אביבה ברק (הוּמי),
מתרגמת, נולדה בתל־אביב בד׳ בניסן תרצ״ו, 27 במארס 1936 לאמה רחל בלכוביץ׳, ילידת פולין, ולאביה דוד הוּמי, יליד עיראק. למדה ב״תיכון חדש״. את לימודיה הגבוהים
החלה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבלה תואר ראשון בספרות אנגלית ובספרות צרפתית,
המשיכה באוניברסיטת תל־אביב והיא בעלת תואר שני בספרות צרפתית. שנים אחדות עבדה בהוראה
בבתי ספר תיכוניים, ולאחר מכן הצטרפה לסגל היחידה להוראת שפות זרות באוניברסיטת תל־אביב,
משם פרשה בדרגת פרופסור. בשנות עבודתה שם הקימה את המגמה ללימודי תרגום במסגרת החוג
לשפה וספרות צרפתית, וחינכה דורות של תלמידים, מהם שפנו לעבודה פעילה בתרגום (ארזה
טיר־אפלרויט, עדינה קפלן, מיכל אסייג, מיכל סאבו ועוד).
תרגומה הראשון, כיכר אטואל, או מקום הכוכב לפטריק מודיאנו, ראה אור ב־1979 ומאז
תירגמה עשרות ספרים, בהם ספרי הגות, רומנים, קבצי סיפורים קצרים ומסות. תירגמה לעברית
כמה מהיצירות הקלאסיות בספרות הצרפתית, בהן: ״סילבי ואורליה״ לז׳ראר דה־נֶרְוואל
(1983); ״מכתבים פרסיים״ למונטסקייה (1991); ומכתביו של דני דידְרוֹ בענייני אסתטיקה
(״פרדוקס
השחקן״, 1983; וכתבים אחרים ב״מבחר הכתבים האסתטיים״, 2005). גולת הכותרת של תרגומיה
מהקלאסיקה הצרפתית היא הכרך הראשון מתוך שלושה של ה״מסות״ של מישל דה־מונטֶין (2007),
אחת מאבני היסוד של ספרות המערב, שאותו ליוותה במערך הערות עשיר.
פועלה התרגומי עומד בסימן התמודדות מוצלחת עם סגנונות ספרותיים
שמגוונם רחב ביותר: מחד גיסא, יצירות מופת של המאות השש־עשרה והשמונה־עשרה, ומאידך
גיסא, מיטב הספרות הצרפתית של המאה התשע־עשרה (שני קובצי תרגומים מכתבי מופָּסאן, ״המתכון
של רוֹזֶ׳ה״, 1997; ״הַשָּׁמְכָּאן״, 1999; וכן ״דומיניק״ של פרומונטן, 1995), ולבסוף
יצירות שיצא שם למורכבות סגנונן, כגון ספריהם של ז׳אן זֶ׳נֶה (״המדונה של הפרחים״,
1985; ״יומנו של הגנב״, 1991); של מרסל פרוסט (״אלברטין איננה״, 1990); ושל ז׳ורז׳ פֶּרֶק (W״, או זכרון ילדות״, 1991). עוד מתרגומיה: רולן בארת,
״שיח האהבה״ (1981); ״סיפורים אוריינטליים״ (1990); אלן רוב־גרייה, ״ג׳ין: בור אדום בין מרצפות מפורדות״
(1981); אלבר קאמי, כלולות / הקיץ (1988); ז׳אן מארי גוסטב לה קלזיו, משחק המזל / אנגולי
מאלה (2002).
עבודתה זיכתה אותה בפרס מנשה לוין (1992, על תרגום ״מכתבים פרסיים״ של מונטסקייה); בתעודת כבוד של פרס אנדרסן (1992, על תרגום
״אגדות פרו – סיפורי אמא
אווזה״); בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (1994, גם הוא על תרגום ״מכתבים פרסיים״ של
מונטסקייה); ופעמים בפרס היצירה למתרגמים (1997) (2015). היא הרימה תרומה עצומה להרחבת
מאגר הספרות המתורגמת מצרפתית לעברית.
שני רומאנים – שדרות הטבעת ; כיכר אטואל / פטריק מודיאנו (תל־אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשל״ט 1979) <שדרות הטבעת תורגם מצרפתית
בידי יהושע קנז; כיכר אטואל, או, מקום הכוכב תורגם בידי
אביבה ברק>
שיח אהבה : קטעים / רולאן בארת (ירושלים : שוקן, תשמ״ב 1981)
משמר הלילה / פטריק מודינו (תל־אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשמ״ב 1981)
פאראדוקס השחקן / דני דידרו (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ״ג 1983)
<תרגום מצרפתית וביאורים – אביבה ברק ; מבוא –
יורם ברונובסקי>
סילבי : אורליה : שני סיפורים / ז׳ראר דה נרוואל (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשמ״ג 1983) <אחרית־דבר – דוד מנדלסון>
מכת־חסד : אלכסי, או, חיבור על מאבק אין־תוחלת / מרגריט יורסנאר (תל־אביב :
זמורה־ביתן, תשמ״ג 1983)
