שלמה אביו, משורר, סופר ומתרגם, נולד באיזמיר, טורקיה בי״ז בִּשְׁבָט תרצ״ט, 6 בפברואר
1939 למשפחה ציונית. עלה ארצה עם הוריו ב־1949. תחילה שהתה המשפחה במחנה ״שער העלייה״,
ולאחר מכן השתקעה בנס ציונה ובראשון לציון, שם עברו עליו נעוריו. את לימודי התיכון
סיים בגימנסיה הריאלית בראשון לציון. מילדותו גילה נטייה לציור וצייר שנים רבות. למד
לתואר ראשון במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעת לימודיו
רכש גם שליטה בספרדית ובקטלונית. בשנים 1966–1971 שימש מורה בטבריה, בכפר סבא ובתל־אביב
ובשנים 1976–1977 קיים סדנה נסיונית ללשון לאדינו באוניברסיטה העברית. שימש גם כמזכיר
ועד העדה הספרדית בירושלים. ב־1979 הצטרף עם משפחתו לקיבוץ געש, שם עבד כעשרים שנה
בחקלאות והוסיף לכתוב ולפרסם משיריו. לפני פרישתו לגמלאות טרח בפענוח ובתרגום קורפוס
גדול של המנוני כת הדוֹנְמֶה, כת שבתאית בטורקיה המקיימת אורח חיים דואליסטי עם מאפיינים
מוסלמיים ויהודיים, במרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה שבאוניברסיטת בר־אילן. כמו כן היה
אחראי על ארכיוניהן ההיסטוריים של קהילות ישראל באימפריה העות׳מאנית, בארכיון המרכזי
לתולדות העם היהודי. כמו כן היה חבר הנהלת ״קרן תל־אביב לספרות ולאמנות ע״ש יהושע רבינוביץ׳״
וחבר מערכת ״עתון 77״ (1984–1986).
את שיריו הראשונים החל לפרסם בכתבי העת לספרות, וספר שיריו הראשון,
עשב על הסף, יצא לאור ב־1973 (הוצאת ר׳ מס). ספרי שיריו הנוספים הם: שורשי
הים (1979); אנקת מדרגות (1980); צל מוכל (1984); תעוקת השכבות
(1987); זקיפי אהבה ונטיפים (1991); רוקי מרציאנו גיבור נעורי, שירים
1973–2005 (2006); ניווט בגבעות גורל (2007); מעין הבטחה (2010).
שירתו לירית וצבעונית, מושפעת מעולם ילדותו באיזמיר ומישראל המודרנית.
החיבור וההפרדה בין העולמות – העולם היהודי והמוסלמי, העולם הספרדי והאשכנזי, עולם
הספרות והמציאות – הביוגרפיה המיוחדת שלו וחיי הקיבוץ כפי שחווה אותם, הם מהנושאים
העיקריים של שירתו. אחדים משיריו נכנסו לתוכנית הלימודים. תירגם שירה וסיפורת מטורקית,
מקטלונית, מאנגלית ומספרדית. אחדות מיצירותיו תורגמו לספרדית ולקטלונית.
זכה בציון לשבח בתחרות ספרותית בלאס פאלמאס שבספרד, וכן בפרס ראש
הממשלה על שם לוי אשכול ל־2007. ב־2012 זכה בפרס ניסן הרפז לשירה. בשנת 2014 ראתה אור
האסופה מעבורת בים השיש : מבחר מהשירה התורכית החדשה בבחירתו ובתרגומו, שלה
גם הוסיף פתח דבר ומבואות קצרים לכל אחד מן היוצרים באסופה. זהו המבחר הראשון בעברית
מן השירה הטורקית החדשה.
אדמוני, יעל. שלמה אביו; מורה חי בקיבוץ משורר : ראיון. דבר,
ט״ו באדר תשמ״ה, 8 במארס 1985, עמ׳ 18.
בנימיני, יפה. שירתו של שלמה אביו. בתוך: עיונים בספרות
החדשה של יוצאי המזרח בישראל : חוברת א. (ירושלים : המרכז לשילוב מורשת יהדות
המזרח, תשמ״א), עמ׳ 7–35.
ברק, שלמה. ״הסופרים והמשוררים הם התודעה המדברת של החברה״ : ראיון
עם שלמה אביו. השבוע בקבוץ הארצי, מס. 1553 (4 באפריל 1986), עמ׳ 14–15.
דור, משה. עדות המזרח? אין דבר כזה ... : שיחה
עם שלמה אביו. מעריב, ספרות, כ״ז בטבת תשמ״ב, 22 בינואר 1982, עמ׳ 23–24
<חזר ונדפס בספרו: משוררים אינם רצים בלהקות
: שיחות עם סופרים (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 107–113>
הורוביץ, טליה. הקשר הציוני ״ציון הלא תשאלי״ – מקורות והשפעות.
שאנן : שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 3 (1997), עמ׳ 83–100 <דיון,
בין היתר בשירו של שלמה אביו ״ציון אינה שואלת״>
לבב, עמוס. האמן הוא גנב של זמן <על המשורר והסופר שלמה אביו> מעריב,
מוסף סופשנה, כ״ט באלול תשמ״ח, 11 בספטמבר 1988, עמ׳ 18–20.
מורה, שמואל. לב מאיר במזרח – אבסורד בסוף מערב. מאזנים, כרך
ס״ב, גל׳ 3–4 (סיון–תמוז תשמ״ח, מאי 1988), עמ׳ 72–78.
מזיא, אהרן. תכנית לימודים הפועלת נגד מיזוג גלויות ומסלפת את דמות
ספרותנו. דף, גל׳ מ״ח (אב תשמ״א, אוגוסט 1981), עמ׳ 24–26.
נגיד, חיים. אנשי הרוח יוצאים לקרב. מעריב,
שבוע טוב, י״ב באדר ב תשמ״ד, 16 במארס 1984, עמ׳ 5.
Alcalay, Ammiel. Shlomo Avayou. in: Keys to the Garden : new Israeli writing / edited
by Ammiel Alcalay (San Francisco : City Lights Books, 1996), pp. 254–260 <includes
poems by Avayou, translated into English by Ammiel Alcalay>
על ״עשב על הסף״
אל״ף. ״עשב על הסף״. מעריב, על ספרות ואמנות, ז׳ באדר תשל״ד,
1 במארס 1974, עמ׳ 34.
מירב, א.ש. בצל המוות חובקים תינוקת אחר תינוק. הדים: לשאלות
החברה הקיבוצית: בטאון הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 19 (129) (אלול תשמ״ז, אוגוסט
1987), עמ׳ 62–63.
סלע, אורי. שירה: תעוקת השכבות. ידיעות אחרונות, ספרות – ממכבש
הדפוס, י״ג בתמוז תשמ״ז, 10 ביולי 1987, עמ׳ 20.
ציפר, בני. שבוע של ספרים: שירה. הארץ,
ספרות, ו׳ בתמוז תשמ״ז, 3 ביולי 1987, עמ׳ ב 7.
על ״זקיפי אהבה ונטיפים״
הס־סגמן, תמר. פצע שאינו נרפא. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת,
כ״ז בטבת תשנ״ב, 3 בינואר 1992, עמ׳ 24.
וילף, מיכאל. השפלה וכאב. על המשמר,
כ״ב בכסלו תשנ״ב, 29 בנובמבר 1991, עמ׳ 18, 20.
קרניאל, צבי. זיכרון מתורכיה. קבוץ: מוסף לדבר, מס. 49 (259)
(4 בדצמבר 1991), עמ׳ 14.