקצ"ח
8.10.1837

 

Nr. CLXXI    🔗

An Herrn I. S. Reggio in Görz
Nr. d’ordre de l’Index raisonné 127. Vol. I Nr.ד'
י“ד תשרי התקצ”ח
13.10.1837

 

Nr. CLXXII    🔗

An Herrn Jacob Auerbach in Wien Nr. d’ordre de l’Index raisonné 128 Vol. I. Nr. 7. כ“ז תשרי התקצ”ח
26.10.1837

לכבוד החכם המפורסם כ“ש מוהר”ר יעקב אויערבאך שלום. מן היום אשר יצא לאור ספרי אשר כתבתי בלשון איטלקית להיות מבוא לחכמת לה“ק, היה בלבי לשלוח אותו לקצת מגדולי חכמי אשכנז, ובפרט אליך אדוני ואל החכמים המפורסמים יאסט, צונז וגייגער, אך להיות מושבכם חוץ לגבול ממלכת הקיר”ה לא מצאתי עד הנה דרך ישרה למלא תשוקת לבבי. והנה היום באני מכתב מאת ר' שמואל ליב נאלדענבערג, בו הודיעני כי אתה אדוני היקר עומד כעת בקרית מלך רב, וויען, ושהחכם גייגער כתב לאדוני כי אִוְתה נפשו לראות ספרי הנזכר, על כן חשתי ולא התמהמהתי, והנני שולח לאדוני ארבעה עקסעמפלערע ממנו, אחד מהם יהיה לאדוני מנחה מאת עבדו, ואת האחרים ימחול אדוני וישלחם אל החכמים הנזכרים יאסט, צונן וגייגער, אם לא יכבד עליו הדבר. ואני תְחִנה לפני אדוני ורעיו, אם אולי ראו או יראו באיזה מכתב עתי היוצא כה וכה בערי אשכנז הזכרה ובַקָרָה על אודות ספרי הנ“ל או על אודות פירושי לישעיה אשר הדפיס החכם ראז' ע”ה, אם בשבח ואם בגנות, ימהרו נא ויגלו את אזני, ואם אפשר ישלחו לי הדף הכולל הבקרה, באגרת על ידי הרצים בדבר המלך; וזה כי בעיר אשר אני יושב בה לא יראו ולא ימצאו מצייטשריפטען אשר בלשון אשכנז רק אחד או שנים, וכבר יצא דבר בלייפציגער ליטעראטור צייטונג (1832 1 Februar) על מאמרי אוהב גר, ואני לא ידעתי עד מקץ שנתים ימים. ואתה אדוני היקר שלום וכל אשר לך שלום, כנפשך וכנפש הכו“ח פה פאדובה כ”ז תשרי התקצ“ח. עבדך שד”ל

ספחתי אל הספרים מראה דמות פני, ארבעה מהם לארבעתכם החכמים היקרים הנ“ל, והחמישי לידידי המליץ המפואר והמשורר היקר כמ”ר מאיר הלוי לעטעריס, המגיה בדפוס האדון פאן שמיד בעיר וויען, ימחול אדוני לשאול לו לשלום ולברכו בשם אוהבו התמים.

 

Nr. CLXXIII    🔗

An Herrn Dr. M. L. Letteris in Wien No. d’ordre de l’Index raisonné 129. Vol I Nr. 6 ב' חשון התקצ"ה

1. 10. 1837

לידידי רמה“ל שלום רב השמחה אשר הוחלתי עד בוש כמעט נהפכה לי לתוגה. ולמה זה עשיתם מעשיכם כמתגנבים, ולא גליתם את אזני, ואז הייתי ממהר להשלים ולשלוח לכם הערותי מזוקקות מן השגיאות אשר נכשלתי בהן בחפזי בפעם הראשונה. ועתה לא נשאר לי כי אם להוחיל לה' שיודפס הס' פעם שנית צרוף ומזוקק על פי הערותי האחרונות, ועם חיי רמח”ל אשר כתב ידידנו יוא“ל בגלוי תעלומות הרבה מתוך הרבה כ”י, והנה הם עתה תחת מכבש הדפוס בכרם חמד ח“נ. עוד זאת לא אוכל לכחד תחת לשוני כי רע בעיני מאד שָלְחֲךָ הס' כדרך האגרות, עד שהוצרכתי לשלם f. 4. 12 C. M בעד ס' שמחירו 30 .1 .f הנשלח לי במתנה. על דבר התעודה אשר תבקש צריך אני לשאול את פי דירעקטאר הקאללעגיום, ואקוה כי לא ימאן. ועל דבר העתקת שירי החליפות אצטרך רשות ממי שהס' בידו, ועכ”פ לא אשלחהו אליך, אך אצוה להעתיקו, ואודיעך תחלה כמה היא ההוצאה. ס' בני הנעורים מוגה על ידי ידידנו יוא“ל, וספרו הגיון בכנור, מסרתי לידידך הרופא טראממעלשלעגער ההולך למסעיו לארץ גאליציען דיך וויען, והוא ימסרם לידך. טוב תעשה אם תשלח רשימת המדפיס על דבר הכסף, ואז ימהר ידידנו יוא”ל לתת לכסף מוצא. שלחתי דמות פנַי (mon portrait) אל החכם Dr. Auerbach שימסרה אליך. קבלת אותה? ראה נא אם אתה ורעך החכם דעליטש תוכלו לעזור לי במכירת ספר Prolegomeni באשכנז, כי עדיין לא מכרתי אחד מהם בארצותיכם ואם היה הס' נודע שמה אולי היה נמכר. גם לזאת צר לי כי ראיתי החכם דעליש מזכיר ספרי הנ“ל כאלו איננו כולל רק רשימת ספרי הדקדוק, והעלים עינו מן היסודות החדשים אשר יסדתי לחכמת הלשון; ועד היום כלו עיני למצוא לספרי קורא מבין שישפוט את דברי ויודיעני אם אמת המה אם שקר. אך ימים ידברו. – ואתה ידידי שלום פאדובה ב' מרחשון התקצ”ח ידידך שד"ל.

 

Nr. CLXXIV    🔗

An Herrn I. S. Reggio in Görze Nr. d’ordre de l’Index raisonné 131. Vol. 1 Nr. 39 י“ח חשון התקצ”ח
.1837 .11 .16

 

Nr. CLXXV    🔗

An Herrn Dr. Leopold Zunz in Berlin Nr. d’ordre de l’Index raisonné 132. Vol, 1. Nr. 10. כ“ד חשון התקצ”ח
1837 .11 .22

עוד זה מדבר וזה בא ויאמר גם אני אל יום טוב באתי, יום טוב שלום וחכמתו שלום, דע כי שירים רבים בלתי נודעים הקרה ה' לפני, הנחמדים מזהב אך הם למשוררי ספרד (גבירול, יהודה הלוי, גיאת, משה ואברהם בני עזרא ואחרים), ולא לחכמי אשכנז. השמת לבך אל יום מיתת הרי“ף? כי לנסח סביונטא מת בשבת י”א אייר, ולנסח דרך תמים מת בשלישי בשבת עשרה ימים לחדש אייר, וזה וזה שקר, כי חדש אייר לא יתחיל בימי אד“ו. ובדקתי ומצאתי כי קביעות שנת תתס”ג היה בש“ה, ואם נאמר שמת הרי”ף לא באייר כלשון המצבה, ולא בניסן כדברי הראב“ד והיוחסין אלא בסיון, אז יתקיים נסח דרך תמים שמת בשלישי בשבת בעשרה לחדש. ואדוני שלום כנפש הכו”ח פה פאדובה בשמיני בכ“ד לחדש ידידך דאקטר צונץ! (לפ"ק) ועבדך שד”ל

 

Nr. CLXXVI    🔗

An Horrn Dr. M. L. Letteris in Pressburg Nr. d’ordre de l’Index rais. 134. Vol. I. Nr. 11. ה' כסלו התקצ"ח
3.12.1838

מאיר, כפי כן פיך תאמר – ומי יתן ויצדק פיך! וִיהִי! ודרך אָרֶץ. תמאס לעולמים ותשליך ארץ. מֵהַחֲלִיק שים ידך על פיך; כלבבך כן פיך. תצעד בזעם ארץ, תדוש באף גאים ורשעי ארץ. אז מַחֲמָאוֹת פיך (כי מָתְקוּ מִצוּף נעימות פיך) יִהיו לִכבוד לך בכל הארץ, יהיו לרצון גם ליוצר ארץ. אם תחזיק כושל בתורת פיך, אם נשברי לבב יְאַמֵץ פיך, תחמול ולא תבזה קְטַנֵי ארץ, תוכח במישרים לְעַנְוֵי ארץ; אם חֹטְאים תשיב בְנֹעַם פיך, אם זוללים תַּחכִּים, ומהם פיך יָקָר וְטוֹב יוציא: “חֲזק בארץ” יאמר אדון הארץ; “דַבֵר, ואנכי אֱהִי עם פיך: מאיר, כְפִי תהיה; כפי כן פיך”

אם אמרתי כי אוחילה לה' שיחזור המגדל ויודפס, אין זה למען יודפס בלי תולדותיך, אלא שיודפס עם תולדות ידידנו יוא“ל, כי בהן דברים רבים לקוחים מכ”י בלתי ידועים, ועוד מפני הערותי האחרונות, אשר פסלתי בהן את הראשונות, כגון בסוף הס' בפעם הראשונה אמרתי כי אשר תאכלנה הוא זכר במקום נקבה, ובפעם האחרונה ראיתי כי הלשון מדוקדק, והדבור מוסב לשלום (שלום! פרי הסרך אשר תאכלה); וכן בטור לתת לבב שלום אהובה בגד, מצאתי בכ"י האחרון אֲהָבֵי בגד, וכן נכון בלא ספק. ועל הכל צר לי על כמה וכמה שבושים שנפלו בדפוס הזה, וארשום לפניך מעט מזער מהם.

עמוד 10 טור 34 הֵד רָם צ"ל הֵדָם 11 1 כל עוף כנף מלת כנף יתרה – 13 ידידַי ידידים 12 4 אך אומרה האומרה – 22 איש אל איש 13 2 כאיל תערוג מלת תערוג יתרה 19 16 כבר עתה כבר 21 7 אָני איני 28 18 ידעתי רדפתי 29 1 עמר עפר 30 3 אשר אוכלה אבל לא אוּכְלה 31 25 יגיעתי יגונותי 32 17 יום ימים 34 14 הזה כזה 37 3 מה להם פת לחם 39 3 כפיך חמס כפיך – 33 שבטים שפטים 40 6 פְשָעַי פִשְעִי 49 2 סלה המה 53 24 הסר ש' ומי אליך סִפֵר כבר כל אלה? ע' שמעי; אבל כל אשר דברת זה שמעה אזני, ולא אמרתי גם לך בטרם זאת 57 2 בנדוד בגדול 61 4 אשר כבר אשר נפשו כבר 62 29 כי בוגדה בו שולמית כי בו שלומית בוגדה 73 18 בחכמה בחכמתו – 35 ולא אתם יודעת לא אתם אהה יודעת 76 17 ולא ולוֹ 83 29 פרא נער פרא – 30 ואין הבין נער ואין הבין 84 19 פְשָעַי פִשְעִי

הן אלה קצות שבושי המגדל, ושאריתם רבים מאד הנם כתובים לפני בגליון גדול, וכבר עלה בדעתי לשלוח אותם להרב אברהם גייגער למען יפרסמם בצייטשריפט שלו, ואחרי כן נחמתי, ואמרתי על כל פשעים תכסה אהבה. גם חרה לי כי כתבת לדעליטש (והוא הדפיס) כי עשית שירים במשקל ישר לבקשת שד“ל, כאלו חסד עשית לי לעזוב דרך פתלתול וללכת דרך ישרה. גם רע בעיני הכזב שכתבת לדעליטש (והוא הדפיס) שאני שלחתי לך ההעתק, ולא הגדת הדבר כמו שהיה; וזה מביא אותי לחשוד שמא אתה שאלת המגדל מבעליו לשום עינך עליו ובעקבה ובחפזון (לזכות את הרבים) העתקת אותו, על כן באו בו כל כך שבושים; ואחרי כן להעלים העקבה אמרת כי אני שלחתיו אליך. ואם היית גולה את אזני הייתי שולחו אליך באמת עם הערותי האחרונות, והיה בידך העתק מוגה בלי שתיגע להעתיקו. דעליטש לא קרא ספרי Prolegomeni, כי לא הזכיר בין ספרי תרגום התפלה שהזכרתי בעמוד 100, ואתה אם היה כבוד חברך חביב עליך כשלך, הנה בשעה שהבאתי לפני דעליטש (והוא הדפיס) רשימה ממה שחברת ועדיין לא יצא לאור, היה לך לשאול ממני רשימת מה שחברתי ולא יצא לאור, שהוא באמת כפלי כפלים בכמות ובאיכות ממה שהדפסתי. וכל זה אני אומר לך לא להיותי חושש או קוצף לדברים אלה, כי באמת דברים קלים הם בעיני; אך נ”ל כי אין ראוי לאוהב להעלים מאוהבו דבר קטון או גדול מכל הנוגע לאהבתם. וסוף סוף איננו אוהב על פי דרך ארץ, ואתה יואל אלוה ותמאס בה לעולמים, ויהיה כפי כן פיך. ואתה ידידי אם בדרך ארץ דרכך, התחשוב שיצדק בדרך ארך להוציא לאור מלאכת מחבר בלי רשותו, כאשר עשית בהערותי? באמת אינני בקי במשפטי ד“א, אבל שאלתי את פי החכמים ואמרו לי כי זה אסור והוא אצלם לאו דאורייתא. בקיץ שעבר הקרה ה' לפני וקניתי שירים הרבה כ”י לגדולי המשוררים הקדמונים, מחזור מכל השנה (חסר קצת) בארבעה חלקים, כתוב באפריקא, כולל פיוטים רבים ונחמדים בלתי ידועים באיברופא, וס' התרשיש לר' משה אבן עזרא 1210 בתים, 2420 טורים, ודיואן (Diwan) לר' משה הנ“ל, יותר מעשרת אלפים טורים, והיה בדעתי לשלוח מהשירים ההם להחכם דעליטש לקרעסטאמאציאה שהיה בדעתו להוציא, כמו שהחלותי לשלוח לו מפיוטי מחזור ויטרי. ועוד צויתי לאוהבַי לחפש בארצות אפריקא, ולאסוף אלי מטמוני מסתרים לנכבדי משוררי ספרד. ואחרי אשר ראיתי החכם ההוא כנִחָם ממחשבתו, עשיתי לקוטים מהספרים ההמה וכתבתים באגרות לידידנו החכם המפורסם יש”ר, ואקוה שתצאנה לאור. וזה אני מגיד לך לבלתי עשות מעשי כמתגנב וכבוגד בהחכם הנזכר; ומכל מקום אם יחפוץ החכם ההוא להוציא מחשבתו מן הכח אל הפעל, עוד הרבה נשאר אתי שלא הבאתי באגרות הנ“ל, ואוכל לתת לו די מחסורו. השירים האלה הקדמונים הרבה עמלתי ואעמול בשמחה בהעתקתם והגהתם, לרוב חביבותם אצלי. לא כן שירי החליפות אשר שאלת ממני, אשר אינם רק העתקת הבלי הגוים, ואין בהם national רק הלשון, וגם הלשון איננו מן המובחר, אין בלבי לאבד עליהם זמני אם לא בשכר הבטלה. והנה השירים ההם הם 850 ottave , 6800 מורים, והנה המלאכה ארוכה, לא לבד על הסופר המעתיק, כי גם עלי המגיה. ואם הייתי רשאי לשלוח אליך הס' שתעתיקהו הייתי עושה, אך בעליו מאן ימאנו ורק למעני יעשו להניח לי שאצוה להעתיקו פה בעיר הזאת. והנה שכר ההעתקה בכתב רש”י (לפי מה ששִלַמתי העתקת המגדל, אשר הוצאתי בה.(.f 5, ½, C. M) יעלה 12 f בקירוב. ואמנם יותר טוב היה להעתיקו מעיקרא בכתב מרובע, שיוכל להנתן אל המדפיס, בלי שתצטרך להעתיקו שנית. שכר ההעתקה בכתב מרובע יעלה 16.f בקירוב. ואמנם שכר ההגהה להנקדן המובהק הוא 3 .kr לכל ottave והם ½42 .f לכל הספר. והיה אם תחפוץ בדבר, תגלה את אזני, ואני אקבל את הכסף מיד ידידנו יוא“ל, מן הכסף אשר עליו לשלוח לך להדפסת הגיונו בכנור – ואמנם אם תשאלני עצתי על הדבר הזה, אֹמר כי אין הס' ההוא ראוי שיודפס כלו, אלא הספורים המובחרים שבו, אשר אלקט ממנו אם תחפוץ, ובכן תמעט ההוצאה, וכבוד המחבר ירבה. ודע כי אני העירותי את לב ידידנו יוא”ל לדרוש ולחקור אחרי כל הנמצא בכ“י לבעל שירי החליפות (אשר היה רופא ומ"ץ פה זה מאה שנה), ולכתוב תולדותיו, והוא שמע בקולי ואחור לא נסוג, ופשפש ומצא כתבים הרבה להרב הנזכר (בהם כל פרקי אבות בשיר), גם האריגינאל של שירי החליפות, עם חלופי נסחאות הרבה, וענינים רבים ממה שכתב ושכתבו לו: והנה הוא עוסק עתה בחבור תולדות החכם ההוא בחריצות נמרצת, כאשר עשה בתולדות רמח”ל. והיה אם תגמור בדעתך להוציא לאור שירי החליפות ישלח אליך חנם את מלאכתו, ואם לא ידפיסנה במקום אחר. הרופא טראממעלשלעגער היה ללעג ולקלס בעיר הזאת על אודות אגרתך, אך לא מפני מה שלא הרבית בשבחיו, אלא מפני עקלקלותיו. כי בא האיש ביתה ידידנו יוא“ל ומסר לו ס' קול שחל אשר שלחת אליו, ובקש ממנו דמי הפארטא, ויען יוא”ל ויאמר אקרא תחלה את אגרת רמח“ל לראות מה ידבר לי , ויקרא את אגרתך העברית, וירא והנה אין בה שום רמז שישלם דמי ההובאה, ויאמר אל הרופא: הנה אנכי לא בקשתי הס' הזה מאת רמח”ל, אך הוא שלחו אלי למען אתעסק בו להנאתו ולטובתו; ועתה קרא נא אתה מה כתב אליך, ואם אמר שאשלם, הנני אשלם. ויאמר הרופא בלבו: איך יבין האיטלקי הערל הזה את דברי האגרת הכתובה בלשון אשכנז? וימהר ויקרא בקול גדול את דברי אגרתך אליו, ואזני יוא“ל קשובות לקול הקורא. ויהי כשמוע יוא”ל את דבריך אשר אמרת לבלתי יקח מידו את כסף ההבאה, כי אתה תשלם לו בשובו אל עירך. ויתמה ויאמר: נ“ל שאין רצונו שאשלם דבר. ופני הרופא חפו, ויען ויאמר אל יוא”ל: סלוח תסלח אדוני, כי בתחלה לא קראתי האגרת, רק הבטתי בה בחפזון, וישלחהו יוא“ל בשלום. לא היו ימים מעטים ויבאו אנשים וישאלו את פי יוא”ל ואת פי על אודות הבחור ההוא ומדותיו, וַנַגֵד להם על פי הדבר הזה: ומה' היתה נסבה שתתעורר, אתה להדפיס ס' בני הנעורים למען עשה כיום הזה להציל בתולת ישראל מכף מעול וחומץ; אשר אולי בעל בני הנעורים לא עשה בכל ימי חייו מצוה גדולה כזאת, רב אשר הציל במותו מאשר הציל בחייו, אע“פ שהיה רופא; ואם היה הענין בהפך, והיה הדפסת ספרו סבה להויית הזווג ההוא, הייתי אומר: רב אשר המית במותו מאשר המית בחייו, אע”פ שהיה רופא. ואתה ידידי אם אולי דאגת שמא הוא הוציא דבתך רעה אלי, משיחו וכעסו עליך, דע כי לא היה מזה לא דבר ולא חצי דבר. אתה עתה ידידי תוכל למסור ס' הגיון בכנור אל הצענזור, ובתוך כך תשלח לנו את הרשום בדפוס שטרויס; ולתקן את השירים אל תשלח ידך אם לא תגלה ראשונה את אזננו. ובמאמר: חקי תנה יום יום להטריפני, אינני רואה צורך לתקן, אחרי אשר מצאנו ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה. והיה כי תבא על הדפסת הס' תשגיח שיסודרו המחברות הן בבני הנעורים והן בהגיון בכנור, על פי המספרים הרשומים בראש כל מחברת, תחלה השיר שנרשם עליו א, ואחריו השיר שנרשם עליו ב, וכן כלם. ידידי מוהר“ר הלל הכהן דעללא טאררע יש בידו שירים רבים לשמואל לשמואל רומאנילי, ובתוכם העתקת la Merope del Maffei ed il Temistocle di Metastasio ואם תחפוץ בהם ישלחם אליך. אם אפשר לך לשלוח אלי הדפים מהצייטשריפטען הכוללים בקרה על מעשי ידי, יהיה לי לנחת רוח, וגם לתועלת, כי מכל אדם אני למד, וכבר חזרתי בי מכמה דברים שכתבתי והדפסתי, וגם ממה שפירשתי בישעיה, וכבר בקשתי זה מד' אויערבאך (מי ומה הוא, לא ידעתי) וגם אתה דבר אליו על זאת; ובלבד שלא תשלחו אלי גם שניכם – הצייטונג של פיליפסזאהן נמצא בוויען? ראית אותו? יש בו דברים טובים? כמה מחירו? ולבלתי תבא לפניך האגרת ריקה מכל דבר חכמה, אציג לפניך פירוש שני מקראות בישעיה כ”ג יו“ד. ל”ז כ"ה. עוד זאת אביא לפניך, והיא השיר על הגבהת ספר תורה להחכם המפורסם ריססער אישר תרגמתי זה שלש שנים. זאת התורה, העדות הנבחרת). ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום. וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו“ח פה פאדובה ה' כסלו התקצ”ה ידידך שד"ל

 

Nr. CLXXVII    🔗

An Herrn S. L. Rapoport in Tarnopol Nr. d’ordre de l’Inder rais. 136 Vol. 1 Nr. 14 כ“א כסלו התקצ”ה

1. 12. 1837

 

Nr. CLXXVIII

   🔗

כ"ג כסלו התקצ”ח

לכבוד ידידי המשכיל והנבון מהה"ר דוד יעקב מארוני שלום.

שמח לבי ויגל כבודי בבוא אלי מכתבך הנעים, שמחתי על כבודך אשר כבדתני, ובאלה לא אאריך; ושמחתי בראותי כי עוד נמצא באיטאליאה איש אשר ידבנו לבו לפקוד את הגלמודה הזאת, לשוננו הָעַתִיקה, אשר עתה בזקוניה אין מחזיק בידה מכל בניה. ועתה חזק ידידי והתחזק, מעשי ידיך אל תרף, וכדברי המשורר הנעים Petrarca אֹמַר אליך:

ועתה ידידי המשכיל והנבון, הנה משיריך אשר הואלת ותערוך לפני מתרגומך אשר החלות לתרגם את יום Parini, רואה אנכי כי השיר אמר אליך בני אתה, ואתה אמרת ללשון יהודה אחותי היא, והיא גם היא אמרה אחי הוא.

ועתה מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך הנני להגיד לך את כל לבי, ולדבר אתך כאשר ידבר איש אל רעהו אשר ידעוֹ מתמול שלשום. הֲבָאַת ספרים מלשון ללשון היא עבודה טובה ומועילה כאשר יתרגם אדם ללשון בני עמו ענינים הכתובים בלשון אשר היא נכריה להם, כגון אם נתרגם מלשונות העמים הקדמונים ללשון בני דורנו, או מלשונות העמים הרחוקים ללשון בני ארצנו. ואולם אם נתרגם מלשון בני דורנו ובני ארצנו לאחת מן הלשונות הקדמוניות, לא תהיה המלאכה מכלל הטוב והמועיל, כי אם מכלל הֶעָרֵב. ואם יאמר המתרגם: והלא רוב השירים אין מגמתם רק הערב, וגם אני הלא בזאת תהיה תפארתי אם תהיה מלאכתי ערבה. לזאת אשיב לו יהי כדברך! אך מה מאד רחוק הוא שיערבו לאזן מלין תבחן, שירים עבריים אשר יסודותם בלשון אחרת! ובפרט אם השיר המתורגם סובב הולך על דרכי הדור האחרון, אשר המה רחוקים מדרכי הקדמונים כרחוק מזרח ממערב. כי אז רק בעל כרחה תשמש הלשון הָעַתִיקה להגיד רעיונים ומעשים אשר לא נסתה בהם בימי קדם, והנה היא בוכה וצועקת חמס על הבא עליה שלא כדרכה. ואם תערב המלאכה, לא יהיה זה רק כאשר יראה הקורא המקרא והתרגום יחדו, וישים לבו לחכמת המתרגם אשר עבד עבודת פרך והביא תחת עֻלו הלשון הקדמונית, אשר כפרה סוררה היתה נשמטת מתחת מוסרותיו. והנה הדבר הזה אם אולי יערב ויהיה לתהלה בענין קצר, לא יהיה הדבר כן במלאכה ארוכה, כי הערבות וההנאה אשר איננה עצמית אלא חיצונית ומקרית לא תִמָשֵךְ רק מעט, ואחר תשבת, ותקוץ נפש הקורא, וגם אולי יהיה אפו על המתרגם בְחֻמְלוֹ על הלשון אשר בגד בה וַיְענֶהָ. ומה גם אם יבא בשיר המתורגם זכרון אלילי הגוים הקדמונים והבלי ספוריהם, אשר המה שנואי נפש לשון יהודית, איך יערב התרגום ההוא לבעל הלשון, והוא לא יוכל לבחון ולטעום הענינים ההמה אם לא יתרגמם תחלה בלשון אחרת.

אחת היא על כן אמרתי אין טוב למשורר עברי לתרגם שירים ארוכים, כי אם קצרים, וגם באלה ישמר מאד שלא יהיו עניניהם רחוקים ומתנגדים לדרכי לשון יהודית ולרעיוני בעליה כותבי ספרי הקדש, ועל הכל שלא יִזָכְרו בהם אלהי נכר וספוריהם.

וזאת שנית רחוקה דעתי מדעת כל העוזבים ארחות יושר, דרכי המשקל אשר גבלו ראשונים, ללכת בדרכי חשך להביא השוא במנין ההברות, כאלו גם הוא תנועה כשבעת המלכים, ובאמת עבד עבדים הוא וקולו כקול חצי תנועה, כאשר הוא מבואר בחכמת הדקדוק. הן אמת כי לפי קריאתנו עתה אנחנו בני איטליאה וזולתנו, אין השוא והחטפים גרועים משבעת המלכים, כי גם בְּ גם בֵּ וגם בֶּ קריאתם אצלנו be תמיד; אך אין לה"ק מן הלשונות החיות, שיתכן לסמוך בהן על מנהג העם המדבר בהן, אך מתה היא, ואין לנו בה אלא מנהג הקדמונים שהיו בעלי הלשון. ואחר שידענו כי השוא והחטפים לא היו מתחלתם תנועות, לא נוכל אנחנו להחשיבם כתנועות, כי בזאת יהיו שירינו שרוע וקלוט, כי השיר אשר בו שני שואים הוא באמת יותר קצר (לפי קריאת הקדמונים) משיר אשר לא יהיה רק שוא אחד. על כן יפה עשו המשוררים הקדמונים בעלי המשקל ביתד ותנועה, כי בשמרֵנו השווי במספר השואים ובמספר התנועות, יֵצאו שירינו שוים זה לזה בשלמות. ולא תמצא גם אחד מחשובי המשוררים שיחשיב השוא כתנועה, רק ר' משה ריאיטי בספרו מקדש מעט, אך מי ישימהו בקהל חשובי המשוררים? ובהפך מצאנו לגדולי המשוררים שבחרו בדרך מתנגדת ממש לדרך זו, והוא שלא לחוש כלל אל השוא והחטפים, ולמנות התנועות לבדן, ולהוציא החטפים מן הכלל (עיין אוהב גר, עמוד 93. 92.).

וכבר עלה בלבי דרך ממוצע בין שני הדרכים האלה, והוא לשמור השווי במספר היתדות, אך לא במקום מושבן, וזה אשר שרתי לאות ולדוגמא:

עורו בְני עצלה רְפי ידים,

הֲתרדמת עולם מְנת הגבר?

ימך המְקרה בעֲצלתים,

וְתאֲות עצל תכין לו קבר.

אל נְמלה לְכו תראו תחכמו,

כי שֹנְאי העֲבודה יאשמו.

הנה כאן תמיד שתי יתדות, אבל במקומות מתחלפים.

השמעתיך ידידי היקר את דעתי בתם לבב ובאמונה, ואתה תבחר ולא אני, אם להמשיך מלאכתך ואם למשוך ידך ממנה; וכן אתה תשפוט אם להחזיק בשטת רבך זצ"ל במשקל החפשי, ואם לשוב אל המשקל הקדמון אשר גבלו ראשונים, ואם לאחוז בדרך החדש אשר בדיתי מלבי.

ואבואה אל הערותיך, ואמַר כי ישר בעיני תַרְגֶמְךָ tuoi ozϋ במלת משבתיך; גם השתמשך במלת גהק הנהוגה בלשון רז“ל טוב בעיני מאד, כי אין ספק אצלי כי הרבה מלות עבריות נשמרו בלשון חכמים, וכדברי רבך זצ”ל בשפה אחת, ולכן טוב היה בעיני אם היית משתמש גם בפעל פהק, ולא היית אומר שאפה, שהיא מלה יסופק בה הקורא, ואם לא יראה דברי המשורר ככתבם וכלשונם (sbadiglia) לא יבין המכוון. וכן שרש עכל (הנגזר משרש אכל) לא אדע למה מאסתו, ולמה בחרת להשחית נקיות הלשון בהביאך בתרגומך יציאת הפרש, לבלתי השתמש במלה מלשון חכמים. ואמנם בענין תרגום מלת nojosi אין דעתי כדעתך, כי לפי מה שאחשוב צדקו דברי הרשב“ם בפירושו לבראשית י”ט י“א, שאין ענין שרש לאה אלא יגיעה לריק ובלתי יכלת להוציא המחשבה מן הכח אל הפעל, כמו וילאו למצוא הפתח, וכן נלאו מצרים לשתות מים מן היאור, ישתדלו לריק, וכן נלאיתי נשוא, לשוא אשתדל לסבול ולא אוכל, וכן נלאיתי הכיל (ירמיה ו' י"א), וכן העוה נלאו (שם ט' ד') לא יוכלו להעוות עוד, לשוא ישתדלו להוסיף רשעה על רשעתם, וכן נלאות ברב עצתיך ענינו יָגַעַתְּ לריק, וכן נלאיתי הנחם, לא אוכל להנחם. ואין ענין פעל annojare קרוב ומתיחס כלל להוראת שרש לאה, שאיננה אלא היגיעה לריק. וכן בהפעיל המעט מכם הלאות אנשים אין ענינו annojare, אלא לעשות להם דברים רעים שלא יוכלו לסבלם, ובאמרו כי תלאו גם את אלהי דברה תורה כלשון בני אדם, כאלו לא יוכל לשאת רוע מעלליהם. ובהפך בשרש קוץ מצאנו ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, ואין ספק שלא היו מואסים במן מצד עצמו ולגריעות טעמו, אלא מחמת רוב הרגלם בו. לפיכך נ”ל שיצדק יותר לתרגם: תקוץ בם נפש.

מדי דַבְרִי בענין הטור הזה, הלא הוא העוברים בלאט מלאים נפשך, ראיתי להעיר אותך ידידי כי מלת בלאט אין ענינה אלא הסתר וכסוי, כהוראת שרש לוט אשר ממנו לֻקחה, ואמנם להוראת מלת בנחת ראוי לומר לְאַט, משרש אטט, כמו את מי השילוח ההולכים לאט.

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, כי היה דברי עמך כדרכי תמיד עם הקרובים ועם הרחוקים, בשפה ברורה ובלא לב ולב. ואתה ידידי היקר חזק ואמץ, ויהי אלהים עמך בכל מעשה ידך אשר תעשה, ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו"ח פה פאדובה בתשיעי בשלשה ועשרים יום לחדש, שנת התקצ”ח.

ידידך

שמואל דוד לוצאטו.

 

Nr. CLXXIX

   🔗

כ"ו כסלו התקצ”ח

לידי המשכיל והנבון כמ"ר ליב דוקעס שלום.

מכתבך אל החכם הרופא דא לא וולטא שלחתי לו מיד, וספרך אשלח לו בקרב הימים, ובתוך כך הודעתיו שאשלחהו אליו כי כן פקדת עלי.

דע ידידי כי מחזור רומניא הוא נמצא בעיר הזאת, והוא מדפוס ראשון, הלא הוא ד' בומבירג, ובדקתי אותי לאטי, והודעתי טיבו באגרת לידידי החכם המפואר יש“ר, עם שאר אגרות שכתבתי לו בשנה הזאת בגלוי מטמונים אשר הביא אלוה בידי משירי קדמוני המשוררים. ודע כי מה שקראת המחזור ההוא römisches Rituale טעות היא בידך, כי מנהג בני רומי הוא ידוע בכל ערי איטליאה, והוא משונה הרבה מהמחזור הנ”ל; ע“כ נ”ל ברור כי רומניא זו איננה מדינת Romagna אשר באיטליאה, אלא מדינת Romania או Romelia אשר בארץ ישמעאל, ובה קוסטנטינא, אדריאנופולי וסלוניקי.

ויהי מה, התפלה אשר שלח לי הרופא דא לא וולטא זה ימים או זה שנים, המיוחסת לרס“ג, איננה כלל אחת מהמובאות במחזור רומניא, אם אין זכרוני מתעה אותי, כי איננה עתה לפני, כי בקשתיה היום בין אגרותיו אלי ולא מצאתיה. מלבד ס' התרשיש לרמב”ע יש בידי ג“כ הדיואן (Diwan) שלו, הכולל שלש מאות שירים שקולים של המשורר היקר ההוא. גם מחזור כ”י נכתב בעיר והראן (Oran) באפריקא, הכולל שירים נחמדים יקרים מפז לרשב“ג ר' יהודה הלוי בן גיאת רמב”ע ראב"ע וזולתם.

תפלות אנשי סניגילי (אולי Senegal) וק"ק בקוגין (?) לא ראיתי ולא שמעתי בלתי היום, (אולי קוגין ענינו Cochin); ואתה ידידי תעשה חסד עמדי אם תערוך לפני תחלת התפלות אשר בו הבלתי נוהגות אצלנו, ותודיענו אם נזכרו שם שמות המחברים.

עוד זאת תעשה חסד עמדי, בהיותך בלב ארץ אשכנז, שאל וחקור אם עלה זכרון ספרי Prolegomeni באיזו צייטשריפט ומה דברו בו, אם טוב ואם רע; ואם תמצא דבר שיש בו ממש (אם בשבח ואם בגנות) השתדל לשלוח לי הדף ההוא, ולפחות להעתיק לי דבריו, עם רשימת שם הספר ויום הכתיבה. וכל זה אני אומר מפני שאין הספרים ההם נמצאים באיטליאה כלל.

תדרוש בשמי לשלום ידידי החכם המפואר דאקטער צונז, ושאל את פיו אם קבל ספרי הנ"ל וגם דמות פני (Portrait) אשר שלחתי לדאקטער אויערבאך אשר בעיר וויען למען ישלח לו ואל החכמים יאסט וגייגער.

ואתה ידידי שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש החותם פה פאדובה

כ“ו כסלו התקצ”ח ידידך שד”ל

 

Nr. CLXXX

   🔗

א' טבת התקצ”ח

לידידי למה"ל שלום

שמחתי מאד בישועתך, אך אתמה כי לא הודעתני איך ולמה אחרי אשר היתה כל מגמתך ותשוקתך להתקבל למלמד בוויען, ושאלת ממני כתב עדות על זה, ושלחתיו לך, חזרת למלאכת ההגהה.

אל נא תשקוט עד אם תשים נגד עיני דף הצייטשריפט הכולל הדברים אשר הבאתי לפני באגררתך.

ואתה שלום. פאדובה א' טבת התקצ”ח,

ידידך שד"ל.

 

Nr. CLXXXI

   🔗

ט"ו טבת התקצ”ח

לכבוד ידידַי החכמים המפוארים יוסף אלשרי ופראנץ דעליטש שלום.

זה לי ימים וָחְדָשים לבבי פוסח על שתי הסעיפים, בל אדע האני נושה בכם ואם אתם נושים בי.

הנה אתם קדמתם פני בתשורה יקרה, ספריכם הנחמדים, ובמכתב אהבה וחן וחסד, ובקשתם מאתי שאשלח לכם שירים לא נגלו לעין כל לתתם בקרעסטאמאציא אשר נדבה רוחכם להוציא לאור, וגם ספר תולדותי ודמות פני. ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגותי, והעתקתי לכם כ“ה שירים יקרים מס' מחזור ויטרי (אשר לא נמצא רק פה ובעיר אקספארד) והבטחתי אתכם להוסיף לשלוח לכם עוד כהמה וכהמה, וכן היה בלבי לעשות, וכבר אספתי אלי, (והאלהים הקרה לפני) מטמוני מסתרים שירים יקרים מאד, לראשי משוררי ספרד גבירול, ר' יהודה הלוי, בן גיאת, ר' משה בן עזרא, הראב”ע וזולתם, גם דמות פני צויתי לחקוק על האבן. גם ספר תולדותי החלותי לכתוב. אך אחרי כן בראותי כי אין קול ואין עונה מכם לאגרתי, רפו ידי, ואמרתי אולי כבר שבו האנשים האלה מעצתם, ולמי אני עמל להעתיק ולשלוח להם? על כן משכתי ידי מכתוב אליכם עד תוסיפו לקדם פני, ותודיעוני היש עוד בנפשכם להוציא הקרעסטאמאציא הנ"ל אם אין. גם מְחַכֶּה הייתי שתודיעוני משפטכם אשר תשפטו בחכמתכם על ספרי Prolegomeni אשר שלחתי לאחד מכם. ועדיין צמאה נפשי לראות איש מבין ישים לבו על דבַרי אשר עמלתי בהם ימים ושנים ויגלה את אזני הֲנָכוֹנוֹ רעיוני לבבי אם אין, ואם היסודות החדשים אשר הצבתי לחכמת לשון הקודש יש להם על מה שיסמוכו, או אם קו תהו נטיתי ואבני בהו בניתי; ועד היום הזה קול תהלות שמעה אזני, וּבַקָרָה ומשפט לא ראתה עיני, ומי יוכל להביא דברַי במצרף החכמה והתבונה יותר מכם? והנה על פי הדברים והאמת האלה היה נראה לי שאני נושה בכם.

ואולם מצד אחר, אחרי שבאגרתי הקצרה הרומיית אמרתי כי באגרת אחרת עברית אדבר אִתְּכֶם בארוכה, הנה אתם נושים בי. ועתה בהיותי במבוכה הזאת אמרתי אני אל לבי לאמר: הלא אוהבי ישראל ולשונם וחכמתם מעטים כל כך בימים אלה, ואחרי אשר נפגשו שלשה מהם, למה החוט המשֻלש במהרה ינתק? כי מי יודע בכמה וכמה דרכים נוכל להועיל איש אל אחיו ואל העם ואל הלשון ואל המדעים אשר חפצנו בהם, אם נהיה לאגודה אחת?

והנה שאול שאלתם ממני להגיד לכם דבר על בתי הדפוס אשר באיטליאה ועל הספרים היוצאים לאור בלה“ק. תשובת שאלתכם קצרה: אין דבר. רק בליוורנו מדפיסים לפעמים ספרי דינים וספרי דרושים, ועתה מקרוב אחד מתלמידי, שמשון Gentilomo שמו, קנה בעיר ההיא בית דפוס והדפיס התפלות עם תרגום איטלקי שלי, ומבקש ממני שאחבר קצור מספר Grammatica ragionata אשר כתבתי לתלמידַי; והנני שולח לכם שער שני הספרים האלה. האינדיפערענטיזמוס הולך ומתרבה, ואני ותלמידי מתחזקים נגדו. ועתה לבלתי ראות פניכם ריקם הנני נותן לפניכם היום את אשר חדשתי במקרא אחד ביחזקאל (ג' י"ב), גם שירה בלשון סורית¹) אשר כתבתי בשנת תקפ”ט לחתונת ידידי ר' אברהם שלום (בבכורי העתים אב' שלום) סופר הקהל הזה, ושם כלתו Rosa כהן, רק להעדר הפנאי לא אכתוב אותה בכתיבה סורית, כי אם בכתיבה עברית. ועתה ידידַי הנני נותן לכם את בריתי שלום, וה' אלהי ישראל יברך אתכם ואת כל חכמי עמו ואוהבי עמו בשלום.

פאדובה בעשירי בחמשה עשר יום לחדש שנת התקצ”ח

ידידכם ומכבדכם המוכן לעבודתכם.

שמואל דוד לוצאטו

 

Nr. CLXXXII

   🔗

כ"א טבת התקצ”ח

אגרת 11 Nr. אבדה ולא הגיעה לידו², והעתקתיה לו שנית, עד ואשלימה באחד בשבת, אח"כ כתבתי:

עד פה העתקת מה שכתבתי אליך ידידי היקר ביום ג' כסלו, בשצף קצף, רק לבקשתך שבתי היום והעתקתי האגרת אות באות. צר לי על כתב עדות ששלחתי לך עם האגרת ההיא, ואבד; ואשתדל להשיג ממנו העתקה אחרת. שמחתי מאד בראותי תפלת אסתר אשר שלחת, כי ראיתיך מצליח במלאכתך, וכמוך לא היה לפניך בכל משוררי הצפון, ובכל התפלה ההיא לא מצאתי מעוות רק מלת וּבקהלם, שהוי“ו שורק ליתד תחשב. אתה ברוך ה' שלוח תשלח אלי ככל חפצך את כל אשר כתבת עד היום משלום אסתר, ואשימה עיני עליו, ואשיבהו אליך עם הערותי. לבי אומר לי כי מאהבת ה' את עמו שלחך פרעסבורגה, לעמוד לשרת לפני האדון הבחור, אשר לפי הנראה לא יסוג אחור מהוציא לאור ספרים בלתי מפורסמים, כי שמעתי שהוא מדפיס ספרים כ”י שמכר לו ר' מרדכי ביסליחש (אם עודנו שם תדרוש לשלומו בשמי): הודיעני נא אמתת הענין, ועל איזה תנאי הוא מדפיס הספרים ההם. גם כתוב לי על אודות המכתב העתי אשר אמר להוציא (ואני מכתב עתי משבוע לשבוע לא ייטב בעיני, רק שנים או ארבעה חלקים לשנה, כי מה שהוא מיום ליום או משבת לשבת הוא בעיני קיקיון יונה).

כתבתי אגרת שלומים אל החכמים פירשט ודעליטש, לבלתי תהיה אהבתנו כמת בצאתו מרחם אמו; ולא הזכרתי דבר מן התלונות אשר העתקתי לפניך מאגרתי הקודמת.

יש בידי סדור רש“י³ (הזכרתיו בפראלעגאמעני עמוד 28) נכתב בשנת ב”ם לפרט, כלומר בשנת 1282, והוא כמו מאה דפים in 8. ^vo, והוא חסר בראשו, והוא יקר מאד בעיני (ואף כי בעיני הרבניים!), וכבר שלחתי ממנו לקוטים לידידי החכם המופלא מוהר“ר שי”ר; ומי יתן ויצא לאור עולם!

קונטריס הרואה שֻלַח אלי כאגרת, והגיעני יום אחד אחרי בוא אלי המגדל (אשר על כן חרה לי על ההוצאה), ואתה באתני אגרת ממחבריו, העושים עצמם כנמלכים מאשר עשו, ואומרים כי אתה והחכם שי“ר כתבתם אליהם להגן בעד החכם יש”ר, ושהם עתידים להדפיס כל מה שיבא לידם מאת חכמי הדור

בכבוד החכם הנ“ל; ואני מיד שלחתי לו העתק ממכתבם, לשמוע מפיו אמתת המאורע, כי אמנם בני בליעל וחנפי לב הבחורים ההמה בעיני, ואין חפצי להתגלע עמהם, ולכתוב עוד אליהם (כי כבר כתבו לי וכתבתי להם זה שָנִים, ואח"כ פסקתי), אם לא לעשות הטוב והישר בעיני ידידי יש”ר.

צייטונג של פיליפסזאהן ראיתי ושמחתי, וגם כי המחבר ורעיו מאוהבי האימנציפאציון המה אינם כלם מאותם שעשו גלוליהם אימנציפאציון, כלומר שאין להם אלוה אחר אלא הוא; ומכל מקום מכתב המאסף כל חָדָש המתיחס לבני עמנו יקר הוא בעיני.

והנני נותן לפניך ידידי שיר אשר כתבתי ושלחתי זה חדש ימים לכבוד ידיד נפשי ועטרת ראשי החכם המופלא מוהר“ר שי”ר ביום שבתו על כסא הרבנות בק"ק טארנאפאל⁴

ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו“ח פה פאדובה כ”א טבת התקצ”ח,

ידידך שד"ל

 

Nr. CLXXXIII

   🔗

כ"ח טבת התקצ”ח

אלמאנצי שלום לפ"ק

ברוך אשר ארור, וששים כסף

אל רעך תתן, וסדור רומי

כליל בהוד יפיו ומחמד עין

תקח, ומצבות בארץ קדם;

ויהי לאות ולעד אשר יקרת

אתה בעיני, ואני דודך.

פאדובה היום כ“ח טבת שד”ל יחי ויגדל אא“א סס”ס

לפ“ק לפ”ק

 

Nr. CLXXX¹

   🔗

ז' שבט התקצ”ח

לכבוד ידידי הבחור המשכיל והנבון כמ"ר יהושע שור שלום רב.

זה לי ימים רבים קבלתי אגרת מהיקר אחיך שיח‘, בה הודיעני כי שלח אלי הס’ אשר נדבה רוחך לתת לי מתנה, אך הס' נשתהה בעיר טריעסט עד עת מצוא מי שיביאהו אלי, ורק ביום אתמול הגיע לידי, על כן חשתי ולא התמהמתי לכתוב אליך, למען תדע כי בכל לבי אני מחזיק לך טובה על מתנתך. בקרב הימים אשלח אליך דמות פני, מתנה. כתוב אלי, וחיה בנעימים כנפשך וכנפש

הכו“ח פה פאדובה יום ז' בשבט לפ”ק,

ידידך שד"ל.

 

Nr. CLXXXV

   🔗

ט' וי"ג שבט התקצ”ח

לכבוד ידידי המשכיל והנבון כמ"ר שמואל ליב גאלדענבערג שלום.

ביום כ“ז תשרי, מיד בבוא אלי אגרתך, שלחתי לדאקטר אויערבאך ד' עקסעפלערע מספרי Prolegomeni, אחד לו ואחד לחכמים גייגער, יאסט וצונץ, והיום הנני שולח לך שנים מהם, וגם שמנה לוחות דמות פני, אחד לך ואחד לאדמו”ר ידיד נפשי ועט“ר החכם המופלא מוהר”ר שי"ר נ“י, ואחד להחכם היקר קראחמאל, ואחד להגביר החכם פערל, ואחד תמחול לשלוח מהר לבראדי להבחור המשכיל יהושע העשיל שור, והשלשה הנשארים יפרעו לך אם אפשר הוצאות הפארטא או חלק מהן. ועם אלה תקבל ג”כ שלשת ספרי ידידי מוהר"ר הלל הכהן, אשר הוא שולח אליך, וגם אגרת ממנו.

כרם חמד לשלוח לי על ידי הפאסט, אך מפראג, לא מעירך. והואיל ואתה חייב מעות מה לידידי מוהר“ר הלל הכהן, תוכל לשלוח אלי ששה עקסעמפלערע מכרם חמד ח”ג, ותודיעני למי תתנהו במתנה, והשאר אקחם אני ואתן מחירם לידידי הנ"ל כפי המחיר אשר ישית עליהם בעל הדפוס. ואתה אם תוכל לתת מהם יותר מעקסעמפלאר אחד לידידי אלמנצי חֵלָף רֹב המלאכה אשר שלח אליך וְיִקְרָמָה, תעשה הטוב והישר.

אם עוד בארצך החכם שלום הכהן אמור לו שירשום בין החתומים לספרו קורא הדורות את שם קאללעגיוס ראביניקוס אשר בפאדובה, לעקסמפלאר אחד.

ואתה שלום וביתך שלום, והחכמים המופלאים הכהנים והגביר הנ“ל שלום, כנפשכם וכנפש הכו"ח פה פאדובה יום ט' שבט לפ”ק.

ידידכם שד"ל

לכבוד הנבון ליב גאלדנבערג יח'

לפ"ק.

זה שלשה ימים מסרתי לבית הדיליזאנץ פטקעט של ספרים בשבילך, נתתי בתוכו שנים עקסעלערע מספרי Prolegomeni, מתנה נתונים לך, חלף האחד אשר שלחתי אליך ולא הגיעך (ואני לא אדע בשלמי היה הדבר) ושמנה לוחות דמות פני, ארבעה מהם לך וארבעה לתת לאחרים, ואגרת ממני ואגרת מידידי מוהר"ר הלל הכהן ושלשה ספריו. והנה מחר תסע המרכבה, ואני הקדמתי לכתוב אליך האגרת הזאת למען הודיעך מה יש באותו פאקעט, למען לא תחדל לקבלו ולשלם דמי הפארטא בשמחה ובטוב לבב, והוזקקתי לכל זה, כי אנשי הפאסט בקושי התירו לי לשלוח בלי שאשלם אני דמי הפארטא, והרבה הגזימו עלי שאולי לא תקבלהו, ותשיבהו אחור, ועל הבטחתי כי לא יהיה כדבר הזה קבלוהו.

ולבלתי תהיה האגרת בלא חדוש אמר אליך כי אחרי שעשיתי הערותי לס' מגדל עז בא לידי העתק אחד ממנו מוגה יותר מן הראשון, ועשיתי מהדורא שנית להערותי, והנה הן אתי רבות מן הראשונות בכמות ובאיכות, מלבד כי הרבה ט"ס נפלו בדפוס לייפציג, על כן אם אולי במשך הזמן (באופן שלא יוזק המדפיס הראשון) יתעורר אדם לחזור ולהדפיסו הנני מוכן לשלוח אליו הערותי והגהותי חנם אין כסף.

גם ידוע תדע כי יש בידי וכוח על חכמת הקבלה, עשיתיו זה י“ג שנים, ומזמן לזמן הוספתי בו ענינים, והובאו דברים ממנו בכרם חמד ח”ב מעמוד 154 והלאה, ואולי תצא ממנו תועלת לאנשי ארצכם, ואם תסכים להדפיסו אשלחהו אליך. הוא כמו ז' באגען. ואקח שלום.

פה פאדובה היום י"ג לשבט שד“ל יחי ויגדל אא”א סס"ס

לפ“ק לפ”ק

 

Nr. CLXXVI⁵

   🔗

ג' אדר התקצ”ח

 

Nr. CLXXXVII

   🔗

ט' אדר התקצ"ח

לידידי המליץ והמשורר המפואר מאיר הלוי לעטעריס שלום.

אחרתי תשובתי עד היום למען ספוח אליה קונטריס אחד משירי החליפות. מלאכת הגהת ההעתקה אשר אני לרוב טרדותי ולמיעוט יקרת השירים ההם בעיני (וגם מבלתי היותי פאדובני) לא נדבני לבי לעשותה חנם, בקשתי מאת ידידנו יוא"ל שיעמיס אותה על שכמו, והוא מאהבתו את המחבר ואותך, נעתר לי. ואתה דע לך כי יש בידו שתי העתקות מכתיבת ידי המחבר, ושתיהן משונות במקומות הרבה מההעתקה אשר אני שולח אליך.

על מה שכתבתי לך בשעת הכעס לא נוסיף עוד דַבֵר. רק זאת ידוע תדע כי כל מה שאמרתי לא אמרתי בהסתת אחרים, אלא מלבי, משיחי וכעסי. והנה כל מה שדברת והצטדקת לא יתן ולא יוסיף. לבי אוהב אותך, וכבר זה ימים⁶ רבים שככה חמתי, כי רגע באפי ובחסד עולם קרבתיך. אבל שכלי ומחקרי עדיין מגמגם ואומר אולי כך היו הדברים ואולי לא כך היו. והספק הזה לא יתכן שיסור מכל וכל מלב אנשים אשר לא ראו זה את זה, ובפרט בדור הזה דור דרך ארץ, כלו סג יחדו נאלחו וגו'. לכן אנא ידידי אל ירע בעיניך אם בלא דרך ארץ אֹמר אליך כי אהבה ברה אהבתיך וגם אמונה אֹמן אאמין שאתה אוהב אותי, ואף גם זאת נשאר בחדרי בטני קצת פקפוק אם כל אשר תאמר אתה (וכן כל שאר בני אדם שבעולם חוץ מארבעה וחמשה) אמת הוא.

על דבר אשר שאלת שאכתוב אליך איטלקית להראות האגרת לאדוניך, לא אמלא משאלתך, כי בתחבולות וַהְעָרמות לא חפצתי.

הא לך העתק העדות אשר שאלת, אות באות כאשר היה בראשונה.

פעם אחרת אביא לפניך שירה אשר החלותי על דרך ארץ.

ידידנו יוא"ל מצפה מתי תבשרהו כי בא הגיונו תחת המכבש.

ואני עיני כלות ומיחלות לראות הצייטונג המשבחת ספרי Prolegomeni, בשם געזעניוס, וכל עוד שלא אראה הדף ההוא לבי מפקפק פן דבש וחלקות תחת לשונך.

פאדובה ט' אדר התקצ"ח

ידידך בכל לבבו

שד"ל

 

Nr. CLXXXVIII

   🔗

י“ד אדר התקצ”ח

לכבוד ידידי המליץ והמשורר המפואר כמ"ר מאיר הלוי שלום.

היום הגיעני סיום השנה הראשונה מאלגעמיינע צייטונג דעס יודענטהומס, ומצאתי בו בעמוד 344 מה שכתב החכם פירשט על שד"ל דען געזעניוס דען בעסטען אריענטאליסטען איטאליענס נעננט, על כן חשתי ולא התמהמתי לשחר פניך ולהודיעך כי נאמנו דבריך, ואם תרצה הנני מבקש ממך מחילה וסליחה על מיעוט אמונתי, גם כי באמת חסרון האמונה איננו חטא אצל אנשי התבונה. ועדיין עיני כלות לראות היכן דבר געז' כדבר הזה, ואם תוכל למצוא ולגלות את אזני, תעשה עמדי חסד ואמת.

כ“ד ידידך כו”ח בפאדובה יום פורים

לפ“ק שד”ל

 

Nr. CLXXXIX

   🔗

א' ניסן התקצ"ח

לדודי החכם המופלא יום טוב צונץ

לפ"ק.

זה חמשה ירחים כתב לי רשל“ג הכורם כי הרב גייגער מבקש ספרי Prolegomeni, ושאוכל לשלחו לעיר וויען ליד אוהבו הנקרא דאקטר יעקב אויערבאך, ואני חשתי ושלחתי ארבעה, וכתבתי לאויערבאך שישלח אחד מהם לגייגער ואחד יעכב לעצמו, והשנים הנשארים ישלח אל החכמים צונץ ויאסט, גם ארבע ליטאגראפען דמות פני (mon Portrait) שלחתי לו לחַלֵק אותן כנ”ל, ועתה תמול שלשום בָאָנִי מכתב ממנו, המגיד לי כי עדיין לא נזדמן לו לשלוח לגייגער, ושאמנם כתב לו והודיעו שהם אצלו, ועל אודותיך ועל אודות החכם יאסט לא כתב לי לא דבר ולא חצי דבר, וכנראה גם לכם לא כתב דבר. ועתה אתה אדוני וידידי אם תרצה כתוב אליו, תרצה גְלֵה גם כן את אזן החכם יאסט (וברכהו בשמי), והביאו הספר והדיוקן אל בתיכם, וישמח לבי גם אני. בכתבי אל האיש הנ“ל בקשתי ממנו להודיעני אם ראה שום בקורת על פירושי לישעיה אשר הדפיס ראזענמיללער ז”ל, ועתה כתב לי כי זה שנתים ימים ראה בהאללישע אללגעמיינע ליטעראטור צייטונג בקורת עליהם, ושהיא כתובה באיבה; ועתה אתה ידידי להיותך קרוב אל העיר ההיא (Halle) אולי תוכל למצוא הדף ההוא, ואז אם תשלחהו אלי תעשה עמדי חסד ואמת, ואם תשלח שלח על ידי הפאסט, בלי עכוב, אלי לעיר פאדובה. וכן אם ראית בַקָרה על ספרי Prolegomeni, הודיעני נא, ואם תוכל שלח אלי, ואבי ראה גם ראה כמה טרחות אני מטריח עליך, וידוע ידעתי שאין זו מדת דרך ארץ, אבל היא מדת האוהבים והישרים בלבותם.

מפיוטי הקליר ור' שלמה הבבלי לא ראיתי דבר במחזור אנשי המערב אשר בידי כ“י ובנדפס אשר ביד ידידי יוא”ל (אשר לא ראי זה כראי זה), ואולי סדר העבודה אשר במחזור רומניא המיוחס לגבירול הוא לר' שלמה הבבלי, כי לשון אחד להמה. ראה נא לדוגמא ספור קץ והבל: צִיצֵי פִטְרָם הופרדו אִכָר ונוקד, צור עולמים איש מנחתו הִדְרִינוּ (לשון דורון), צעיר כְהוּשַע קִנֵא רב וארב, צָדַק כְשָב גזר דינו לְבַצֵעַ. ומפיוטי האשכנזים לא מצאתי כאן רק אזהרות לשבת הגדול לר' קלונימוס תחלתן: את מועדי ה' אקרא אליכם בחירי אל, וחקות הפסח ומשפטיו לחוות אואל, ודת ביעור חמץ אגיד אשר איש בו לא יתגאל, לדעת מה יעשה ישראל.

במחזור בני איטליאה מצאתי קרובות לעשרה בטבת ולשבעה עשר בתמוז, ואעפ"י שלא נרשם בהן שם המחבר, הקול קול הקליר, גם נכלל בהן של דוד בבונה ירושלם.

סליחות מנהג איטליאה רובן משונות מסליחותינו אנחנו בני אשכנז, והן בדפוס בתוך המחזור שלהם, וקצתן הן למשוררים ספרדים, ונמצאות במחזור ספרדי ובמחזור בני המערב, והרבה מהן מיוחדות למנהג איטליאה, והשמות אשר מצאתי רמוזים בהם (מלבד הגבירול ור' יהודה הלוי ור' יצחק גיאת ור' משה וראב"ע) אלה המה: אליה, בנימן, דוד, דניאל, יוסף ברבי יצחק (אולי הוא ר' יוסף קמחי), יצחק חזן, ישעיה, משה ברבי חייה, שמואל, שמואל בר מייו. ואני שמעתי ולא אבין איך בעיני איש כמוך יפלא שהחיוג שהיה בשנת תש"ע יזכיר משוררים שהיו לפניו (לא קדמונים ממש אלא שהיו קודם לכן) שהרי חריזי (שער י"ח) אומר כי בשנת ד' אלפים ושבע מאות התחילו העברים להרגיל לשונם בדרכי השירים, ואמר כי מליצתם בעת ההיא היתה גרועה עד בוא המאה השמינית, וזה כי עד החיוג לא נודעו דרכי הנחים והחסרים, והיו אומרים חָז במקום חָזָה, ורבות כאלה כנראה בפיוטי הקליר, ובמאה השמינית נתפשטו ספרי החיוג ונבנתה חכמת הלשון על אלה.

אחרי כתבי אליך אדוני וידידי ראיתי החכם גייער (חלק ב' עמוד 369) מביא בשם החכם פולד כדבריך בענין יום מיתת הרי“ף. ואמנם כבר ביום כ”ז סיון שעבר כתבתי לידידנו החכם המופלא מוהר“ר שי”ר לאמר: וא“ת למה לא תגיה ותאמר יום שלישי בשבת אחד עשר יום לחדש אייר? לזאת אשיב כי בכ”י שלי (הלא הוא דִוַאן של ר' משה בן עזרא, כי הוא רמב“ע בעל מצבת הרי”ף) כתוב בפירוש בעשרה ימים, לא ביום י‘, ואם היה יום י“א, היה צ”ל באחד עשר יום, גם בדרך תמים כתוב בעשרה ימים; ורחוק בעיני שיטעה הסופר בכך, להחליף אחד עשר יום בעשרה ימים. והיה אפשר לתרץ בדחק, שבתחלה היה כתוב י"א, ואחד מן המעתיקים טעה והעתיק יום י’, ומעתיק אחר פירש וכתב בעשרה ימים; אך זה רחוק בעיני, עכ"ל אגרתי, ואתה תשפוט.

ידידי! העדיין עומד אתה בדעתך שהיו התרגומים כתובים בימי הבית? וגייגער העדיין עומד בדעתו שהתנאים היו כותבים משנתם? חי האמת! הנה ימים באים וקמה סברתי וגם נצבה, ואז תסבינה סברותיכם ותשתחוינה לסברתי, והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת.

ואתה אדוני וידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, ושמחת בחגך בימי חג המצות הבאים לקראתנו לשלום אתה וכל אשר לך

וחיה בטוב ובנעמים לרב ימים (לפ"ק) כחפץ

הכו“ח בפאדובה יע”א ר“ח ניסן אחיך ידידך שד”ל יחיה ויגדל אמן

לפ“ק לפ”ק

 

Nr. CXC

   🔗

א' ניסן התקצ"ח

לידידי המליץ והמשורר היקר רמה"ל שלום

קדמתני ידידי ושלחת אלי דף הצייטונג בטרם תבא אליך אגרתי מיום פורים, בה הודעתיך שכבר ראיתיו, והנני מודה לך מאד מאד, ואתה ידידי תוסיף לחקור ולדרוש היכן דבר געזעניוס כדבר ההוא.

הא לך ידידי תשלום שירי החליפות מוגה על ידי ידידנו יוא“ל, עוד מעט אשלח אליך קונטריס אחר כולל שירים שונים להרב מאריני עצמו, והם מטמוני מסתרים אשר מצא ידידנו הנ”ל ונתן אותם למעתיק להעתיק לך בעד ארבעת הזהובים אשר יתן לו. והנה הוא מצפה לראות התחלת דפוס הגיונו.

והא לך תחלת שירתי על דרך ארץ, ואתה אם ידידי אתה, תגיד לי בלא דרך ארץ מה יאמר לבך בקריאתה.

שלח אלי ככל חפצך את שלום אסתר, ואשימה עיני עליו.

דאקטר יעקב אויערבאך כתב אלי, והגיד לי כי ראה ס' וויססענשאפט קונסט אוננד יודענהום לדעליטש, ושהמחבר נהפך בס' הזה לאיש אחר, וחוזר בו ממה שכתב בשבח הפיוטים. באמת מאז ראיתי מבוא שלו למגדל עז, וראיתיו נושא על שפתיו לתהלה ולתפארת את שם התלוי, ראיתי כי מחניף הוא לבני דתו, ואמרתי בלבי: עני זה צריך ללחם, ובני עמו לא יתמכו ולא יושיבוהו לכסא פראפעססאר אם לא ילבש אדרת נוצרי למען כחש; ואך מזה היתה נסבה שרפו ידיו מהוציא לאור הקרעסטאמאציע אשר הבטיח. ועתה אפילו אראה בספר שהשיב אחור מה שדבר טוב עלי, הנני סולח לו בכל לבבי; אפס כי אתחזק בדעתי שאין ראוי למהר להאמין באנשי הדור הזה.

והנה זה דאקטר אויערבאך מבקש ממני שאחליף עמו אגרות, ושאכתוב אליו בלה"ק, גם כי הוא יכתוב אלי אשכנזית. ואני הנה כמעט כבר נלאתי נשוא משא כתיבת אגרות לכמה וכמה בני אדם הכותבים אלי מכמה ארצות, ולמה אתן דודי לאיש לא ידעתי מתמול שלשום, ונוסף גם הוא על המאבדים את זמני? ואתה ידידי הודיעני נא מה ידעת על תכונת האיש הזה ומה מלאכתו בוויען, ומהיכן בא לשם וכמה ימי שני חייו. עוד הגיד לי כי בבוא אליו הפאקעט ששלחתי לו זה חמשה ירחים (ד' פראלעגאמעני וה' ליטראגאפיען) הוצרך לתת בשכר העגלה f 4.

1. c.m. וזה בעיני גוזמא כי שתי פעמים אחרות שלחתי וויענה ג' פראלעגאמעני והקדמתי שכר העגלה ולא לקחו ממני כי אם f 1. 3.. לא נשאר לי לומר שאולי אנשי הפאסט טעו, ולקחו ממנו 40.4 גולדען במקום 40.4 צוואנציגער (Lire austriache) שהם 28.1 f. כאשר פעם אחת בקשו לעשות גם לי, ולא עלתה בידם.

עוד זאת אודיעך כי פיליפזאהן כתב לי, ובקש ממני אף ידי תכון עמו (כיד כמה חכמים בכל הארצות) לשלוח לו ענינים הנוגעים לאחינו אשר בארצי, ומיד שלחתי לו דף אחד.

ספרי ביסליחש מתי יבואוני?

ואתה ידידי היקר שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום, ושמחת בחגך בימי חג המצות הבאים לקראתנו לשלום, אתה וכל אשר לך, כנפשך וכנפש

הכו“ח בפאדובה יע”א ר"ח ניסן לפ"ק

ידיך שד"ל.

 

Nr. CXC⁷

   🔗

ה' ניסן התקצ"ח

 

Nr. CXCII

   🔗

ו' אייר התקצ"ח

לידידי המשכיל והנבון כמ"ר יהודה ליב דוקעס ברכה ושלום.

מכתבך מיום ל' שבט הגיעני בשבעה בניסן, ואני הייתי אז בפרק הנסיעה ללכת לחג את חג המצות אצל קרובי ואוהבי בעיר מולדתי, ורק ביום שלשים בניסן שבתי אל ביתי, על כן לא יכלתי למהר תשובתי לך כחפצך וכחפצי, ועתה הנני להשיב על כל דברי אגרתך כסדרם.

מחזור רומניא דפוס בומבערג לא נזכרה בו שנת הדפוס. האיש אשר הס' בידו הוא החכם הרופא הישיש כמ"ר יהודה חיים שלום.

המחזור כ“י אשר אתי מעיר Oran (והוא בארבעה חלקים) נכתב קודם שנת ת‘, כי אחד מחלקיו הוא כתיבת ידי החכם ר’ יצחק קנשינו אשר נשא אשה בשנת שע”ה ומת בשנת תל“ב, והוא כתב אותו לאביו. הוא כולל שירים הרבה הבלתי נמצאים בשאר המחזורים ואף לא במחזור רומניא, והם גדולי משוררי ספרד, ובכללם שמעה אדון עולם, שחרים אקראה עורה כבודי, שחק כדַק נטית, שלח מִנְזָר לעם נגזר, ועוד רבים לרשב”ג, גם: יקרה מיקר יוצרה לקוחה, ואחרים רבים לר' יהודה הלוי. והנני מוכן להעתיק לך כל מה שתרצה, רק אם תבטיחני שתוציא אותם לאור בספרך. ואתה תעשה עמדי חסד אם תעתיק לי חמשת השירים הקטנים אשר אתך לרשב“ג הנעתקים מקובץ ישן מעיר לייפציג, גם: יודעי מכאובי, לר”י הלוי, אם לא שיהיה בדעתך להדפיסם בספרך.

השמות הרשומים בפיוטי המחזור כ“י אשר אתי (מלבד רשב“ג, ר' יהודה הלוי, ר' יצחק גיאת, ר' משה אבן עזרא והראב”ע) הם: אבא מרי (אולי הוא בעל תורת הקנאות שהיה בימי הרשב"א), אבון (היה בימי הרי"ף) אברם חזן, אברהם, (ואיננו הראב“ע, ועשה שני פיוטים לשבועות בשבח הרמב”ם. הראשון תחלתו: אשתעשע במשל קדמון, ואהיה אצלו אמון, וסופו: קוראי דת בן עמרם, עם דת משה בר מיימון, הנודע. והשני תחלתו: האל הקדמון! האדירך, הפאירך, הכרתיך משה בר מיימון.) ברכיה (עשה פיוט המתחיל: ברום גלגל, וטעה ר' דוד אבן יחייא בסוף לשון למודים, וייחס אותו להראב"ע), אלעזר בקודה, אריה, בחיי, בן אלבלג, בשתלא (באלב"ם מיכאל), דוד בן אלעזר בקודה, זרחיה לוי, זרחיה ברבי שלמה, חביב, חייא, חלפון, חנניה, יהודה בר יוסף סג”ל, יוסף בר יצחק (אבי רד"ק), יוסף קרשקש, יעקב, יצחק ברבי יהודה הנדיב, יצחק הלוי בר זרחיה ירונדי, יצחק קנשינו, לוי, מאיר, מנדיל זמירו (הוא ר' יצחק מנדיל אבי זמרה, שהיה בשנת ש"ך, כנראה מס' עומר השכחה), צורף, קמחי, קרקשוני, משה כהן, משה נתן, משה שני, נתן בן יעקב, שלמה בן יעקב, שלמה ברבי יצחק (או שלמה ברבי יצחק שלום, ואיננו רש"י), שמואל לוי (אולי הוא אביו של ר' יהודה הלוי), שמעון.

דיואן ר' משה בן יעקב אבן עזרא אשר בידי הוא מחובר עם התרשיש, והוא כתוב על נייר ישן. in 8vo, בכתיבה קדמונית, ממוצעת בין כתב מרובע וכתב רש“י, ולא נרשם בו זמן ומקום התרשיש כולל פירוש ארוך בלשון ערבי והדיואן כולל בגליון פירוש קצת מלות בלשון ערבי. הדיואן כולל שלש מאות שירים נפרדים זה מזה, גדולים וקטנים, והם מסודרים על סדר החרוזים אשר בסוף בתי כל שירה ושירה, תחלה שירה שסוף כל בתיה אִים, אח”כ שירה שסוף בתיה אֵנוּ, וכן על זה הדרך על סדר אל“ף בי”ת, וסדר זה מועיל מאד למי שיזכור בית אחר ולא ידע באיזו שירה הוא. הדיואן הזה חסר קצת דפים כה וכה, והוא כולל קרוב לחמשת אלפים בתים, או עשרת אלפים טורים. בראש כל מחברת כתובות בדיו אדום קצת מלות ערביות המודיעות ענין המחברת, או למי נשלחה, ולפעמים אין רק שתי מלות אלה וקאל איצֹא (בנקודה על הצ"די) ענינן: ואמר עוד. ונראה כי אחרים לקטו ואספו הדיואן הזה אחרי מות המחבר, כי כן כתוב בראשו: בשם אל עולם. הד אמא וגדנא מן שער אבו… משה בן עזרא זצ"ל, כלומר זהו מה שמצאנו משירי רמב“ע זצ”ל. הדיואן הזה נחלק לשני חלקים (וסוף החלק הראשון ותחלת החלק השני חסר), החלק האחד בלתי נחלק לחרוזות, אלא בתי השיר מסיימים כלם בחרוז אחד, ושירי החלק הזה מאתים ויותר, ורובם שירי חול, והם במשקל יתד ותנועה, ואין שם המחבר רמוז בהם בראשי תבות; והחלק השני כולל שירים נחלקים לחרוזות, ורובם שירי קדש, ורובם בשווי מספר התנועות, ובלי השקפה על השוא והחטפים, כאלו אינם, ושם המחבר רמוז ברובם בראשי החרוזות.

וארשום לפניך ענין קצת ממחברות הדיואן הזה.

הראשונה היא ארבעים בתים, בה המשורר מתאונן על נדודו מארצו וממיודעיו, ומספר תהלות איש יקר אשר מצא בארץ מגוריו.

השנית, שלשים בתים, המשורר מגיד רשעת שונאיו אשר הוציאו עליו דבה, והאל הפך קללתם לברכה, והוא משבח נדיב ששמו שלמה. הוא ממשיל הלשון הרע לאש השורפת הבשמים, ולרוח חזקה אשר תכה בדודאים ונרדים, ומתוך כך יפיצו ריחם הטוב; וזה לשונו:

כָאֵש אשר תשא קְנֵה בשֶם, ואך תִשָא עתר ריחו ותמציאֶנוּ

וַתֶחֶזַק רוח, וְאֶל־אף תַעֲבִיר רוח נרדינו ודודאינו

ודע כי מלת תשא הראשונה ענין שרפה, והשנית ענין משא והבאה. ג' ארבעה בתים על מחמדי תבל, אשר הרודפים אחריהם לא ישברו לעד צמאם ד' שלשה בתים. כמקרה העשיר כן מקרה העני, וטוב משניהם הבוטח בה‘. ה’ ששה בתים על ימי האביב ובשבח השושנה. ו' מ“ג בתים בשבח אבא אברהים בן ברון. ז' מ' בתים בשבח אבא אברהים בן ברון בן שת (לא אדע אם הוא הוא הקודם) ושמו בלה”ק יצחק בן יוסף. ח ט' אגרת תשובה אל החכם ר' חננאל ברבי ישעיה (אשר התעורר לבוא אליו במכתבו על ידי מה שדבר לו על אודותיו ר' אבון ידיד רמב"ע), חציה שיר (נ"ב בתים) וחציה מליצה. י' כ“ז בתים, קינה על מות אבא אלפתח בן זאגורה. י”א ששה בתים, ואחריהם מליצה קצרה, על קבר אבו זכריה בן יקוי, אשר מת בשנת תתס“ט. י”ב חמשה בתים על מות ר' אבון. י“ג ל”ו בתים, תנחומין לאבא חיי בן אלרב (בלה"ק יהודה) על מות אשתו.

י“ד י”ו בתים, לחשוקו. כ“ד ששה בתים על צרותיו, ואלה המה: יגון עֲלֵי יגון ושֹד על שבר וכו' וכו' כ”ט כ“א בתים, תשובה לר' יהודה הלוי אשר היה רך בשנים. ל”ט בשבח ר' יהודה, ואולי הוא ר' יהודה הלוי, אך חסרה תחלת השירה. נ“ח עשרים בתים, תשובה לר' יהודה הלוי אשר כתב לו שירה, לא נזכר כאן רק תחלתה, והוא: איך אחריך אמצאה מרגוע. ס”ג שמנה בתים לכבוד חכם שמו בן אלעזר, אשר חבר ספר לא נזכר שמו. ע“ד ל”ב בתים לר' שלמה בן ראש. ע“ז כ”ב בתים לאבו אלוליד בן פראג (ובלה"ק שמו חייא) בחלותו. פ“ב ס”ט בתים, קינה על ר' ברוך שמת בקרטובה שנת תתפ“ו. פ”ג ל“א בתים, על תהפוכות העולם. צ”ו חמשה בתים, חידה על הנר. ק“ג כ”ח בתים, תשובת המשורר לר' יוסף בן סה“ל. קי”ח שלשה בתים על הקברות, ואלה המה:

הקיצוני סְעִיפַי לעבור על מלון הורי וכל אנשי שלומי שאלתִימוֹ (ואין מקשיב ומשיב) הֲבָגדוּ בי עֲדֵי אבי ואמי בלי לשון קראוני אליהם והראוני לצִדיהם מקומי

קכ“ד מ”ח בתים, תנחומין לאבא עמר (Omar) ואבא אברהים משכראן, על אמם שמחה באייר תתצ“ח, ומכאן ראיה כי ר' משה אבן עזרא חי עד קרוב לשנת תת”ק. קכ“ה נ”ז בתים, קינה על אבא יוסף בן מיימון אשר מת בקרטובה, נ“ל שהוא זקנו של הרמב”ם שהיה שמו יוסף. קל“ה ל”ב בתים, כתבם ר' יוסף בן סהל בשבח ר' משה אבן עזרא. קמ“ד מ”ה בתים, בנשואי אבו אלחסן בן מאטר, ושמו בלה“ק שלמה. קמ”ה י“ב בתים לר' יוסף בן סהל בשבח ר' משה אבן עזרא קנ”ו חמשים בתים בשבח יועץ המלך (אל־וזיר) אבו אסחק בן מחאגר, ושמו בלה“ק נראה שהיה אברהם. קע”ג ז' בתים, על ימי חייו אשר ברחו לא ראו טובה, ואז כבר עברו עליו ששים שנה. קע“ד נ”ח בתים לנשואי אבא עמר בן קמניר, ושמו בלה“ק יוסף, והיה רופא קע”ז נ“ה בתים, קינה על בת אחיו שמתה בלדתה בקרטובה בשנת תתע”ה. קפ“ט פ”ט בתים, קינה על הרב ר' רְפָיָא בן בזאז, שמת בשנת תתע“ג. ק”ץ ששה בתים ואחריהם מליצה, מצבת קבורת הרי“ף, כאשר היא נדפסת בס' דרך תמים ובקורא הדורות. קצ”ב מ“ב בתים, לכבוד אבו אלפתח בן אזהר, ושמו בלה”ק אלעזר בן נחמן. ר' נ“ח בתים, פתיחה ודעדיקאציון לספר אחר אשר כתב ר' משה בן עזרא, שמו אלמחאצרה (בנקודה על הצרי) ואלמדאכרה, וניתן הספר לאיש שמו יוסף, ובסוף דבריו הוא אומר אליו קְחָה סוד יְחַבֵר לְעֶרֶב וְעֵבֶר ומזון ושֶבֶר לפי כל מבקשים. ר”ד ל"ב בתים, מנחת זכרון מזכרת עון רעיו אשר בגדו בו.

וכבר הארכתי להביא דוגמאות משירי המשורר היקר הזה רמב“ע באגרותי לידידנו החכם יש”ר אשר אי"ה תצאנה לאור. ודע נאמנה כי זה משה האיש הוא הגדול בכל משוררי גלותנו אשר הגיעו דבריהם אלינו; רק בשירי הקדש יהודה גבר באחיו, כי דבריו יוצאים מן הלב, ואם משה גבר באמנותו, כי אין כמהו משורר אומן במלאכתו, ר' יהודה הלוי גבר באמונתו, כי נראה (הן משיריו, והן מס' הכוזרי. הן מהליכתו לא"י, והן ממיתתו) שהיה באמת תמים עם ה', ודבק באלהיו ובישראל עמו, ומתאבל על ירושלם.

ודע ידידי כי ר' יהודה עבאס הנזכר בקאדעקס 1377 הוא בעל העקרה המפורסמת עת שערי רצון להפתח, כי כן מצאתי במחזור כ“י על קלף אשר השאילני החכם יש”ר, רשום על העקדה ההיא: לר' יהודה עבאס, וכן באמת השם הזה נרמז בראשי החרוזות הראשונות: עת שערי, באחרית נֻסה, אמר לשרה, שחר והשכים; ואולי ר' יהודה הלוי או ר' יהודה אחר היה מכונה בלשון ערבי עבאס (Abbas).

דברי ר' אליה בחור בנימוקו לשרש סבא התחשוב שלא ראיתים? אבל דברי תהו הם, כי ס' התרשיש בידי הוא, ושם נמצא השיר שהביא רד"ק.

ובאגרתי שכתבתי יום ערב סכות לידידנו החכם יש“ר כתבתי כי אולי ר' חיים בר יעקב כתב ספר משירים מלוקטים, וקרא שמו תגנית, אם מלשון גן ופרדס, ואם שיהיה לשון זמר, ואם שיהיה ענין עושר, כי עני בנקודה על העי”ן וקריאתו גני, ענינו בלשון זמר ועשיר. והדבר הזה תוכל להודיעו למרעיך החכמים המדפיסים ס' השרשים לרד“ק, ותאמר להם ג”כ שאם אולי נעלם מהם מהיכן לקח רד“ק מה שכתב בשרש מחה (וכן ביחזקאל כ"ו) כי כן מצאנו בדברי רז”ל מתקטלין בחי קבל (אשר נלאו גדולי חכמי דורנו למצוא מקומו איו) יוודע להם שהוא לחש המובא בפסחים קי“א. אפס כי לא תהיה בזה תפארתי, כי היא מציאה שמצא אותה בהיסח הדעת ידידי מחח”ר שלמיה שמואל מאנקונא, אשר דרשתי מאתו לבקש הלשון הזה, כשהייתי מפרש ס' יחזקאל.

בהיותך בעיר המבורג תדרוש בשמי לשלום הגביר החכם ר' מיכאל חיים, ותבקש ממנו שיניח לך להעתיק בשבילי ס' הנקוד לר' יהודה חיוג, כי שמעתי שהוא בידו, ושהוא קטן הכמות מאד. ומשכורת שניכם תהיה שלמה מעם ה' אלהי ישראל. מאמרי על משקל היתד הוא ענין אמתי אין ספק בו, ואתה עשה בו כחפצך.

הודיעני נא שם מלאכתך ותכונתה, ואדעה מה אעשה לך, ובמה אוכל להיות בעזרתך. והנני אומר אליך עוד שנית שאם תבטיחני לפרסם אותם בספרך, לא אחדל מהעתיק לך כל מה שתרצה, ועדיין צר לי על הלקוטים שטרחתי להעתיק לך מס' הריאיטי, ומי יודע אם לא תניחם עוד טמונים באמתחתך. ואני כל ישעי וכל חפצי להחיות לשוננו מערמות העפר, ולא אחשוך לא כסף ולא יגעת בשר לתכלית זאת, וגם כי חברי אומרים לי כי באותו זמן שאני עוסק בחפוש שירי הקדמונים יכול הייתי לחבר שירים טובים מהם, עכ"ז כבוד רבותי חביב עלי מִשֶלִי. אבל להעתיק לך כדי שתזכירם בספרך ותשפוט עליהם ולאור עולם לא תוציאם, בזאת לא חפצתי.

מודה אני במאד מאד על מה שעתקת לי מצייטונג דעס יודענטהומס, גם כי כבר ראיתיה בדפוס. ועתה נכספה וגם כלתה נפשי לדעת היכן דִבר געזעניוס מה שהובא שם בשמו עלי, ומה משפטו אשר חרץ על ספרי האיטלקי אשר שלחתי לו. עמודי כבוד אשר שלח לי אביך היקר קבלתי, וברכה עד בלי די יריק לו אל שדי.

ואתה ידידי שלום, וכל אשר לך שלום, ומלאכתך שלום

נאם הכו"ח פה פאדובה יום ו' באייר

לפ“ק ידיך שד”ל

 

Nr. CXCIII

   🔗

א' סיון התקצ"ח

לכבוד ידידי החכם והנכון כמהח"ר דוד יעקב ברכה ושלום.

אמר הגואל לא אוכל לגאול פן אשחית את נחלתי, כן אנכי עם כל חפצי למלאות משאלות לבך הישר, לא אוכל לעשות את בקשתך, כל עוד אשר יש לי תלמידים (כבנים המה לי) החסרים כסא לשבת עליו. והנה נא ישמח לבי ותעלזנה כליותי אם תעלה אל המקום אשר אוית למושב לך, כי יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך; אך אני מן הטעם הנזכר לא אוכל להיות מעיר לעזור לא לך ולא לאחרים בדבר הזה, וגם ידעתי נאמנה כי העדר עדותי לא ימנע ממך הטוב ההוא. לכן אתה ידידי היקר תשא ותסלח, ותאמין כי לבבי שלם עמך, וכי בכל אשר תשיג ידי אעבדך וכבד אכבדך, ואתה ידידי שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הנכסף למכתביך, הכו"ח

פה פאדובה יע“א ר”ח סיון

לפק ידידך שד"ל

 

Nr. CXXVI

   🔗

ג' סיון התקצ"ח

לכבוד ר' יעקב בודק שלום.

מכתבך מיום ד' הגיעני אתמול יום שבת קדש, על כן אחרתי להשיב לך מענה.

ילדי הסובבים בארצות רחוקות אין דרכם לבכות עלי להיות להם לעזר ולתקן את חטאתם, רק לפעמים יבכו עלי לאמר: אבינו! אבינו! אל נא תשלחנו החוצה בחייך, פן יפגעו בנו המקנאים, ואם תעצרנו בביתך עד אחר מותך אז נהיה לשם ולתהלה בארץ; ואני משלחם ביד חזקה לאמר: לכו לסבלותיכם, תנו גוכם למכים ולחייכם למורטים, כי לא אוכל לעבור על אל תמנע טוב מבעליו, וגו' אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך ויש אתך; ולפעמים ג“כ קנאת סופרים תרבה חכמה, וישוטטו רבים לגלות מומיכם, ובכן תרבה הדעת. הלא ידעתם כי לכבוד התורה ולכבוד האמת נוצרתם, לא לכבודכם ולא לכבוד אביכם, ואם בעבור כבוד האמת והתורה יְחֻלל כבודכם וכבוד אביכם, אין בכך כלום. בני, אשר טפחתי ורביתי ואשר ידעתם שבתי וקומי וכל דרכי בחנתם, הראיתם מימכם היותי רודף אחר הכבוד? אמרו לכל רואיכם: אבינו מקבל האמת ממי שיאמרֶהָ, אפילו קטן שבקטנים, ולא יגור מפני איש, ולא יודה על אשר איננו אמת אפילו יהיה האומר גדול שבגדולים. על דבריך שדנת לפני בהבנת דברי קדמונינו ז”ל לא אענה לא דבר ולא חצי דבר, כי לא מצאתי בהם דברים של טעם, אלא מאותם הדברים אשר אין קץ להם (איוב י"ו ג') אשר יוציאו מבטנם תלמידי סומכוס אשר רבו למעלה בדורנו; אך אני לא אשפוט בזה, כי המשפט לאחרים הוא: תערוך דבריך לפני חכמי ישראל, כאשר אמרת, והם ישפוטו. והנני מבטיחך מהיום כי מעולם לא אצא לקראת נשק עליך, אף אם תשפוך עלי כל חמת הרואה רק על שני דברים חייב אני להעירך, פן תהיה ללעג ולקלס ביום הביאך את דבריך למשפט.

האחר הוא כי אמרת היותך מוכרח לסתור דברי גייגער מכל וכל מפני דבר. התלמוד בריש שבועות מכדי תנא ממכות סליק, והנה מסכת שבועות מרובה בפרקים ממס' מכות, ואעפ"י כן מכות קודמת לשבועות. והיה ביום מחר כי תבא בטענה זו לפני השופטים, הם יענו ויאמרו אליך: הלא כבר הקדים גייגער והוכיח (כרם חמד עמוד 61) כי סנהדרין ומכות מסכתא אחת הן.

והשני הוא כי אמרת שנתרעמתי על מה שכתב הרמב“ם וכשנתקלקל לאדם וכו', ואמרת: ובאמת כוונתו שם אך על ישראל והיה כשמוע השופטים דבריך אלה יאמרו אליך “גם שד”ל הבין כן, ועל זה הוא מתרעם (עמוד 68) כי מדברי הרמב”ם באה בקהלנו שנאת הדת ושנאת הכופרים אשר אין אמונתם כאמונתנו, הנה הזכיר שתי שנאות, האחת שנאת הדת, והיא שנאת אנשי דת אחרת, והשנית היא שנאת הכופרים אשר אין אמונתם כאמונתנו, והכוונה על אפיקורס ישראל שאינו מאמין מה שאנו מאמינים. ועל השנאה הזאת השנית חַזר שד“ל ונתרעם (עמוד 70) באמרו כי הנה הנביאים והתנאים והאמוראים וכו' וכו' ואין צריך לומר שלא היו שונאים אותו אם לא היתה אמונתו כאמונתם”. כזאת יאמרו לך השופטים ואולי עוד דברים יוסיפו להשמיעך אשר לא יהיה קולם ערב לאזניך, על כן קִדַמתי להעירך על שני הדברים האלה, כי לא חפצתי בקלונך.

ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפשך וכנפש הכו“ח בשלישי בשלשה לחדש פה פאדובה יע"א, שד"ל לפ”ק

 

Nr. CXCV

   🔗

י“ח סיון התקצ”ח

לכבוד אדוני החכם כ"ש אפרים ישראל בליחער שלום אמת.

הגיעני היום מכתב אדוני, ולא נתברר לי במה אוכל לשרתו. להלל את ספרו לא אוכל כי לא ראיתיו. לתת עצות לאדוני איך יעשה מלאכתו הוא דבר חוץ לזמנו, אחרי שהספר כבר הוא עומד לצאת לאור. אם את חתימתי לקחת את הספר אדוני חפץ, לא אמנענה, וגם היום אם הייתי יודע ביד מי אשלם חצי המחיר, הייתי משלם. ואולי לא בכל אלה חפץ אדוני, כי אם שאקבץ לספרו חתומים. אם את הדבר הזה אדוני שואל, לא אוכל לעשותו, כי תלמידי אינם צריכים לספר כזה, כי כבר הם למדים דקדוק לשון ארמית מפי וּמִכְּתָבַי אשר כתבתי להם, ושאר היהודים אשר בגלילות האלה אין בהם אחד מעיר שיכסוף לחכמה הזאת, ולולא זאת כבר הייתי מוציא לאור הדקדוק שכתבתי לצורך תלמידי.

וידוע יהיה לאדוני כי אחרי בואי פה פאדובה העמקתי החקירה בדרכי לשון ארמית וגליתי במסתריה מטמונים יקרים, קצתם ביארתי בספרי Prolegomeni ad una Gramatica ragionata della lingua ebraica הנדפס בעיר הזאת בשנת 1836, ועל פיהם חברתי שני דקדוקים, אחד ללשון דניאל ועזרא, ואחד ללשון תלמוד בבלי, והנם ביד תלמידי. כי אמנם רע בעיני הדבר שעשו כמה וכמה חכמים ערלים ומולים, שערבבו יחדו לשון דניאל ולשון התרגומים ולשון התלמוד, כי כל אחת מן הלשונות האלה יש לה דקדוק בפני עצמו. ואני כתבתי שני הדקדוקים הנזכרים, ועוד נשאר לי לכתוב דקדוק לשון תרגום בבלי (אנקלוס ויונתן) ודקדוק לשון תרגום ירושלמי, ודקדוק לשון תלמוד ירושלמי, וכל אלה מלבד דקדוק לשון המשנה והברייתות, שהיא לשון אחרת. ואינני צריך להזכיר באזני אדוני כי בדקדוק לשון התלמוד לא הבאתי רק מה שהוא ארמי, לא המשנות והברייתות והמימרות האמורות בלשון הקדש.

והנה ראיתי בהסכמת החכם קערלע שאומר כי אדוני מביא דוגמאות מדניאל ועזרא ומן התרגומים ומן התלמוד ומן הזהר, וזה דבר רע בעיני מאד, ואיך יצא מזה מרפא ללשון ארמית? הלא לא ימשך מזה רק בלבול וחשכה גדולה, ובפרט במה שהכניס בספרו גם לשון הזהר, שהוא לשון בלול מכלם, ומלא שבושים; וירא אנכי שמא לא עשה אדוני מלאכה חדשה בחקירת ימים ושנים במעמקי מצולות לשון ארמית, כאשר היתה מלאכתי, רק בדרך חכמי האומות הלך ועל דבריהם סמך, כאשר עשה גם בעל מבוא לשון ארמית, אף אם אולי בקצת ענינים הוסיף נפך משלו, כאשר העיד החכם הנ"ל.

ולזאת יסלח אדוני אם ארשום לפניו קצת לשונות בלתי מדוקדקים אשר פלט קלמוסו באגרתו אלי.

הנה מה שכתב באגרתו ולא אשתמודעין יתה איננו מדוקדק, כי היה משפטו משתמודעין, כדי שיהיה בינוני כמו ידעין, ואם רצונו לעשותו לשון עבר היה לו לומר לא ידענא ולא אשתמודענא יתה. וכן לאסגא מילין היה לו לומר לְאַסְגָאָה. וכן לישן ארמאה איננו מדוקדק, והיל“ל לישנא ארמאה, או לישן ארמָאֵי או לישנא דארמָאֵי (לשון הארמיים). הא למה זה דומה? למי שכתב מבוא הלשון ארמית, שהיל”ל לשון ארמית, או הלשון הארמית. וכן ולית חד בר נש דהוה מתפני איננו מדוקדק, והיל“ל ולית בר נש מתפני, או דיתפני, כמו שלא יאמר בלה”ק אין איש שהיה פונה, כי אם אין איש פונה או שיפנה.

יסלח אדוני לדברי אלה היוצאים מחדרי לב ישר אשר לא כדרכי הדור דרכיו, והנני מוכן לשרתו ולהועילו בכל אשר תשיג ידי, ואדוני שלום וביתו שלום וכל אשר לו שלום כנפשו וכנפש החותם

בפאדובה י“ח סיון, אוהבו שד”ל

לפ"ק

 

Nr. CXCVI⁸

   🔗

ד' סיון התקצ"ח

לידיד נפשי החכם המפואר יש"ר ברכה ושלום

 

Nr. CXCVII

   🔗

כ“ד סיון התקצ”ח

לכבוד ר' נחמן יצחק הכהן פישמאן שלום ואמת

הגיעני היום מכתבך, ושמחתי בו, ויותר אשמח אם תוציאהו לאור עולם; והנני מבטיחך כאשר הבטחתי את רעך ר' יעקב בודק, כי מעולם לא אצא לקראתך להלחם אתך. רק על דבר אחד אעירך, והוא כי במה שהבאת לפני מהקדמתך לספרך הגדול מוסדות אמונה, קלמוסך עט סופר מהיר פלט שבוש קל, ואין ספק שאינו אלא טעות סופר, וראוי לתקנו, בטרם יצחקו עליך אנשי לצון. הנה כתבת: כשנקח קו שתי אמות ונעבור בקלמוס כנגדו, בכל פעם חצי הראשון, דהיינו אמה, ואח“כ חצי אמה, ואח”כ שליש אמה, ואח"כ חצי שליש — מלת שליש אשר כתבת באצבעך שתי פעמים, שבוש היא, וצריך לומר רביע, כי כבר ידעת שהשליש איננו מחצית החצי.

ועתה שאלה אחת קטנה אנכי שואל מאתך, הגד נא לרעיך בעלי הרואה, ולשאר כל אדם אשר יוָדע לך כי יש את לבבם לשלוח אלי השגות ותוכחות, כי אינני איש עשיר, ולכן אחת משתים יעשו, ישלחו לי מכתביהם נקיים מהוצאות (franco), או לא ישלחום אלי, אך ידפיסו אותם כרצונם (ואל יחושו לכבודי, כי במה נחשב הוא נגד כבוד שמים וכבוד הרמב"ם); כי אמנם אחת גמרתי בלבי ולא אסור ממנה, לא אקבל אגרות מארץ פולין אם לא שתהיינה נקיות מהוצאות, או שתהיה כתיבת האדרעססע ידועה לי מלפנים, ויוָדע לי שאין הכותב מתלמידי סומכוס. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום.

כ“ד סיון התקצ”ח

שד"ל.

 

Nr. CXCVIII

   🔗

כ“ה סיון התקצ”ח

לכובד ידידי המליץ והמשורר היקר החכם מה"ל שלום.

מכתבך מיום י“א ניסן מצאתי בשובי מעיר מולדתי אשר הלכתי לשם לחוג את חג המצות, ומיום שובי אל ביתי סבוני כמים טרדות, גם אגרות הקיפו עלי מצפון ומימין, ולא נתנוני למהר להשיב לך מענה. ונספחו לזאת שתי סבות אחרות להתמהמהי, האחת דעתי כי אוהבי אתה, ואין אוהב נוח לכעוס; והשנית מיעוט הצורך והתועלת להשיב למכתבך, כי ידעתי כי בכל תשובותי לא תרחק אתה מדרך הארץ, ובכל תשובותיך לא יישר דרך הארץ בעיני. והייתי מצפה אולי בתוך כך יבואני מכתב החכם דעליטש, וגם אתה תשלח לי חלק משלום אסתר, ואז יהיה כָתְבִי אליך דבר שיש בו תועלת. אך היום בתת ידידנו יוא”ל בידי מכתבו זה אשר הוא כותב אליך, אמרתי בלבי: אם יראה מה“ל מכתב יוא”ל בלתי כתיבת שד"ל בצדו ידמה בלבבו כי הפרתי בריתי אתו, או כי אין לי מה להשיב על תוכחתו, וזה וזה שקר. על כן חשתי והסירותי מפי מחסום.

והנה נא ידידי מימי לא אמרתי כי מדרך ארץ היתה נסבה כי תשטה אשה תחת אישה ורשע ילוה ולא ישלם, רק אמרתי כי מדרך ארץ היתה נסבה שאם תשטה אשה תחת אישה ידע ויראה העם ויראה הבעל, ועכ"ז אין אֹמר ודברים, שלום בארץ, ושאם ילוה רשע ולא ישלם, ישובו וילוו לו וישוב להיות סוחר כבתחלה, וזה וזאת לא ישאו עונם, והנשארים ישמעו ולא ייראו, ומתוך כך הדבר מתרבה. זאת היתה כונתי, וגם אתה ידידי אין ספק שירדת לסוף דעתי, אבל בחכמת דרך ארץ שִנִיתָ מראה הדברים.

רמבמ"ן השיב ללאוואטער מענה רך, אך לא היו דבריו אחד בפה ואחד בלב; והנה היתה תשובתו בדרך ארץ, אך לא באותה דרך ארץ שאני שונא.

הראית כרם חמד מחברת שלישית ומכתבי אשר בו?

שלח לי ככל חפצך את שלום אסתר, ואשימה עיני עליו באהבה.

עוד מעט יצאו לאור כשנים עשר מכתבים אשר הריצונו איש לאחיו אני והחכם יש"ר.

אם יש את נפשך (כאשר היה זה שנתים ימים) לשתף שמי עם שמך, לא אסוג אחור.

שנים מבחורי לבוב הידועים כתבו לי השגות ותוכחות ונאצות בפלפול שוא על אגרתי ליש"ר הנדפסת בכרם חמד ג', ואמרו שאם לא אשיב להם יוציאו דבריהם לאור עולם; והשיבותים שידפיסו כרצונם, והבטחתים כי מעולם לא אצא לקראת נשק עליהם, אף אם ישפכו עלי כל חמת הרואה.

הודיעני נא היכן דִבר גייגער מה שדבר שאין לישראל מליצה באיזה חלק מספרו; כי אמנם זה דבר הראוי להעלות חמה לנקום נקם.

מדעליטש עדיין לא הגיעני דבר, מי יתן ואראה ספרו וויססענשאפט וכו'.

ואתה ידידי יקירי שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום כנפש ידידך הכו“ח בשלישי בכ”ה לחדש,

פה פאדובה יע“א, שד”ל

לפ"ק.