אברם קנטור, סופר, עורך ומתרגם,
נולד בחיפה בי׳ בכסלו תשי״א, 19 בנובמבר 1950. מגיל ארבע-עשרה התחנך בקיבוץ מזרע. כיום הוא חבר הקיבוץ, נשוי ואב לארבעה. למד ספרות כללית ולשון עברית באוניברסיטת חיפה. שהה במסגרת לימודיו באוניברסיטת קונסטנץ בגרמניה והשתלם בהוצאה לאור במינכן. ערך את רבעון הקיבוץ הארצי
הדים בשנים 1986–1988. באותה תקופה הצטרף כעורך לספרית פועלים, ולימים שימש העורך הראשי ומנכ״ל ההוצאה עד מיזוגה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד ב-2001. מאז משמש כסמנכ״ל ההוצאה המשולבת. עד כה ערך מאות ספרים (ברובם לא צוין שמו).
יצירתו בפרוזה מונה עשרה ספרים. ספר ביכוריו דרך ללא מוצא (ספרית פועלים בשיתוף עם ארגון סופרי הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1979) וספרו השני
מסמרים בארון (1988) הם אסופות סיפורים קצרים. כל יתר ספריו הם רומנים או נובלות ארוכות.
קול ראשון (2004) ואל החרדונים (2006) תורגמו לגרמנית וראו אור בהוצאת הַאנזֶר (2008 ו-2012). ב-2010 פירסם את ספרו
תעתועי דמיון. כרבים מן היוצרים בני התנועה הקיבוצית, אף יצירתו עומדת בסימן לבטי הזהות אל מול הקולקטיב. עם זאת, הקיבוץ מופיע רק בחלק מסיפוריו, וגם אז הוא עומד על פי רוב ברקע היצירות ולא בחזיתן. בסיפוריו המוקדמים בולט יסוד מעין סוריאליסטי, שאפשר ליחסו להשפעת יצירתם של קפקא, עגנון והסיפורת האבסורדית של יוצרי
״דור המדינה״; יסוד זה מתגלגל ביצירותיו המאוחרות בדמות סוד המקרין על העלילה ומניע אותה, עד לפתרונו. רבות מיצירותיו, למן המוקדמות שבהן, מתמקדות בדמויות מבוגרים וזקנים ומעצבות אותן באופן רגיש ומשכנע.
ב-2018 הוציא לאור את הרומן חברים סמויים מהעין וב-2021 פירסם את
הרומן בעל האופי האוטוביוגרפי הכתוב ברגישות רבה - ילד אחד מההר, סיפור ההתבגרות, מן הילדוּת במשפחת עולים בחיפה, בשנותיה הראשונות של המדינה, ועד הבחירה המפתיעה שהוא בוחר בנעוריו.
קנטור
פירסם גם ארבעה ספרי ילדים, קללת הזר המוזר (איורים: וולף בולבה, 1995), עורבני, חמור ועורב (איורים: יעקב גוטרמן,
1998), שניים על אופניים (איורים: הלה חבקין, 2013) וחברות טובות (איורים: ענת פרי-טל,
2017). קללת הזר המוזר הומחז וזכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער לשנת 1995. בין תרגומיו מגרמנית, כולם בספרית פועלים:
בלהט סוד מאת סטפן צווייג (1997); שיחות עם הדלאי למה: אל תצפו ממני לנסים מאת ארווין קולר
(1999); עתידה של אשליה בתוך: התרבות והדת מאת זיגמונד פרויד (ערך: נתן זך, 2000);
גורלו של צייר: קו עובר בין אוסטריה, הונגריה וישראל מאת שמואל (אלכסנדר) כץ
(2003); מלון אדלון: סאגה משפחתית מאת רודיקה דנרט (2021).
לאופר, רות. ללחוץ או לא ללחוץ. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 113 (כ״ו בניסן תשנ״ה, 26 באפריל 1995), עמ׳ 7.
על ״קללת הזר המוזר״
פרס זאב לספרות ילדים ונוער. נימוקי השופטים למתן פרס זאב תשנ״ו לאברהם קנטור על ספרו
״קללת הזר המוזר״ (ודבר מקבל הפרס). ספרות ילדים ונוער, כרך כ״ב, גל׳ ב׳ (1995), עמ׳ 7–8.
על ״עורבני, חמור ועורב״
רגב, מנחם. ״עורבני, חמור ועורב״.
ספרות ילדים ונוער, שנה 25, חוב׳׳ א (97)
(תשרי תשנ״ט, ספטמבר 1998), עמ׳ 63–64.
על ״קול ראשון״
הופמן, חיה. מאמין שהספר יעבור מפה לאוזן. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י״ג בכסלו תשס״ה, 26 בנובמבר 2004, עמ׳
28. <ראיון עם אברם קנטור עם צאת ספרו>
על ״אל החרדונים״
דינס, עופר. אח, פגישה שכזו. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - ספרות, י״ז בכסלו תשס״ז, 8 בדצמבר 2006, עמ׳ 28.
אברם קנטור, סופר, עורך ומתרגם,
נולד בחיפה בי׳ בכסלו תשי״א, 19 בנובמבר 1950. מגיל ארבע-עשרה התחנך בקיבוץ מזרע. כיום הוא חבר הקיבוץ, נשוי ואב לארבעה. למד ספרות כללית ולשון עברית באוניברסיטת חיפה. שהה במסגרת לימודיו באוניברסיטת קונסטנץ בגרמניה והשתלם בהוצאה לאור במינכן. ערך את רבעון הקיבוץ הארצי
הדים בשנים 1986–1988. באותה תקופה הצטרף כעורך לספרית פועלים, ולימים שימש העורך הראשי ומנכ״ל ההוצאה עד מיזוגה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד ב-2001. מאז משמש כסמנכ״ל ההוצאה המשולבת. עד כה ערך מאות ספרים (ברובם לא צוין שמו).
