וחג שבועות תעשה לך – ציון 109 שנה למותו של אליהו מידניק

14 במאי, 2013 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ 
בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.

                  שמות, ל"ד, כ"ב.

 

השבוע היה לנו עונג מיוחד לארח את אחד מידידי הפרויקט הוותיקים, מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, במסגרת פרויקט "אנשי רוח ותרבות מקריאים מיצירות הפרויקט".

כיוון שערב שבועות בפתח, בחר אבנרי להקריא קטעים פרי עטו של אליהו מידניק, אשר בצאת חג השבועות ימלאו 109 שנה להתאבדותו, ועודנו עלם צעיר בן 23.

אבנרי פותח בארבעה מכתבים שמשגר מידניק הצעיר אל חיים נחמן ביאליק, אותה העת עורך כתב העת המכובד "השילוח", וכן קטע מתוך סיפורו של מידניק, "חולשה", אשר "מתקשר ביסודותיו האטוטביוגפיים למכתבים", כפי שמסביר אבנרי.

הוידאו המלא זמין בערוץ היו-טיוב של הפרויקט בקישורית הזו. 

הודות לאבנרי, לפניכם אחד המכתבים המקוריים בכתב ידו של מידניק*, אשר נכתב ב – 27.01.1904. במכתב מביע מידניק עצב רב על כך שביאליק פסל כפי הנראה את כתב היד ששלח אליו מידניק לפירסום ב"השילוח" -

אחד ממכתבי מידניק לחנב

פחות מחצי שנה לאחר המכתב, ב – 22.05.1904, מוצאי חג השבועות של גלויות, שם מידניק קץ לחייו ופרץ יצירתו נגדע באיבו.

אמנם לא קציר חיטים אך פרי עמלנו הצנוע — עשות יד זיכרון למידניק ולסיוע בחשיפת כתביו לקהל קוראים ישן וחדש.

 

בברכת חג שבועות שמח לכל בית ישראל,

צוות הפרויקט.

———————————-

* עוד על מידניק וביאליק במאמרו של אבנרי "שמואל אבנרי, 'אליהו מידניק ועורכי "השילוח": נפתולי יצירה, עריכה ואבדן', סדן 4 (תש"ס), 353–387."

 

 

רגלסון מרים להנחתה לפרויקט בן יהודה

4 במאי, 2013 מאת אורנה אגמון בן-יהודה

כבר הרבה זמן שאני טוענת שאוטודידקטים הם מועמדים טובים יותר לעבודה מאשר סטודנטים שרק יודעים ללמוד מה שהאכילו אותם בכפית. לכן סטודנטים שסיימו תואר באוניברסיטה הפתוחה נחשבים בעיני יותר מאשר סטודנטים שסיימו בציון דומה באוניברסיטה רגילה, על שום כוח ההתמדה ויכולת הלימוד העצמי שהייתה דרושה להם כדי לסיים. כמובן שיש להביא בחשבון שהדברים מתייחסים רק למי שהצליח לסיים – לא כל מי שהתחיל תואר בפתוחה גם סיים – רחוק מכך. נראה לי שבאוניברסיטה הפתוחה אחוז הנושרים גבוה משמעותית מאשר במוסדות האחרים.

קשה להעביר מסר כזה, ועל אחת כמה וכמה שקשה להעביר את המסר שהשגים וכישורים חשובים יותר מאשר דיפלומות. והנה, אברהם רגלסון עשה את זה כבר בשנת 1960. הוא משבח את האוטודידקטיות ואף מונה גדולי עולם שהיו אוטודידקטיים, על מגוון עיסוקיהם הרשמיים (למשל, הכנת עפרונות). ו"מה פתאום", כדבריו? מתברר שכל המסה בשבח האוטודידקטיות היא רק הרמה להנחתה. רגלסון בא לשכנע בזכות הנגשת ספרות לכל בחינם, בשעות פתיחה שמתאימות לאנשים עובדים.

החלק העצוב הוא שאף כי כבר בשנת 1960 רגלסון קרא לספריות ענפות חינם בעיר הגדולה תל אביב, בתל אביב של שנת 2013 עדיין יש לשלם תמורת הזכות לעיין בספרים בתחומי הספריות של אוניברסיטת תל אביב. טוב שיש לנו לפחות את פרויקט בן יהודה.

קיצור תולדות הקצרנות?

2 במאי, 2013 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

בסוף ספר המאמרים של דוד בן גוריון "אנחנו ושכנינו", מופיעה ההערה הבאה:

ההרצאות "אבטונומיה לאומית ויחסי שכנים" (קיא — קל), ו"דרכנו המדינית לאחר המאורעות" (ריב — רלג) נערכו על פי הסטינוגרמה של ח' י. מיימון, הממציא של שיטת סטינוגרפיה עברית.

ויקיפדיה מכירה את "החבר" יעקב מימון. מעניין לדעת איך נראתה אותה שיטת הקצרנות (סְטֶנוֹגרפיה).  ויקיפדיה יודעת לספר משהו על קצרנות באופן כללי, ואנו אף יוצאים למדים שאין שיטתו של מימון הראשונה בעברית, כפי שיכול להשתמע מדברי דב"ג, אך אין ויקיפדיה יודעת לתאר את שיטתו של מימון, או להציג צילום דף קצרנות כזו.  מי יודע?  מי מכיר?

מחזירים אהבות אבודות…

12 במרץ, 2013 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

מדי פעם, נופל בחלקנו העונג לקבל מכתב מאחד הקוראים ביצירות שאנו מגישים לציבור מחדש.  הנה מכתב מן הקוראת ליהי גולדשמיד:

שלום רב,

שמחתי והתרגשתי מאד לקבל את הקישור לתרגומים של אברהם רגלסון לסתם סיפורים מאת קיפלינג באתר בן יהודה.

גדלתי על סתם סיפורים של קיפלינג בתרגומו, ואהבתי את הסיפורים ואת התרגום מאד.
השפה המיוחדת היתה חלק חשוב מהסיפורים.
האוירה של האגדה הועברה בעברית העתיקה והעשירה, כמו שלא שמעתי וראיתי בשום תרגום אחר.
עד היום אני נוהגת לצטט מהסיפורים,
ומאד התגעגעתי לראות שוב את הטקסט.
(הספר אבד לי)

תודה רבה לכם,
וכל הכבוד על הפרוייקט,
ועל חלוקת הכתבים עם הציבור הרחב דרך פרוייקט בן יהודה!

ליהי גולדשמיד

אחד העם על "מנהג ישראל" במו"לות

5 במרץ, 2013 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

בין אגרות אחד העם משנת 1916, שנוספו למאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה לפני ימים אחדים, מצויה האיגרת הזו, שבה מסביר אחד העם מהו "מנהג ישראל" בתחום המו"לות: 

למר ל. יפה, מוסקווא
(תרגום מרוסית).

לונדון, 20 ספטמבר 916.

רק לפני עשרת ימים עניתי לך על מכתבך בדבר ההצעה להוציא כרך אחד ממאמרי בתרגום רוסי. תוכל איפוא לצייר לך את תמהוני, כשנתקלו עיני היום בהערה ביבליוגרפית בעתון "Евр. жизнь" (גליון 53) על דבר כרך ממאמרי בתרגום רוסי, שכבר יצא על ידי הוצאת-ספרים "Востокъ". אם אינני טועה, הוצאת-ספרים זו קרובה מאד להעתון "Евр. жизнь", באופן שקשה להניח, כי אתה לא ידעת על דבר הכנת כרך זה לדפוס . ואיך איפוא אפשר לבאר כל זה?

עד היום לא היה לי שום מושג ע"ד הכרך שיצא. בעליו לא חשבו לנחוץ אפילו להודיעני על דבר מחשבתם זו. אינני יודע איזו מאמרים נכנסו בהוצאה זו, מי המתרגם או המתרגמים,–בקצרה, כמנהג ישראל.

ואודך מאד אם תעמיס עליך את הטורח לבאר לי את הענין. ואם לא קשה עליך הדבר, הייתי מבקשך גם כן לבאר להמוציאים, כי במקרים כאלה נוהגים לשלוח להמחבר לפחות אֶכסמפלר אחד…

אשה מצרית או צ'רקסית — לאחשוורוש לא אכפת

26 בפברואר, 2013 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

האם אירועי מגילת אסתר קרו באמת?

המתנדבת הותיקה נורית רכס ביקשה לשתף אתכם בטיעון שמביא זאב יעבץ בכרך השלישי של חיבורו תולדות ישראל, מפי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר):

רבים מסופרי דורותינו, אשר חזון לבם יקר בעיניהם מכבוד כתבי הקדש, הקלו את דעתם במגלת אסתר, ויערבו את לבבם לאמר, כי כל המאורע המספר בה, בדוי הוא מעקרו, אחרי כי איננו נמצא בספר דה"י הקדמונים לשאר העמים הנראים להם נאמנים יותר מספרי קדשנו.  על הבטול הנמהר וסר הטעם הזה, כבר הרים קולו ראש מבקרי דורותינו, הרה"ג רש"י ראפפאפורט ז"ל לאמר:

"יש לתמוה על האיש אשר כמשתאה ישאל:  למה לא נמצא דבר מכל הספור הזה בדה"י לעם פרס?  כי מלבד אשר לא היו להם אז סופרים נכונים ומזכירים כל הנעשה, ואין בידנו שום ספר שלם, אשר יכלול כל קורותם בעת ההיא, הנה גם לא נגע דבר זה להם, כ"א לנו.  והמה לא מצאו במסופר במגלה איזה ענין נפלא ומתמיה מצד עצמו וכו'.  כל בני קדם הורגלו בזה, כי מלכם יבחר לו מארמון נשיו, האשה אשר תיטב בעיניו, מבלי להביט על עמה ועל מולדתה;  ועוד גם היום אין איש מהם שם על לב אם המלך הודו או פרס לקח לו אשה מארץ מצרים או מטשירקאסיא, וגם להשמיד עם נכנע ומוזר מארץ אחרת, או להנחם מזה ולהחיותם, אין חדש העת ההיא ובארצות ההן, וכמה אומות נהרגו ונשמדו ויאבד כל זכר למו וכו'"  (בכורי העתים תקפ"ח עמ' 177).

השתכנעתם?

ויקיפדיה מוסיפה עוד על הרקע ההסטורי לאירועי מגילת אסתר, אך השאלה נותרת פתוחה.

נפח עם עקרונות

5 בינואר, 2013 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

יצחק שריון מספר בזכרונותיו על היישוב הישן בירושלים. הנה קטע קצרצר שלו קרא שריון "פסיכולוגיה של 'חלוקה'":

כשראיתי פעם נפח אומן, עומד על יד בית הממונה ונדחק בין ההמון, כדי לקבל את חלקו בסכום של שמונה או עשרה גרושים שאלתיו: "איך זה כדאי לך להתבטל ממלאכתך לזמן כל-כך רב, שבו בטח היית מרויח מעבודתך יותר מאשר תקבל פה?" השיב לי: "ומה אעזוב את חלקי בשביל הממונה?"

זכרונות יצחק שריון הצטרפו החודש למאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה.

משה בסוק כותב לילדתו

25 בנובמבר, 2012 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

לפני כמה חודשים חנכנו את אגף משה בסוק במאגר היצירה העברית שלנו.  בסוק היה משורר, מתרגם ועורך, ועל אף שטרם חלפו שבעים שנה מאז נפטר, ניאות בנו, עידו בסוק, להעניק לנו רשות פרסום כדי שנוכל להנגיש ולהגיש את כתבי אביו לקורא העברי.

הנה שיר קטן שחיבר משה בסוק לבתו הקטנה:

וּכְבָר גָּדַלְתְּ. כִּפַּת רֹאשֵׁךְ תַּאְדִּים.
רַגְלַיִךְ מוֹלִיכוֹת מִבֵּית-הַיְלָדִים.

קַזּוּאַרִינָה בַּשְּׂדֵרָה אוֹתָךְ סוֹקְרָה:
שְׁבָטִים לָהּ, מְחָטִים לָהּ — וְלֹא דוֹקְרָה.

חֹרְשָׁה בַּדֶּרֶךְ. וְרִשְׁרוּשׁ שֶׁל אַפְלוּלִית.
וְאַתְּ נִכְנֶסֶת לְתוֹכָה, פִּתְאֹם — שְׁלוּלִית.

גְּבוֹהִים הֵם, יְרֻקִּים הֵם סוֹדוֹת הָאֳרָנִים;
אַתְּ אֲלֵיהֶם נוֹשְׂאָה עֵינַיִם שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים.

צְעָדַיִךְ הַקְּטַנִּים שְׁבִיל-עָפָר פּוֹתְחִים,
וּבְנֵי-חֹרְשָׁה שָׁטִיחַ חוּם לָךְ מְשַׁטְּחִים.

קוֹל-פֶּתַע הִפְחִידֵךְ? — זֶה אִצְטְרֻבָּל זוּטָר,
בְּפִיּוֹתָיו הַפְּעוּרִים צַהֲלוּלֵי-מָטָר.

אַתְּ גַּחֲנִי, אַתְּ רַחֲמִי אֶת הַנּוֹפֵל:
רַבִּים זַהֲרוּרֵי בֶּן-אֹרֶן זֶה אָפֵל.

"נֵלֵךְ — קָרָאת אֵלַי — בְּדֶרֶךְ הָאֳרָנִים" —
דְּבָרַיִךְ לִי פְּרָחִים: פְּתוּחִים וְרֵיחָנִים.

לְכִי, הַבַּת, בְּדֶרֶךְ אֳרָנַיִךְ וְנֵלֵךְ.
מִן הַיָּרֹק, מִן הַמַּתְמִיד, אֶשְׁמַע קוֹלֵךְ.

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

ראו גם יצירות נוספות מאת משה בסוק, לרבות מסות על מחברים אחרים הנכללים במאגר היצירה שלנו.

פב"י בכנס מינרבה – הנגשת ידע תרבותי לציבור

9 בנובמבר, 2012 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

בשלישי ורביעי הבא, ה–13-14.11.12, יתקיים כנס "Digital Heritage" התשיעי במספר במכון ון ליר בירושלים. זהו כנס בינלאומי העוסק בענייני מורשת תרבותית דיגיטלית.

השנה מייחדים מושב מיוחד על מידע חופשי, עם נציגים מה-Open Knowledge Foundation, קריאייטיב קומונס ישראל ונציגי אווה\מינרבה – מארגני הכנס.

המושב שלנו יתקיים ביום רביעי, ה–14.11 בין 14:00–17:00, ויכלול שני חלקים -

חלק ראשון - ידון בחוקי זכויות יוצרים והשפעתם על הנגשת ידע תרבותי לציבור – ירצו נציגי Open Knowledge Foundationקריאייטיב קומונס ישראל ופרויקט בן-יהודה.
חלק שני - יעסוק בהנגשת ידע תרבותי ואתגרים בשימור תרבותי במסגרת פעילות "גלאם-ויקי" בישראל - שיתופי פעולה בין מוסדות תרבות בארץ, עמותת ויקימדיה ישראל וויקיפדיה העברית.

שני אבנשטיין שלנו תרצה בשני החלקים, פעם בכובע של עורכת פרויקט בן-יהודה, ופעם בכובע של מתאמת מיזמי "גלאם-ויקי" בישראל מטעם ויקימדיה ישראל.

נתמקד לא רק ביתרונות והישגי כל פרויקט, אלא גם באתגרים העומדים בפנינו במסגרת הפעילות.

שימו לב –

  • ההרצאות מתקיימות בשפה האנגלית.
  • הכניסה לכנס בתשלום, אך יש בידינו כמה קודי הזמנה שיאפשרו כניסה בחינם למתנדבי פרויקט בן-יהודה אשר רוצים להגיע לכנס.
    למעוניינים, נא לשלוח דואל אל – editor@benyehuda.org. אנא ציינו בשורת הנושא – "כנס מורשת דיגיטלית בירושלים".

 

פרופ' נורית גוברין מספרת על מתן רשות פרסום לפרויקט בן-יהודה לכתבי אביה, ישראל כהן*.

4 בנובמבר, 2012 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

ישראל כהן (1905 – 1986)

ישראל כהן הוא מן המסאים המחוננים והבולטים בספרות העברית. המסה, שהיא ז'אנר חשוב ומרכזי בספרות, הולכת ומתמעטת בשנים האחרונות. מסתו "כבשונה של מסה" (1951) מונה את סגולותיו של סוג ספרותי זה, ורואה בו אחת מצורות הביטוי הספרותי החכמות, החשובות והאישיות. הוא הדין במסתו: "הביקורת בחינת יצירה" (1953), שכותרתה מעידה על תפיסתו: הביקורת היא בבחינת "מִשנה-יצירה".

מקום מיוחד תופסת מסתו: "האקולוגיה בתחום הביקורת" (1984), שבה הכניס לראשונה מושג זה לעולם הספרות.

מסותיו דנות בנושאים רבים שאפשר לחלקם לארבעה: א. נושאים אנושיים-כלליים, כגון: על הסנוב, הגרפומן, השעמום, העורכים, המגיהים. ב. נושאי תרבות וספרות, כגון: ביוגרפיות, מונוגרפיות, ספרות לאומית, לשון הספרות. ג. סופרים עבריים ולועזיים ואישי תנועת העבודה. ד. ענייני השעה.

בכולן הביע את דעתו, בשפה ספרותית עשירה, המשלבת את חידושיו הלשוניים במקורות הלשון על כל רבדיה. כל הנושאים מציגים את דעתו האישית של הכותב, המבוססת על היכרות יסודית עם הנושא, תיאורו ההיסטורי וראייתו בהקשריו הרחבים.

ישראל כהן נאה דרש ונאה קיים. המונוגרפיות שלו, הן מלאכת מחשבת של שילוב חיים ויצירה של סופרים, ביניהם: יצחק אדוארד זלקינסון, מתתיהו שוהם, יעקב  שטיינברג ואהרן מגד.

ספרו: 'בחביון הספרות העברית. עיון לאור משנתו של יונג', הוא אבן-פינה במחקר הספרות המבוסס על תורת הארכיטיפים של יונג.

ספריו, כרבים מספרי בני דורו, אינם מצויים בהישג ידו של הקורא, ומסותיו אינן ידועות. הוא שייך לאותה משפחה מפוארת "משפחת הנשכחים", שכמעט כל הסופרים העבריים לדורותיהם, שייכים אליה.

בגלל חשיבותן של מסותיו, שהן אקטואליות תמיד, נתנו, אחותי, פרופ' חגית הלפרין, ואני, פרופ' נורית גוברין, שתינו חוקרות ספרות עברית, את הרשות לפרסום מסותיו ברבים בפרויקט בן-יהודה המבורך.

חשיפת יצירתו, על אגפיה השונים ביניהם: מונוגרפיות, מסות, ביקורת, תרגומים – יש בה כדי להעשיר את עולמו של הקורא.

* הערת מערכת פרויקט בן-יהודה:

ישראל כהן הלך לעולמו בשנת 1986, ועל פי חוק זכויות יוצרים הישראלי, כתביו עודם מוגנים בזכויות יוצרים וישארו כך עד שנת 2057. ברצוננו להודות שוב לשתי בנותיו של כהן, פרופ' נורית גוברין ופרופ' חגית הלפרין, על רשות הפרסום שתרמו לפרויקט, אשר מאפשרת את הגשת כתביו החשובים של כהן לטובת הציבור כבר עתה, 45 שנה לפני מועד פקיעת הזכויות.

אנו שמחים לבשר כי בספטמבר האחרון עלה לאתר הפרויקט מקבץ ראשון מיצירותיו. בימים אלה ממשיכים מתנדבי הפרויקט לעמול על סריקת, הקלדת והגהת כתביו האחרים, אשר ימשיכו לעלות לאתר הפרויקט עם השלמתם.