המתרגם אברהם כרמל (קרפל) נולד בכפר קטן ליד לבוב שבפולין. בילדותו עקרה המשפחה לווינה, ואחרי חצי שנה כבר תיקן הילד אברהם לחבריו את טעויות הלשון בגרמנית. בגימנסיה היהודית, מייסודו
של הרב צבי-פרץ חיות, רכש שליטה מעולה בעברית. ב-1938 הוא עלה לארץ בסרטיפיקט של האוניברסיטה העברית. אחרי שסיים לימודי תואר שני בפילוסופיה ובספרות עברית, שימש במשך שנים כמזכיר הפקולטה למדעי הרוח. מאשתו הלן לבית ליכטנשטיין נולדו הבנות נימה ויעל.
כל חייו עסק כרמל בתרגום. הוא תירגם לעברית את מאמרו מ-1850 של ריכרד ואגנר, "היהדות במוסיקה"; פתח בפני בני נוער את קסמי הודו עם "סידהארתא" של הרמן הסה; ותירגם מחדש את סיפורי קפקא - "המשפט", "הגלגול", "גזר הדין", "במושבת העונשין", "רופא כפרי" ו"הנעדר" ("אמריקה").
רחלי אידלמן, מנכ"ל הוצאת שוקן, אומרת כי "היה מתרגם נפלא, שלא רק העביר משפה לשפה, אלא הכיר את רזי התרבות של התקופה". עד כמה תובענית היתה מלאכתו תעיד מסתו של ס. יזהר ("סימן קריאה" 1991, 22) על תרגום המשפט הפותח ב"הגלגול" של קפקא, שבו מצא עצמו בוקר אחד גריגור סמסא "מגולגל לחרק ענקי" (או "שרץ ענקי", לפי כרמל). יזהר כתב בהתלהבות: "כנגד המשפט הפותח הזה... עומדים שאר 57 הדפים הבאים של הסיפור, הוא לבדו מכאן והם כולם מכאן". בתשנ"ד זכה כרמל בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.
חיבה מיוחדת רחש כרמל לסופרי ארץ הולדתו, אוסטריה, ובמיוחד לרוברט מוסיל. הוא תירגם את "שלוש נשים", את "נבוכותיו של החניך טרלס", ולבסוף ניגש למפעל חייו, תרגום "האיש בלא תכונות". על הספר האחרון שתירגם, "המכורה לשינה" של הסופרת האוסטרית בת זמננו אלפרידה צ'ורדה, כתב נתן זך כי "רק תרגומו המופלא של אברהם כרמל, מתרגמו של ספר המופת
- האדם בלא תכונות', איפשר להערות יצירת מופת קטנה זו לשפת היומיום שלנו".
דומה שבאמצעות תרגומיו, כרמל גם עשה חשבון היסטורי עם אוסטריה. הוא תירגם את המחזה "הלדנפלאץ" של הסופר האוסטרי תומס ברנהרד, על שם הכיכר שבה הכריז היטלר על האנשלוס, מחזה שהוכתר על ידי הקנצלר קורט ולדהייים כ"עלבון לעם האוסטרי", ואת "מחיקה" של ברנהרד, על אציל הנשבע למחוק מהזיכרון את אחוזת משפחתו ואת אוסטריה כולה. באחרית הדבר הוסיף כרמל נימה אישית כשהקדיש את התרגום להוריו ולאחיותיו, "שהוצאו מביתם בווינה על ידי שוטרים אוסטרים וטולטלו עד למינסק שבבלארוס, הועמדו שם על פי בור ונורו לתוכו. יהי זכרם ברוך".
[מקור: "מתרגם למופת של הספרות הגרמנית", מאת אורי דרומי. הארץ, 10
באוקטובר 2007]
שלוש נשים / רוברט מוסיל (מרחביה : ספרית פועלים, 1960) <סוף דבר -
עזריאל אוכמני> <מהדורה שניה מתוקנת בידי המתרגם יצאה לאור בתשל"ח>
סידהארתא : סיפור נוסח הודו / הרמן הסה (ירושלים : שוקן, תשל"ג 1972)
היהדות במוסיקה 1850 : השוואת הטקסט למהדורת 1869 / ריכרד ואגנר (ירושלים : האוניברסיטה העברית - החוג להסטוריה של עם ישראל : יד ושם, תשל"ג)
<כולל הערות לשנויי הנוסח מאת א"ד קולקה>
נבוכותיו של החניך טרלס / רוברט מוסיל (תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ה 1975)
האיש בלא תכונות / רוברט מוסיל (תל-אביב : שוקן, תשמ"ח 1988-תשנ"א 1990) 2 כר'.
המשפט / פרנץ קפקא (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תשנ"ב 1992)
סיפורים ופרוזה קטנה / פרנץ קפקא (ירושלים : שוקן, תשנ"ג 1993)
תיאור של מאבק : סיפורים ורשימות מן העיזבון / פרנץ קפקא (ירושלים : שוקן, תשנ"ד 1994)
הנעדר : אמריקה / פרנץ קפקא (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשנ"ח 1997)
נוימן, יוסף.
על אברהם כרמל.הארץ, תרבות וספרות, 21 בספטמבר 2007, עמ'
על "האיש בלא תכונות" לרוברט מוסיל
כרמל, אברהם. אלוף השחייה: דברים בטקס קבלת פרס טשרניחובסקי של עיריית תל-אביב לשנת תשנ"ג על תרגום היצירה "האיש בלא תכונות" של רוברט מוסיל. הארץ, תרבות וספרות, י"ח באייר תשנ"ד, 29 באפריל 1994, עמ' ב 8.
המתרגם אברהם כרמל (קרפל) נולד בכפר קטן ליד לבוב שבפולין. בילדותו עקרה המשפחה לווינה, ואחרי חצי שנה כבר תיקן הילד אברהם לחבריו את טעויות הלשון בגרמנית. בגימנסיה היהודית, מייסודו
של הרב צבי-פרץ חיות, רכש שליטה מעולה בעברית. ב-1938 הוא עלה לארץ בסרטיפיקט של האוניברסיטה העברית. אחרי שסיים לימודי תואר שני בפילוסופיה ובספרות עברית, שימש במשך שנים כמזכיר הפקולטה למדעי הרוח. מאשתו הלן לבית ליכטנשטיין נולדו הבנות נימה ויעל.
כל חייו עסק כרמל בתרגום. הוא תירגם לעברית את מאמרו מ-1850 של ריכרד ואגנר, "היהדות במוסיקה"; פתח בפני בני נוער את קסמי הודו עם "סידהארתא" של הרמן הסה; ותירגם מחדש את סיפורי קפקא - "המשפט", "הגלגול", "גזר הדין", "במושבת העונשין", "רופא כפרי" ו"הנעדר" ("אמריקה").
רחלי אידלמן, מנכ"ל הוצאת שוקן, אומרת כי "היה מתרגם נפלא, שלא רק העביר משפה לשפה, אלא הכיר את רזי התרבות של התקופה". עד כמה תובענית היתה מלאכתו תעיד מסתו של ס. יזהר ("סימן קריאה" 1991, 22) על תרגום המשפט הפותח ב"הגלגול" של קפקא, שבו מצא עצמו בוקר אחד גריגור סמסא "מגולגל לחרק ענקי" (או "שרץ ענקי", לפי כרמל). יזהר כתב בהתלהבות: "כנגד המשפט הפותח הזה... עומדים שאר 57 הדפים הבאים של הסיפור, הוא לבדו מכאן והם כולם מכאן". בתשנ"ד זכה כרמל בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.
חיבה מיוחדת רחש כרמל לסופרי ארץ הולדתו, אוסטריה, ובמיוחד לרוברט מוסיל. הוא תירגם את "שלוש נשים", את "נבוכותיו של החניך טרלס", ולבסוף ניגש למפעל חייו, תרגום "האיש בלא תכונות". על הספר האחרון שתירגם, "המכורה לשינה" של הסופרת האוסטרית בת זמננו אלפרידה צ'ורדה, כתב נתן זך כי "רק תרגומו המופלא של אברהם כרמל, מתרגמו של ספר המופת
- האדם בלא תכונות', איפשר להערות יצירת מופת קטנה זו לשפת היומיום שלנו".
דומה שבאמצעות תרגומיו, כרמל גם עשה חשבון היסטורי עם אוסטריה. הוא תירגם את המחזה "הלדנפלאץ" של הסופר האוסטרי תומס ברנהרד, על שם הכיכר שבה הכריז היטלר על האנשלוס, מחזה שהוכתר על ידי הקנצלר קורט ולדהייים כ"עלבון לעם האוסטרי", ואת "מחיקה" של ברנהרד, על אציל הנשבע למחוק מהזיכרון את אחוזת משפחתו ואת אוסטריה כולה. באחרית הדבר הוסיף כרמל נימה אישית כשהקדיש את התרגום להוריו ולאחיותיו, "שהוצאו מביתם בווינה על ידי שוטרים אוסטרים וטולטלו עד למינסק שבבלארוס, הועמדו שם על פי בור ונורו לתוכו. יהי זכרם ברוך".
