לפני כמה חודשים חנכנו את אגף משה בסוק במאגר היצירה העברית שלנו.  בסוק היה משורר, מתרגם ועורך, ועל אף שטרם חלפו שבעים שנה מאז נפטר, ניאות בנו, עידו בסוק, להעניק לנו רשות פרסום כדי שנוכל להנגיש ולהגיש את כתבי אביו לקורא העברי. הנה שיר קטן שחיבר משה בסוק לבתו הקטנה: וּכְבָר גָּדַלְתְּ. כִּפַּת רֹאשֵׁךְ תַּאְדִּים. רַגְלַיִךְ מוֹלִיכוֹת…

עיינו נא בסיפור פיל בן פילים מאת קיפלינג (בתרגומו העסיסי של רגלסון, שנוסף החודש לפרויקט בן-יהודה) אם למי מכם חשוב לברר כיצד קרה שבעוד שרוב החוטמים – בין אם מצטנעים להם על הפרצוף כזוג נחיריים נחבא אל הכלים, או בין אם מזדקרים להם כעטרת סולדת, או בולבוסית, פחוסה, או חדה, או כל צורה, תהיה לטעמכם…