משה בן-אליעזר (גלמבוצקי) נולד בי״ז
בניסן תרמ״ב, 6 באפריל 1882 בעיירה שטיצין (פלך וילנה, ליטא). החל את
כתיבתו ב״הדור״ בעריכת דוד פרישמן. לאחר מכן השתתף ב״הזמן״. כתב גם ביידיש
(בשם-העט: מ. לאַזאַרעוו) בכתב-העת ״דער יוד״ (וורשה). ב-1906 היגר
לארצות-הברית וחי בניו-יורק. היה עורכם של השבועון הציוני היידי ״דאָס
יודישע פאָלק״ וכתב-העת העברי ״שבלים״. כמו-כן השתתף בכתיבה בכתב-העת היידי
״צוקונפט״ (בשם העט: מ. לאַזאַרסאָן). ב-1910 חזר לאירופה והיה מעורכי ״די
יודישע שטימע״ שיצא לאור בריגה (בעריכת בעל מחשבות). על במה זו פירסם
תיאורים של החיים היהודיים באמריקה. בן-אליעזר השתתף במספר עיתונים יהודיים
באירופה בעת-ההיא. ב-1914 הגיע לאודסה ותירגם ספרים לעברית עבור הוצאת ״מוריה״ ולאחר מכן תירגם גם עבור הוצאת
״אומנות״ במוסקבה. תירגם, בין-היתר
לעברית את כתבי שלום אש. ב-1922 היגר לגרמניה והתיישב בפרנקפורט. ב-1924
עלה לארץ-ישראל והיה חבר מערכת עיתון ״הארץ״. כתב גם עבור ״הדואר״ הניו-יורקי. משה בן-אליעזר
נפטר בתל-אביב בי״ח באב תש״ד, 7 באוגוסט 1944.
[מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור,
Yiddish leksikon,
ויקיפדיה]
