רְשִׁימָה עַל קְעָרָה / ר' יהודה הלוי
א
אֲחִי
שֵׂכֶל אֲשֶׁר יָדָיו לְאֹרְחִים
וְלַהֵלֶךְ
בְּהִתְנַדֵּב בְּנֵי עָב
מְלֵאָה
מִנְּעִים אֹכֶל תְּנֵנִי
לְנֶגְדָּם
כִּי עֲטוּפִים הֵם בְּרָעָב.
ב
חָתָן
בְּחֵי שִׁמְךָ וְחֵי מַלְכִּי
אַל
יִשְׁלְחוּ יָד בִּי חֲבֵרֶיךָ
אֶהְּיֶה
סְגֻלָּה לָךְ וְתִשְׁלַח בִּי
יָדְךָ
וְיַד אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ.
ג
הִנֵּה
אֲנִי כַקֵּן לְכָל עוֹפוֹת
עָפוּ
פְּנֵי שַׁחַק וְאֶפְרֹחִים
מַה
נָּעֲמוּ יוֹם שִׁסְּעוּ אֹתָם
יַד
אֹהֲבֵי חַסְדּוֹ וּפִי אַחִים.
ד
יְדִידִים
סָבְבְו שֻּלְחָן נְדִיב לֵב
וְאֹתִי
נָתְנוּ עָלָיו לְכֶתֶר
לְכֵן
חוּשׁוּ מְיֻדָּעִים כְּפִי אֵל
אֲכֹל
מַה בִּי וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר.
ה
חוּשׁוּ
בְּנֵי שֵׂכֶל אֱלֵי שׁוּלְחָן
עָרַך
לְנֶגְדֵּיכֶם נְדִיב עָמִּים
אָכֵן
אֲנִי תוֹכוֹ כְּמִרְכֶּבֶת
ישְׁבָה
מְלֵאָה צוּף וּמַטְעַמִּים.
ו
יְפֵה
מַרְאֶה פְּקַח עַיִן רְאֶה אֶת
נְעִים
שֹׁמֶן אֲשֶר שַׂמְתִּי לְנֶגְדָּךְ
בְּטֶרֶם
יֶחֱזֶה אֹתוֹ וְיָרוּץ
לְאָכְלֵהוּ
אֲשֶׁר ישֵׁב לְצִדָּךְ.
ז
רְאוּ
שׂחִים כְּיוֹם אֶתְמֹל בְּמַיִם
וּמֶנְהוּ
יָצְאוּ הַיּוֹם לְתֹפֶת
וְתוֹכִי
הוּבְאוּ מִנְחָה אֲלֵיכֶם
הֲכִי
מִצּוּף מְתוּקִים הֵם וְנֹפֶת.
ח
אֲנִי
הַיָּם וּבִי דָּגִים יְרֻצוּן
וְדוֹדִים
יִמשְׁכוּ אֹתָם אֲלֵיהֶם
בְּעֵת
יֹומָם יְדִידִי חִישׁ לְאָכְלָם
וגוּרָה
מִשְּׁתוֹת מַיִם עֲלֵיהֶם.
ט
רְאוּ
שֻׁלְחָן אֲשֶׁר יִדְמֶה לְפֶלֶךְ
וְהִנֵּנִי
בְתוֹכוֹ כַלְּבָנָה
וְלִי
הֵן יִשְׁלְחוּ יָד הַנְּדִיבִים
לְמַעַן
כִּי אֲנִי מִטּוּב טְעוּנָה.
י
אִם
תִּהְיֶה אֹכֵל אֲשֶׁר נִתַּן
בִּי
לֹא תְהִי חֹלֶה וְלֹא תִדָּל
כֻּתָּה
יְשִׂימוּן בִּי יְמֵי הַחֹם
תָּמִיד
וּבַקֹּר יִתְּנוּ חַרְדָּל.