Posts Tagged ‘1891’

עדכון מרץ 2010, או: אתרוגים ורצח בקורפו

יום ראשון, מרץ 7th, 2010

כמדי חודש בחודשו, העשרנו החודש את מאגר היצירה העברית של פרויקט בן-יהודה בעשרות יצירות עבריות ישנות:

החודש חנכנו את אגף בר טוביה, שם העט של ד"ר שרגא פייבל פרנקל.  בר טוביה היה מבקר ידוע בשעתו, והיה בין הראשונים לכתוב על נושא הסוציאליזם בעברית.

בשאר האגפים, השלמנו את מדור הדרמה של משה חיים לוצאטו (רמח"ל) עם המחזה לישרים תהילה; הוספנו את המונוגרפיה הגדולה של משה גליקסון על משה בן מימון (רמב"ם); את הנובלות מא. עד מ. מאת יוסף חיים ברנר, ומטריפולין מאת שמואל נחום כהנובסקי; הסיפור בלא ניב מאת צבי שץ, לצד שני מאמרים שלו, מאמרים נוספים משל א"ש שטיין, שמריהו לוין, שמואל ליב ציטרון, שלמה רובין, וכן קבוצת שירי חול מאת משה אבן-עזרא.

והנה הטעימה החודשית — בסיפורו "מטריפולין", מזכיר כהנובסקי פרשה משונה:

בשנת תרנ"א בא קץ לאתרוגי קורפו עיר הדמים, בארצנו, הוא השנה אשר היונים יושבי האי, רצחו נפש ילדה עבריה בת שמונה שנים, אחרי אשר התעללו בה ויחללו כבודה, וישחיתו תואר פניה, ויעלילו על יושבי האי, כי רצחו נפש ילדה נוצרית, למען קחת דמה לצרכי מצוה, ויתנפלו עליהם, וישללו שלל ויבוזו בו, ויהרגו כמה נפשות בענוים קשים ומרים, ואלה אשא נמלטו מחרב, מתו בדבר ורעב.

במה דברים אמורים? קצת על הפרשה אפשר ללמוד מן הסעיף על יהודי קורפו בדף הויקיפדיה על האי קורפו.

פירוט רב בהרבה (אך סובל מבעיות פיסוק וסדר) אפשר למצוא ברשומה מעניינת מאת אלי אשד על "מלחמת האתרוגים" ועל פרשת הרצח בקורפו.

סיפור ושיר לפורים

יום רביעי, מרץ 19th, 2008

לחגיגת הפורים שם יפה: "עדלאידע". רבים יודעים שהשם נגזר מן הציווי לשתות עד סחרור החושים: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז' עמוד ב'). אבל מי גזר מן התלמוד את השם לחגיגות של ימינו?
קרנבל הפורים הראשון בארץ נערך בתל אביב בשנת תרע"ב (1912), ביוזמתו של אברהם אלדמע, מורה בגמנסיה הרצליה.  את התהלוכה הססגונית הוביל אלדמע על סוסו, ואחריו תזמורת, בובות ענק ומאות ילדים מחופשים. מאיר דיזנגוף, ראש העיר תל אביב דאז, יצא לקראת המורה ונהנה כל כך מן היוזמה, עד כי ביקשוֹ לערוך תהלוכה כזו מדי שנה.
בתחילה נקראו החגיגות בשם "תהלוכה" או "קרנבל". בשנת תרצ"ב (1932) הוכרז על תחרות למתן שם קבוע. רבים הציעו שמות שונים וביניהם "פּוּרָה" (ח.נ. ביאליק), "אסתורת" (שאול טשרניחובסקי) ו"צהלולה" (אברהם שלונסקי). השם "עדלאידע" הוצע על ידי הסופר יצחק דב ברקוביץ', אשר היה חתנו של שלום עליכם, ותרגם את כתביו מיידיש לעברית.

השיר המקסים הבא נכתב כחלק ממשלוח מנות של פורים בשנת תרנ"א (1891). המשורר שלח לידידתו תבה מלאה ממתקים, ובשולי התבה מתחת לממתקים מצאה את הגליון הזה.

לְשָׂרָה שַׁפִּירָא / יהודה לייב גורדון

לַבַּת הַבְּחִירָה
שָׂרָה שַׁפִּירָא
עַל נְהַר דִּינָא בַּמְּצוּדָה
מֵעִיר הַבִּירָה
מִנְחָה מֵאֵת יְהוּדָה
אֲפִיקוֹמָן לִסְעֻדָּה.
יְדִידָתִי!
אֶתְמוֹל לְהַגִּיד לָךְ שָׁכַחְתִּי
כִּי בַּמִּנְחָה שֶׁשָּׁלַחְתִּי
יֵשׁ פְּשָׁט וְיֵשׁ סוֹד:
אֶת הַפְּשָׁט כְּבָר תֵּדְעִי
אַךְ סוֹדִי לֹא תִמְצְאִי
עַד הַגִּיעֵךְ עַד הַיְסוֹד.

תענית אסתר, תרנ"א ספ"ב.

אַחֲרֵי אָכְלֵךְ אֶת הַמַּמְתַּקִּים בַּתְּחִלָּה
אִכְלִי גַּם אֶת זֹאת הַמְּגִלָּה.

אנו מעונינים לפרסם יצירות אשר אתם מעונינים לקרוא. כתבו לנו אודות יצירה שאהבתם, צרפו כמה מלים משלכם (מה מעניין ביצירה, מה אהבתם, וכו') ואנו נפרסמה כאן.