לוגו
הקדמה – יהואש
תרגום: משה בסוק
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U
יהואש.jpg

יהואש

נולד: 1870, ואֶרג' בלובה, פלך סובאלק; נפטר: ינואר, 1927, ניו־יורק, ארה"ב


מראשי שירת היידיש המודרנית, בין הראשונים לפילוס מסילתה, לחידוש תכנים וצורות. ההגות היא אבן ראשה ואבן־חן ביצירתו, והוא בא בסודם של גוֹן וצליל, וקול ומראה ותוכן ירדו לו כרוכים. ‘ביית’ את ציור־הטבע בשירת יידיש. נתן לנוף חיות של ציוּריות והלך־נפש, אף העניק לו מיסוד ההתבוננות והאינטלקטואליות. מאזין לנביעתן של בארות־קדומים, העלה בדמיון־יוצרים אגדות יהודיות, וחטיבה לעצמם הם שיריו על שיריו על נושאים ומוטיבים מן המקרא, התלמוד והקבלה, שיסודם – שלמות האמונה ותמימות־הרגש. אך במעגלי העבר והטבע, לא נסגר שירו, הנפתל והנחבט בשאלות יקום וקיום, עולם ועם. מן הראשונים בשירת יידיש שנכנס לתחום ההשפעה של התרבות האנגלו־סאכסית.

יהואש (שלמה בלוּמגארטן) גדל בבית יהודי מסורתי של תורה עם דרך־ארץ, וזכה בנעוריו להשכלה יהודית וכללית. זמן־מה עשה גם בישיבת ווֹלוֹז’ין, אך עזב אותה עד־מהרה והתמכר ללימודי לשונות וספרויות־לעז. ראשוני שיריו ראו אור בשנת 1890, בקובץ ‘די אידישע בּיבּליאטעק’, בעריכת י.ל. פרץ, וב’הויז־פריינטס', בעריכת מ. ספקטור. אותה שנה עקר לאמריקה וקול שירו נדם. 1900 חלה ויצא לדנוור שבקוֹלוֹרדה. משחזר והופיע בבמות יידיש בארה’ב וברוסיה, ניתנה דעת הציבור עליו ברוב־הערכה. ב־1910 התחיל שוקד על תרגום התנ’ך ליידיש. 1914 הפליג לארץ־ישראל, ביקש להשתקע בה, למד ערבית, אף תירגם מן הקוראן, אך בעטיה של מלחה’ע אנוס היה לעזוב את הארץ. פרי מסעו לארץ וישיבתו בה הוא ספרו ‘מניו־יורק לרחובות ובחזרה’. בשנות חייו האחרונות שיקע עיקר כוחו היצרי בתרגום התנ’ך, שכמה וכמה מספריו לא הניחו דעתו של המשורר בכיבוש ראשון שכבש אותם, חזר ונתנם מתן שני. התרגום – נאמן ברוב דיוקים, חרד על הקצב ועל הגוֹן שבמקור, סגנונו עממי וארכאי, מכנס מילים נידחות ומשתכחות ונותן להן נשימה, וכולו בית־גנזים ללשון־יידיש עתירת מסורת ויסודות, עממית ופיוטית.