כולם טרחו בשביל אליעזר בן-יהודה

24 באוגוסט, 2015 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

אביגדור המאירי מספר בספרו ביאליק על-אתר על יחסו של ביאליק לאליעזר בן-יהודה: עוד באודיסה, בימים שהתכוננו לעלות לארץ אמר ביאליק:

"– עם בואי לירושלים אבקר ראשונה את המטורף הזה! אדם הנותן גט-פטורין לכל העולם הזה, לרבות עולם-הרוח, ושכל קנייניו אינם בעיניו אלא מכשירים טפלים-שבטפלים לחיבור המלון הגדול שלו, אדם כזה משוגע הוא וקדוש. לדידו לא ניתנה התורה ולא נוצרו הנביאים, וכל פמליית התנאים ואמוראים ומפרשיהם ומפרשי-מפרשיהם לא טרחו ועמלו כל ימי חייהם, אלא בשבילו: כדי לאסוף ולהכין לו את המלים למלון! מה איכפת לו, מה אמר רבי עקיבא ורבי מאיר והלל ורבי יוסי בן-חלפתא, חשוב שאמרו מה שאמרו בשפה העברית, אך לא חס וחלילה בארמית! שכן המלאכים אינם שומעים ארמית, והשפה העברית הלא תהיה במהרה בימינו שפת כל העולם ומלואו וכן הלאה וכן הלאה – חייכם, אדם זה יש בו מן הקסם הילדותי המושך ואי-אפשר לא לאהוב אותו. ואדם זה, זה שנים משוחף ויורק דם. ואני בטוח שלא ימות חלילה עד שלא יגמור את המלון הגדול שלו!"

לא ביאליק ולא בן-יהודה לא זכו להפגש בירושלים. ואת עבודת-המלון גמר בן-יהודה במלה "נפש".

העיתונאי כמקול

11 באוגוסט, 2015 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

מספר זאב ז'בוטינסקי בזכרונותיו:

בינתים הוספתי לעבוד בעתונות הרוסית, אך לא בהצלחה יתרה. אלכסי סובורין, עורך ה"רוּס", את רוב מאמרי היה מקבר במגרות שולחנו: "לא הותאמו לכוון העתון". חשבתי: אולי באמת כוונו איננו כווני, איננו ראדיקלי די-צרכו; סוף-סוף הלא חונך אותו סוּבורין תחת כנפי שכינת אביו האנטישמי וה"שמרן"? הלכתי לבקרו ואמרתי: אלכסי אלכסייביץ', החלטתי להפרד מאדוני. –

ונכנסתי למערכת עתון אחר, שנוסד בפטרבורג זה-עתה, "נאַשה ז'יזן"; עוד כחדשים לפני זאת, בהיותי באודיסה, קבלתי מכתב-הזמנה מעורכו הראשי, אחד הפרופסורים המתקדמים. אבל גם הוא עשה בי כסוּבורין: את משכורתי שילם ואת רוב מאמרי "קיבר": "לא הותאמו לכווּן". ופה כבר אי-אפשר היה לרטון על ה"כווּן" או לחשוד את טהרתו הראַדיקאַלית: פה הקפידו ודקדקו בראַדיקאַליוּת ממש כרבנים המשגיחים על כשרות העופות. אחרי מאסרי באודיסה (בגלל נאום ה"באסטא") כתבתי ש"כל העיר צחקה על אוולת השוטרים": קיברו את מאמרי – "כי במקרה כזה צריך למחות". לבסוף התפרצתי: "למה הזמנתוני?" –

הגברת כּתירינה קוּסקוֹבה, אחד עמודי-התוך של המערכת, ענתה לי בתמימות: – "אדוני, יש לו סגנון מצוין – חשבנו כי יסכים להלביש בסגנון הזה רעיונות שאנחנו נציע לו". –

קפצתי בעגלה, נסעתי ל"רוס" ושאלתי את סובורין: "היקבלני חזרה? אדוני, לכל הפחות, אינו חושב אותי לגראַמוֹפוֹן". – ענה: "בעונג".

ביאליק הפלורליסט

27 ביולי, 2015 מאת אסף ברטוב

בעדכון החודשי הקודם פרסמנו ספר מרתק מאת אביגדור המאירי בשם "ביאליק על-אתר", כלומר זכרונות מדבריו של ביאליק בעל פה, משיחות היום-יום שלו, להבדיל מנאומיו הכתובים מראש. הספר מפליא להאיר צדדים שונים באישיותו של ביאליק, ואני ממליץ עליו בכל פה.

בשבועות האחרונים געשה מעט ביצת השירה המקומית סביב שאלות מוצא ומעמד, ונזכרתי בקטע הבא מן הספר:

אחת מתכונותיו החיוביות והאהודות היתה סקרנותו לשמוע דברי-ביקורת על עצמו, כלומר, על יצירותיו. אך מובן: ביקורת מנומקת כראוי. והיה דורש לנמק לא רק דברי-שלילה, אלא גם דברי-שבח.

אינני יודע, איך היה מגיב בכלל על ביקורת שבכתב, אך ביחס אלי, כלומר, אל דברי, היתה לו סיבה מיוחדת לשמוע בסקרנות את דעתי, וזה נודע לי מפי סמיאטיצקי:

"הסיבה היא, שאתה חוּנכת חינוך ספרותי ואסתיטי באירופה; והוא תאב לדעת את דעתו של אדם זר, שאינו ממכבדיו ואפילו ממעריציו הסובבים אותו. והעיקר: אתה אינך מתלמידיו.

"לפני כמה שנים, משיצא ספר-השירים שלך כתב לחובר ב"הצפירה" מאמר בקורת על הספר והתחיל בכך, ש"מובן מאליו" שהמשורר הצעיר שרוי תחת השפעתו של ביאליק.

"קרא זאת ביאליק ואמר: "מובן מאליו, שלחובר שרוי תחת השיגרה, אשגרת-דעה כאילו כל משורר צעיר מן ההכרח הוא, שיהא מושפע מביאליק! – אם כבר מופיע מישהו לא מקרבנו, אלא מאקלים אחר, הרי במקום לשמוח לכך, שהרוח העברי מתרענן קצת, רוצים לטשטש אותו באשגרת-לשון באנאלית! אנו מקווים, שבקרוב תתרענן היצירה העברית גם בכשרונות ספרדיים ותימניים ופאלאשיים ומבני-משה שמעבר לסמבטיון!"

"ובכן, זוהי הסיבה שביאליק רוצה לשמוע את דעתך על עצמו."

לכבוד פורים: שיר חבר המשורר על ימי הפורים מאת יוסף צרפתי

5 במרץ, 2015 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

יוסף בן שמואל צרפתי, משורר יהודי בן הרנסנס האיטלקי, חי ופעל ברומא ובפירנצה במאות ה- 15 וה- 16 (נפטר בשנת 1527). הוא היה רופא במקצועו, משכיל בתחומי המתמטיקה והפילוסופיה ושלט היטב בעברית, ארמית, ערבית, לטינית ויוונית. מרבית כתביו אבדו זה מכבר, אך חלק משיריו הנפלאים שרדו בעברית ויועלו בקרוב לאתר פרויקט בן-יהודה. תודתנו העמוקה לד"ר דן אלמגור, אשר בזכות מאמצי השימור שלו הגיעו שירי צרפתי למערכת הפרויקט. כמו כן, תודתנו למתנדב ד"ר ערן גרף על ההיכרות עם מר אלמגור היקר, ואחרונה חביבה, תודה לרכזת המתנדבים שלנו, הגב' צחה וקנין, על הטעימה הפורימית ששלחה לנו, להנאת כולכם.

פורים שמח מכל צוות פרויקט בן-יהודה!

עדכון: השירים זמינים עתה במאגר היצירה.

—————————————————————————————————————–

 

יוסף צרפתי / שיר חבר המשורר על ימי הפורים

(המשקל: המתקרב  0 / 0 // 0 / 0 // 0 / 0 // 0 )

 1         יְהַלֵּל הֲגִיגִי                  בְּיוֹם תַּעֲנוּגִי              לְמַשְׁפִּיל אֲגָגִי               וּמֵרִים עֲדָתִי,

2         אֲשֶׁר קָם בְּחַרְבּוֹ         וְהִשְׁחִית בְּאוֹיְבוֹ;           וְהִקְשִׁיב בְּטוּבוֹ           לְקוֹל צַעֲקָתִי.

3         בְּיוֹם זֶה מְנוּחָה,         וּמִנְחָה שְׁלוּחָה             תְּשַׁבַּח בְּשִׂמְחָה           וְגִיל דַאֲגָתִי.

4         וְאֶקְרָא מְגִלָּה              בְּתוֹךְ עַם סְגֻלָּה,          וְאֶתֵּן תְּהִלָּה                לְמַקְשִׁיב צְלוֹתִי.

5         וְהָמָן אֲקַלֵּל,                וְרִשְׁעוֹ אֲמַלֵּל               בְּקוּמוֹ לְחַלֵּל             גְּאוֹן נַחֲלָתִי.

6         וְלִבִּי אֲוַתֵּר                 לְנִין קִישׁ וְאֶסְתֵּר,          וְרַגְלִי תְּנַתֵּר                 בְּחַדְרֵי נְוָתִי.

7         וְאָרִים בְּמוֹרָא             בְּרֹאשׁ כָּל-אֲמִירָה         עֲנַף הַזְּמוֹרָה                לְעֵץ גַּאֲוָתִי,

8         וְאָשִׁיר, וְאָרוֹן,             וְאֶקְרַא בְּגָרוֹן,              וְאָגִיל בְּזִכְרוֹן              פְּדוּת עַם בְּרִיתִי.

9         וְחֵיק הַצְּבִיָּה               אֲחַבֵּק, וְהָיָה               בְכוֹסִי רְוָיָה,               לְמִרְמָס חֲבִיתִי.

10       וְאֶשְׁכַּח פְּגָעַי              וּמִקְרֵי רְגָעַי,                וּפִצְעֵי פְּשָׁעַי              בְּיוֹם אַחֲרִיתִי.

11       וְאָכִין לְשִׁנַּי                 הֲמוֹן מַעֲדָנַי,               וּבִּדְמֵי גְּפָנַי               אֲכַבֵּס כְּסוּתִי.

12       וְאֶבְחַר לְיָפֶה              בְּמַשְׁקֶה וְאוֹפֶה,          וְטַבָּח מְשׁוּבָּח            בְּשַׂר תַּאֲוָתִי.

13       מְבוּשָׁל וְצָלִי               לְמִשְׂגָּב יְהִי לִי,            וְלֶחֶם וְקָלִי                 אֲשַׁוֶּה רִנָּתִי.

14       וְאֶשְׁכַּר וְאִישַׁן             כְּאַחַי בְּשׁוּשָׁן               בְּמִיץ טוֹב וְיָשָׁן,          וְעָרְבָה שְׁנָתִי.

15       וְאֶעְבוֹד בְּהוֹנִי             וְכֹחִי וְאוֹנִי                  לְכָל-תַּחְכְּמוֹנִי             בְּחַיַּי וּמוֹתִי.

16       בְּיַד אֶל שְׁלוֹמִי,           וְשָׁכְבִי וְנוּמִי,               וְשִׁבְתִּי וְקוּמִי,             ובוֹאִי וְצֵאתִי.

17       וְלוֹ כָל-כְּבוֹדִי               וְזִיוִי וְהוֹדִי,                 וְחֶפְצֵי מְאוֹדִי              בְּשָׂדִי וּבֵיתִי.

18       בְּצִלּוֹ אֲקַנֵּן,                 וְדָתוֹ אֲשַׁנֵּן,                וּבִזְמִיר אֲרַנֵּן,              וְאֶשְׁכַּח בְּכִיתִי.

19       וְאֶבְטַח בְּנוֹרַא             עֲלִילוֹת מְקוֹרָא,          בְּעֶבְרָה וְצָרָה               יְהִי לִי פְּדוּתִי.

יום נחלת הכלל ושבוע השימוש ההוגן / עו"ד דלית קן-דרור פלדמן

5 במרץ, 2015 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

רשומת אורח מיוחדת מאת עו"ד דלית קן-דרור פלדמן – מנחה משפטית בקליניקה למשפט וטכנולוגיה, אוניברסיטת חיפה.

השנה בקליניקה למשפט וטכנולוגיה החלטנו לחכות עם חגיגות יום נחלת הכלל. יום נחלת הכלל (או חג קניין הציבור, כפי שקוראים לו חברנו בפרויקט בן-יהודה) נחגג כל שנה ב1 בינואר – יום בו משתחררות יצירות בישראל לנחלת הכלל לשימוש ללא כל מגבלות או תשלום תמלוגים בתום למעלה מ- 70 שנים ממות היוצר. השנה כאמור לא חגגנו את היום בכנס כמנהגנו מדי שנה ולא בכדי.

בשבוע שעבר, בין התאריכים 23 בפברואר ועד ה27 בפברואר, חגגנו את שבוע השימוש ההוגן 2015. זו הפעם השניה ששבוע זה נחגג בעולם ושנה ראשונה שהקליניקה למשפט וטכנולוגיה החליטה להצטרף לחגיגות. מטרת השבוע הייתה להעלות את המודעות לקיומה של ההגנה בדיני זכות היוצרים ולהסביר את חשיבותה. דיני זכות היוצרים מגדירים מערכת חוקים השואפים לאזן בין שמירה על האינטרס הציבורי בעידוד היצירה ובשימוש ביצירות קיימות, לבין הענקת תמריץ ליוצרים ליצור. לאור זאת, זכות היוצר אינה זכות בלעדית וישנם שימושים שמותר על פי החוק לעשות ביצירה מבלי לקבל את אישורו של בעל הזכות ומבלי צורך בתשלום תמלוגים. הגנת השימוש ההוגן היא דוגמה לכך, והיא קבועה כיום בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. יש לציין כי הפסיקה הוסיפה דרישה נוספת על המבקשים לחסות תחת הגנת השימוש ההוגן והיא שמירה על הזכות המוסרית של היוצר ע"י מתן קרדיט (ביקורת על הוספת דרישה זו ניתן יהיה לקרוא באחד הפוסטים שהועלה השבוע לבלוג הקליניקה למשפט וטכנולוגיה).

במהלך שבוע השימוש ההוגן 2015 פרסמנו מספר פוסטים בבלוג הקליניקה שנכתבו על ידי עורכי דין וחוקרים מובילים בתחום ותודתנו נתונה להם על כך. פרטים נוספים על חגיגות שבוע זה בארה"ב ניתן למצוא בקישורית.

אז לא — לא שכחנו את חגיגות יום נחלת הכלל; פשוט דחינו אותן לסוף שבוע השימוש ההוגן. גולת הכותרת של השבוע הינו סרטון האנימציה "נחלת הכלל – חומות של יצירה" המצורף כאן למטה, אשר הקליניקה למשפט וטכנולוגיה יצרה (באמצעות ינשוף הפקות) על מנת לנסות ולהבהיר לכולם מהו יום נחלת הכלל.

זה המקום להודות לחברי הקליניקה שעזרו בהכנת השבוע – שלי אביצור, אודי אברם, הוד אלפסי, עומר בלס, ארטיום גורליק, שיר הברפלד, עופר טולדנו, מתן כרמל, נתנאל נחמיה, ענבר סיסו לפבר, מעין פוגוזליץ, אלכסיי פודגור, יבגני פלטינסקי, יעל קרן, עומרי שילוח, הדר שקד איצקוביץ.
כמו כן, ברצוננו להודות להוד בלס, אשר ביצע בהתנדבות את היצירות המוסיקליות (שהלחן שלהן מצוי בנחלת הכלל) בסרטון האנימציה, וכן לפרופ' ניבה אלקין-קורן ולמרכז למשפט וטכנולוגיה, אשר איפשרו לנו לקיים את השבוע ואת הפקת הסרטון.