דן
ערמון נולד בז' באייר תש"ח, 16 במאי 1948 בירושלים, בה גם גדל והתחנך. למד
בתיכון ע"ש ליפשיץ ובוגר החוגים לספרות עברית ולתיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, ובית הספר למורים לטכניקת אלכסנדר. כמו עיסוקיו, כך גם שירתו עוקבת אחר הזיקה בין הגופני לרוחני. רבים משיריו מתארים התבוננות חושית מרוכזת ומדויקת בסביבתו הקרובה ובמצבים שונים בעת התרחשותם עד פתיחתם אל משמעות נרחבת המגולמת בתוכם. שירתו נוגעת ברובדי משמעות המהדהדים במסורת של השפה העברית ושירתה, ובעיקר בתנ"ך. כל זאת בשפה עכשווית, התואמת את ההתבוננות בהווה חוּשי חי.
משיריו תורגמו לאנגלית, פולנית ושפות אחרות. ערמון זכה בפרס היצירה על שם
ראש הממשלה לוי אשכול (1998) ובשנת 2001 זכה בפרס פינסקי למחזאות מקורית
עבור המחזה "יהונתן" (שלא הופיע בדפוס). מתגורר בתל-אביב.
[מקורות: לקסיקון הֶקְשֵׁרִים לסופרים ישראלים]