Posts Tagged ‘שמואל ישראל מולדר’

פרויקט בן-יהודה עושה צדק

יום שבת, יוני 23rd, 2012
המתנדבת אסתר ברזילי מספרת:

דרך העיסוק בפרויקט בן-יהודה הגעתי לויקיפדיה. וראיתי כי גם זה טוב. בכדי לשלב את כל הטוב שבעולם, התחלתי לכתוב ערכים למחברים שיצירותיהם פורסמו בפרויקט.

כך הייתי מדוכדכת מדיכאונו של אליהו מידניק, נלחמתי יחד עם נתן אליהושווילי במתבוללים וברבי מלובביץ בעד עליה לארץ-ישראל, נהניתי יחד עם יהודי הולנד כאשר שמואל ישראל מולדר תרגם את התנ"ך להולנדית והגעתי לארץ יחד עם יוסף הלוי זליגר. בשלו התרעמתי על בורותם וצרות האופק של חלק מרבני גליציה שפחדו מעילוי שיש לו גם תואר דוקטור.

פתאום בחזרתי למציאות,  ראיתי שבערך בית הספר "תחכמוני" שבויקיפדיה לא הוזכר אפילו שמו. היתכן? כך לעשות ליוסל'ה שלי. התגברתי על כאבי ועלבוני, העתקתי את הפרטים הנוגעים לפועלו זה והוספתי לערך של ויקיפדיה.

ובא לציון גואל.

בילדותי היה נפוץ הסיפור על אותו נער שהורו לו לעשות מעשה טוב אחד בכל יום. ראה אישה זקנה מתמהמת ליד המדרכה תפס אותה והעבירה את הכביש למרות צעקותיה. למה את צועקת שאלו אותה אנשים הרי הוא עזר לך? כן אמרה האישה בכלל לא רציתי לעבור את הכביש. ובכן גם אני עשיתי מעשה טוב אחד ליום. ואני משחררת בזה את מתנדבי ויקיפדיה ליום אחד מעשיית מעשים טובים.

הרהורים על 'ברוריא'

יום שבת, יוני 20th, 2009

בימים אלה עלה לאקרנים הסרט 'ברוריה' שנכתב בהשראת סיפור 'ברוריא בת ר' חנינא בן תרדיון' ועודד אותנו להעלות לאתר את הפואמה 'ברוריא' שנכתבה על-ידי ש"י מולדר במחצית המאה ה-19 ולהציג בפניכם את 'אותה גברת בשינוי אדרת'.

הסיפור המקורי מתאר כיצד ביקש רבי מאיר בעל הנס, במאה ה-2 לספה"נ, להוכיח לאשתו המלומדת, ברוריא, כי כל הנשים קלות דעת הן. לשם כך מגייס רבי מאיר את תלמידו לעזרתו ומורה לו לפתות את אשתו, ברוריא, בדברי חנופה. ברוריא אכן מתאהבת בתלמיד, אך משהסתבר לה שבעצם היתה זו תחבולה שנרקמה על ידי בעלה, הבלתי נמנע קורה – ברוריה מתאבדת, ולאחר מעשה, גם רבי מאיר לא יכול להראות עוד את פניו בקרב קהילתו ובבושתו כי גדולה, גולה ממקום מושבו בגליל לבבל.

בהשראת אותו סיפור כתב המשורר והסופר העברי בן תקופת ההשכלה, שמואל ישראל מולדר, (1792-1862) את הפואמה הדרמטית שלו 'ברוריא' הבנויה כמעט כמחזה בחלוקה לארבע תמונות שבסופן מביא המספר את מסקנתו שהיוהרה (היבריס) השתלטה גם על הבעל וגם על האישה ולכן סופם הטראגי צפוי מראש ומסביר כי בענייני אהבה גברים ונשים כאחד, קלי דעת הם:

כָּל דָּרֵי מַעַל אָז אֹמֶר גָּזָרוּ
וְכָל שֹׁכְנֵי מַטָּה כָּמֹהֶם אָמָרוּ:
אֲנָשִׁים וְנָשִׁים קַלֵי דָּעַת.

השיר 'ברוריא' מעלה את השאלה הפילוסופית בדבר היחס שבין היצר לבין החובה, בין הרגש לבין הרציו. בפואמה זו מולדר מעמיד בפני הקורא מחזה שיש בו משום כְּתַב סנגוריה על ברוריא, אם כשהיא מציגה את עמדתה ואם כשהמספר מתאר את המתרחש על הבמה. ברוריא של מולדר, מלבד היותה אישה יפה, מוצגת כטוענת מלומדת ודעתנית (כפי שברוריא אכן מתוארת בסיפור המקורי, לפיו, גם תלמידים וגם יודעי ספר היו באים אליה לשמוע דעתה).

בשיחה עם פרופ' זיוה שמיר* היא ציינה כי: "לאחר קריאת 'ברוריא' מפרי עטו של שמואל מולדר, אי-אפשר שלא לייחס לו את הטמנת הזרעים הראשונים לתופעת 'חילוּן' השפה העברית, ויצירתו זו שנכתבה כמעט לפני 200 שנה, על שפתה הקריאה והקולחת, מהווה אבן הפינה לבניינה מחדש של השפה העברית כשפת שיח בכלל ושל השימוש בה בשירה העברית בפרט," והוסיפה כי "יחד עם זאת, אי-אפשר להבין תופעה זו של התחדשות השפה העברית במנותק מהתהליכים הפוליטיים והחברתיים של תקופת ההשכלה, ולהתפעם מהשפעתן של יצירות מאותה תקופה על כתביהם של סופרים ומשוררים שהמשיכו והלכו בדרכו של מולדר ותרמו להתחדשותה של השפה העברית כ-150 שנה לפני "מלחמת השפות" בארץ-ישראל."

"ביצירה זו מולדר מחדש את השימוש בתחבולה של "המספר הכל-יודע" וממחיז את דעותיו בפואמה דרמטית. אחריו הופיעו מיכ"ל ויל"ג שביצירתו הגיעה הפואמה הדרמתית לשׂיאה." מכאן, לדעת שמיר, חשיבותו של מולדר בתולדות השירה העברית. "מולדר מתאר באופן אלגורי בסיפור 'ברוריא' את גורלה של האומה היהודית בתקופתו ומנסה באמצעות פואמה טראגית זו להעביר את המסר לפיו כדי להבטיח את המשך קיומה צריך לחתור אל האיזון וההרמוניה בין הזרמים השונים ביהדות של אותה תקופה: המתנגדים, החסידים והמשכילים.  מולדר שולל את ההסתמכות הטוטאלית על השכל, כמו את הכניעה המוחלטת ליצר, ובמובלע ממליץ על דרך-ביניים מאוזנת, על דרך-חיים הממזגת את האינטלקטואלי והאמוציונאלי."

אתם מוזמנים לקרוא את הפואמה הדרמטית "ברוריא" כאן במאגר פרויקט בן-יהודה ולהתרשם מהסגנון המלוטש והשפה העשירה של מולדר.

* עוד על מולדר והשפעתו על תחיית השפה העברית ניתן לקרוא במאמרה של פרופ' שמיר, שהופיע בכתב העת "דפים" בהוצאת אוניברסיטת חיפה: 'ש"ש מולדר כמחדש וממשיך: נסיון לשיבוצו ברצף הפואטי של תקופת ההשכלה' (1986)