ניחום אבלים לפי א"ד גורדון

13 ביולי, 2014 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

בשנת תרע"ב כתב א"ד גורדון מכתב קצר לאשר מוסנזון, לאחר ששמע על מות רעייתו, דבורה:

ידידי,

אינני אוהב להביע רגשות ואינני נותן ערך לדברי השתתפות. אולם כאשר ראיתי את שמה של דבורה במסגרת שחורה, הרגשתי צורך לכתוב אליך.
מה יתנו לך דברי? שואל אני את עצמי. אבל לבי אומר לי כי אני צריך לכתוב – ואני נשמע לו.
לבי יודע את סבל החיים ויודע את נפש הסובל, והוא עונה לך בעת צרתך – לך, לילדים ולאמה של דבורה.
לא אדבר, אבל אני בטוח כי לבך יבאר לך מה ששולח לך לב ידידך.

גם מכתביו האחרים של גורדון מצויים במאגר היצירה של פרויקט בן-יהודה.

אביגדור המאירי מפענח את נפש איש הצבא

2 ביולי, 2014 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

לרגל מלאת מאה שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אנו מזמינים אתכם לקרוא את הרומן האוטוביוגרפי "השגעון הגדול", מאת אביגדור המאירי, אשר גויס לצבא האוסטרו-הונגרי ונטל חלק במלחמה.

המאירי אינו מצנזר ואינו מייפה את הדברים.  הנה טעימה קטנה:

"במקום שאין איש – השתדל גם אתה להיות בהמה כמוהם! במימרה זו [...] ספון כל היסוד הפסיכולוגי של איש הצבא."

תודה רבה למשפחתו של המאירי, אשר העניקה לפרויקט בן-יהודה רשות להגיש לכם את יצירתו בטרם פקוע זכויות היוצרים.

ביכורי שבועות – לזכרו של אליהו מידניק

4 ביוני, 2014 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

במלאות 110 שנים למותו הטרגי של הסופר אליהו מידניק החל בחג שבועות, אנו מביאים כאן את תחילת סיפורו "דף קטן מזכרונות ילדותי", אשר חובר ע"י הסופר הצעיר בעודו בן 18. הסיפור, אשר נכתב במקור ביידיש ותורגם ע"י בני מר, על לאתר הפרויקט לקראת ציון המאורע בעידכון היצירות האחרון של הפרויקט.

אליהו מידניק

אליהו מידניק

תודתנו לבני מֶר, אשר תרם לפרויקט את רשות הפרסום לתרגומו, וכן לשמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, שעזר בקבלת רשות הפרסום ועושה רבות לשימור זכרם של ביאליק, מידניק ורבים נוספים. 

חג ביכורים שמח לכולם! 
צוות הפרויקט.

———————————

דף קטן מזכרונות ילדותי

מאת: אליהו מידניק

תרגם מיידיש: בני מר

את "השקצים" הקטנים של קנובליפק הכרתי היטב רק מרחוק. ידעתי שהם מתגוררים בבקתות מגוגות קש במורד העיירה: הייתי רואה אותם מובילים במקל ארוך חזיר או עגל למכירה ביריד, או בחורף, מחליקים שעות ארוכות על הנהר. ידעתי שאין בהם שום תורה ומצוות, שאינם נושאים שום עול וחיים הם כשם שלבם חושק  במלה אחת, ידעתי שאלה הם "שקצים", ויכולתי רק – כמו כל חברי  לבוז אותם בלבי. בכנותו אחד מאתנו בשם "שקץ" היה הרבי מתכוון בזה לבזותו בביזיון הגדול ביותר. כך נמשך הדבר עד השנה התשיעית לחיי. אז היתה פגישתי הקרובה הראשונה עם "השקצים".

היה זה ל"ג בעומר. הרבי הוביל את ה"חדר" שלנו אל היער, מפני שכבר היינו ילדים גדולים  לא כל כך על פי שנותינו אלא על פי רבנו, שהיה אחד מגדולי המלמדים בעיירה  וגם לנו לא נאה היה ללכת אל הצמחייה הירוקה או אל מאחורי הגדר של בית העלמין, שגם בהם היתה חלקת אדמה מוריקה, הגדה הימנית הגבוהה של נהר הקנובליפק, אשר אליו מוליכים המלמדים הזוטרים את "חדרי" הדרדקים; מלבד זאת, כילדים גדולים כבר צריכים היינו להדר יותר בחגיגת החג. היה זה יום נפלא, מהימים היפים ביותר, מימי האביב הנוגהים בשמיהם התכולים, מאלה הנפרשים ונישאים מעל ראשינו. אך יצאנו מהעיירה, והנה בא בפנינו משב רענן מהשדות הצומחים, שהשתרעו סביב סביב למלוא הרוחב, ורצו לפנינו מכל עבר ובלי קץ בשום מקום ולבבנו השתעשעו בקרבנו: פתאום הרגשנו בתוכנו בצורך לנוע, לנתר, לרוץ, להיאבק ולצעוק, וכבר שכחנו כליל את כובד הראש, שילדים גדולים כמותנו חייבים ללכת בו. אך אז עצר אותנו הרבי בדברים:

"לקחתי אתכם ליער רק מפני שהחשבתי אתכם לילדים הגונים; עליכם לדאוג לכך שלא אשיב אתכם בחזרה הביתה". דברי הרבי הכריחו אותנו להתאפק. הלכנו בכובד ראש, לא בחיפזון, כמו ברחוב העיירה שלנו, ותחת השגחתו של הרבי לא העזנו לגלות את רגשותינו, ואף על פי כן עשונו אותן רגשות, שגדשו את לבנו, שמחים ומאושרים. אך רבנו, ששתק כמעט כל אותה עת, פנה אלינו פתאום:

"אתם, ילדים, לכו בשקט, עוד יותר בשקט, כי אחרת הנה כאן, אתם רואים, העדר של 'השקצים', וכדי שלא ירצו להתנפל עלינו", אמר לנו, "לכו בשקט, כדי שלא ישמעו אתכם".

להמשך קריאת הסיפור לחצו כאן.

הזמנה לאירוע "פרויקט בן יהודה: על שימור, כינוס והנגשת יצירותיהן של נשים כותבות עברית"

21 במאי, 2014 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

אנו שמחים להזמין אתכם לאירוע "פרויקט בן יהודה: על שימור, כינוס והנגשת יצירותיהן של נשים כותבות עברית" אשר יתקיים ביום שני, תשעה ביוני 2014, החל מהשעה 20:00, בספרייה הציבורית רעננה, באודיטוריום בית יד לבנים, אחוזה 147, רעננה. 

האירוע מתקיים במסגרת אירועי "מחזירים סופרים ומשוררים למחזור החיים", המתקיימים בחודש הקריאה וחגיגות הספר העברי, והוא אירוע משותף לפרויקט בן-יהודה, הספרייה הציבורית רעננה, ומרכז הספר והספריות. 

תוכנית הערב

 

חלק ראשון: נשים כותבות בפרויקט בן-יהודה

"אתגרים בשימור, הנגשה וחשיפת יצירות עבריות נשכחות בפרויקט" הגב' שני אבנשטיין, עורכת ראשית, פרויקט בן-יהודה. 

חלק שני: פרויקט בן-יהודה מארח את חוקרת הספרות, פרופ' יפה ברלוביץ

"כיצד גיליתי את ה'יבשת האבודה' של נשים-כותבות בתקופת היישוב: 1948-1898" – פרופ' יפה ברלוביץ, המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן. 

חלק שלישי: מקרה בוחן: כתבי שושנה שרירא בפרויקט בן-יהודה

 

"פרויקט בן-יהודה מארח את בתה של שושנה שרירא ז"ל לשיחה על כינוס ושימור מורשת אמה" - הגב' אילת גורפינקל, בתה של שושנה שרירא ז"ל.

שימו לב: האירוע פתוח לציבור הרחב ואינו כרוך בתשלום, אך מספר המקומות מוגבל ונדרשת הרשמה מראש.

נא הירשמו בדף האירוע בפייסבוק או דרך הספרייה והבטיחו את מקומכם!

להרשמה דרך ספריית רעננה: 09-7610588, בימים א-ה: 9-15, ובימי ו 9-12:30, או באמצעות דואל: library@raanana.muni.il

נשמח לראותכם.

בברכת המשך שבוע נעים לכולם,

צוות הפרויקט.

כיצד נקרא התינוק הראשון של המושבה מוצא?

15 במאי, 2014 מאת צוות פרויקט בן-יהודה

דוד ילין, מעסקני המושבה מוצא, שליד ירושלים, מספר בזכרונותיו ירושלים של תמול, על הולדת התינוק הראשון במושבה, ועל השם הנאה שניתן לו:

המושבה הזאת זכתה היום לקהל גדול מבני ירושלים ובנותיה, אשר באו שמה לשמוח בשמחת אחד איכריה אשר נולד לו בן, והיום הכניסו בבריתו של אברהם אבינו, הוא הבן הראשון אשר נולד במושבת "מוצא", וייקרא שמו בישראל "אמוץ".

ומוסיף בנימין ריבלין, עורך הכרך, את הביאור: "הוא מר אמוץ כהן, מורה ותיק בירושלים, מומחה למדעי הטבע."

כהן נפטר בשנת 1988.  באותה שנה, פרסם הסופר מאיר שלו מאמר ב"הארץ" על אמוץ כהן, שחלקים ממנו נגישים גם היום, באדיבות המחבר ואתר סנונית.