מיכל בן-נפתלי
(ברקוביץ) נולדה וגדלה בתל אביב. למדה לתואר הראשון בחוגים להיסטוריה ולפילוסופיה ולתואר שני בחוג להיסטוריה, שניהם באוניברסיטה העברית. בשנים 1992־1995
למדה לקראת תואר דוקטור בפילוסופיה צרפתית בת-זמננו באוניברסיטת אוקספורד.
בשנים 1999־2004 התגוררה בפריז. בן נפתלי שימשה כמרצה לאורך השנים בקמרה אובסקורה, עלמא, האוניברסיטה העברית,
והמדרשה לאמנויות, ומלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. היא חברה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו.
בין השנים 2006־2014 ערכה את סדרת הספרים ״הצרפתים״ בהוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרה להגות צרפתית בת-זמננו. היא פרסמה מאמרים רבים, תרגמה, בין היתר, מכתבי ז'אק דרידה, מוריס בלאנשו וז'וליה קריסטבה, חיברה מבואות ואחריות דבר לספרים מתורגמים, קטלוגים ומסות על אמנות על מיכל היימן, מיכל נאמן, טל שוחט, גדעון גכטמן, איה בן-רון, בן בז'רנו ואחרים.
כיום (2014) היא עורכת סדרה חדשה בהוצאת רסלינג בשם ״בדיעבד״, סדרה לאסתטיקה עברית.
מסה פרי עטה ״על הצער״ זיכתה אותה בפרס המסה הטובה של עיתון הארץ לשנת 2008. בן נפתלי היא זוכת פרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת תשס״ז.
ספרה ״המורה״ זיכה אותה בפרס ספיר לשנת 2016. מתגוררת לסירוגין בתל אביב ובחיפה.
[מקורות:
המכון
לתרגום ספרות עברית,
ויקיפדיה]
[צילום: דנה אמיר]
בלומרוזן-סלע, שגית. מופע חשפנות של שני אינטלקטואלים: ניסיון להשוואה בין ספרה של מיכל בן-נפתלי
״כרוניקה של פרידה״ לספר ״החיבוק החמקני״ מאת דניאל מנדלסון.
הארץ, תרבות וספרות, כ' בניסן תשס״ד, 11 באפריל 2004, עמ' ה 6.
עמיאל-האוזר, תמי. על כרוניקה של פרידה, ספרה של מיכל בן נפתלי.
פלסטיקה, חוב' 4 (2001), עמ' 207־215.
צור, שי. ״היי שלום, פני את וכבר פני זכר״. הארץ, מוסף ספרים, גל' 449 (ט״ז בתשרי תשס״ב, 3 באוקטובר 2001), עמ' 10.
רוזמרין, מירי. האהבה פונה אל האחר הנבדל, המשתנה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ה' באלול תשס״א, 24 באוגוסט 2001, עמ' 26־27.
רינון, יואב. העולם מתמצה בצלחת. הארץ, תרבות וספרות, י״א בתשרי תשס״ב, 28 בספטמבר 2001, עמ' ב 14.