קבוצה לחקר מדע־בדיוני    🔗

המכתב הבא הגיע אלינו, ואנו מפרסמים אותו בלשונו:

מערכת נכבדה,

אנו מנסים לארגן קבוצה מצומצמת של אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות, אשר תהיה בקשר כקבוצת דיון בנושאים של חקר המדע הבדיוני. אפשרויות (ומשמעויות) של חקר חיים בחלל החיצון ועוד נושאים. אנו עומדים בקשר עם 'האגודה האמריקאית לחקר המדע הבדיוני' (Science Fiction Research Association Inc), – יושב הראש הנוכחי חבר במחלקה לסוציולוגית של אוניברסיטת מישיגן – וכן עם 'המרכז לחקר קהילות אנוש בחלל' (Center for the Study of Human Communities in Space), אשר מצוי באוניברסיטת ניאגרה. שתי האגודות הנ"ל מכוונות בעיקר כלפי אנשי מקצוע ממקצועות אקדמיים שונים ואמורות להוות בסיס לפיתוח רעיוני.

אנשי מדע, מדיסציפלינות שונות, המעוניינים בנושאים שלעיל והמעוניינים ליצור קשר מתבקשים לכתוב אל הר''מ.

אסיר תודה אהיה לכם באם תוכלו לפרסם מכתבי, על מנת שאנשי מדע, מדיסציפלינות שונות, המעוניינים בנושאים שלעיל והמעוניינים ליצור קשר, יוכלו לכתוב ישירות אל הר"מ.

בתודה,

ד"ר נחמן בן יהודה

המחלקה לסוציולוגיה

ואנתרופולוגיה חברתית,

האוניברסיטה העברית

ירושלים

 

אחד מי יודע?    🔗

בגליון מס' 8 של ‘פנטסיה 2000’ הופיע מאמרו של אסימוב “תגלית הנצנוץ”, הדן בנסיבות שגרמו לגילויים של כוכבי הלכת נפטון ופלוטו. אסימוב משער כי בערך בשנת 2030, יתגלה הכוכב העֶבֶר־נפטוני, או העבר־פלוטוני. זה מסביר, בתיאוריה, את הסטיות המסלוליות של כוכבי הלכת נפטון ופלוטו. אסימוב מסיים את מאמרו בתיקווה שמערכת השמש תגיע למימדים הכבירים, שבוודאי יש לה, עם השתכללותה של האסטרונומיה.

ברצוני להסב את תשומת לבכם לכך, שהתורה מצביעה על קיומם של אחד־עשר כוכבי לכת. בספר בראשית בפרק ל"ז פס' ט', מסופר על חלומו של יוסף, בו ראה את השמש והירח ואת אחד־עשר הכוכבים משתחווים לו. הכוכבים במקרה זה היו משולים לאחיו. גם בהגדה של פסח ישנם סימוכים לקיום אחד־עשר כוכבי לכת. במזמור ‘אחד מי יודע?’, מופיעים. מלבד האלוהים, לוחות הברית האבות והאמהות גם אחד־עשר כוכביא. בקבלה משולים שנים־עשר החודשים לשנים עשר המזלות. גם בקבלה מסופר על אחד־עשר כוכביא. אינני בא לסנגר על התורה ולא כל שכן על הדת, אך יש לשים לב לכמה עובדות.

העובדות עליהן הצבעתי וכמוהן, תיאורו המפורט של יחזקאל את נחיתתה של חללית ב’מעשה מרכבה', מוליכים אותנו לעבר מסתורין, שיתכן והוא יציר כפיה של ציוויליזציה מפוארת ומפותחת מאין כמוה, שהתקיימה בעולם זה, או בעולם אחר ביקום, באחד מעידני הזמן הקדומים. אותו מסתורין הורש לנו ודאי כמתנה.

רונן בס, רמת אביב

 

מד"ב בתוכניות הלימודים    🔗

לדעתי, נגרם עוול להרבה תלמידים ותלמידות, קוראי מדע בדיוני כמוני, על אשר נפקד מקומו – לגמרי – מתוכנית הלימודים הנהוגה כיום. כאשר ישנם היום כל כך הרבה מקצועות בחירה בבית הספר התיכון – כלכלה, מחשבים, אמנות ועוד, (אין כוונתי לבית ספר מקצועי) – בטוחני כי ניתן לשלבו בתוכנית גם כן, ואם לא כמקצוע נפרד, הרי בוודאי בענף נוסף בספרות. לא לאלץ ללמוד מקצוע מסוג זה (אם כי בטוחני שלא יהיה צורך בכך), אלא לעשותו כמקצוע בחירה בלבד.

כדאי שאתם, אנשי המערכת, תסבך את לב אנשי משרד החינוך לענין. כמו כן בטוחני שלא יקשה למצוא שם ולו אדם אחד הקורא מדע בדיוני, שבעזרתו נוכל לממש את הרעיון הנ"ל.

ליאור מסינגר, יהוד

לפחות אחד מקוראינו, אורציון ברתנא, שהוא מרצה לספרות באוניברסיטת תל־אביב, חושב שיש מקום ללמד את ספרות המד"ב גם באוניברסיטאות. להערכתו, השמרנות של הממסד החינוכי היא המונעת את הכנסתו הרשמית של ז’אנר זה אל מקצוע הספרות.

מאידך, לפחות במקום אחד החלו ללמוד את ספרות המד"ב במסגרת מקצוע הספרות – בתיכון המקיף ברמת השרון – וזאת בעקבות דרישת התלמידים.

לגבי פנייתנו שלנו למשרד החינוך – נעשה זאת!

המערכת

 

סילוף?    🔗

על “צעד גדול לאחור” של אסימוב, גליון 9:

1. כיהודי, שתפקידו להגן על התנ"ך, רציתי להעיר שאסימוב לא דייק בדבריו על כתבי הקודש. אסימוב טוען במאמרו שכתבי הקודש לא מטפלים בצורה מעשית בכל מה שקשור לאחריות השלטון כלפי מוכי גורל ועניים. זה לא נכון, כי בתנ"ך יש פרקים שלמים העוסקים בהוראות מעשיות. מדוייקות ומפורטות, בכל מה שקשור למוכי גורל ועניים, ומי שמעוניין בהוכחה – ספר שמות, פרשת משפטים, פרק כ"א.

2. כהוכחה לעליונות המדע טוען אסימוב כי “אילו לא יכול היה המדע להצביע על הישגים טובים יותר מהדת. היה נעלם זה מכבר”. לדבריו, אם אכן הצביע המדע על הישגים טובים יותר – מדוע לא נעלמה הדת?

אשר כהן, בני ברק

 

סטינסלב לם בעברית    🔗

אני נהנה מאוד לקרוא את חוברות פנטסיה 2000, ולדעתי הסיפורים שאתם מפרסמים אמנם משקפים נאמנה את חתך ספרות המד"ב העולמית, אולם יש סופר אחד מצוין (וגם מפורסם מאוד) שעד כה לא פרסמתם את סיפוריו (אולי מכיוון שלא תורגם לעברית). זהו סטניסלב לֶם – סופר פולני מצליח מאוד – שרבים מספריו תורגמו לאנגלית, כמו, The Investigation; The Invincible; Star Diaries ועוד. מכיוון שעד כמה שידוע לי לא תורגמו עדיין ספריו של לם לעברית וחבל לי שקוראי המד"ב בארץ אינם יכולים ליהנות מהם, החלטתי לתרגם אחד מספריו בעצמי.

בחירתי נפלה על הספר ‘סולריס’, שהוא לדעתי, ספרו הטוב ביותר של לם. אשמח לשלוח לכם שני פרקים מתורגמים – לעיונכם ולבדיקת אפשרות הדפסתם ב’פנטסיה 2000'.

ברוך פלטנר, חיפה

אנו מסכימים עם ברוך פלטנר, וחושבים גם כמוהו שסטניסלב לם הוא אחד מסופרי המד"ב החשובים בעולם.

לכן, החלטנו לפעול למען הוצאת חלק מספריו (כך גם הוצאת ‘שוקן’) ובכוונתנו להוציא לאור בין השאר את הספר ‘סולריס’ במשך השנה הקרובה. נשמח. כמובן, לקבל את דוגמת תרגום של הכותב.

המערכת

 

היקום – ראשיתו ואחריתו    🔗

במאמרו ‘היקום – ראשיתו ואחריתו’ (חוברת 10), מעיר נחמן גבעולי כמה הערות הפוגמות, לדעתי, ברמתו של המאמר ובאמינותו. ראשית הוא טוען ש"אפילו באמונה היהודית יש רמז לכן, כפי שמוכיח סיפור מתן תורה, שההעפלה אל ראש הר גבוה מקרבת את האדם אל השכינה". אני מניח שזו הנחה אישית של כותב המאמר, הואיל ואינו מביא ציטוט מעיתון ילדים, אך הנחה זו איננה נכונה. הקירבה אל השכינה אינה קשורה, על פי היהדות, כלל וכלל לגובה הפיזי של האדם, אלא לדרגתו הרוחנית, ופעמים רבות מופיעה בתנ"ך התגלות שכינה על מישור. לנתינת התורה על הר סיני יש, אולי, סיבות פסיכולוגיות מסויימות, ואני מביע בכך דעה אישית שלי. שאינה מחייבת אף אדם לקבלה, שאדם רוחש יראת כבוד גדולה יותר לתופעה הנמצאת מעליו מבחינה פיזית, מאשר לתופעה הנמצאת בגובה שווה לו במישור. בישעיהו פרק ב' נאמר: “והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש הרים ונישא הוא מגבעות ונהרו אליו עמים.” (מקביל לזה במיכה פרק ד'), שם, בוודאי, לא מתכוון הנביא לכך שהר הבית יהיה ההר הגבוה ביותר בעולם, אלא לכך שעיני כל העולם יהיו נשואות אליו.

ובאשר לציטוט מעיתון הילדים “זרקור”, שעל פיו קובע נחמן גבעולי ש"האמונה היהודית קובעת שגיל היקום הוא 5740 שנה", אני חושב שאם כותב המאמר היה לומד גם פיזיקה, בנוסף ליהדות על פי גירסתו של עתון הילדים האמור, היה מגיע לדעות שונות ומשונות גם בתחום זה. עם כל הכבוד ל"זרקור", ואינני מזלזל בו, הרי זה מגוחך להביא ראיות מעיתון ילדים. די לפתוח סידור ולראות בו את עיקרי האמונה על פי הרמב"ם, כדי לראות שאין קביעתו של כותב המאמר נכונה. האמונה שה' ברא את העולם לפני 5740 שנה איננה מיסודות אמונתנו. האמונה שה' ברא את העולם היא מיסודות אמונתו. גם לתאריך 5740 שנה יש מקום באמונה היהודית, אבל לא בתור תאריך לבריאת העולם, אלא בתוך תאריך לבריאת האדם, כפי שאנו מכירים היום – וגם זאת, לא כאחד מיסודות האמונה.

ניתן לחלוק על מספר זה גם בתור תחילת קיום האדם, כפי שהינו כיום, אך כאן יש מקום לוויכוח ענייני, וההוכחות אינן רבות וגם אינן חד־משמעיות לתאריך יותר מוקדם. בעקרון, אין סתירה בין קביעות המדע לבין אמונת היהדות, וגם לא צריכה להיות הואיל והמישורים הם שונים. המדע עוסק בבעיות ה’איך', אך אינו יכול, וגם אינו מנסה, לעסוק בבעיות ה’למה', לעומת הדת, שאינה מנסה להתעסק בבעיות ה’איך' אלא בבעיות ה’למה'. המדע עוסק בהבהרת תהליכים המתרחשים בעולם, לעומת האמונה העוסקת בהסברת מהותם. גם אדם שאינו מאמין שהעולם נברא לפני 5740 שנה יכול להיות יהודי טוב ומאמין, בתנאי שהוא מאמין בבריאת העולם על ידי הקב"ה. (לכן, מעולם לא ניסו להוקיע בין היהודים אדם שטען כי דברים קרו אחרת משחשבו, לעומת הנצרות, שהעלתה על המוקד את קופרניקוס וג’ורדנו ברונו).

יואל ברין, ירושלים